פורום אוצר החכמה

שתי גזירות מי"ח דבר המה: אוכלים וכלים הבאים מחמת משקין.
בגמרא מבואר דאוכלין הבאים מחמת משקין, היינו משקין הבאים מחמת ידים, וכלים הבאים מחמת משקין, היינו משקין הבאים מחמת שרץ.
וכתבו התוס' דמחמת שרץ לאו דוקא אלא ה"ה מחמת ידים.
ולא זכיתי להבין, כי לפי דברי התוס' שגם משקין הבאים מחמת ידים מטמאין כלים, א"כ בשביל מה היו צריכים לגזור על משקין הבאים מחמת ידים דמטמאין אוכלין, הרי פשיטא דמטמאין אוכלין כיון דאפילו כלים מטמאין. ולא מצאתי מי שמדבר מזה. אולי יש לי טעות בהבנה?

לדעת התוספות סדר הגזרות כך היה:
גזירה ראשונה – טומאת כלים: תחילה גזרו על משקים הבאים מחמת שרץ (שהם ראשון לטומאה מן התורה ומטמאים אכלין אך לא כלים) שיטמאו כלים.
גזירה שניה – טומאת משקין הבאין מחמת ידים: ושוב גזרו על משקים הבאים מחמת ידים (שהם טהורים מן הדין), שיהיו ראשון לטומאה ויעשו את הנוגע בהם שני לטומאה, ונכללו בגזירה זו גם כלים, שכבר נגזר עליהם מקודם שֶׁיִּטַּמְּאוּ מן הראשון לטומאה.

או כלך לדרך זו:
תחילה גזרו על משקים הבאים מחמת ידים שיהיו ראשון לטומאה, וחלה גזירה זו על אכלין הנוגעים בהם, אך לא על כלים, שכן כלים אין מקבלים טומאה אלא מאב הטומאה בלבד.
ושוב גזרו שכלים יקבלו טומאה מראשון לטומאה, בין ראשון לטומאה דאורייתא ובין ראשון לטומאה דרבנן.

על כל פנים, שתי הגזירות – הגזירה על טומאת כלים והגזירה על טומאת משקין הבאין מחמת ידים – שתי גזירות נפרדות הן: גזירה אחת – שכלים יקבלו טומאה מראשון לטומאה, וגזירה אחת – שמשקין הבאין מחמת ידים יטמאו אחרים כראשון לטומאה.
נמצא, דטומאת כלים ממשקין הבאין מחמת ידים היא תוצאה מצירוף שתי הגזירות יחד, ולולא אחת מן הגזירות טומאה זו לא היתה קיימת.