פורום אוצר החכמה

גימפעל כתב:

עזריאל ברגר כתב:לא בדיוק "ענינא דיומא", אבל הדף של תענית תשעה באב יעסוק כולו בדיני אונן ואבל, ולכאורה מותר ללמוד אותו בו ביום.

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=43&t=40905

אכן. כאותו אחד ששאלוהו למקור דבריו, ואמר "נדפסו במקום פלוני, בשמי...".

בדף קיג הנלמד בשב"ק פרשת עקב בתוד"ה לא ירד מבול מובא פסוק מהפרשה.

זבחים דף קיד ע"א
לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום
בע"ב
רבי שמעון אומר: מנין לזובח פסח בבמת יחיד בשעת איסור הבמות שהוא בלא תעשה? ת"ל: לא תוכל לזבוח את הפסח

בשבת קודש היה גם בדף היומי בבלי וגם בירושלמי.
בבלי - כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה. קריאה של מנחה.
ירושלמי- ואכלת ושבעת וברכת. קריאה של שחרית.

זבחים דף קיח ע"א
א"ר אושעיא דאמר קרא השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה וכו', א"ר ינאי אמר קרא שם תעלה ושם תעשה.

במשך השבוע הזה לומדים הרבה על דיני הקרבה בבמות, שנלמדים מפסוקי פרשת ראה...

בשבת יהיה סיום המסכת, ויהיה "יומא טבא לרבנן", שזה מתאים לסיום הפרשה שמדברת על החגים, "ושמחת בחגך".

איסור כלאים בפרשת כי תצא
ועיין גמרא ורש״י מנחות יד: כלאים בכרם

אלול - חודש הרחמים והסליחות
[מנחות כ, א] "אדרבה כפרה ושמחה".
וברש"י

אדרבה. לצורך דם אתו דהכי אורחא לאחר כפרת דם שכיפר על החטא בא היין המשמח אלהים ואנשים דמי שנתכפר חטאו שמח:

שנזכה, להשיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני.

מנחות כט:
עניני תשובה ועיין מהרש״א

מנחות ל:
נזכר "לפני ר"ה... ואחרי ר"ה"

ערב סוכות
מנחות מב, א

והתנן לולב שיש בו ג' טפחים כדי לנענע בו כשר אלא אין לו שיעור למעלה אבל יש לו שיעור למטה

דתניא העושה סוכה לעצמו אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה בא לישב בה אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסוכה

חג כשר ושמח!

מנחות דף סג עמוד א
מרחשת דאתיא ארחושי, כדאמרי אינשי: הוה מרחשן שיפתותיה.

קול מבשר ח"ג - חודש מרחשון
שמענו בשם רבינו הקדוש זצוקללה"ה מפרשיסחא, טעם לשם החודש הזה מרחשוון, שהוא כענין אומרם ז"ל (מגילה כז ע"ב), ד' אמות של תפלה, רחושי מרחשן שפוותיה. לכן החודש הזה שאחר החודש תשרי, שכל ישראל צועקים בו בתפלות ובקשות נקרא מרחשוון, שעדיין מרחשן שפתותינו בתפלה. ודפח"ח. [אמרי אמת - לובלין - תרכ"ג פ' נח לסעודה שלישית]

[וכעי"ז כתב הצמח צדיק בשם חותנו הרה"ק מרוז'ין זצ"ל, וכן איתא בשם מהרי"ד מבעלזא ועוד, ולאו כרוכלא וכו']

חולין דף ס - שב"ק

ספורנו שמות פרק כ פסוק יז
ובעבור תהיה יראתו על פניכם. כטעם מה שהשיב רבי יהושע לקיסר, באמרו יומא דחד מן שמשי דקיימי קמיה דקודשא בריך הוא, אמרת לא מצינא לאסתכלא ביה, שכינה לא כל שכן.

בפרשת משפטים קראנו, אם רעה בעיני אדוניה אשר לו יעדה והפדה. הכתיב הוא 'לא', והקרי הוא 'לו'.
בצורת הביטוי אין שום הבדל, אך ברור שלפחות ה'טייטש' - הביאור שמבארים, צריך להיות כהקרי.
אך כששאלתי כמה וכמה שיגידו פשט פסוק, אמר כל אחד את הפירוש עם 'לא',
אם האמה העבריה היתה רעה בעיני אדוניה, והוא לא ייעד = כנס אותה לשם אישות, והפדה, - יסייע בפדיונה.
אך מה הפירוש לפי הקרי ?
והתוס' בחולין דף ס"ה ע"א (הדף הנלמד ביום חמישי שעבר) ד"ה אע"פ, מבארים:
וכן אשר לא יעדה והפדה, ומתרגמינן דקיימי ליה. פי' שהיה לו לקיימה וליעדה, דמצות יעידה קודמת. ומהאי קרא דרשי' ליה בפ"ק דבכורות (דף יג.) דמצות יעידה קודמת למצות פדייה, שנאמר אשר לא יעדה והפדה. ואע"ג דכתיב באל"ף, דרשינן כאילו כתיב בוי"ו, כלומר שהיה לו ליעדה ואינו רוצה והפדה. והיינו טעמא, דלמה ליה למכתב אשר לא יעדה פשיטא דבלא יעדה מישתעי קרא דאם יעדה היתה צריכה גט, וגם לא היתה צריכה פדיית אב, שבשעת ייעוד פקע שעבוד שפחות מינה.

התוס' מבארים שזה המשך לתחילת הפסוק, אם רעה בעיני אדוניה, כלומר שהיא לא מצאה חן בעיני אדוניה, מה שהיה לו (=עליו) ליעדה.

