מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
בברכה המשולשת
הודעות: 12287
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' יוני 23, 2013 12:14 am

האם יש אפשרת להבין בדעת הראב"ד שבדיקת חמץ היא בצאת הכוכבים?
אני הסברתי בשיעור שדעת הראב"ד היא שבדיקת חמץ היא בשקיעה (וכך תמיד ידעתי בשם אדוננו הגר"א), ואחד מן הצדיקים הנסתרים (שמרוב ענוותנותו אינו מרשה שארבה בתארים עליו) שמע מהצד והעיר לי שניתן להבין בראב"ד ולא כך. והיו דבריו מחודשים בעיניי.

נהנה מהאוצר
הודעות: 200
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 12:13 am

Re: פסחים דף ב

הודעהעל ידי נהנה מהאוצר » א' יוני 23, 2013 2:30 am

ראה בפמ"ג א"א תעג א שהסתפק בזה והכריע שהכוונה מהשקיעה, וכן למד הצל"ח ב. דה קא בדעת המג"א. אלא שהצל"ח עצמו כתב שאף כוונת הראב"ד לתחילת הלילה

בברכה המשולשת
הודעות: 12287
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: פסחים דף ב

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' יוני 23, 2013 6:10 pm

ייש"כ ותודה

ארי במסתרים
הודעות: 611
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2011 10:25 am

Re: פסחים דף ב

הודעהעל ידי ארי במסתרים » ב' יוני 24, 2013 12:47 am

ב
שתי הערות

א. בדף ב ע"א כתב רש"י (ד"ה הא קמ"ל) דכל הכוכבים יש להם אור, ולכאו' צ"ע דלפי מהלך הגמ' אין צורך לומר כן.

ב. בדף ב ע"ב כתב רש"י (ד"ה ואומר אך חושך) דנשף היינו חושך, ולכאו' זהו דלא כמסקנת הגמ' בריש ברכות, עיי"ש.

בברכה המשולשת
הודעות: 12287
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: פסחים דף ב

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' יוני 24, 2013 8:49 am

לגבי הערה א- זה מוכרח מהמשך הסוגיא לגבי הנודר מן האור.
לגבי הערה ב- כך ההקשר בסוגיא לפי התקבולת בפסוק

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5312
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: פסחים דף ב

הודעהעל ידי מיללער » ג' נובמבר 24, 2020 3:10 am

רש"י ד"ה קריה רחמנא לנהורא. אלא קרא לבריאה המאירה שברא מהוד מעטה לבושו: ופקדיה אמצותא דיממא. צוהו לשמש ביום

דברי רשיז"ל כאן תמוהים מה שהוסיף שהקב"ה ברא את האור מהוד מעטה לבושו, מה זה שייך לדברי ופירוש הגמרא, ולמה הוצרך לזה.

וראיתי שכתבו שדברי רש"י נובעים מפרקי דרבי אליעזר, אבל שם כתוב שהשמים נבראו מהוד מעטה לבושו ולא האור, וא"כ אכן קשה מנא ליה לרש"י זה, האם יש כן במדרש אחר על האור? (ואולי כוונת רש"י שהאור הוא תולדה משמים כמ"ש הרמב"ן פר' בראשית שכל הנבראים בששת ימי המעשה הם תולדות שמים וארץ)

סגי נהור
הודעות: 4672
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: פסחים דף ב

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' נובמבר 24, 2020 3:27 am

מיללער כתב:רש"י ד"ה קריה רחמנא לנהורא. אלא קרא לבריאה המאירה שברא מהוד מעטה לבושו: ופקדיה אמצותא דיממא. צוהו לשמש ביום

דברי רשיז"ל כאן תמוהים מה שהוסיף שהקב"ה ברא את האור מהוד מעטה לבושו, מה זה שייך לדברי ופירוש הגמרא, ולמה הוצרך לזה.

