עירובין - פרק עשירי

[מיללער]

(לא רציתי לסמן נושא האשכול עם דף מסוים אחרי שיש לי הערות באזיהו מקומן של פרק המוציא תפלין)

א. בדף צ"ט א. בגמ. אמר ר' יוחנן מוחלפת השיטה ריש לקיש לעולם לא תחליף וכו'

משפט הזה של 'מוחלפת השיטה' הוא דבר רגיל בש"ס (חיפוש במאגר מעלה לי 15 פעמים - ואגב, 12 מהם הוא דברי ר' יוחנן והג' האחרים הוא דברי רב) ובכל מקום הורגלתי שהפי' הוא כמו 'איפוך' בש"ס שמהפכינן ומחלפינן השיטות בין התנאים בברייתא להתאימם לדברי המשנה וכדו', וכן משמע כאן בתוד"ה הוא סבר עיי"ש בדבריהם ולמאי דמסיק וכו'

אולם כאן פי' רשי"י בד"ה מוחלפת השיטה וז"ל "החליף ר' יהודה שיטתו ויצא ממנה" ונתקשיתי בזה מנין לו לרש"י זה, ולמה לא פירש כפשוטו?

ב. דף ק"ג ע"א במתני' חותכין יבלת פירש"י שיבלת דקרא (ויקרא כ"ב כ"ב) הוא שם תואר של הבהמה אבל יבלת דמתני' הוא שם דבר של המום, וכנראה מדברי רש"י שלפי זה הניקוד במתני' הוא שונה מהניקוד בהפסוק, ועי' בתויו"ט על המתני' שכ' שאע"ג שדברי רש"י נכונים אבל בניקוד הם שוים כי לשון תורה לחוד ול' חז"ל לחוד.

והב"ח הגיה פה הניקוד, אבל לא זכיתי להבין מה הועיל הרי ניקד את שניהם בשווה, וצ"ע

ג. בדף ק"ד ע"א מילתא אגב אורחא קמ"ל דגמי מסי ופירש"י משום שבת איצטריך למתני גמי דאע"ג דמסי שרי במקדש והב"ח הגיה בגמ' למחוק תיבת 'מילתא' ונ"ב שכן משמע מדברי רש"י בזבחים י"ט והמעתיקים סיימו 'והשאר חסר ולא נודע כוונתו'

ולפע"ד שמדברי רש"י בזבחים שם משמע שיש למחוק לא רק תיבת 'מילתא' אלא גם את תיבת 'אגב אורחא' שרש"י פי' שם שזה שמבתני' נאמר החידוש על גמי ולא על צלצול קטן הוא משום שהיתרא של צלצול הוא חידוש לענין עבודה במקדש שאינה חוצצת אבל לאיסור שבת ושבות במקדש אין לזה שייכות, והמשניות כאן בעירובין מלפניה מדברין מהתרת שבות במקדש, משום זה איירי מתני' משריותא דגמי שיש בזה איסור של רפואה ושבות של שחיקת סממנים ובכ"ז שרי משום אין שבות במקדש ודו"ק

ואם נגרוס 'מילתא אגב אורחא קמ"ל' יהי' הפירוש שבדרך אגב מלמדנו המשנה שכריכת גמי הוא רפואה להמכה, ויש כזה הרבה בש"ס, ודברי הב"ח צ"ע מה חידש במחיקת תיבת מילתא

[בברכה המשולשת]

גם אני התקשיתי בעניין מוחלפת השיטה, וכמדומני שהיה אשכול על לשונות זהות בש"ס שפירושן לפעמים שונה מהרגיל בש"ס והבאו הרבה מראי מקומות מספרי הכללים- ואולי שם עמדו גם על זה

[מיללער]

גם אני התקשיתי בעניין מוחלפת השיטה, וכמדומני שהיה אשכול על לשונות זהות בש"ס שפירושן לפעמים שונה מהרגיל בש"ס והבאו הרבה מראי מקומות מספרי הכללים- ואולי שם עמדו גם על זה

קישור להאשכול?

[בברכה המשולשת]

איני יודע לעשות קישורים לאשכולות, סליחה

[אוצר החכמה]

הסבר קטן למי שרוצה.

