פורום אוצר החכמה

גמרא: אמר מר אתרוג כושי פסול והתניא כושי כשר דומה לכושי פסול אמר אביי כי תנן נמי מתני' דומה לכושי תנן רבא אמר לא קשיא הא לן והא להו.
רש"י: דומה לכושי. שגדל כאן והרי הוא שחור: פסול. שנדמה הוא קונטרפא"ט בלע"ז אבל כושי עצמו היינו טעם דכשר דאורחיה הוא: הא לן והא להו. לעולם מתני' כושי נמי פסיל ולא קשיא מתניתין לבני ארץ ישראל שרחוקין מארץ כוש ואינם רגילים בהם, ברייתא לבני בבל שקרובים לכוש ורגילין בהם ומכל מקום בגדל כאן ודומה לכושי נדמה הוא ופסול.

פסול של כושי הוא משום דלא מיקרי הדר, האם נוכל ללמוד מתירוצו של רבא, הא לן והא להו שאיכות ההידור חושבין כל אחד לפי מקומו ושעתו?
(באנגלית יש אימרא "Beauty is in the eye of the beholder" היינו שלכל אחד מיחשיב נוי והדר דבר אחר)

מה צדדי הספק שלך?
כלומר מה ההסבר האחר בדברי רבא שלא כתבת?

(ואגב, נוסח לפורים: "Beauty is in the eye of the beer holder").

ניים ושכיב כתב:מה צדדי הספק שלך?
כלומר מה ההסבר האחר בדברי רבא שלא כתבת?

(ואגב, נוסח לפורים: "Beauty is in the eye of the beer holder").

היה נראה לי מעניין שאין גדרים או כללים בדין והדין ישתנה לפי תנאי הזמן והמקום, לכן שאלתי אם יש פירוש אחר בדברי רבא ואולי זו גופא היה פלוגתת אביי ורבא.

אפשר אולי לומר שיש גדרים כלליים (כגון יבש ומנומר) ויש דברים התלויים במקום

ביבש לכאו' אתה צודק שהוא הידור אבסולטי. אך מנומר תלוי בזמן ובמקום, ולא מן הנמנע שבימינו יעדיפו מנומר על פני חלק.

אולי קשור לשורות הכהנים בקרבן פסח שהיו נפרדות לזהב וכסף ולא מעורבבות

מיללער כתב:

ניים ושכיב כתב:מה צדדי הספק שלך?
כלומר מה ההסבר האחר בדברי רבא שלא כתבת?

(ואגב, נוסח לפורים: "Beauty is in the eye of the beer holder").

היה נראה לי מעניין שאין גדרים או כללים בדין והדין ישתנה לפי תנאי הזמן והמקום, לכן שאלתי אם יש פירוש אחר בדברי רבא ואולי זו גופא היה פלוגתת אביי ורבא.

הלום מצאתי במנחת חינוך מוסך השבת מלאכת מכה בפטיש שדן לגבי תיקון מנא אם תיקון מצוה כמו טבילת כלים נחשב מכה בפטיש מדאורייתא, והביא שהמרדכי פרק לולב הגזול כ' בהדס שענביו מרובין מעליו דלמעטן הוי מכה בפטיש ואסור מדאורייתא, ודחה המנ"ח ראייתו מפני שטעמו של פסול ההדס עם הענבים הוא משום חסרון ב'הדר' והדר זה הוא תיקון מציאותי לא הלכתי.

ומ"מ זה דין מפליא שאתרוג בגוון מסויים כשר בארץ אחת, ופסול בארץ אחרת למרות שהיא סמוכה לו. האם זה מדאו'?

עושה חדשות כתב:ומ"מ זה דין מפליא שאתרוג בגוון מסויים כשר בארץ אחת, ופסול בארץ אחרת למרות שהיא סמוכה לו. האם זה מדאו'?

כתב הר"ן ריש פרק לולב הגזול (דף יג: מדפי הרי"ף ד"ה ומיהו איכא למידק) וז"ל: אבל הכתוב לא פרט בהדר כלום אלא סתם ואמר שתהא מצוה זו מהודרת, ומסרה לחכמים!

היינו שחז"ל אמדו בדעתם וכפי ראות עיניהם, ומה שהם אמרו עליו שהדר הוא כשר מה"ת ואם בעיניהם אינה הדר פסול הוא מה"ת. וכבר ציינו לדבריו של האור שמח (הל' לולב פ"ח ה"א) שכבר הביא מדברי הגמ' דילן ראיה לדברי הראשונים שהכ' מסרה לחכמים, עי' בשו"ת חכ"צ סי' ט'.

(אגב, האו"ש מביא את זה בשם רבינו אשר, לא מצאתיה בדברי הרא"ש אלא בר"ן כמו שציינתי)