וראיתי שכתבו שדברי רש"י נובעים מפרקי דרבי אליעזר, אבל שם כתוב שהשמים נבראו מהוד מעטה לבושו ולא האור, וא"כ אכן קשה מנא ליה לרש"י זה, האם יש כן במדרש אחר על האור? (ואולי כוונת רש"י שהאור הוא תולדה משמים כמ"ש הרמב"ן פר' בראשית שכל הנבראים בששת ימי המעשה הם תולדות שמים וארץ)

בב"ר (פ"ג, ד) מפורש כן על האור.
פשטות כוונת רש"י לכאורה שהאור הוא מן העליונים ולכן שייך בו לשון קריאה כמלך הקורא לעבדיו.

תלמוד_ישן
הודעות: 38
הצטרף: ו' אוקטובר 02, 2020 7:49 pm
מיקום: חו"ל

Re: פסחים דף ב

הודעהעל ידי תלמוד_ישן » ג' נובמבר 24, 2020 4:41 am

ארי במסתרים כתב:

א. בדף ב ע"א כתב רש"י (ד"ה הא קמ"ל) דכל הכוכבים יש להם אור, ולכאו' צ"ע דלפי מהלך הגמ' אין צורך לומר כן.

גבי כוכבים שאין להם אור, כתוב ברשימותי שהאדמו"ר האחרון מליובאוויץ' שלח מכתב להרגצ'ובי גאון על זה, והשיב לו במכתב.
ע' רשימות חוברת לג' עמוד 295-298. סוגיא דידן נזכרת בעמוד 297.

https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... 95&hilite=

יתר10
הודעות: 944
הצטרף: ד' יוני 01, 2011 12:07 am

Re: פסחים דף ב

הודעהעל ידי יתר10 » ג' נובמבר 24, 2020 2:46 pm

בברכה המשולשת כתב:האם יש אפשרת להבין בדעת הראב"ד שבדיקת חמץ היא בצאת הכוכבים?
אני הסברתי בשיעור שדעת הראב"ד היא שבדיקת חמץ היא בשקיעה (וכך תמיד ידעתי בשם אדוננו הגר"א), ואחד מן הצדיקים הנסתרים (שמרוב ענוותנותו אינו מרשה שארבה בתארים עליו) שמע מהצד והעיר לי שניתן להבין בראב"ד ולא כך. והיו דבריו מחודשים בעיניי.

כ"כ בשועה"ר. [ועיי"ש שכ' שבצאת הכוכבים יש עדיין קצת אור]

שמואל דוד
הודעות: 5529
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: פסחים דף ב

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' נובמבר 25, 2020 7:39 am

מיללער כתב:רש"י ד"ה קריה רחמנא לנהורא. אלא קרא לבריאה המאירה שברא מהוד מעטה לבושו: ופקדיה אמצותא דיממא. צוהו לשמש ביום

דברי רשיז"ל כאן תמוהים מה שהוסיף שהקב"ה ברא את האור מהוד מעטה לבושו, מה זה שייך לדברי ופירוש הגמרא, ולמה הוצרך לזה.

וראיתי שכתבו שדברי רש"י נובעים מפרקי דרבי אליעזר, אבל שם כתוב שהשמים נבראו מהוד מעטה לבושו ולא האור, וא"כ אכן קשה מנא ליה לרש"י זה, האם יש כן במדרש אחר על האור? (ואולי כוונת רש"י שהאור הוא תולדה משמים כמ"ש הרמב"ן פר' בראשית שכל הנבראים בששת ימי המעשה הם תולדות שמים וארץ)

עיין אמרי ישראל (פרידמאן) מש״כ בזה

שמואל דוד
הודעות: 5529
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: פסחים דף ד

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' נובמבר 25, 2020 3:44 pm

פסחים דף ד.

