מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

לשונות וביטוים בדברי רש"י ותוספות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
שמואל דוד
הודעות: 5011
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: לשונות וביטוים בדברי התוספות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ספטמבר 02, 2019 3:12 pm

מיללער כתב:בבא קמא קט: ברש"י ד"ה דבר שיש לו חלק בו. לישנא אחרינא, מה דבר כגון תרומות ומעשרות 'מפי עוקר הרים'.

למי מכנה רש"י הקדוש 'עוקר הרים' והאם ביטוי זה נמצא עוד הפעם בדברי רש"י בש"ס?

שם קיב. ברש"י ד"ה היתה פרה. וכן פירש לנו 'רבינו' שאם אין וכו' ולא היה לי לב להבין את מושל שטעם זה אין צריך לכאן וכו' ותשובות רב האי גאון מסייעא לי.

מי הוא רבינו המושל בדברי רש"י, ומה מסתייע מדברי תשובות רב האי גאון, והאם נמצא עוד שרש"י מביא את רב האי גאון?

viewtopic.php?f=29&t=29099
https://daf-yomi.com/Forums/Message.aspx?id=46197

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5054
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: לשונות וביטוים בדברי התוספות

הודעהעל ידי מיללער » ב' ספטמבר 02, 2019 3:22 pm

תודה רבה

שמואל דוד
הודעות: 5011
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: לשונות וביטוים בדברי התוספות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ספטמבר 02, 2019 3:31 pm

מיללער כתב:תודה רבה

בנוגע רב האי גאון: עיין רש״י מוע״ק יז. ב״מ לט. חולין לא:

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5054
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: לשונות וביטוים בדברי התוספות

הודעהעל ידי מיללער » ב' ספטמבר 02, 2019 3:37 pm

שמואל דוד כתב:
מיללער כתב:תודה רבה

בנוגע רב האי גאון: עיין רש״י מוע״ק יז. ב״מ לט. חולין לא:

יישר כח

ירושלים
הודעות: 110
הצטרף: ד' אוגוסט 19, 2015 10:58 am

Re: לשונות וביטוים בדברי התוספות

הודעהעל ידי ירושלים » ד' ספטמבר 04, 2019 2:58 am

תוספות בבא קמא עט.ד"ה נתנו: אותו לשון שפירש בקונטרס דאבעלים קאי, רחוק מאד וכו'

נוצר תאנה
הודעות: 172
הצטרף: ב' אוקטובר 16, 2017 9:23 pm

Re: לשונות וביטוים בדברי התוספות

הודעהעל ידי נוצר תאנה » ד' ספטמבר 04, 2019 12:55 pm

רש"י מסכת חולין דף יח עמוד ב
ולשון ראשון נ"ל ואין כאן מכשול להחליף ההלכה דהא לית הלכתא ככולהו אלא כרבי חנינא בן אנטיגנוס

נוצר תאנה
הודעות: 172
הצטרף: ב' אוקטובר 16, 2017 9:23 pm

Re: לשונות וביטוים בדברי התוספות

הודעהעל ידי נוצר תאנה » ד' ספטמבר 04, 2019 12:55 pm

תוספות מסכת תענית דף ל עמוד א
מ"מ החמיר לנו מורינו רש"י

שמואל דוד
הודעות: 5011
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: לשונות וביטוים בדברי התוספות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' ספטמבר 17, 2019 3:39 am

כריתות כה:

צריך עיון שלא מצאתי תוספות יותר.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5054
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: לשונות וביטוים בדברי התוספות

הודעהעל ידי מיללער » ו' אוקטובר 04, 2019 3:03 pm

בבא מציעא יב: תוד"ה מאי בעיא גביה. דהיא נמי (אשה) אינה יכולה למכור עצמה אחרי כן כדאיתא בספרי.

המציינים ציינו שלכאורה כוונת התוס' לדברי המכילתא פר' משפטים פרשה ג' ששם נמצא הדין שאין אשה מוכרת עצמה לאמה עבריה.

האם זה מצוי שהמכילתא נקרא ספרי בכתבי הראשונים והתוס'?

