מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ירו' מעשרות - היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

ירו' מעשרות - היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ספטמבר 27, 2015 1:17 am

איתא בירושלמי במעשרות פ"ג ה"ד "רבי ירמיה בעי קומי רבי זעירא היתה ניטלת בדוקני. דלמא רבי זעירא ורבי אבא בר כהנא ורבי לוי הוון יתבין והוה רבי זעירא מקנתר לאילין דאגדתא וצוח להון סיפרי קיסמי. אמר ליה רבי בא בר כהנא למה את מקנתר לון שאל ואינון מגיבין לך. אמר ליה מהו דין דכתיב [תהילים עו יא] כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור. אמר ליה כי חמת אדם תודך בעולם הזה שארית חמות תחגור לעולם הבא. אמר ליה או נימר כי חמת אדם תודך בעולם הבא שארית חמות תחגור בעולם הזה. אמר רבי לוי כשתעורר חמתך על הרשעים צדיקים רואין מה את עושה להן והן מודין לשמך. אמר רבי זעירא היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום. ירמיה בני אזל צור צור דוקניתא דהיא טבא מן כולם".

האם יש התייחסות לירושלמי הזה בספרי בעלי האגדה?

עדיאל ברויאר
הודעות: 3480
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » א' ספטמבר 27, 2015 1:30 am

אם רצונך לבדוק אם יש התייחסות בדברי הראשונים - תסתכל בספר "אהבת ציון וירושלים" על אתר (נמצא באוצר החכמה ובהיברובוקס), וכן בליקוט שבסוף מהדורת עוז והדר המורחבת.

אביאסף
הודעות: 387
הצטרף: ה' אוגוסט 16, 2012 4:25 am

Re: היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום

הודעהעל ידי אביאסף » ג' ספטמבר 29, 2015 7:13 pm

עדיאל ברויאר כתב:אם רצונך לבדוק אם יש התייחסות בדברי הראשונים - תסתכל בספר "אהבת ציון וירושלים" על אתר (נמצא באוצר החכמה ובהיברובוקס), וכן בליקוט שבסוף מהדורת עוז והדר המורחבת.

ספר חסידים (מקי״נ) סי׳ תתתתרסד

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ירו' מעשרות - היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ינואר 20, 2017 11:33 am

ראיתי כעת דבר מקביל בירושלמי הוריות -
"עושר זה המקרא נכסים אילו הלכות וכבוד זה התוספת ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה אילו משניות גדולות כגון משנתו של ר' חונה ומשנתו של רבי הושעיה ומשנתו של בר קפרא ולא ישליטינו האלקים לאכול ממנו זה בעל אגדה שאינו לא אוסר ולא מתיר לא מטמא ולא מטהר כי איש נכרי יאכלנו זה בעל התלמוד".

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום (ירו' מעשרות)

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' ינואר 25, 2017 9:18 pm

נזכרתי גם בתש' רה"ג, "הוו יודעים כי דברי אגדה לאו כשמועה הם אלא כל אחד דורש מה שעלה על לבו כגון אפשר ויש לומר לא דבר חתוך לפיכך אין סומכים עליהם..."

וע"ע כאן.
נערך לאחרונה על ידי עושה חדשות ב ג' פברואר 07, 2017 2:02 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום (ירו' מעשרות)