ותניא וכל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות שנאמר (בראשית כב, ג) וישכם אברהם בבקר

viewtopic.php?f=46&t=42671

אהרן תאומים
הודעות: 1276
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' נובמבר 25, 2020 7:03 pm

הראה במ"מ לתוספות כאן ד"ה שנאמר וישכם וכו' ע"ש
ושמא באמת הכוונה לוישכם אברהם בבקר הראשון בתורה? הרי גם מדברי רש"י אין מוכח שהכונה על וישכם אברהם בבקר של העקידה, וז"ל נבדוק מצפרא. דאיכא הקדמה לזריזים כדאשכחן גבי מילה ובזריזותיה דאברהם שנאמר וישכם אברהם בבקר שלא המתין עד הנץ החמה ומכל מקום בלילה לא הקדים:
והנה המלבי"ם על פסוק זה (בראשית יט כז) וַיַּשְׁכֵּ֥ם אַבְרָהָ֖ם בַּבֹּ֑קֶר אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם אֲשֶׁר־עָ֥מַד שָׁ֖ם אֶת־פְּנֵ֥י ה': וישכם אברהם. ספר כי לוט לא היה ראוי להצלה. שאחר שהתמהמה עד זמן שהוחל הנגף היה ראוי שתשיגנו הרעה בדרכו שהלך עד צוער, רק שבעת ההיא השכים אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם להתפלל תפלת שחרית, והיה מתפלל תמיד עם הנץ החמה, ועתה השכים תיכף כעלות שחר, וראה שעלה קיטור הארץ, כי בעת ההיא הוחלה המהפכה, ועז"א:
ובספורנו ובעוד פירשו שהתפלל שם וזה על פי הגמרא בברכות דף ו ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום דכתיב {בראשית יט-כז} וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר {תהילים קו-ל} ויעמוד פינחס ויפלל

ופרפרת נאה שמעתי היום מהרה"ג רבי יחיאל מאיר כץ שליט"א אב"ד דשיבוי מאנטריאל , נשמר שבודקין לאור הנר ומה האו"א שאור הכוונה ביום וכי שרגא בטיהרא למאי אהני, אלא שהאו"א לבדיקה ביום הכוונה מיד בעלות השחר שעדיין חושך בתוך הבית וצריך לנר לבדיקה ומסיימה עם הנץ שיש אור כשעה וחצי, ואפשר בזה יסוד לכמה זמן בערך מספיק לבדוק את הבית מחמץ

שמואל דוד
הודעות: 5529
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' נובמבר 25, 2020 8:08 pm

יישר כח

מלשון הגמרא לא מוכח לאיזה פסוק הכוונה אולם ברש״י עה״ת כתב עה״פ אצל העקידה מכאן שזריזין כו׳

אהרן תאומים
הודעות: 1276
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' נובמבר 25, 2020 8:42 pm

אינני יודע איפה ראית הוכחה ברש"י עה"ת , זה לשון רש"י עה"ת וישכם. נזדרז למצוה: ויחבש. הוא בעצמו, ולא צוה לאחד מעבדיו, שהאהבה מקלקלת השורה: את שני נעריו. ישמעאל ואליעזר, שאין אדם חשוב רשאי לצאת לדרך בלא ב' אנשים, שאם יצטרך האחד לנקביו ויתרחק, יהיה השני עמו: ויבקע. תרגומו וצלח, כמו וצלחו הירדן (שמואל-ב יט, יח.), לשון ביקוע סינדר"א בלע"ז (שפאלטען):
ורש"י לא כתב "מכאן" , ואפשר שכאן פירש זה ולא הקדים לפרש את ענין ההזריזות המוסבר בלשון וישכם במקומות הקודמים שזה כתוב, כי כאן היה נראה יותר שאפשר שימתין קצת כי בכל זאת בעקידת בנו מדובר ובכל זאת וישכם, וע"כ ציין רש"י שנזדרז, משא"כ במקום הראשון שרצה להציל את לוט ולבקש רחמים ואין כל כך חידוש בזירוזו, ואף לגבי הגר אף שהוא לא רצה לשלחה מרצונו אבל כנראה גם הלחץ של שרה בעניין גם יכל להשפיע שזה הפך גם לרצונו, ואפשר שבאמת רצה לשלחו אלא רק מפני מידת החסד שטבועה בו לא יכל ואחר שהשית אמר שצריך לשמוע בכל שרה ולעשות זאת נתגלה רצונו האמיתי גם כן

שמואל דוד
הודעות: 5529
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' נובמבר 26, 2020 7:10 am

ד. רש״י ד״ה ואור הנר יפה לבדיקה - בלילה אבל ביום מחשיך כו׳

מה כוונת רש״י ״מחשיך״, וכי אור מחשיך?