(ובדרך אגב, במהד' עוז והדר הוסיפו על ציון המכילתא לציין גם לדברי הגמ' ערכין כט: שלכאורה אין לה שייכות לדברי התוס' בכלל ובכגון דא נאמר כל המוסיף גורע)

י. אברהם
הודעות: 1718
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: לשונות וביטוים בדברי התוספות

הודעהעל ידי י. אברהם » ו' אוקטובר 04, 2019 5:02 pm

עי' במיוחד בסוף המאמר
מכילתא - ספרי.PDF
(691.23 KiB) הורד 73 פעמים

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5054
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: לשונות וביטוים בדברי התוספות

הודעהעל ידי מיללער » ו' אוקטובר 04, 2019 6:49 pm

י. אברהם כתב:עי' במיוחד בסוף המאמר
מכילתא - ספרי.PDF



תודה רבה!

מגופת חבית
הודעות: 99
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

Re: לשונות וביטוים בדברי התוספות

הודעהעל ידי מגופת חבית » ו' אוקטובר 11, 2019 8:07 am

תוספות מסכת כתובות דף נט עמוד א
ד''ה כי אמר שמואל הלכה כרבי יוחנן בן נורי להעדפה - פירוש הקונטרס מגומגם כמו שפירש בעצמו כו' עכ''ל [וכבר האריך בפנ''י יעו''ש]

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5054
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: לשונות וביטוים בדברי התוספות

הודעהעל ידי מיללער » א' נובמבר 03, 2019 3:43 am

רש"י נדה יב: ד"ה דלמא אינהו. ושיבוש הוא דלאו היינו מחמירי אנפשייהו אלא מקילי אנפשייהו ומחמירי לאחרים וחלילה לעשות כן.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5054
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: לשונות וביטוים בדברי התוספות

הודעהעל ידי מיללער » ב' דצמבר 02, 2019 2:51 pm

בבא מציעא מב. תוד"ה אמר שמואל. אך תמהון גדול הוא, למה לא יהא אונס וכו'

יוצא פוניבז'
הודעות: 1083
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: לשונות וביטוים בדברי התוספות

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ג' ינואר 21, 2020 12:27 pm

בכורות טו. ד"ה רק, 'והרבה תימה'. [אך בשטמ"ק (כ"י) מגיה: 'וקצת תימה'].

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5054
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: לשונות וביטוים בדברי התוספות

הודעהעל ידי מיללער » ד' ינואר 29, 2020 4:06 am

קידושין כה: תוד"ה בהמה גסה. ור"ת הקשה על פי' רשב"ם וכי מצות הן משיכה ומסירה שמבטלות זו את זו שאין לעשות אלא מן המובחר וכו'

מליצה יפה ושורשה מן הדין מצות אין מבטלות זא"ז במסכת פסחים ועוד.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5054
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: לשונות וביטוים בדברי התוספות

הודעהעל ידי מיללער » ה' ינואר 30, 2020 6:10 am

קידושין כו: תוד"ה ה"ג אלא מאי. בתוה"ד, ופלא גדול היא בעיני ריב"ן וכו'

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5054
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: לשונות וביטוים בדברי רש"י ותוספות

הודעהעל ידי מיללער » ב' מרץ 16, 2020 3:05 pm

ברש"י בבא מציעא קג. ד"ה כל דבעי. אפילו גדול כאנטוכיא.


לכאורה רש"י נקיט לישנא דגמרא עירובין סא: אפי' היא גדולה כאנטוכיא, ועי' כאן:
viewtopic.php?p=532409#p532409

ושא_נס
הודעות: 1212
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: לשונות וביטוים בדברי התוספות

הודעהעל ידי ושא_נס » א' מרץ 22, 2020 5:57 pm

שמחה כתב:
מיללער כתב:כתובות צג. תוד"ה דאמרה לה. לא איתפריש שפיר טעמא דהא מילתא. ובד"ה שאח"ז: לא ידע רבי מאי קמ"ל מתניתין

כידוע זהו סוגיא עמוקא מאוד ובהגהות עין משפט נר מצוה שם על הדף באות ד' הוא יוצא מחוץ לדרכו ומציין שם בסוגרים דהרי"ף ביאר כל הסוגיא בעומקה ובאריכות בגבורות

עיין שם בהרי"ף מה שמביא מרב האי גאון ביאור על הסוגיא וכיצד הוא מבאר הסוגיא בעצמו בטוב טעם ודעת


בעין משפט דפו"ר ויניציאה ש"ח, אין כלום מהנ"ל. ונוסף זה באחת המהדורות המאוחרות יותר.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5054
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: לשונות וביטוים בדברי רש"י ותוספות