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' ינואר 28, 2017 8:32 pm

מענין לענין, (לימוד האגדה), ראיתי כעת:
רבי צדוק הכהן, שיחת מלאה"ש פ"א כתב:...וזה היה החילוק בין בני בבל לבני ארץ ישראל כאשר כתבתי במקום אחר, כי בני בבל היו שקדנים ביותר בדברי תורה כמו שיראה בכתובות (ק"ו א) דאמרי במערבא קמו ליה ממתיבתא דרב הונא בבלאה. ונראה שלא היו בארץ ישראל שוקדים כל כך בבתי מדרשות כמו בבבל, ומעט שהיו עוסקים בשביל כך בהשגת היראה, כמו שיראה ממאמר רבא לרבנן (יומא ע"ב ב). מה שאין כן בני ארץ ישראל, וכידוע דכל ספרי דאגדתא המצויים בידינו הם מבני ארץ ישראל, ואמרו באבות דרבי נתן (סוף פרק כ"ט) כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש לא טעם טעם יראת חטא. כי ההגדות הם המביאים יראה אל לב האדם כמו שאמרו (ספרי פרשת עקב פיסקא י"ג) שמתוכם אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם שהוא ההכרה וההשויה השם יתברך נגד עיניו, והם נתעסקו בכך יותר מן העסק בהלכות:
וע"ע מש"כ רצ"ה באוצר המלך הל' דעות פ"ד הכ"ג.
חוות יאיר סי' קנב כתב:ולכן נקרא הנזיר חוטא ובירושלמי שעתיד אדם ליתן דין על שהיה אפשר לו להנות מאשר ברא אלהים לברואיו להנות בהם ולא נהנה, וזה היה דעת רב אבהו, ובכתובות ס"ב ע"א דאיפחת ביה באני מתותי' ואיתרמי ליה עמודא וסליק ואסקינהו לתרי עבדא דסמכו ליה ע"ש פי' רש"י, והיה מתענג ויפה תואר, ובכתובות י"ז דאמהת' דבי קיסר משריין קמיה וכו', ובמס' חגיגה שהיה נשוא פנים ביה קיסר, ואפשר כי מפני כך לא היה בכחו להעמיק בהלכות והיה דורש דברי אגדה כבמס' סוטה ד"מ.

ההוא גברא
הודעות: 585
הצטרף: ב' אוגוסט 29, 2011 4:19 pm

Re: היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום (ירו' מעשרות)

הודעהעל ידי ההוא גברא » א' ינואר 29, 2017 1:41 pm

יש עוד מימרות נגד ההגדות, ירושלמי שבת פרק טז ה"א
אמר רבי יהושע בן לוי הדא אגדתא הכותבה אין לו חלק הדורשה מתחרך השומעה אינו מקבל שכר .
משמע שהבעיה היא באגדה עצמה ולא בכתיבתה. (במימרות האחרות שם אפשר להבין שהבעיה בכתיבת דברים שבעל פה).

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום (ירו' מעשרות)

הודעהעל ידי מחולת המחנים » א' ינואר 29, 2017 2:02 pm

מצינו בגמ' בכמה מקומות "א"ל ר' אלעזר בן עזריא, עקיבא מה לך אצל הגדה כלך אצל נגעים ואהלות".

וכבר פירשו הכוונה שחכם כר"ע שהיה עמוד תורה שבע"פ ויכול לעסוק בנגעים ואהלות מה לו אצל הגדות, ונחשב כביטול הזמן אצלו.

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום (ירו' מעשרות)

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' ינואר 29, 2017 2:25 pm

כמדומני שהאריך בזה הגריז"ש במאמר מיוחד, הלא כן?

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום (ירו' מעשרות)

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 01, 2017 11:56 pm

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שהאריך בזה הגריז"ש במאמר מיוחד, הלא כן?
מה הכתובת?
==
אגב, על מה דאי' במגן אבות לרשב"ץ אבות פ"ב "וכמו שאמרו רז"ל כי הוו רבנן חלישי מגרסייהו הוו אמרי מילי דבדיחותא וזהו ענין האגדות הזרות הנמצאות בתלמוד", על איזה אגדות כוונתו, והאם מצינו התייחסות כזו בשאר ספרים.

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום (ירו' מעשרות)

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' פברואר 02, 2017 8:27 am

עושה חדשות כתב:
בברכה המשולשת כתב:כמדומני שהאריך בזה הגריז"ש במאמר מיוחד, הלא כן?
מה הכתובת?
==
אגב, על מה דאי' במגן אבות לרשב"ץ אבות פ"ב "וכמו שאמרו רז"ל כי הוו רבנן חלישי מגרסייהו הוו אמרי מילי דבדיחותא וזהו ענין האגדות הזרות הנמצאות בתלמוד", על איזה אגדות כוונתו, והאם מצינו התייחסות כזו בשאר ספרים.