HaimL
הודעות: 182
הצטרף: ה' נובמבר 05, 2020 2:33 pm

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי HaimL » ה' נובמבר 26, 2020 7:23 am

נראה שכוונת רש"י, שאור הנר ביום מסנוור, בגלל הפרשי עוצמת האור שבין אור השמש לאור הנר.

יהודי רגיל
הודעות: 99
הצטרף: ד' מאי 06, 2020 11:54 am

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי יהודי רגיל » ה' נובמבר 26, 2020 9:04 am

אהרן תאומים כתב:ופרפרת נאה שמעתי היום מהרה"ג רבי יחיאל מאיר כץ שליט"א אב"ד דשיבוי מאנטריאל , נשמר שבודקין לאור הנר ומה האו"א שאור הכוונה ביום וכי שרגא בטיהרא למאי אהני, אלא שהאו"א לבדיקה ביום הכוונה מיד בעלות השחר שעדיין חושך בתוך הבית וצריך לנר לבדיקה ומסיימה עם הנץ שיש אור כשעה וחצי, ואפשר בזה יסוד לכמה זמן בערך מספיק לבדוק את הבית מחמץ

ואני הקטן דקדקתי מדברי הגמרא "ונבדקיה בשית" שבדיקת חמץ לא אמורה לקחת יותר משעה

אהרן תאומים
הודעות: 1276
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' נובמבר 26, 2020 3:08 pm

שמואל דוד כתב:ד. רש״י ד״ה ואור הנר יפה לבדיקה - בלילה אבל ביום מחשיך כו׳
מה כוונת רש״י ״מחשיך״, וכי אור מחשיך?

אור היום מחשיך מעמעם את אור הנר

שמואל דוד
הודעות: 5529
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' נובמבר 26, 2020 5:21 pm

פשטות לשון רש״י שאור הנר מחשיך אור השמש

שמואל דוד
הודעות: 5529
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: פסחים דף ד

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' נובמבר 26, 2020 5:21 pm

שמואל דוד כתב:פסחים דף ד.
ותניא וכל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות שנאמר (בראשית כב, ג) וישכם אברהם בבקר
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=46&t=42671

שמעתי ביאור נאה בשם הגר"מ סולובייציק ז"ל דהנה שרה אמרה לאברהם "גרש האמה" והכוונה בזה לשלוח אותם מיד וא"כ מצד עיקר המצוה היה אברהם מחויב לשלחם מיד בבוקר ואין זה מדין זריזים מקדימים ודו"ק.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5312
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי מיללער » ו' נובמבר 27, 2020 4:55 am

ה:
רש"י ד"ה יכול. נלמוד ממקרא זה שיטמין את שלו ביד שלא יראנו ודיו דהא לא יראה כתיב.

מילת 'ביד' כאן ברש"י קשה להבינו, ועל הגליון ציון נ"א 'כדי' שלא יראנו. אבל לכאורה היה כתוב ברש"י 'בי"ד' עם גרשיים דהיינו בארבעה עשר, שיכול שיטמין את החמץ שלו בארבעה עשר שלא יראנו.

שמואל דוד
הודעות: 5529
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' נובמבר 27, 2020 5:05 am

וכ״כ הגאון רב ברוך שמעון שניאורסהן ז״ל
397285EF-56E9-41C0-B7D4-493E9B5FA55D.jpeg
397285EF-56E9-41C0-B7D4-493E9B5FA55D.jpeg (34.32 KiB) נצפה 2153 פעמים

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5312
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי מיללער » ו' נובמבר 27, 2020 6:04 am

ה.
רבא אמר מהכא לא תשחט על חמץ דם זבחי, לא תשחט הפסח ועדיין החמץ קיים, ואימא כל חד וחד כי שחיט, זמן שחיטה אמר רחמנא.