הודעהעל ידי מיללער » ב' אפריל 27, 2020 1:21 am

שבת נא: תוד"ה אין מרסקין. וכל הזהיר בו תבא עליו ברכה

למנצח
הודעות: 3
הצטרף: ב' מאי 11, 2020 9:37 am

Re: לשונות וביטוים בדברי רש"י ותוספות

הודעהעל ידי למנצח » ד' מאי 13, 2020 11:02 am

כידוע כשרש"י כותב כלומר כוונתו לתרץ קושיה או שינוי בהבנה כנאמר בשיירי כה"ג או"ח תקמ"ג וז"ל "דמסורת היא בידינו..."
וא"כ תקשי מדוע בתענית ב. הרש"י הראשון בגמ' כותב "תנא היכא קאי" כלומר... ומנגד בברכות ב. בפרושו למילים "תנא היכא קאי" לא כותב כלומר?

יוצא פוניבז'
הודעות: 1083
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: לשונות וביטוים בדברי רש"י ותוספות

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ד' מאי 13, 2020 11:20 am

רש"י בתענית, הן בשני דפים הראשונים והן בשאר המסכת, אינו מרש"י.

למנצח
הודעות: 3
הצטרף: ב' מאי 11, 2020 9:37 am

Re: לשונות וביטוים בדברי רש"י ותוספות

הודעהעל ידי למנצח » ד' מאי 13, 2020 12:37 pm

עיין בשם גדולים לחיד"א ח"א ערך רש"י שמסתפק האם המפרש במסכת תענית זהו רש"י ומוכיח מכמה ראשונים שוודאי המפרש זהו רש"י!
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... agenum=219
נערך לאחרונה על ידי למנצח ב ד' מאי 13, 2020 12:49 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

י. אברהם
הודעות: 1718
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: לשונות וביטוים בדברי רש"י ותוספות

הודעהעל ידי י. אברהם » ד' מאי 13, 2020 12:43 pm

ראה באשכול פירוש רש"י על תענית?
ועי' בס' ברכת ישראל ריש ברכות אולי יעזור לך
ברכת ישראל.PDF
(390.74 KiB) הורד 20 פעמים

למנצח
הודעות: 3
הצטרף: ב' מאי 11, 2020 9:37 am

Re: לשונות וביטוים בדברי רש"י ותוספות

הודעהעל ידי למנצח » ד' מאי 13, 2020 1:00 pm

יישר כח

אהרן תאומים
הודעות: 805
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: לשונות וביטוים בדברי רש"י ותוספות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' מאי 13, 2020 7:00 pm

למנצח כתב:כידוע כשרש"י כותב כלומר כוונתו לתרץ קושיה או שינוי בהבנה כנאמר בשיירי כה"ג או"ח תקמ"ג וז"ל "דמסורת היא בידינו..."
וא"כ תקשי מדוע בתענית ב. הרש"י הראשון בגמ' כותב "תנא היכא קאי" כלומר... ומנגד בברכות ב. בפרושו למילים "תנא היכא קאי" לא כותב כלומר?