חולין פח:

תוספות ד״ה שחיקת כלי מתכות. וא"ת והא מגדל צמחים הוא דתנן בפרק כל הצלמים (ע"ז דף מג:) רבי יוסי אומר שוחק וזורה לרוח אמרו לו אף היא נעשית זבל ובשל מתכות איירי דמייתי עלה קרא דעגל וי"ל דבפ"ע אין מגדל צמחים אלא שמועיל לזבל ור"ת תירץ דע"י שרפה מגדל צמחים דהתם ע"י שרפה איירי דכל עבודה זרה תחלתה בשרפה דומיא דעגל

חולין קד:
ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי

שמואל דוד כתב:חולין קד:
ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי

כמדומני שכבר הובא בעבר מה שכתב מרן האמרי אמת מגור

בקרו טלה כתב:

שמואל דוד כתב:חולין קד:
ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי

כמדומני שכבר הובא בעבר מה שכתב מרן האמרי אמת מגור

יפה. יישר כח.

ידוע ומפורסם -
שהשנה יהיה סיום מסכת חולין אי"ה בי"ד ניסן תענית בכורות ויזכו הלומדים לסיים בזמן הסיומים
ותיכף מתחילים מסכת בכורות..

שייף נפיק כתב:ידוע ומפורסם -
שהשנה יהיה סיום מסכת חולין אי"ה בי"ד ניסן תענית בכורות ויזכו הלומדים לסיים בזמן הסיומים
ותיכף מתחילים מסכת בכורות..

הסיום בי"ג ניסן.

סוגיא דיד ושומר - פרשת שמיני

פרשת תזריע - מצורע
צרעת באבן שבזוית (קכח:)

קלג. טהרת מצורע

שמעתי רמז על החללית 'בראשית' בדף של היום -
''ראשית הפסיק הענין''...

שייף נפיק כתב:שמעתי רמז על החללית 'בראשית' בדף של היום -
''ראשית הפסיק הענין''...

מענין לענין באותו ענין, הרבי הרש"ב מליובאוויטש אמר פעם "בראשית היא פרשה שמחה, למרות שהסוף אינו נעים כל כך..." (היום יום ג חשוון).

עזריאל ברגר כתב:

שייף נפיק כתב:שמעתי רמז על החללית 'בראשית' בדף של היום -
''ראשית הפסיק הענין''...

מענין לענין באותו ענין, הרבי הרש"ב מליובאוויטש אמר פעם "בראשית היא פרשה שמחה, למרות שהסוף אינו נעים כל כך..." (היום יום ג חשוון).

רק הסוף? הרי רובו אינו נעים.

תחילת מסכת בכורות ביום תענית בכורות

בקטע האחרון של חולין הנלמד בכל תפוצות הדף היומי בערב הפסח עצמו, יש מקור להרחמן ייחודי הנאמר רק בפעם בשנה בליל הסדר, הרחמן... ליום שכולו טוב ליום שכולו ארוך, שמקורו מגמרא זו.

.השוחט כתב:בקטע האחרון של חולין הנלמד בכל תפוצות הדף היומי בערב הפסח עצמו, יש מקור להרחמן ייחודי הנאמר רק בפעם בשנה בליל הסדר, הרחמן... ליום שכולו טוב ליום שכולו ארוך, שמקורו מגמרא זו.

למיטב זכרוני היו בזה מנהגים שונים בעבר בעניין אמירת הרחמן הזה

היום יום ב' קראו בקריאת התורה פרשתת פטר חמור שגם נלמד בדף היומי
(התפללתי בביהמ''ד צאנז והגבאי טרח להודיע את כל זה קודם קריאת התורה יחד עם ההודעה שכ''ק אדמור שליט''א מקיים היום בנתניה את מצוות פטר חמור)

שייף נפיק כתב:כ''ק אדמור שליט''א מקיים היום בנתניה את מצוות פטר חמור.

איזו מצוה - פדיון או עריפה?

לא הייתי שם

לא היתה כאן כל כוונה של קנטור, חס ושלום;
ההערה באה מתוך רצון לרענן את זכרונה של מצות עריפת פטר חמור, שכמו נשכחה מן התודעה.

ביקורת תהיה כתב:לא היתה כאן כל כוונה של קנטור, חס ושלום;
ההערה באה מתוך רצון לרענן את זכרונה של מצות עריפת פטר חמור, שכמו נשכחה מן התודעה.

לא כ"כ פשוט שזו מצוה עצמית שצריך לקיימה (אבל אני נוגע בדבר...)

ביקורת תהיה כתב:לא היתה כאן כל כוונה של קנטור, חס ושלום;
ההערה באה מתוך רצון לרענן את זכרונה של מצות עריפת פטר חמור, שכמו נשכחה מן התודעה.

כנראה שאתה לומד דף היומי לפי הסדר ולכן לא הגעת למשנה בדף יג ע"א.

בברכה המשולשת כתב:לא כ"כ פשוט שזו מצוה עצמית שצריך לקיימה.

אולם כלל ישראל לדורותיו אימץ את עריפת פטר החמור למצות עשה, ומונה אותה אחת מרמ"ח עשיין.

ביקורת תהיה כתב:

בברכה המשולשת כתב:לא כ"כ פשוט שזו מצוה עצמית שצריך לקיימה.

אולם כלל ישראל לדורותיו אימץ את עריפת פטר החמור למצות עשה, ומונה אותה אחת מרמ"ח עשיין.

והשבת גזילה?

בכ"ג סיון - יום שליחת האיגרות שניות, הולכים ללמוד דף י ערכין שם מוזכר פורים.

דף יא ערכין נלמד ביום חמישי פרשת קרח ומוזכר בה פסוק מפרשת קרח.

בכח סיון לומדים דף טו ערכין שם מוזכר באריכות המרגלים, ולפי שיטה מסויימת בכח סיון נצטווה משה לשלחם.