והקשה הרשב"א בתוס' בד"ה לא תשחט, דלכאורה חמץ אסור מחצות (שש שעות) ואילו זמן שליטת הפסח הוא לאחר שחיטת התמיד, ושחיטת התמיד זמנה בחצות הרי בע"כ שזמן שחיטת הפסח הוא לאחר חצות וא"כ אין האיסור חמץ וזמן שחיטת הפסח באין כאחד, ותירצו בתוס' כיון שבדיעבד אם שחט הפסח קודם התמיד כשר, חשיב זמן שחיטה מחצות ואילך.

ונראה מדבריהם שהרשב"א בקושיתו סבר שדין שחיטת הפסח לאחר הקרבת התמיד אינה רק דין של קדימה ואיחור, אלא קביעת זמן שחיטת הפסח שאינה תיכף בחצות אלא מאוחר יותר, ובתירוצם למדו שעצם זמן שחיטת הפסח הוא בחצות, אלא שיש דין חיצוני של קדימת התמיד לשחיטת הפסח. ולכאורה נפק"מ במקום שנאנסו ואין תמיד, אם ישחטו את הפסח תיכף בחצות או ימתינו עד שבע שעות.

ועי' במנחת חינוך במצות שחיטת הפסח (מצוה ה' - עמוד לד מהדורת מכון י-ם) שכ' שאם אין להציבור תמיד צריכים להמתין מאוחר יותר כיון שזמן הפסח הוא נלמד מקרא דכתיב בה בערב ובין הערבים עיי"ש, ולכאורה צ"ע על דבריו מסוגיא דהכא, דלדבריו ישאר קושית הרשב"א על מכונה.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5312
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי מיללער » ו' נובמבר 27, 2020 6:09 am

שמואל דוד כתב:
מיללער כתב:ה: רש"י ד"ה יכול. נלמוד ממקרא זה שיטמין את שלו ביד שלא יראנו ודיו דהא לא יראה כתיב.
מילת 'ביד' כאן ברש"י קשה להבינו, ועל הגליון ציון נ"א 'כדי' שלא יראנו. אבל לכאורה היה כתוב ברש"י 'בי"ד' עם גרשיים דהיינו בארבעה עשר, שיכול שיטמין את החמץ שלו בארבעה עשר שלא יראנו.

וכ״כ הגאון רב ברוך שמעון שניאורסהן ז״ל
397285EF-56E9-41C0-B7D4-493E9B5FA55D.jpeg

ייש"כ

ברוך שכוונתי

עזריאל ברגר
הודעות: 9465
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' נובמבר 29, 2020 12:11 pm

יהודי רגיל כתב:
אהרן תאומים כתב:ופרפרת נאה שמעתי היום מהרה"ג רבי יחיאל מאיר כץ שליט"א אב"ד דשיבוי מאנטריאל , נשמר שבודקין לאור הנר ומה האו"א שאור הכוונה ביום וכי שרגא בטיהרא למאי אהני, אלא שהאו"א לבדיקה ביום הכוונה מיד בעלות השחר שעדיין חושך בתוך הבית וצריך לנר לבדיקה ומסיימה עם הנץ שיש אור כשעה וחצי, ואפשר בזה יסוד לכמה זמן בערך מספיק לבדוק את הבית מחמץ

ואני הקטן דקדקתי מדברי הגמרא "ונבדקיה בשית" שבדיקת חמץ לא אמורה לקחת יותר משעה

תלוי מה גודל הבית, וכמה רהיטים נמצאים בתוכו, וכמה חורים וסדקים יש וכו'.

יתר10
הודעות: 944
הצטרף: ד' יוני 01, 2011 12:07 am

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי יתר10 » א' נובמבר 29, 2020 3:16 pm

מיללער כתב:ה.
רבא אמר מהכא לא תשחט על חמץ דם זבחי, לא תשחט הפסח ועדיין החמץ קיים, ואימא כל חד וחד כי שחיט, זמן שחיטה אמר רחמנא.

