פורום אוצר החכמה

בדף היומי שבת דף קי"ב:
הגרע"א בגליון הש"ס על הגמ', שואל את קושית התוס' (ד"ה רבי) במקום, ונשאר בצ"ע. גם התוס' לא ענו.

לענ"ד אפשר להסביר את זה, שהיה לגרע"א סדר חזרה על גמ' [רש"י] בלבד, והוא כתב את גליונו זה תוך כדי הלימוד ההוא.

למישהו יש הסבר יותר טוב ?

גם בגליוני הש"ס הביא כן מהר"ש ולא מתוס' על המקום. ורצו"פ נהרי אש מכתב לז.

אוצרניק כתב:בדף היומי שבת דף קי"ב:
הגרע"א בגליון הש"ס על הגמ', שואל את קושית התוס' (ד"ה רבי) במקום, ונשאר בצ"ע. גם התוס' לא ענו.

לענ"ד אפשר להסביר את זה, שהיה לגרע"א סדר חזרה על גמ' [רש"י] בלבד, והוא כתב את גליונו זה תוך כדי הלימוד ההוא.

למישהו יש הסבר יותר טוב ?

גם לי היה קשה אותו קושיא, (עי' ברש"ש שהקשה ג"כ על הגרעק"א) וגם ראיתי הגליוני הש"ס מהגר"י ענגיל כמ"ש הרב הצמא, וזה התמיה אותי ביותר שגם שניהם, נשמטה להם אותו התוס'? וחשבתי כמ"ש השואל בנהרי אש שאולי יש באחד מדפוסי הש"ס שלא נמצא בה דברי התוס' (איני מבין מפני מה לא ניחא ליה לנהרי אש ההסבר) ואשאל מהמומחים פה איפה יש לבדוק את זה, הלא דבר הוא, שני גאונים עם טעות הכי בולטת בסגנון אחד?

וזה מה שהעלה מצודתי באמצעית חיפוש:

ספר פירות השדה:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 42&hilite=

אתגר לבקיאים: הגאון ר"ש מזעליכוב הי"ד כותב "גם בזכרוני עוד איזה מקום בהגהותיו כזה", מי יודע הנמצא כמוהו עוד והיכן?

מיללער כתב:
גם לי היה קשה אותו קושיא, (עי' ברש"ש שהקשה ג"כ על הגרעק"א) וגם ראיתי הגליוני הש"ס מהגר"י ענגיל כמ"ש הרב הצמא, וזה התמיה אותי ביותר שגם שניהם, נשמטה להם אותו התוס'? וחשבתי כמ"ש השואל בנהרי אש שאולי יש באחד מדפוסי הש"ס שלא נמצא בה דברי התוס' (איני מבין מפני מה לא ניחא ליה לנהרי אש ההסבר) ואשאל מהמומחים פה איפה יש לבדוק את זה, הלא דבר הוא, שני גאונים עם טעות הכי בולטת בסגנון אחד?

להפתעתי, בדף הבאה נמצאת אותה תעלומה בגליוני הגר"י ענגיל, בדף קי"ג על דברי הגמ' בהאיסור של ודבר דבר, הביא הגר"י את דברי הירושלמי אודות אימא דרשב"י שהיתה מישתעיא טובא, ולא ציין שאותו הסיפור הובא בתו' בשם הויקרא רבה.

ברשותו של סבי ש"ס קטן וישן ובו גמרא-רש"י בלבד.

ברזילי כתב:ברשותו של סבי ש"ס קטן וישן ובו גמרא-רש"י בלבד.

מתי ואיפה נדפס?

מיללער כתב:

ברזילי כתב:ברשותו של סבי ש"ס קטן וישן ובו גמרא-רש"י בלבד.

מתי ואיפה נדפס?

אתמול ראיתיו שוב ובדקתי - שני כרכים ובהם כל הש"ס עם רש"י (כל דף מכיל כשלשה דפים רגילים). נדפס בורשה, אין ציון שנת הדפסה.

