פורום אוצר החכמה

אבןטובה כתב:השתמשו במליצת המשנה באבות 'אם לא עכשיו אימתי'
פסחים עב: רד"ה דזמנה בהול כ' שקבוע לה היום וטרוד 'באם לא עכשיו אימתי' רש"י גיטין סו. ד"ה בשעת הסכנה כ' כגון זה שמסוכן למות 'ואם לא עכשיו אימתי' וברש"י חגיגה כה: ד"ה כלפנים כ' 'ואם לא עכשיו יקח אימתי' וברש"י ב"ק קיב: ד"ה חולים כ' מסוכנים למות 'ואם לא עכשיו אימתי' וכן בתוס' סוטה ז. ד"ה ואומר כ' מאחר שאין היתר לאיסורה אין מתון בדבר 'אם לא עכשיו אימתי'
וכן השתמש בזה הר"ן במס' ראש השנה לענין ר"ה שחל בשבת לומר אבינו נלכינו עי' משנה ברורה סי' תרכב סקי"א וכן הוא עוד ברש"י עה"ת ר"פ ברכה
ואני זוכר שיש בעל המאור שמשתמש ג"כ בלשון זה
ומי שיודע יעמוד על הדוכן וישיב בלי גמגום

אותה אבקש כתב:עיין בתוס' זבחים ס"ח ע"ב ד"ה אמר רב - "וכמדומה לי שכן פירש לנו רבינו הקדוש נ"ע".
ותרוייהו אית בהו, גם לשון מעניינת וגם כמדומה .

אותה אבקש כתב:יתכן ואין מקומו כאן -רש"י ביצה סוף דף ל"ג ע"ב ד"ה במוסתקי "כך אמר לי רבי שמואל המכונה
חסיד מן ברבשט"א".

שמואל דוד כתב:מדוע לא כתבו תוספות על פרק חלק בסנהדרין.

שמואל דוד כתב:רש"י סנהדרין ק. ד"ה ירויון - אמר לי רבי דלעיל מינה כו'

שמואל דוד כתב:שבועות מו. תוספות - פירש ברוקח כו'
האם מצינו בעוד מקומות שכתבו התוספות בשם הרוקח

שמואל דוד כתב:שבועות מו. תוספות - פירש ברוקח כו'
האם מצינו בעוד מקומות שכתבו התוספות בשם הרוקח

אותה אבקש כתב:עיין בתוס' זבחים ס"ח ע"ב ד"ה אמר רב - "וכמדומה לי שכן פירש לנו רבינו הקדוש נ"ע".
ותרוייהו אית בהו, גם לשון מעניינת וגם כמדומה .

מיללער כתב:יבמות מב. ד"ה מאי שנא: שזה דומה לחוכא ואיטלולא ולא ישמעו לנו העולם על כך.


'העולם' לא ישמעו לנו? (במובן 'דער עולם'?)

מיללער כתב:בב"ק פט. ד"ה כל לגבי מסיימים התוס' בביטוי הנפוץ כהיום 'צ"ע' (צריך עיון), האם זה לשון המורגל בתוס'?

וגם רבינו קלונימוס איש רומי בקי בכל הש"ס