פסחים ס"ט - מכשירי מצוה דוחין את השבת

[מיללער]

בענין מכשירי מצוה דוחין את השבת

לשיטת רבי אליעזר גם מכשירי מצוה דוחין את השבת, והגמ' דן פה אם זה דוקא כשהגברא חזי או אפי' מקודם לכן, להכשיר את האדם לקיים את המצוה (הזאה), ואמר רבה לדברי ר' אליעזר קטן בריא מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת דהא חזי ליה, קטן חולה אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו דהא לא חזי ליה, אמר רבא ואי בריא הוא למה צריך חמין אלע אמר רבא הכל חולין הן אצל מילה אחד קטן בריא ואחד קטן חולה אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת דהא לא חזי ליה עד כאן.

לכאורה למסקנת הגמ' בענין הזאה ולמה לא התיר שם ר' אליעזר משום מכשירי מצוה, נראה דהחילוק של 'לא חזי ליה' לא קאים, וגם זה נכלל בענין 'מכשירי מצוה' שדוחה את השבת לשיטת רבי אליעזר, האם כן?

ונתתי אל לבי לחקור לפי"ז שלב נוסף, באופן שיום הח' הוא ביום א' לשבוע, אבל כדי להברות את התינוק צריכין לחמין לו חמין בשבת שלפני זה, האם גם זה נכלל בכלל מכשירין שדוחה את השבת, או שזה דוקא ביום המילה עצמה, ומשום שהמילה דוחה את השבת, כל הנטפל לה גם בכלל הדחיה? לכאורה מדברי הגמ' במס' שבת משמע שלדברי רבי אליעזר גם מכשירי לולב דוחין את השבת, ושם מצות לולב עצמה אינו דוחה את השבת, אבל מאידך גיסא הרי זה ביום קיום המצוה ופה אנו דנין ביום שאין כאן מצוה כלל. או כלך לדרך זו, האם ביום הז' מחויב אדם למול ביום ח'? היינו שמצות מילה חלה תיכף בהלידה, שישתדל אדם שיוכל לקיים את מצות מילה בזמנה, או שחיוב המצוה בא עליו אלא ביום ח'?

האם יש מי שדן בזה?

[בברכה המשולשת]

זכורני ששמעתי פעם שיעור מהגרז"ן גולדברג שנגע בעניין- וקישר זאת לעניין דעת בעל המאור בעניין חמין למילה וכל מחלוקת הראשונים בעניין הפלגה לים וכו'

[יגאל10]

בשטחיות אולי יש לתלות א"ז בדברי הרוגצ'ובי על ג' הפרטים במילה: למול, שיהי' מהול ושלא יהי' ערל. דלכא' ב' האחרונים חלים רק ביום הח' (כי לתוכנם אין קשר לז' הימים שקודמים למילה) משא"כ הא' יכול לחול גם מקדם עבור הח'.