מאמר תהלוכת האגדות (למיטב זכרוני)

על האגב, כמדומני שיש על זה במהרצ"ח

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ירו' מעשרות - היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אפריל 05, 2017 1:06 am

מס' סופרים - ר' יצחק פתח, סמכוני באשישות, אילו הלכות המאוששות; רפדוני בתפוחים, אילו דברי תורה, שריחן יפה כתפוחים; כי חולת אהבה אני, אמר ר' יצחק לשעבר כשהייתה הפרוטה מצויה, היה אדם מתאוה לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד, ועכשיו שאין הפרוטה מצויה, וביותר שאנו חולים מן המלכות, אדם מתאוה לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה.
(ובשיר השירים רבה הנוסח שונה - אמר רבי יצחק לשעבר היתה התורה כלל והיו מבקשין לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד, ועכשיו שאין התורה כלל היו מבקשין לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה, אמר רבי לוי לשעבר היתה פרוטה מצויה והיה אדם מתאוה לשמוע דבר משנה והלכה ותלמוד, ועכשיו שאין הפרוטה מצויה וביותר שהן חולים מן השעבוד אין מבקשין לשמוע אלא דברי ברכות ונחמות).

איתן
הודעות: 990
הצטרף: ו' יולי 08, 2016 1:37 pm
מיקום: ביתר עילית
שם מלא: איתן קלמנס

גישת רבי זעירא לאגדות.

הודעהעל ידי איתן » ב' מאי 07, 2018 7:10 pm

האם מצאנו בחז"ל גישה עוינת לאגדה?
ירושלמי מעשרות פ"ג ה"ד.
דלמא רבי זעירא ורבי אבא בר כהנא ורבי לוי הוון יתבין והוה רבי זעירא מקנתר לאילין דאגדתא וצוח להון סיפרי קיסמי.
אמר ליה רבי בא בר כהנא למה את מקנתר לון שאל ואינון מגיבין לך.
אמר ליה מהו דין דכתיב [תהילים עו יא] כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור.
אמר ליה כי חמת אדם תודך בעולם הזה שארית חמות תחגור לעולם הבא.
אמר ליה או נימר כי חמת אדם תודך בעולם [דף יח עמוד א] הבא שארית חמות תחגור בעולם הזה. אמר רבי לוי כשתעורר חמתך על הרשעים צדיקים רואין מה את עושה להן והן מודין לשמך.
אמר רבי זעירא היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום. ירמיה בני אזל צור צור דוקניתא דהיא טבא מן כולם.