והקשה הרשב"א בתוס' בד"ה לא תשחט, דלכאורה חמץ אסור מחצות (שש שעות) ואילו זמן שליטת הפסח הוא לאחר שחיטת התמיד, ושחיטת התמיד זמנה בחצות הרי בע"כ שזמן שחיטת הפסח הוא לאחר חצות וא"כ אין האיסור חמץ וזמן שחיטת הפסח באין כאחד, ותירצו בתוס' כיון שבדיעבד אם שחט הפסח קודם התמיד כשר, חשיב זמן שחיטה מחצות ואילך.

ונראה מדבריהם שהרשב"א בקושיתו סבר שדין שחיטת הפסח לאחר הקרבת התמיד אינה רק דין של קדימה ואיחור, אלא קביעת זמן שחיטת הפסח שאינה תיכף בחצות אלא מאוחר יותר, ובתירוצם למדו שעצם זמן שחיטת הפסח הוא בחצות, אלא שיש דין חיצוני של קדימת התמיד לשחיטת הפסח. ולכאורה נפק"מ במקום שנאנסו ואין תמיד, אם ישחטו את הפסח תיכף בחצות או ימתינו עד שבע שעות.

ועי' במנחת חינוך במצות שחיטת הפסח (מצוה ה' - עמוד לד מהדורת מכון י-ם) שכ' שאם אין להציבור תמיד צריכים להמתין מאוחר יותר כיון שזמן הפסח הוא נלמד מקרא דכתיב בה בערב ובין הערבים עיי"ש, ולכאורה צ"ע על דבריו מסוגיא דהכא, דלדבריו ישאר קושית הרשב"א על מכונה.

הרי המנח"ח כתב שזהו דין רק לכתחי', ולפי"ז אין צ"ל שהתוס' בתירוצם חזרו ולמדו שזהו דין קדימה, אלא שבקושיתם סברו שזמן שחיטה היינו הזמן של לכתחי' ובתירוץ חידשו שזמן שחיטה היינו אפי' הזמן של בדיעבד.

HaimL
הודעות: 182
הצטרף: ה' נובמבר 05, 2020 2:33 pm

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי HaimL » א' נובמבר 29, 2020 9:53 pm

מיללער כתב:ה:
רש"י ד"ה יכול. נלמוד ממקרא זה שיטמין את שלו ביד שלא יראנו ודיו דהא לא יראה כתיב.

מילת 'ביד' כאן ברש"י קשה להבינו, ועל הגליון ציון נ"א 'כדי' שלא יראנו. אבל לכאורה היה כתוב ברש"י 'בי"ד' עם גרשיים דהיינו בארבעה עשר, שיכול שיטמין את החמץ שלו בארבעה עשר שלא יראנו.


נראה שיש לקיים הגרסה, כמ"ש באיכה, "נתנני השם בידי לא אוכל קום", וכוונת רש"י שיטמין את חמצו במקום שעל ידו לא יראנו.

עליך עיננו
הודעות: 445
הצטרף: ג' יוני 16, 2020 9:54 pm

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי עליך עיננו » א' נובמבר 29, 2020 10:25 pm

ז:
דף ז ע"ב רש"י ד"ה נימא למול שנצטוה הרופא..
ולא כ' המל או המוהל.. האם זה היה דרכם שרק רופא מל או לאו דוקא?

נוטר הכרמים
הודעות: 7757
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' נובמבר 29, 2020 10:35 pm

עי' תוס' הרא"ש ב"מ קט, א ד"ה אומנא שרש"י שם פי' מוהל תינוקות,
ולא נהירא שברוב מקומות קרי למקיז דם אומנא,
ומיהו בפרק ר"א דמילה (קלג ב) יש האי אומנא דלא מייץ.

ועי' מהרש"ל שם ועוד שגם ברש"י באיזה מקומות נמצא שאומן זה מקיז דם.
ולכאו' מבואר לפי דברי רש"י הנ"ל דהיינו מוהל היינו רופא והוא גם מל וגם מקיז דם.

