ארי במסתרים כתב:בדברי הגמ' גבי קמיע "ובלבד שלא יקשרנו בשיר ויצא בו ברשות הרבים משום מראית העין" פרש"י דלא מיחזי כמאן דבעי ליה לרפואה אלא לתכשיט ולאו תכשיט הוא אלא מחמת דאגת חולי. עכ"ל.
ולא זכיתי להבין דממנ"פ אין כאן חשד דאם הרואה ס"ל דזהו תכשיט הרי מותר ללכת עם תכשיט ואם ס"ל להרואה דזה לרפואה הרי מותר לצאת עם קמיע לרפואה, (ואם רש"י לא היה מזכיר את עניין תכשיט לא הוה קשיא לי דהרואה יחשוד שהוא סתם רוצה להוציא משאוי ולא יאמר דזה קמיע)
ביאור דברי רש"י הוא:
הקושר קמיע בשיר או באצעדה אין נראה שעונד את הקמיע לשם שמירה אלא לשם קישוט, ויאמרו האומרים שהוא יוצא בחפץ שאסור לצאת בו, שהרי בעצם לאו תכשיט הוא; ואין היתר לצאת בקמיע אלא כשעונדו מחמת דאגת חולי.
וכן הוא בשולחן ערוך: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִקְשְׁרֶנּוּ בְּשֵׁיר אוֹ בְּטַבַּעַת וְיֵצֵא בּוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁאָז יֹאמְרוּ שֶׁיּוֹצֵא בּוֹ לְשֵׁם תַּכְשִׁיט, וְזֶה אָסוּר, דְּלָאו תַּכְשִׁיט הוּא.