עבודת יוכ''פ בנוב וגבעון

[אליעזר שלום]

האם יש למישהו מושג איפוא עשו את עבודת יום כיפור בתקופת נוב וגבעון
הרי ארון הברית לא היה במקום הבמה הגדולה
ומזמן בית שני אין ראיה שהרי הארון בכלל לא היה
נ ב אפשר שזה גמרא מפורשת ואתכם הסליחה

[מיללער]

למה אין ראיה מבית שני? משם ראיה שהארון אין מעכב את עבודת יוהכ"פ ודין מקדש לו אע"פ שאין שם ארון.

בספר המפתח שע"י הרמב"ם-פרנקל הל' עבודת יוה"כ פ"ד ה"א ציין על דברי הרמב"ם שבבית שני שלא היה ארון, שבספר כלי חמדה סו"ס במדבר בקונ' מיד ולדורות (קנה-ד) יש מו"מ למה לא הביא הרמב"ם שגם בנוב וגבעון לא היה ארון.
אין הקונטרס תח"י אולי יש מי שיכול להעתיק דבריו ז"ל בהענין.

ושם ציין גם לדבריו של המל"מ בה' קרבן פסח פ"א ה"ג שהאריך בעניני היתר הבמות והקרבנות שהקריבו שם, והמל"מ מציין שם לדברי התוס' בזבחים קי"ז ע"ב לגבי פר ושעיר של יוה"כ אם הקריבו בנוב וגבעון

[אליעזר שלום]

בבית שני לא היה בכלל
והשאלה הוא כשהארון נמצא במקום אחר
האם הולכים בתר הארון או בתר הבמה גדולה
וגם יכול להיות שכשהארון נמצא אבל במקום אחר אין עבודה בפועל אלא בדרך של ונשלמה פרים שפתינו

[מיללער]

בבית שני לא היה בכלל
והשאלה הוא כשהארון נמצא במקום אחר
האם הולכים בתר הארון או בתר הבמה גדולה
וגם יכול להיות שכשהארון נמצא אבל במקום אחר אין עבודה בפועל אלא בדרך של ונשלמה פרים שפתינו

למה ילכו בתר הארון לגבי עבודת יוה"כ הלא אין הארון מוזכר בכלל בפרשת אחרי רק בזאת יבא אהרן אל "הקודש", ולמה ישצנה זה מכל קרבנות ועבודת שעשו בנוב וגבעון?

[אליעזר שלום]

מה כונתכם בבכל הקרבנות
האם על הקרבנות שמזים מדמם על הפרוכת חוץ מקרבנות יום הכיפורים אתה צודק
אבל אם על שאר הקרבנות
הרי אין השתמשות ספציפית בקודש הקדשים ולמה שיעכב
ובר מן דין האם מוזכר איפוא שהיה בנוב וגבעון קודש הקדשים

[עשוי לנחת]

האם יש למישהו מושג איפוא עשו את עבודת יום כיפור בתקופת נוב וגבעון
הרי ארון הברית לא היה במקום הבמה הגדולה
ומזמן בית שני אין ראיה שהרי הארון בכלל לא היה
נ ב אפשר שזה גמרא מפורשת ואתכם הסליחה

עיין כאן http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=181
וכאן http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=251

[אליעזר שלום]

לעשוי לנחת תודה רבה
דרך אגב במראה מקום הראשון משמע שאכן לא היו חלק מהעבודות בנוב וגבעון וזה פלא
ושוב תודה

[מיללער]

בספר המפתח שע"י הרמב"ם-פרנקל הל' עבודת יוה"כ פ"ד ה"א ציין על דברי הרמב"ם שבבית שני שלא היה ארון, שבספר כלי חמדה סו"ס במדבר בקונ' מיד ולדורות (קנה-ד) יש מו"מ למה לא הביא הרמב"ם שגם בנוב וגבעון לא היה ארון.
אין הקונטרס תח"י אולי יש מי שיכול להעתיק דבריו ז"ל בהענין.

הכלי חמדה בהנידון:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=319

[מיללער]

בדף ס"ז ע"ב למדנו ששילוח השעיר לעזאזאל היה קיים גם בנוב וגבעון וגם בשילה.
והמציינים ציינו לדברי התוס' לעיל דף מ"ד, היינו שבג' פעמים במסכת יומא נדרש על עבודת יוה"כ שהיה קיים גם בשילה ובית עולמים, אבל מעניין שרק לגבי שעיר המשתלח נזכרו גם נוב וגבעון.

[בברכה המשולשת]

ונשאלתי בשיעור אתמול היכן היה הצוק בתקופת נוב וגבעון

[תורה תמימה]

ונשאלתי בשיעור אתמול היכן היה הצוק בתקופת נוב וגבעון

שאלה עם ארצית היכן היה הצוק בימי ירושלים?

[בברכה המשולשת]

בזה אומרת לנו המשנה שיש מחלוקת תנאים מה המרחק- אז אפשר למדוד לפי כל אחת מהשיטות ולהגיע להשערה מסתברת

[מיללער]

ונשאלתי בשיעור אתמול היכן היה הצוק בתקופת נוב וגבעון

בתוה"ק לא כתיב "צוק" רק "לשלח אותו לעזאזל המדברה" עפ"י מדרש חז"ל אין עזאזל שם מקום מסוים רק שיהיה עז וקשה ובמדבר וכן למדו מתיבת גזירה שבתורה שתהיה חתוכה ודבר המתגזר ויורד.
המציאות היה בבית עולמים שהמקום הכי קרובה היתה "צוק" וע"ז יש מחלוקת על המרחק שבינו לבין חומת ירושלים, וא"כ צריכים לומר שבמשכן, נוב בוגבעון ובשילה, גם הלכו אל המדבר למצוא הר עז וקשה.

[מיללער]

ואם בדף ס"ז עסקינן, אעיר עוד הערה אחת קטנה.

בגמ' ס"ז ע"ב: דבר אחר גזירה שמא תאמר מעשה תהו הוא ת"ל אני ה' אני ה' גזרתיו.
לכאורה ההתחלה אינה הסיום, מתחיל לפרש תיבת "גזירה" ומסיים במילים "אני ה'" שנאמרה בפרשה שאחריה? ועי' במהרש"א שנדחק שה"אני ה'" סובבת על כל הפרשה גם על עבודת יוה"כ. וראיתי בפירוש הרבינו חננאל על הדף שנראה מדבריו שגורס: דבר אחר גזירה שמא תאמר מעשה תהו הוא ת"ל גזירה - אני ה' גזרתיו, היינו שהדרש הוא על תיבת גזירה שזו גזירת המלך ואין להרהר אחריה.

וכן נראה בפי' רבינו אליקום המובא בקובץ שיטות קמאי:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=373

[הכהן]

בתוה"ק לא כתיב "צוק" רק "לשלח אותו לעזאזל המדברה" עפ"י מדרש חז"ל אין עזאזל שם מקום מסוים רק שיהיה עז וקשה ובמדבר וכן למדו מתיבת גזירה שבתורה שתהיה חתוכה ודבר המתגזר ויורד.
המציאות היה בבית עולמים שהמקום הכי קרובה היתה "צוק" וע"ז יש מחלוקת על המרחק שבינו לבין חומת ירושלים, וא"כ צריכים לומר שבמשכן, נוב בוגבעון ובשילה, גם הלכו אל המדבר למצוא הר עז וקשה.

מדברי מר נראה שצוק זה שם מקום. האומנם?
עי' רש"י ד"ה חתוכה

[מיללער]

כן משמע מל' המשנה "עשר סוכות מירושלים ועד צוק" ולא קאמר עד "הצוק", אולם מדברי רש"י "היו מירושלים ועד צוק: הר גבוה וזקוף כדאמרי' בבבא מציעא עלתה לראשי צוקין ונפלה" יש משמעות לתרי אנפין. בודאי שהיה נקרא ע"ש הוא צוק חתוך, אבל נראה שהיה מקום ידוע ומסומן בימי חז"ל שהיה נקרא "צוק".

ואם טעיתי ה' הטוב יכפר בעדי, אשמח לקבל מקורות על זה.