בעניין "כלומר" עשיתי בעבר חיפוש ברש"י כמה פעמים כותב בממוצע במסכת ויצא כ- 1 לדף

מילים לחיפוש:
כלומר
חפש ב:
מסכת: מדף: עד דף:
מסכת מתוך טקסט הדף
ברכות ב ע"ב רש"י יום: קס''ד. רוב בני אדם היינו עניים כלומר בני אדם בערבי שבתות ועניים בימות החול
ברכות ג ע"א רש"י הוא פן תפול החומה עליו: תיפוק ליה. כלומר למה לנו ג' טעמים לדבר א' הרי
ברכות ה ע"א רש"י שאשרי אדם אשר תיסרנו יה: מתורתך תלמדנו. כלומר מתורתך אנו למדין אותו: נאמר ברית ביסורין
ברכות ח ע"א רש"י סיפיה דקרא הוא: מקדמי שחרית מחשכי. ערבית כלומר מאריכין בבית הכנסת: שיעור של שני פתחים.
ברכות ט ע"א רש"י גמליאל ולא גרס אלא: רבנן פליגי עילווך. כלומר מי פליגי רבנן עליך דהא דאמרי עד
ברכות ט ע"א רש"י התחלת זמן אכילה מועד צאתך זמן שריפה כלומר בבקר הוא נעשה נותר שהגיע זמן שריפה
ברכות ט ע"ב רש"י כמצולה שאין בה דגים. כמו מצולות ים כלומר בתוך התהום אין מצויין דגים אלא על
ברכות ט ע"ב רש"י מלכות שמים שמקבלין עליהם בק''ש: עם שמש. כלומר כשהשמש יוצא היינו עם הנץ החמה: ולפני
ברכות יא ע"א רש"י ובלכתך הוקשו לדרך: מי לא עסקינן כו'. כלומר מנלן דבדרך רשות לחודא איירי קרא הא
ברכות יב ע"א רש"י שאין השכר מן הגפן: פתח ביוצר אור. כלומר אדעתא דלימא יוצר אור: וסיים במעריב ערבים.
ברכות יב ע"א רש"י אשר בדברו מעריב ערבים: שאני התם וכו'. כלומר דלמא פתיחה אינה כלום והא דקתני יצא
ברכות טז ע"א רש"י אילנות. אין מתפללין: בין כך ובין כך. כלומר בין מתאנה בין משאר אילנות: יורד ומתפלל.
ברכות טז ע"ב רש"י בית קטן שלפני טרקלין הגדול: נכוים בפושרים. כלומר סבור הייתי שתבינו דבר ברמז מועט שראיתם
ברכות טז ע"ב רש"י לבבנו מייחל לך: ותבא לפניך קורת נפשנו. כלומר ספוק צרכנו וקורת רוחנו: ותביט ברעתנו. תדע
ברכות יז ע"א רש"י עם הארץ בריה הוא: אני מלאכתי בעיר. כלומר נוחה מלאכתי ממלאכתו: מתגדר. מתגדל לתפוש אומנותי:
ברכות יט ע"א רש"י נשחט בג' כתות: על כל אדם בישראל. כלומר כשהיתה ננעלת עליהם והיינו כשנתמלאה פה לפה
ברכות יט ע"א רש"י בו על כרעיו ועל קרבו (שמות יב) כלומר עם כרעיו ועם קרבו: גוזרני עליך נדוי.
ברכות כ ע"א רש"י בהן: הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא. כלומר טעם המשניות הללו קשה עלי ככל הקושיות
ברכות כ ע"א רש"י מאתן: ד' מאות. ב' פעמים ב' מאות כלומר השם גרם לי לשון אחר מתון מתון
ברכות כא ע"א רש"י במסכת יומא (דף לז.): שאינו טעון לפניו. כלומר שלא מצינו לו מקרא מפורש לברך לפניו:
ברכות כב ע"ב רש"י שקורין פורטיג''ו בלעז: אצטמיד. נתחזקו שבריו ונצמדו כלומר צורך לנו עוד בו: וקא מיפלגי אמוראי.

במסכת תענית כ -4-5 לדף

מילים לחיפוש:
כלומר
חפש ב:
מסכת: מדף: עד דף:
מסכת מתוך טקסט הדף
תענית ב ע"א רש"י קיתון על פניו וא''ל אי אפשי בשמושך כלומר כשהגשמים יורדין לסוכה הכל יוצאין ונראה שאין
תענית ב ע"א רש"י בחג גבורות של מקום שמוריד גשמים: בעונתו. כלומר בזמנו: אם כן. ואמאי פוסק בפסח מלהזכיר:
תענית ב ע"א רש"י פוסק בפסח מלהזכיר: גמ' תנא היכא קאי. כלומר מדקתני מאימתי מכלל דפשיטא ליה להאי תנא
תענית ב ע"א רש"י מזכירין ליתני ): מ''ש דשבקיה עד הכא. כלומר האי דקתני הכא בסדר מועד מאימתי ליתני
תענית ב ע"א רש"י אימתי זמן הזכרה): ואיידי דתני בחג נידונין. כלומר אגב דתנא בחג נידונין על המים קסבר
תענית ב ע"ב רש"י ליטול ביום ראשון אף הזכרה נמי ביום כלומר שאינן מזכירין בלילי יום טוב הראשון עד
תענית ג ע"א רש"י כר''י שיזכיר בשני: ניסוך יתירא בששי כתיב. כלומר ונסכיה דמרבי תרי ניסוכין כתיב בששי להכי
תענית ג ע"א רש"י של חג כו'. כעין אמר מר הוא כלומר אמרינן לעיל ר' יהודה אומר: הי רבי
תענית ד ע"א רש"י עלתה על לבי זה יצחק בן אברהם כלומר שאע''פ שצויתי לו מעולם לא עלתה על
תענית ד ע"א רש"י ה''ג סברוה שאלה והזכרה חדא מילתא היא. כלומר הא דקתני אין שואלין את הגשמים היינו
תענית ד ע"ב רש"י דאמר רב אסי הלכה כמותו: בדברא. מדבר כלומר בשדות: אית להו עולי רגלים. ואם ירדו
תענית ה ע"א רש"י ל''א מונה כ''א יום כדרך שמונה כו' כלומר אם עיברו אלול לא יחשוב מיום ראשון
תענית ו ע"א רש"י ה''ג או אינו אלא ששוטף את הזרעים. כלומר דעד השתא אמרינן יורה לברכה או אינו
תענית ו ע"א רש"י מלקוש קללה הוא והכי משמע שמל וקשה כלומר מל את הבתים והאילנות שמפילן ומשברן וקשה
תענית ו ע"א רש"י שמל דבר הקשה חותך ומשבר את הבתים כלומר אין בו תקלת גרנות והשרת פירות לפי
תענית ו ע"ב רש"י נמושות. לשון ממשש: משילכו עניים בכרם ויבאו. כלומר שלקטו וחזרו ובאו פעם שניה והשתא מסחי
תענית ו ע"ב רש"י מללקוט: ה''ג רב פפא אמר לשבילי הרשות. כלומר שיש רשות מב''ד לעוברי דרכים לקצר שבילן
תענית ו ע"ב רש"י לשון זכר כמו (בראשית יח) עשו כלה כלומר כלה האוכל: כלה לבהמתך. כמו כלה בחימה
תענית ו ע"ב רש"י מעב אין בו ממש: טבא לשתא. אשריה כלומר טובה יש לשנה דטבת ארמלתא שאין גשמים
תענית ו ע"ב רש"י תספק לקצת מדינה: תמטר תהא מקום מטר. כלומר יותר מדאי: מאימתי מברכין על הגשמים. בפרק
תענית ו ע"ב רש"י שוק מקלח וזה מקלח כנגדו: רוב ההודאות. כלומר רוב ההודאות אתה קורא להקב''ה ולא כל
תענית ח ע"א רש"י גשמים כתיב באיוב: ואין יתרון לבעל הלשון. כלומר מה הנאה יש לבעל הלשון שיודע ללחוש
תענית ח ע"א רש"י שאין תפלתם נשמעת אא''כ משים נפשו בכפו כלומר שנפשו מכוונת בכפו: בצבור. תפלתם נשמעת ואע''פ
תענית ח ע"ב רש"י נאמרה עצירה באשה כו'. כלומר על כולן מבקשים רחמים: פלג. בריכה: כמין
תענית ח ע"ב רש"י בטיל גזרה עבדין להו: ומנלן דעבדינן הכי. כלומר דמהני אי עבדינן הכי: אשר נתת לבך
תענית ט ע"א רש"י תעשר: א''ל ינוקא. והכתיב לא תנסו: שיבלו. כלומר שייגעו דולוראנ''ט בלע''ז: אי הוה מטינא להתם.
תענית ט ע"ב רש"י רב שימי שתיקותא מלהקשות עוד: יכול לכל. כלומר יכול אין נותן מטר אא''כ הכל צריכין
תענית ט ע"ב רש"י בשביל אחד: אי לאיש יכול לכל שדותיו. כלומר אינו יורד עד שהוא צריך לכל שדותיו:
תענית ט ע"ב רש"י דתמרי. דבש עושין מהן: ובבלאי לא עסקי. כלומר יכולין הן לעסוק תמיד שיש להן מזונות
תענית ט ע"ב רש"י אוכלין מהן הרבה ומצערים אותן: ממימי אוקיינוס. כלומר ממים של מטה ולא ממים של מעלה
תענית ט ע"ב רש"י ד): חשרת מים עבי שחקים. העבים מחשרין כלומר משירין המים לארץ: ללמדך. אקרא דלקמן קאי
תענית ט ע"ב רש"י העליונים: דואמר רבי יוחנן מעליותיו של מעלה. כלומר ממים העליונים ורבי יוחנן מים העליונים אתא
תענית י ע"א רש"י בוידבר דוד: ה''ג שקול כף ושדי אריש. כלומר קח כף שבמלת חשכת וצרפו עם מלת
תענית י ע"א רש"י משום דכתיב מפרי מעשיך תשבע הארץ ופירותיהם כלומר מזיעת המים שאין נחסרין כלום כדכתיב (תהלים
תענית י ע"א רש"י אומר בשבעה בו בט''ו יום אחר החג. כלומר בשבעה במרחשון הוא ט''ו אחר החג: כדי
תענית י ע"א רש"י הוא ט''ו אחר החג: כדי שיגיע האחרון. כלומר קודם ביאת מים לנהר פרת שהוא רחוק
תענית י ע"ב רש"י תלמיד אני. ואיני חשוב כל כך כיחידים כלומר איני ראוי להתחיל תענית עם היחידים: לא
תענית י ע"ב רש"י הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד עושה כלומר ולא כל הרוצה נמי לעשות עצמו תלמיד
תענית יא ע"ב רש"י קדוש ואסור להכחישן דהכי משמע בקרבך קדוש כלומר דאסור להתענות בקרבך קדוש רישיה דקרא קדריש
תענית יא ע"ב רש"י מאי קסבר רב הונא אין מתענין לשעות כלומר האי דקאמר למחר אין מתפלל תפלת תענית
תענית יא ע"ב רש"י מאליו כשהחשיך ובא לסעוד עמד ולא אכל כלומר שהיה בדעתו לאכול עד שעבר מקצת הלילה
תענית יא ע"ב רש"י בו אימרא. שפה מתרגמינן אימרא (שם כח) כלומר תחוב היה מחוט אחד כל החלוק ולא

וזה בערך זהה לדפים בהם פירש רשב"ם במסכת בבא בתרא ואידך זיל גמור

יוצא פוניבז'
הודעות: 1083
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: לשונות וביטוים בדברי רש"י ותוספות

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ד' מאי 13, 2020 8:40 pm

מעניין מאד!
גם במסכת מו"ק רבו ה'כלומר' אצל המיוחס לרש"י, ובכל 27 הדפים ישנם 94 'כלומר', 3-4 לכל דף בממוצע.
בפרק חלק כ-73 פעמים לכ-23 דף, למעלה מ-3 לדף בממוצע. אך יש לקחת בחשבון שהדפים שם גדולים יותר.
גם בהוריות כ-3.5 לדף בממוצע, אך גם שם הדפים גדולים מהרגיל.
גם בסוף בכורות למעלה מ-3 לדף בממוצע.
גם בתמורה וכנראה גם במעילה יש ריבוי כלומרים.
נערך לאחרונה על ידי יוצא פוניבז' ב ד' מאי 13, 2020 8:56 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אהרן תאומים
הודעות: 805
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: לשונות וביטוים בדברי רש"י ותוספות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' מאי 13, 2020 8:45 pm

יוצא פוניבז' כתב:מעניין מאד!
גם במסכת מו"ק רבו ה'כלומר' אצל המיוחס לרש"י, ובכל 27 הדפים ישנם 94 'כלומר', 3-4 לכל דף בממוצע.

ייש"כ, אכן על זה התכוונתי ואידך זיל גמור, אגב אני יתן קרדיט לחיפוש זה התבצע באתר פורטל הדף היומי לינק מצו"ב

https://daf-yomi.com/DafYomi_Page_Search.aspx

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5054
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: לשונות וביטוים בדברי התוספות

הודעהעל ידי מיללער » ו' מאי 15, 2020 10:04 pm

מיללער כתב:בר"ה דף כז: בד"ה ניקב "והלכה למעשה נראה דשופר שניקב וסתמו במינו וחזר לקולו לכמות שהיה מתחילתו קודם שניקב 'לית דין ולית דיין' דכשר, אפי' היה מעכב התקיעה קודם שנסתם".

האם הביטוי 'לית דין ולית דיין' כלומר שלית דין צריך בושש וליכא להתדיין עליה, ביטוי נפוץ הוא בדברי התוס'?


מסכת שבת סט. רש"י ד"ה זהו שוגג האמור בתורה. כלומר היכא דשגג בשבת ובמלאכות אין כאן לא דין ולא דיין לקנתר ואין לך שוגג כזה.


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 28 אורחים