מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שבת קיא: - קשר של קיימא

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
ידידיה
הודעות: 1146
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

שבת קיא: - קשר של קיימא

הודעהעל ידי ידידיה » ג' ינואר 22, 2013 12:58 pm

הנני נבוך בהבנת מרן הב"י בהגדרת קשר המתקיים (שהוא קשר האסור מדאורייתא) לפי רש"י.
רש"י בפרק אלו קשרים נקט ד' פעמים בלשון 'לעולם' להגדיר קשר של קיימא.
א. בתחילת הפרק (שבת קיא: ד"ה ואלו קשרים): 'ואלו קשרים - המנוין באבות מלאכות, דקתני הקושר והמתיר קשר של קיימא שאינו מתירו לעולם, דומיא דקושרי חוטי יריעות הנפסקות'.
ב. שם (ד"ה זממא): 'זממא - מנקבין לנאקה בחוטמה, ונותנין בה טבעת של רצועה, וקושרין אותה ועומדת שם לעולם'.
ג. שם (קיב. ד"ה בדאושכפי. על הגמ' שמבארת מהו קשר שחייב עליו חטאת): 'בדאושכפי - בקשר שהאושכף עושה, כשתוחב הרצועה במנעל קושר קשר מתוכו שלא תוכל לצאת, והוא קיים לעולם'.
ד. שם (קיג. ד"ה לא יהא קושר. לגבי חבל דלי שנפסק אסור לקושרו): 'לא יהא קושר - דקשר של קיימא הוא לעולם'.
וכן כתב גם רש"י בפסחים (יא. ד"ה קשר): 'קשר של קיימא - שהוא עשוי שלא להתירו לעולם הוי אב מלאכה, במסכת שבת'.
לכאורה דברי רש"י ברור מללו שקשר של קיימא היינו המתקיים לעולם ובדומה לקושרי היריעות במשכן.
והנה פלא הוא שהבית יוסף בתחילת סימן שיז הביא ב' מלשונות רש"י הנ"ל, וכתב 'נמצאנו למדין דקשר של קיימא מיקרי קשר דבר שקושרו על דעת שיעמוד לעולם' והיינו כפשטות משמעות לשון רש"י וכמבואר. אכן מיד בסמוך כתב הבית יוסף 'ולדעת רש"י והרא"ש קשר העשוי להתקיים ימים רבים, אע"פ שקשרו הדיוט חייב חטאת'. ולא פירש הבית יוסף מדוע שינה לשונו בפתע ותחת 'לעולם' נקט 'ימים רבים', שודאי משמעות לשון זו שיעורה פחות מ'לעולם'.
בהמשך דבריו דן הבית יוסף בפירוש בשיעור הזמן המחייב חטאת, וכתב: 'ולענין עד אימתי יהיה עומד להתקיים ולא יתחייב חטאת, נראה מדברי רש"י שכתב ופעמים שמתקיים שבת או חודש, דכל שאינו עומד להתקיים יותר מחודש פטור, וכל שעומד להתקיים יותר מחודש חייב'. וקשה, וכי יותר מחודש זהו 'לעולם' שכתב רש"י, וזהו 'על דעת שיעמוד לעולם' שכתב הבית יוסף עצמו בהגדרת קשר של קיימא וכמובא לעיל.
ונהי שלמד הבית יוסף מלשון רש"י 'שבת או חודש' ששיעור חיוב חטאת הוא מחודש והלאה, מכל מקום היה עליו לדון ליישב לשונות 'לעולם' שכתב רש"י וכתב הוא עצמו, כפי שבהמשך דבריו ביאר הב"י לעניין קשר המותר לכתחילה שמה שכתב רש"י שהוא העשוי בכל יום להתרה אינו בדווקא אלא כל שבעה ימים (או ג') נקרא 'אותו יום' לעניין זה, ומדוע לשון 'לעולם' אינה צריכה יישוב וביאור לפי הבית יוסף. (ובאמת ראה שהב"ח שם בתחילת סימן שיז וכן הט"ז או"ח שיז ס"ק א חלקו על הבית יוסף ופירשו ברש"י שחיוב חטאת אינו אלא בקושר לעולם [דהיינו שבדעתו לקיימו כל זמן שאפשר לו להתקיים]).

חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 10 אורחים