כאשר אתה נמצא באשכול אליו אתה רוצה ליצור קישור, אתה בוחר את כל שורת הכתובת של הדפדפן ומעתיק אותה ללוח, בתוך התגובה אתה לוחץ על הכפתור URL הנמצא מעל שטח הכתיבה ומדביק שם את הקישור שהעתקת.

[ביקורת תהיה]

דף ק"ג ע"א במתני' חותכין יבלת פירש"י שיבלת דקרא (ויקרא כ"ב כ"ב) הוא שם תואר של הבהמה אבל יבלת דמתני' הוא שם דבר של המום, וכנראה מדברי רש"י שלפי זה הניקוד במתני' הוא שונה מהניקוד בהפסוק, ועי' בתויו"ט על המתני' שכ' שאע"ג שדברי רש"י נכונים אבל בניקוד הם שוים כי לשון תורה לחוד ול' חז"ל לחוד.
והב"ח הגיה פה הניקוד, אבל לא זכיתי להבין מה הועיל הרי ניקד את שניהם בשווה, וצ"ע.

כבר העיר במלאכת שלמה, כי מדברי רש"י משמע שההבדל בין 'יבלת' דקרא ל'יבלת' דמתני' איננו רק בַּמשמעות אלא גם בַּקריאה. ואכן בתלמוד המנוקד של 'עוז והדר' יש הבדל בקריאה, כדלהלן:
מתני' חוֹתְכִין יְבֹלֶת בַּמִּקְדָּשׁ, אֲבָל לֹא בַּמְּדִינָה. וְאִם בִּכְלִי, כָּאן וְכָאן אָסוּר:
יְבֹלֶת. וֶרוּאֶ"ה, וְהוּא מוּם לַתָּמִיד שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, כְּדִכְתִיב 'אוֹ חָרוּץ אוֹ יַבֶּלֶת'. 'יַבֶּלֶת' דִּקְרָא קָרֵינַן 'יַבֶּלֶת', שֶׁאֵין שֵׁם דָּבָר, אֶלָּא כְּמוֹ חִיגֶּרֶת, דּוּמְיָא דְ'שָׁבוּר' וְלָא כְּתִיב שֶׁבֶר, וְ'עַוֶּרֶת' נָמֵי לָא כְּתִיב עִיוָּרוֹן; אֲבָל 'יְבֹלֶת' דְּמַתְנִיתִין הוּא שֵׁם דָּבָר שֶׁל הַמּוּם:

[ביקורת תהיה]

בדף צ"ט א' בגמ' אמר ר' יוחנן מוחלפת השיטה.
בכל מקום הורגלתי שהפי' הוא כמו 'איפוך' בש"ס שמהפכין ומחליפין השיטות בין התנאים בברייתא להתאימם לדברי המשנה וכדו', וכן משמע כאן בתוד"ה הוא סבר עיי"ש בדבריהם ולמאי דמסיק וכו'. אולם כאן פי' רש"י בד"ה מוחלפת השיטה וז"ל "החליף ר' יהודה שיטתו ויצא ממנה". ונתקשיתי בזה מנין לו לרש"י זה, ולמה לא פירש כפשוטו?

הקושיא בסוגיין שונה לחלוטין מן הקושיא בשאר המקומות שבתלמוד, ולפיכך החריג רש"י את פירוש התשובה 'מוחלפת השיטה'.
בשאר המקומות הקושיא היא בסגנון 'והא איפכא שמעינן להו', ועל כך באה התשובה: אכן יש כאן טעות שיש לתקנה, כלשון רש"י: 'התנא שסידרן טעה באחת מהן והחליף שיטתו'.
בסוגיין הקושיא אחרת לגמרי:
במשנה בעירובין ישנן שתי שיטות בלבד: שיטת ת"ק ושיטת רבי יהודה, כאשר שיטת ת"ק כאן תואמת את שיטתו של רבי יוסי בכלים, ושיטת רבי יהודה כאן תואמת את שיטתו של רבי מאיר בכלים.
ואילו במשנה בכלים נוקט רבי יהודה שיטה שלישית, שיטה המכרעת בין שיטותיהם של רבי מאיר ורבי יוסי.
ועל כך באה התשובה: אכן רבי יהודה החליף שיטתו.
ברם שיטת רבי מאיר ושיטת רבי יוסי לא זזו ממקומן.