עי' גליון הש"ס שבת פט.
ותמצא נחת...
וכבר ציינתי לכל אלה באשכול אחר וגם לכתובות סה. הק' המהרש"א קו' התוס' בדף סו: ובערובין יז: הק' המהרש"א קו' התוס' ועוד כהנה וכהנה

במענה לשאלת צמא לדעת לעיל:

עיין גליון הש"ס נדה כ"ג ע"א ובתוס' שם ד"ה קריא וכן בתוס' בכורות ח' ע"א ד"ה הקוף.
אגב, מצינו בגהש"ס יומא מ"ד ע"ב ובהמשך הגמ' מ"ה ע"א שציין לאותם המ"מ לגבי זהב,
וכנראה טעות המדפיס.

ע"ע בגליוני הש"ס למהר"י ענגיל שבת קל"ח ע"א ד"ה בעא -"אגב שיטפא ציינתי זה כי הובא בתוס' כאן ד"ה בעא".

ייש"כ.
בנותן טעם, אולי לפתוח אשכול חדש,
בהגהות הב"ח - עיין בקובץ אהל תורה (קראקא) סוף עמ' קמ"א,
ובגליונות קה"י על הש"ס נדה ג' ע"ב.

אוצרניק כתב:בדף היומי שבת דף קי"ב:
הגרע"א בגליון הש"ס על הגמ', שואל את קושית התוס' (ד"ה רבי) במקום, ונשאר בצ"ע. גם התוס' לא ענו.

שכחתי לציין לפנים מאירות ח"ב סי' קפ"ה ומהרש"ם בשבת שם שהקשו אף הם כן, [היינו כרעק"א ולא על רעק"א].
[המהרש"ם הביא את קושיית הפנים מאירות והעיר בזה].

שבת עה.

עיין דו"ח לרעק"א ז"ל שהקשה על שיטת רש"י וכבר קדמו בתוספות על אתר.
וכ"ה הרש"ש שם. [ועיין חידושי הגר"י קנטרוביץ מש"כ ליישב].

זכורני שקראתי פעם מאמר של ר' גרשון אדלשטיין בעניין דרך הלימוד הראויה. ושם הוכיח מכך שרעק"א מקשה קושיית התוס', שלרעק"א היו סדרי לימוד בבקיאות.

ברזילי כתב:

מיללער כתב:

ברזילי כתב:ברשותו של סבי ש"ס קטן וישן ובו גמרא-רש"י בלבד.

מתי ואיפה נדפס?

אתמול ראיתיו שוב ובדקתי - שני כרכים ובהם כל הש"ס עם רש"י (כל דף מכיל כשלשה דפים רגילים). נדפס בורשה, אין ציון שנת הדפסה.

באי-ביי מוכרים ש"ס הנדפס בשנת תרנ"ז, כל הש"ס בשני כרכים. אין בו תוספות.
https://www.ebay.com/itm/374433447220?h ... SwFrljrukM
אך הגרע"א נפטר כבר לפני שנה זו

אם אינני טועה מצאנו כן בכמה וכמה אחרונים והיה נראה לי ברור שהרבה פעמים הביאו קושית התוס' כדי לתרצה, אך הפסיקו באמצע או משום שנטרדו או שנתקשה להם קושיה על התירוץ ונשאר הקושיה ללא התירוץ.
ולגוף הקושיא היה נראה לתרץ בפשטות דיותר דומה נקב בכלי לתרסיות הסנדל דאמרינן פ"ח אע"פ שעיקר הכלי קיים ורק לדין הטהרה נחית הפנים חדשות משא"כ במיטה שכנשבר שתי ארוכות או ב' קצרות תו ליכא מיטה כלל

המלבי"ם בהערה ביחזקאל מ' מעיר שמה שהוא כתב בפנים אינו מתאים לשיטת ר' יהודה אלא זו שיטת ר' יוסי בערכין, אע"פ שהגמרא בערכין דנה מתרצת את התאמת החשבון ההוא לר' יהודה (ויש ליישב דסבירא ליה שהתירוץ השני חולק על התירוץ הראשון וסובר שאכן לר' יהודה זה לא כך, אבל עדיין תמוה שהוא התעלם מכך שיש על זה גמרא מפורשת).