ועי' עוד ב"ב כא, ב ברש"י רופא - מוהל. אומן - מקיז דם. וצ"ב.

עליך עיננו
הודעות: 445
הצטרף: ג' יוני 16, 2020 9:54 pm

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי עליך עיננו » א' נובמבר 29, 2020 11:13 pm

יישר כח!

נוטר הכרמים
הודעות: 7757
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' נובמבר 29, 2020 11:32 pm

שוב ראיתי באריכות בס' דף על הדף שבת קלג, א
ובעלי תמר על הירושלמי שבת פי"ט ה"א.

נוטר הכרמים
הודעות: 7757
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: פסחים דף ב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' נובמבר 29, 2020 11:39 pm

מיללער כתב:רש"י ד"ה קריה רחמנא לנהורא. אלא קרא לבריאה המאירה שברא מהוד מעטה לבושו: ופקדיה אמצותא דיממא. צוהו לשמש ביום

דברי רשיז"ל כאן תמוהים מה שהוסיף שהקב"ה ברא את האור מהוד מעטה לבושו, מה זה שייך לדברי ופירוש הגמרא, ולמה הוצרך לזה.

וראיתי שכתבו שדברי רש"י נובעים מפרקי דרבי אליעזר, אבל שם כתוב שהשמים נבראו מהוד מעטה לבושו ולא האור, וא"כ אכן קשה מנא ליה לרש"י זה, האם יש כן במדרש אחר על האור? (ואולי כוונת רש"י שהאור הוא תולדה משמים כמ"ש הרמב"ן פר' בראשית שכל הנבראים בששת ימי המעשה הם תולדות שמים וארץ)

עי' בשו"ת דברי יציב או"ח סי' קח.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5312
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי מיללער » ד' דצמבר 09, 2020 3:23 pm

פסחים טז:

ברש"י ד"ה שהותרה מכללה בציבור. דנדחית בקרבן ציבור דכתיב במועדו ואפי' בשבת ואפי' בטומאה.

יש לציין כאן לדברי התוס' לקמן סו. ד"ה מה מועדו, דאף שהלימוד השגור על טומאה הותרה בציבור הוא דדרשי' במועדו ואפי' בטומאה (וכן מביא גמרא לקמן דף עז.) אין זה דבר המוסכם, והגמ' לקמן סו. לא ס"ל הא דרש עיי"ש

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5312
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי מיללער » ו' דצמבר 11, 2020 6:40 am

יח.



רבי יוסי ור"ש אומרים לאוכלין טמאין לכלים טהורין, אמר רבב"ח אמר ר"ל, ר"י בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה דדריש וכו'

מתחלה היה קשה לי למה אמר ריש לקיש שרבי יוסי 'ורבי שמעון' בשיטת רבם רבי עקיבא אמרו - שהרי אף ר"ש היה תלמידו של ר"ע. אולם לאחר הלימוד להלן בע"ב, א"ל רבינא לרב אשי והא אמר רבא לא ר"י ס"ל כר"ע ולא ר"ע ס"ל כר"י, אמר ליה, רבי יוסי בשיטת ר"ע רבו אמרה וליה לא ס"ל. ונמצא שלםי תירוצו של רב אשי בא ר"ל לשלול ולומר שרבי יוסי לעצמו לא ס"ל כר"ע ומה שאמר אמר רק לשיטת ר"ע רבו, ולפי"ז מדויק דדוקא על ר"י אמרה ר"ל ולא על ר"ש ודו"ק.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5312
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי מיללער » ו' דצמבר 11, 2020 6:55 am

פסחים יט.

ברש"י סוד"ה א"ל. הקשה על ר"מ ור"א דס"ל דמשקין אין מטמאין דבר אחר מן התורה וכן לרבי יוסי, היכי משכח"ל רביעי בקודש שרץ כלי הוי ראשון, וכלי אוכל הוי שני, ואוכל משקה הוי שלישי והאיך יבוא לידי רביעי, ונ"ל דעל כרחך לא משכח"ל אלא מדרבנן.