באופן פשוט הפריע לרבי זעירא שבשונה ממדרש ההלכה – מדרש האגדה חופשי ביותר. ויש אפשרות להופכו לכל צד, לכן איננו מחייב.
רוב המפרשים מבארים בפשטות שלרבי זעירא הפריע שבעלי אגדות מעקמים פשט הכתובים או אומרים דברים שלא שמעום מפי רבותיהם.
כל זה מובן לפי גישה של גאונים שאין חובה להאמין בדברי אגדה. והם אינם אלא דרשות שנועדו לציבור הרחב ובאו למשוך קהל שומעים, כדי לחזק את האמונה שלהם ולהביא אגב גררא דברי הלכה.
אבל לפי הדעה המקובלת על רוב הציבור בימינו כל שמעה תצלנה שתי אזניו. ואני לא אומר שזה דווקא דעה חדשה. עיינו למשל בדרשות הר"ן דרוש יג עמ‘ תקכה-ו במהד‘ מה"ק. אפשר להביא ראשונים לכאן ולכאן.
פירוש טוב מצאתי בספר עלי תמר על אתר, וכמו שהוא ציין לירושלמי סנהדרין פ“ג ה“ב. ועל כרחך יש לחלק בין אגדות שונות, שאלה איך.
והוה ר"ז מקנתר לאילין דאגדתא וצווח להון סיפרי קוסמי, בגליון הקצר פירש שהיה קורא לספריהם סיפרי ביו"ד אחרי סמ"ך קוסמין, וקשה דהא קאי על בעלי אגדתא ולא על ספריהם, אכן בירושלמי עם פירוש יפ"מ הגירסא "ספרי" קוסמי בלא יו"ד אחרי סמ"ך ופירושו סופרים קוסמים, וז"ל פירושו לאילין דאגדא לבעלי הגדה וקורא אותם ספרי קוסמי שאומרים דברי שקר בפתרון הכתובים וכו', וכן פירש הרא"ף וגרס בפירושו "ספרי" קוסמי עיין שם. ופירוש "ספרי" קוסמי שקנתר אותם בשני דברים א( שאינם חכימי אלא סופרים, ראה בסוף סוטה שרי חכימיא להוי כספרא וכן במגילה פ"ג ה"ה והדא שאילתא דספרי, ב( שהם קוסמים האוחזים עיני השומעים הפשוטים כאלו ביאוריהם בכתובים הם פשט המקרא. ונאמן בשיטתו שהעריך בעיקר ההלכה כנאמר בר"ה פ"ד ה"א ר"ז מפקד לחברייא עולון ושמעיו קליה דרבי לוי דרש דלית איפשר דהוא מפיק פרשתיה דלא אולפן, ושלחם לשמוע דרשתו רק בשביל דבר ההלכה שהוא מזכיר בדרשתו, מיהו אף ר"ז לא התנגד אלא לפירושי הגדה הרחוקים מהפשט אולם קבל סוגי אגדה מובחרים כמ"ש בסנהדרין פ"ב ה"ג, שמע ר"ז ואמר אף באגדתיה אית רבוון עיין שם, ובמדרש שמואל פכ"ג, ואף בסוגי אגדה ממין הראשון לא הודו לו רבנן דאגדתא, שבאגדה אין העיקר פשט המקרא כמו בהלכה אלא העיקר הוא המטרה לפעול באמצעותו על לב השומעים להדריכם בדרך ישרה ולאהבת תורה ויר"ש ואין מדקדקין בפשט המקרא. ועמ"ש בפסחים פ"ה ה"ג פיסקא מסורת בידי.
ר"ז הוה מקנתר לאילין דאגדתא וצווח להון ספרי קוסמי. כלומר שהם מגלים פנים בפירוש המקראות באגדות שלהם שלא כהלכה ועי"כ הם מקסימים את ההמון הפשוט העם הארצי בנאומיהם, ובצדק קרי להו ר"ז איש אמונים כמ"ש בשבת פ"א ה"ב קוסמים וגם קרא להם ספרי שאינם רבנים אלא ספרי. ואמר ר"ז היא איפכא והיא מהפכא, כלומר הפירוש איפכא לעין כל ואם אינו איפכא היא מהפכא. בקל אתה יכול להפך את ההגדה של אילו היא מהפכא ולא שמעינן מינה כלום ולפיכך ירמיה בני צור דקנתך אף שהיא איבעיא רחוקה מהמציאות אבל היא תורת אמת דהיא טבא מן כולם מן כל הדרשות המקסימות של בעלי אגדה כאלו. אבל את בעלי ההגדה המעולים שיבח ר"ז וכמ"ש בר"ה פ"ד ה"א עיין שם. ובמק"א כתבתי דר"ז התכוון לומר דעל תורת אמת אמרו רבותינו, הפך בה הפך בה דכולא בה, ואלו באלו הדרשות של בעלי אגדה הקוסמים הפוך בה והפוך בה ולית בה. ודווקא אגדות תפלות, אבל המעולות הרי אמרו במדרש שמואל פט"ו אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלו, אל תאמר אלו הוה רבי זעירי קיים הייתי לומד אגדה לפניו, הרי שר"ז ברר סולת נקיה מהאגדות ולמדה לתלמידיו ומפני כן אמר אל תאמר אלו היה ר"ז קיים שברר סולת נקיה מאגדה וכ"ה בסנהדרין פ"ב ה"ג דאמר ר"ז אוף באגדתיה אית ריבוון וכו' וראה הגירסא בילקוט המכירי תהילים ע"ו ט.
ועיין בספר חסידים הוצ' מק"נ סי' תתתתרס"ד. ועמ"ש בביאורו בכלאים פ"ז ה"ו גבי הפכו ויש כרם מטלטל.

