עירובין דף מד

[צום זאך]

דף מד. הגמ' דנה בענין מחיצה, ומחלקת בין עשיית מחיצה לסוכה בחג, בין דופן ג' שהסוכה פסולה בלעדה, ובין דופן ד' שהסוכה כשירה בלאו הכי.

לכאורה צ"ע האיך אפשר לעשות דופן ג' בחג ולהכשיר בכך את הסוכה. כיון שבחג לא היתה ג' דפנות, א"כ אף אם יוסיף באמצע החג עוד דופן הרי פסולה מטעם 'תעשה ולא מן העשוי'.

[בברכה המשולשת]

ירים ויוריד את הסכך.

[כרם]

כגון שהיתה מחיצה ג' בגובה טפח אחד, שזה מספיק לתעשה ולא מן העשוי, אבל להכשר סוכה צריך י' טפחים.

[צום זאך]

ירים ויוריד את הסכך.

כמדומני שאסור לעשות כן ביום טוב.

[בברכה המשולשת]

אם הלכה היא נקבל (כתבתי מקופיא- אם יש לכתר"ה מקור שאסור לעשות כן בכה"ג- יתר על עשיית הדופן- אזי אדרבה בודאי שדברי בטלים)
ואם מסברא יש תשובה- שאם הותר דופן בכה"ג מדוע שלא יותר בסכך?

[מיללער]

לגבי הנידון אם יש תחומין למעלה מעשרה - האם המשניות בפרק בכל מערבין שדנין בהנחת עירובין באילן או במגדל למעלה מעשרה, אינם נוגעים בזו השאלה?

[צום זאך]

אם הלכה היא נקבל (כתבתי מקופיא- אם יש לכתר"ה מקור שאסור לעשות כן בכה"ג- יתר על עשיית הדופן- אזי אדרבה בודאי שדברי בטלים)
ואם מסברא יש תשובה- שאם הותר דופן בכה"ג מדוע שלא יותר בסכך?

חילוק גדול ביניהם. הסכך הוא מוקצה, מוקצה מחמת מצוה בכל היום טוב. אבל הדופן מדובר להעמיד שם אדם, אם מותר לעשות מחיצה חדשה ביו"ט.

[דניאל]

אם הלכה היא נקבל (כתבתי מקופיא- אם יש לכתר"ה מקור שאסור לעשות כן בכה"ג- יתר על עשיית הדופן- אזי אדרבה בודאי שדברי בטלים)
ואם מסברא יש תשובה- שאם הותר דופן בכה"ג מדוע שלא יותר בסכך?

חילוק גדול ביניהם. הסכך הוא מוקצה, מוקצה מחמת מצוה בכל היום טוב. אבל הדופן מדובר להעמיד שם אדם, אם מותר לעשות מחיצה חדשה ביו"ט.

גם בלי דין מוקצה איסור עשיית אהל עראי הוא חמור יותר מעשיית מחיצת עראי: אהל עראי אסור בכל גווני ומחיצה אסורה רק אם היא מחיצה המתרת, ודין זה נלמד מהסוגיא דנן. עיין שבת קכ"ה ע"ב ברש"י ותוס'

[בברכה המשולשת]

לא הבנתי.
בתוס' בשבת שם נאמר "אלא נראה לר"ת דשפיר שייך בדפנות אהל היכא דמחיצה מועלת להיתר ולהכי בדופן שלישית דהויא מחיצה ומכשר ליה לסוכה חשיב עשיית אהל בתחלה... ועיקר פלוגתין דר"א ורבנן איתא באהל כבעשיית דופן... ומיהו באהל שבגג נמי פליגי"
א"כ יוצא שאם התרנו בדופן שלישית נתיר גם בסכך דהא בהא תליא בכה"ג.
(ומה שנאמר לעיל לגבי מוקצה- זו באמתטענה חזקה, אבל אז לא מובן מה הועילה המחיצה שעשה, אא"כ נאמר שהואיל והיתה כאן דופן כשרה מתחילה, הסכך נשאר כשר גם אם נפלה הדופן)

[צום זאך]

שוב ראיתי דברי המשנה ברורה (סי' תרכו, יט) שכתב היכא שהיה דפנות כשרות בתחילת היו"ט, ואח"כ נפסלו, ושוב מכשירין אותן, אין פסול של תעשה ולא מן העשוי עי"ש. ולפי"ז יתיישב קושייתנו באופן שהיה שם דופן שלישית בתחילת היו"ט כך שהסכך כבר היה כשר, ורק אח"כ נפסל.

[פרי יהושע]

לגבי הנידון אם יש תחומין למעלה מעשרה - האם המשניות בפרק בכל מערבין שדנין בהנחת עירובין באילן או במגדל למעלה מעשרה, אינם נוגעים בזו השאלה?

מה השייכות בין "תחומין למעלה מעשרה, להנחת העירוב למעלה מעשרה?.