לכאורה קשה על תירוצו דאי מדרבנן הרי גזרו על משקה להיות תחלה, וא"כ כשהאוכל נוגע במשקה נעשה המשקה ראשון, והנוגע בו שני ולא רביעי והדרא קושיא לדוכתא היאך משכח"ל רביעי בקודש.

נוטר הכרמים
הודעות: 7757
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' דצמבר 20, 2020 10:47 pm

ביודעי ומכירי,
הריני ממליץ על המצו"ב,
מאת האי גברא רבא ויקירא, צנוע ומעלי,
רב גובריה וחיליה,
קב ונקי, אור הברקי.
קבצים מצורפים
l687.pdf
(1.42 MiB) הורד 28 פעמים

בית הגנזים
הודעות: 25
הצטרף: ג' נובמבר 24, 2020 9:17 pm

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי בית הגנזים » ב' דצמבר 21, 2020 9:23 pm

הערות והארות מחבורת לומדי דף היומי בביה"ח רח' הרב הירש בב"ב
בתוספת הערות מהגר"ש אלתר ואחיו הגרי''ד שליט"א

הערות במסכת פסחים ב - ט.pdf
(498.78 KiB) הורד 24 פעמים

ביקורת תהיה
הודעות: 2292
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' דצמבר 22, 2020 3:47 am

מיללער כתב:פסחים יט.
לכאורה קשה, הרי גזרו על משקה להיות תחלה, וא"כ היאך משכח"ל רביעי בקודש.
פסול רביעי בקודש קדם לגזירת 'כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה', שהיא מי"ח דבר שגזרו בו ביום, כמו שכתבו התוספות בפ"ק דשבת.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5312
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי מיללער » ג' דצמבר 22, 2020 4:56 pm

ביקורת תהיה כתב:
מיללער כתב:פסחים יט.
לכאורה קשה, הרי גזרו על משקה להיות תחלה, וא"כ היאך משכח"ל רביעי בקודש.
פסול רביעי בקודש קדם לגזירת 'כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה', שהיא מי"ח דבר שגזרו בו ביום, כמו שכתבו התוספות בפ"ק דשבת.

תודה, כן כתבתי ג"כ בגליוני שצ"ל כאן דמיירי קודם שגזרו על המשקין להיות תחלה. אף אחד מהמפרשים לא העיר בזה?

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5312
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

הודעהעל ידי מיללער » ו' דצמבר 25, 2020 1:06 am

לג.

מר בריה דרבינא אמר הכי קאמר, לא אם אמרת בשאר מצוות שלא עשה בהן שאין מתכוין כמתכוין שאם נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר חייב, תאמר במעילה שאם נתכוין להתחמם בגיזי חולין ונתחמם בגיזי עולה שמעל.
רב נחמן ב"י אמר ה"ק, לא אם אמרת בשאר מצוות שכן לא מתחייב בהן שאין מתעסק כמתעסק (לכאורה צריך להגיה מתעסק כשאין מתעסק) שאם נתכוין להגביה את התלוש וחתך את המחובר פטור, תאמר במעילה שאם נתכוין להושיט ידו לכלי ליטול חפץ וסך ידו בשמן של קודש שמעל.

רש"י פי' שהפטור בשניהם באין מתכוין ומתעסק בכה"ת כולה הוא א. מהכתוב אשר חטא בה פרט למתעסק ב. בשבת פטור משום שאינה מלאכת מחשבת. משא"כ במעילה לא כתיב בה מיעוטא אשאין מתכוין או מתעסק.

לכאורה הרי בנתחמם בגיזי עולה או סך ידו בשמן אע"פ שלא נתכוין או היה מתעסק אין כאן פטור שכן נהנה, ואף בחלבים ועריות ליכא פטור של מתעסק שכן נהנה, ומהו העדיפות של מעילה על שאר מצוות?


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים