פורום אוצר החכמה

בכח סיון לומדים דף טו ערכין שם מוזכר באריכות המרגלים, ולפי שיטה מסויימת בכח סיון נצטווה משה לשלחם.

היום ח' אב
תמורה כ"א כגון שנזרק דמו של בכור בפני הבית וחרב הבית ועדיין בשרו קיים וכו'. ומשכחת לה בח' אב או בט' אב

נדה טז.

אורח בזמנו בא.

פרשת וירא אורח כנשים.

ברכות ג.
בניהו בן יהוידע

דברי הימים א' יא
(כב) בְּנָיָה בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַיִל רַב פְּעָלִים מִן קַבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג:
תרגום
בניה בר יהוידע בר גבר דחיל חטאין וליה עובדין טבין מן קבצאל הוא קטל ית תרין רברבי מואב דהוון דמין לתרין אריון תקיפין הוא נחת וקטל ית אריוא במצע גובא ביומא דתלגא הוא הוה צדיקא רבא דלא הוה דיכמה לא במקדשא (ס"א במקדשא קדמאה ולא במקדשא תנינא) תנינא יומא חדא דחקת רגליה בחרדונא דמית ונחת לשילוח ותבר גזיזא דברדא וטבל וסליק ותנא ספרא דבי רב הוא ספרא דאורית כהניא ביומא זוטא דסתוא בעשרא יומין בירחא דטבת:

ברכות ח. ש"ק פרשת ויחי

סוף ע"א מות שמעי בן גרא והוא מפורש בהפטרת ויחי בציווי דוד להרגו
ע"ב חיוב שמו"ת וכתבו תוס' שהוא מתחיל ממנחה של שבת, מה שקראנו פרשת ואל"ה שמו"ת- וחייב אדם להשלים הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום.

בברכות דף יח הנלמד מחר מביא רש"י פסוק ממכת ברד מפרשת השבוע.

בדף היום נזכר על לרוץ לקראת מלכי אוה''ע בדיוק בעת ביאתם לארץ ישראל..

בדף של שבת הובא הפסוק הלא כדברי כאש. פסוק זה הובא גם ברש"י על הפרשה.

גימפעל כתב:בברכות דף יח הנלמד מחר מביא רש"י פסוק ממכת ברד מפרשת השבוע.

ובערב ש"ק זכינו להמחשה בירידת ברד ממש...

ברכות דף כ"ה בדין צואת כלבים שהונחה לעיבוד עורות
ובגליון הש"ס לרעק"א מילקוט פרשת בא שזה שכר הכלבים על כך ש'לא יחרץ כלב לשונו'

בשבוע העברה למדנו מדין קריאה שצריך שיהי' נשמע לאזניו - נזכרתי בפרשת וארא בדברי השפתי חכמים דלהכי כתיב במכת צפרדע במשה רבינו 'ויצעק' כיון שהתפלל והצריך להשמיע לאזניו היה צריך להגביה קולו מעל קולות הצפרדעים (בפרדס יוסף מובא םירוש זה בשם הגר"א ברודא).

א. האם זה דין בתפלה שצריך להשמיע לאזניו

ב. האם דין של שמיעת אזניו הוא גדר של שמיעה ממש או זה גדר של אמירה שצריך שיהי' באופן שיכול לשמוע באזניו - אבל אם יש דבר חיצוני שמעכב שמיעתו יש בזה חסרון של להשמיע לאזניו (כגון שיש קולות חיצונים או שמילא את אזניו בצמר גפן)

ביום ראשון ז' שבט יומא דהילולא של הצדיק ר' דוד מלעלוב זיעוכי"א - ושם הספר שיצא לפני 90 שנה (תר"צ) על תולדותיו הא 'מגדל דוד'
נלמד בדף ל את הפסוק כמגדל דוד צווארך בנוי לתלפיות,

בדף לג יש פסוק משירת הים מפרשת השבוע (בשלח).

בדף נה. עניני בצלאל ובנין המשכן - מענינא דפרשתא פרשת תרומה

דף נד, א
'... על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה בראשית. רבי יהודה אומר: הרואה את הים הגדול, אומר ברוך שעשה את הים הגדול. בזמן שרואהו לפרקים. ופסק בשו"ע או"ח סימן רי"ח סעיף ג' ש'בזמן שרואהו לפרקים' (וכדינא דגמרא שהוא שלושים יום), נאמר בכל הדברים הללו שרואה [חוץ מברקים ורעמים, ובמג"א מסביר שכל ברק ורעם הוא אחר וחדש ממה שראה קודם].

בפרשת תרומה - כמשפטו אשר הראית בהר – ואמרו חז"ל: וכי יש משפט לקרשים? אלא, קרש שזכה בצפון - לעולם הוא בצפון...
אולם בבני אדם, אדרבה, היו מפייסים ומגרילים את עבודת המקדש, דווקא בכדי שלא יזכו במצווה אותם יחידים שוב ושוב.
מייסד החת"ס: ונראה הטעם, כי אדם שהורגל בדבר אחד, עושה כמצוות אנשים מלומדה ואינו מתפעל, משא"כ כשזוכה במצווה לפרקים, אז הוא מתפעל ולבו שמח בעבודתו.
וכשנשוב לעניינינו נראה שעניין השלושים יום בין ראיה לראיה, בכדי לחייב בברכה, פשוט שהוא בשביל ההתפעלות שמתחדשת בקרבו של המברך להודות לאלוקיו. נמצינו, שיש עניין גדול בהתחדשות תמידית, כי האדם איננו דומם עץ ואבן.

הבחירות --
ברכות נח, א
''אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו ליה''...

היום יום ב' י"ג אדר תענית אסתר ערב פורים דפרזים למדנו במסכת שבת ג: אמר ליה רב חייא לרב בר פחתי וכו' ופירש"י בר פחתי, בן גדולים.

וציין הגרעק"א בגה"ש שזה מלשון הכתוב זרובבל פחת יהודה - וכן הוא במגילת אסתר אל אחשדרפני המלך ואל הפחות

היום בדף של פורים מוזכר כמה פעמים פשט העני את ידו.

גימפעל כתב:היום בדף של פורים מוזכר כמה פעמים פשט העני את ידו.

לפי פירוש התוס (ג. ד"ה בבא) אולי מיירי בעני נכרי וא"כ לא שייך לפורים רק מטעם מפרנסין עניי עכו"ם עם עניי ישראל מפני דרכי שלום

חבר שהסב את תשומת ליבי- היום למדנו דף י ושם מבואר איך היה מתפלל רב אשי בזמן דאיכא צערא בעלמא, ומה יותר מתאים לומר דבר זה בימים אלו, שנשמע בשורות טובות.

שבת מג
בבתי גחיני. פרשת שמיני - כל הולך על גחון וע״ש בפירש״י

שבת נ.

שצבען בשמן כו׳

מהרש״ל בחכמת שלמה: ולרש״י צ״ל צבען כמו טבלן כתרגומו וטבל וצבע.

עיין רש״י סוף תזריע וכבס שנית - ל' טבילה תרגום של כבוסין שבפרשה זו לשון לבון ויתחוור חוץ מזה שאינו ללבון אלא לטבול לכך תרגומו ויצטבע וכן כל כבוסי בגדים שהן לטבילה מתורגמין ויצטבע

שבת נד:-נה. בענין תוכחה.
פרשת קדושים הוכח תוכיח עמיתך.

שבת ס.- סנדל המסומר מאי טעמא (יעויין שם בעין איה)

שבת סז ע"א: מַאן תַּנָּא? אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם.

דף היומי - שבת ס"ו ב'
מאי לוקטמין... פרמי.
רש"י - טלמוסא הנקשרת על הפרצוף להבעית הבנים קטנים.
מסכה!

ל״ט בעומר

שבת עג. ל״ט מלאכות

משנה ברורה אורח חיים סימן תפט ס״ק (יא) זה וכו' - כתבו האחרונים דאם אמר בלשון אחר כגון ביום ל"ט אמר היום ארבעים חסר אחת נמי יצא

מ' לעומר

שבת ע"ד ע"א - הויא ליה ארבעים

באסרו חג דיו"ט שני דשבועות יחלו בלימוד שמעתתא דקבלת התורה - שבת פ"ו

שבת פז:

תנא אותו יום נטל עשר עטרות ראשון למעשה בראשית ראשון לנשיאים ראשון לכהונה ראשון לעבודה ראשון לירידת האש ראשון לאכילת קדשים ראשון לשכון שכינה ראשון לברך את ישראל ראשון לאיסור הבמות ראשון לחדשים

רש״י פרשת נשא פרק ז פסוק יב
ביום הראשון - אותו היום נטל עשר עטרות, ראשון למעשה בראשית כו׳ כדאיתא בסדר עולם.

שמואל דוד כתב:שבת פז:

תנא אותו יום נטל עשר עטרות ראשון למעשה בראשית ראשון לנשיאים ראשון לכהונה ראשון לעבודה ראשון לירידת האש ראשון לאכילת קדשים ראשון לשכון שכינה ראשון לברך את ישראל ראשון לאיסור הבמות ראשון לחדשים

רש״י פרשת נשא פרק ז פסוק יב
ביום הראשון - אותו היום נטל עשר עטרות, ראשון למעשה בראשית כו׳ כדאיתא בסדר עולם.

א. ראוי להדגיש דהיינו דווקא בחו"ל.
ב. כמה מהמצוות שנאמרו בו ביום - נמצאות בפרשת נשא.

היום ומחר מוזכרים בדף גם מעשה אהרן ומרים (פרשת בהעלותך) וגם המעפילים (פרשת שלח).

גימפעל כתב:היום ומחר מוזכרים בדף גם מעשה אהרן ומרים (פרשת בהעלותך) וגם המעפילים (פרשת שלח).

והמקושש - פרשת שלח.

(כבר אמרתי שלכו"ע צלפחד נהרג בפרשתנו, אלא שנחלקו אם היה מהמעפילים או המקושש)

היום נלמד בשבת קט מהו האזוב ושצריך ג' קלחים להזאת מי פרה, שקשור לפרשתינו פרשת חוקת (בא"י).

כמו"כ בדף קט עמוד א' לומדים על דין ימים אם כשרים למים חיים למי פרה.

ספר שדה צופים

פרשת מטות
שבת קכח. תוספות ד״ה ונתן הכסף וקם לו. בסופו: אלא כן דרך הש"ס שאינו מביא עיקר הדרשה כמו שרגיל להביא (כתובות דף מו:) בנעוריה בית אביה כל שבח נעורים לאביה אע"ג דההוא בהפרת נדרים הוא דכתיב וכן הרבה:

שבת דף ק"ל
לפי תוס' [עיין מהרש"א בדעת רש"י] - התקיימה ברית מילה בשבת בשטח הפתוח - בשטח המבוי

שבת דף קלט
נלמד פסוקים של הפטרת שבת חזון.