מנחת אלעזר ניסה להגיד שהכוונה לדברי אגדה שיכולים לגרום לאנשים לגדף, לא שיש להם בעיה בעצם. גם הדגיש ששאר חכמים חלקו עליו. ודבריו אינם מיושבים עם לשון הירושלמי.
אגדת אליהו גם גן הוציא את דברי הירושלמי מפשוטם. הוא טען שר‘ זעירא קנטר נגד אלו שלומדים אגדה ולכן לא מצליחים להבינה לאישורה משום עומקה, ובודים פירושים לאגדה מלבם!!! גם זה בלשון המעטה לא מיושב עם לשון הירושלמי.
ועיינו גם בירושלמי שבת פט"ז ה"א. אף ששם אפשר לטעון שהבעיה לא באגדה כשלעצמה, אלא בזה שהיא כתובה בספרים.

עוד קטע על מתח בין פשט לדרש מצאנו בספרי על תחילת ספר דברים. פה ללא ספק היו אנשים שהיו אומרים שאין שום סתירה, כי זה פשט, וזה -דרשספרי דברים פרשת דברים פ"א
רבי יהודה אומר הריהו אומר במדבר בערבה וגו', אלו עשרה נסיונות שנסו אבותינו את המקום במדבר ואלו הם שנים בים שנים במים שנים במן שנים בשליו אחד בעגל ואחד במדבר פארן במרגלים, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים, מעיד אני עלי שמים וארץ, שחזרנו על כל המקומות ואינם מקומות שנקראו אלא על שם מאורע וכן הוא אומר +בראשית כו כ - לג+ ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו וגו' ויקרא אותה שבעה.
כיוצא בו דרש רבי יהודה +זכריה ט א+ משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו כי לה' עין אדם וכל שבטי ישראל, זה משיח שהוא חד לאומות ורך לישראל, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים, מעיד אני עלי שמים וארץ, שאני מדמשק ויש שם מקום ששמו חדרך, אמר לו, מה אתה מקיים ודמשק מנוחתו, מניין שעתידה ירושלם להיות מגעת עד דמשק שנאמר ודמשק מנוחתו, ואין מנוחתו אלא ירושלם, שנאמר +תהלים קלב יד+ זאת מנוחתי עדי עד, אמר לו, מה אתה מקיים +ירמיה ל יח+ ונבנתה עיר על תלה, אמר לו, שאין עתידה לזוז ממקומה, אמר לו, מה אני מקיים +יחזקאל מא ז+ ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב הבית למעלה למעלה סביב סביב לבית על כן רחב הבית למעלה, שעתידה ארץ ישראל להיות מרחבת ועולה מכל צדדיה כתאנה זו שצרה מלמטה ורחבה מלמעלה ושערי ירושלם עתידים להיות מגיעים עד דמשק, וכן הוא אומר +שיר השיר' ז ה+ אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק, וגליות באות וחונות בתוכה שנאמר +זכריה ט א+ ודמשק מנוחתו, ואומר +ישעיה ב ב - ג+ והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים ואומר והלכו עמים רבים וגו'.
כיוצא בו דרש רבי יהודה +בראש' מא מג+ וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך, זה יוסף שהיה אב בחכמה ורך בשנים, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים, מעיד אני עלי שמים וארץ שאין אברך אלא לבירכיים אבריכם ]אל ברכיס[ שהיו הכל נכנסים ויוצאים מתחת ידו כענין שנאמר +שם /בראשית מא מג/+ ונתון אותו על כל ארץ מצרים סליק פיסקא

ועעינו גם ויקרא רבה פרשת אמור פל"ב, אמנם פה לא כל כך ברור מהו פשט הפסוק.
]א[ סביב רשעים יתהלכון וגו' )תהלים יב, ט(. ר' יהודה ור' נחמיה. ר' יהודה אמ' סביב לרשעים צדיקים מהלכין. הא כיצד, בשעה שהצדיקים יוצאין מתוך גן עדן ורואין את הרשעים שהן נידונין בתוך גיהינם נפשם שמחה עליהם, הה"ד ויצאו וראו בפגרי האנשים וגו' )ישעיה סו, כד(. באותה שעה הם נותנים שבח והודיה לק' על הייסורין שהביא עליהן בעולם הזה, הה"ד ואמרת ביום ההוא אודך י"י כי אנפת בי וגו' )ישעיה יב, א(. ישוב אפך )שם /ישעיהו י"ב, א'/( באומות העולם, ותנחמני )שם /ישעיהו י"ב, א'/( מהם. אימתי. כרום זולות לבני אדם )תהלים שם /י"ב, ט'/(, לכשירומם הקדוש ברוך הוא כרם בזוי בעולמו. ואין כרמו שלק' אלא ישראל, שנ' כי כרם י"י צבאות בית ישראל )ישעיה ה, ז(. אמ' לו ר' נחמיה ברבי עד מתי אתה עוקף עלינו את המקרא, אלא סביב לצדיקים רשעים מהלכין, דכתיב סביב רשעים יתהלכון. הא כיצד, בשעה שהרשעים עולים מגיהינם ורואין צדיקים יושבין בשלוה בתוך גן עדן נפשם מתמעכת עליהן, הה"ד רשע יראה וכעס וגו' )תהלים קיב, י(. אימתי כרום זולת, לכשירומם הק' מצות בזויות בעולמו, מה לך יוצא ליסקל על שמלתי את בני, מה לך יוצא לישרף על ששימרתי את השבת, מה לך יוצא ליהרג על שאכלתי מצה, מה לך לוקה בפרגל על שעשיתי סוכה, על שנטלתי לולב, על שהנחתי תפלין, על שהטלתי תכלת, על שעשיתי רצון אבי שבשמים. הה"ד ואמר אלי מה המכות האלה וגו' )זכריה יג, ו(, המכות האלה גרמו לי ליאהב לאבינו שבשמים. אימתי, כרם זולת, לכשיפרסם הקדוש ברוך הוא כרומן שלממזריין. והלא כבר פירסמן על ידי משה, הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה )ויקרא כד, יד(.

יש למישהו רעיונות לפירוש הירושלמי הנ"ל?
נ.ב. מתנצל על התקלה עם העתקת סוגריים.
נערך לאחרונה על ידי איתן ב ב' מאי 07, 2018 7:42 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תוכן
הודעות: 6224
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: ירו' מעשרות - היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום

הודעהעל ידי תוכן » ב' מאי 07, 2018 9:09 pm

שאול ליברמן דבר על יחס חז"ל לאגדה.

אותה אבקש
הודעות: 490
הצטרף: ג' אוקטובר 17, 2017 10:15 pm

Re: ירו' מעשרות - היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום

הודעהעל ידי אותה אבקש » ד' מאי 23, 2018 3:20 pm

רציתי לציין לירושלמי בסנהדרין פ"ב ה"ג "שמע רבי זעירא ומר, אוף באגדתיה אית רבוון",
לאחמ"כ ראיתי שכבר ציין לכך הרב איתן בתוך דבריו,
ואכן יש להבליט זאת שניכר שההתנגדות לאגדות לא היתה באופן גורף, ועוד מילין בזה ואכ"מ להאריך.

אותה אבקש
הודעות: 490
הצטרף: ג' אוקטובר 17, 2017 10:15 pm

Re: ירו' מעשרות - היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום

הודעהעל ידי אותה אבקש » ד' מאי 23, 2018 3:35 pm

לא אתאפק מלהוסיף בקצרה, הרי ר' זעירא ור' זירא חד הן, ואחת הראיות, מהא שדברי ר' זירא
בברכות יד. כל הלן שבעה ימים בלא חלום וכו'
נכתבו בדף נה: בשם ר' זעירא [שכך כונה באר"י].
והלא אין לך אגדה גדולה ממאמר זה שאמרו ר' זעירא, [ומר' זירא מצינו עוד רבים בתלמוד].
רק שמוכרחים לומר שאי"ז כנגד האגדתות בכלל כי אם כדברי הפנ"מ (בירושלמי מעשרות שם, כמדו') - שקינטרן כיון שאומרים
דברי שקר מה שלא קיבלו מרבותיהן וכיוצ"ב.
ועדיין אכמ"ל ואסתגר בזה.


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים