יומא פג. טבל חמור או תרומה חמורה

[בן החבורה]

בדאפשר בחולין פירש"י שיש די בחולין של טבל זה להאכילו לאחר שתינטל תרומתו. לפ"ז בדלא אפשר היינו שאם יפריש תרומה לא יהא די בחולין אלא הוא צריך לאכול את הכל. וקשיא לי מ"ט דמ"ד מאכילין אותו טבל ואין מאכילין אותו תרומה, הא אפילו אם הוא צריך לאכול את הכל עדיין עדיף שיפריש ויאכל הכל וגם את התרומה משיאכל את כל הפירות בטבלן, לא מבעיא אם יהיה בתרומה פחות מכזית הרי יעבור רק על חצי שיעור אלא אפילו אם יהיה בתרומה כזית ודאי עדיף שיאכל כזית אחד של תרומה משיאכל חמישים כזיתים של טבל.
ולולי פירש"י היה אפשר לפרש בדלא אפשר שאינו יכול להפריש מאיזה סיבה שהוא, ויש לפניו כזית של טבל וכזית של תרומה וע"ז נחלקו איזה מהם יאכל אבל לפירש"י צ"ע.

[מיללער]

בפשטות י"ל דברי רש"י שמוטב לעבור על איסור קל בכמה זיתים מלעבור באיסור חמור אפי' רק בכזית אחד, היינו שריבוי הכמות אינו מכריע את האיכות.

אבל הר"ן לא ס"ל כן לענין שחיטה בשבת לחולה עדיף מלהאכיחו נבילה אפי' שחילול שבת הוא חמורה מאיסור נבילה אבל בנבילה אסור בכל כזית, וס"ל להר"ן שריבוי הכמות מכריע את האיכות ולדבריו צ"ל כמ"ש שהפירוש כאן הוא שא"א לתקן הטבל מחמת שהבעלים אינם כאן וכ"כ הפרשת דרכים דרוש י"ט עיי"ש שהאריך בהסוגיא.

ועי' בספר לקח טוב להגר"י ענגיל כלל ט"ו בענין אי ריבוי הכמות מכריע את האיכות.

[בן החבורה]

לא דמי לשבת ונבילה דהתם מיתה ומלקות אבל הכא תרווייהו במיתה בידי שמים אלא שיש סברא כלשהי להחמיר יותר בתרומה (שאין לה היתר. רש"י) אבל לומר שמשום כך מוטב לעבור על כמה איסורי טבל מלעבור על איסור אחד של תרומה הוא תמוה מאד.

[מיללער]

ברגע שנקטינן שריבוי הכמות אינו מכריע את האיכות, אין נפק"מ באיזה איסור המדובר, אם איסור תרומה חמור מאיסור טבל אפי' אם העונש שווה בשניהם, לא ספינן ליה האיסור החמור אפי' בציור שבאיסור הקל יהיה ריבוי בשיעורין.

ועי' בספר שיח יצחק על האתר שנקט כן בפשיטות וס"ל שבהא אפי' הר"ן מודה עיי"ש שחילק בין זה לדין נבילה ושחיטה בשבת.

[בן החבורה]

יישר כחך

אם קבלה היא נקבל