קידושין ב. בכסף בשטר ״ובביאה״

[החתן סופר]

לעורר על דברי הגמ' סוטה כב', א שמי שפוסק הלכה ממשנה הוא ממבלי עולם, וכן פה השמיט רש"י לומר שאם ילמד גמ' ויגיע לדף יב, ב יבין שתיקנו אמוראים תקנה לבטל קניין אישה בביאה..

[שמואל דוד]

יפה. באמת יש פמ״ג (כמדומני בהלכות ברכות) שביאר רש״י הנ״ל בטוטו״ד. ועיין חתן סופר, ושלמת חיים (זוננפאלד) שהאריכו לבאר כוונתו.

[החתן סופר]

ובשאלה הפשוטה אם קידושי ביאה יש בהם פריצות למה חידשה התורה שאפשר לקדש בדרך פריצות?
יעויין באוצר מפרשי התלמוד קידושין ב. הערה 91 (ודומה לדברי הראשונים בתקנת שבועת היסת)

[שמואל דוד]

אפשר לשלוח מש״כ שם?

[החתן סופר]

תשובות יהודה גורדין אהע"ז סי' מ"ז וכתב שבזמן מתן תורה היה די לגדור הפריצות במה שאסר לבעול בלי קידושין אבל אח"כ נחשב גם קידושי ביאה לפריצות ושם בהערה דימה זה להא דתמורה יד ב דמשום עת לעשות לה' התירו לעבור בקום ועשה על איסור כתיבת דברים שבע"פ

[שמואל דוד]

מעניין מאוד יישר כח.

[שמואל דוד]

לעורר על דברי הגמ' סוטה כב', א שמי שפוסק הלכה ממשנה הוא ממבלי עולם, וכן פה השמיט רש"י לומר שאם ילמד גמ' ויגיע לדף יב, ב יבין שתיקנו אמוראים תקנה לבטל קניין אישה בביאה..

כמדומה שהשאלה נמחק בטעות.

השאלה היתה על רש״י בקידושין ב. מדוע השמיט תיבת ״וביאה״ בד״ה בכסף ובשטר

[באמונתו]

רש"י כותב: בכסף ובשטר - מפרש בברייתא בגמ' וכו', והלא בביאה לא מפרש בברייתא בגמרא שום דבר.

[שמואל דוד]

אבל רש״י מפרש ״ביאה״ בסוף הדיבור וא״כ ביאה שייך לד״ה, לא?

[באמונתו]

אבל רש״י מפרש ״ביאה״ בסוף הדיבור וא״כ ביאה שייך לד״ה, לא?

בכ"י ביאה הוא ד"ה נפרד:
https://www.nli.org.il/he/discover/manu ... FL22283924
ובפרט עיין: https://www.nli.org.il/en/discover/manu ... FL51626420

[אלון בן שמרי]

ומה פשרן של המילים "ובביאה בכסף" הכתובים על הגליון?

[אלון בן שמרי]

ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)

[באמונתו]

ומה פשרן של המילים "ובביאה בכסף" הכתובים על הגליון?

הינה הגהה ותיקון לשון רש"י, מפני הערת רב שמואל דוד היקר שליט"א הנ"ל.
אבל מאחר שברוב גרסאות איננו, מסתבר שההסבר ברש"י כנ"ל.

[באמונתו]

ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)

היות והאשה נקנית בכסף, מדגיש רש"י שהפרוטה נחושת, ולא של כסף, אמנם נערכת כלפי כסף, כי הוא אחד משמונה באיסר האטלקי, שהוא של כסף ממש.

[שמואל דוד]

יפה. באמת יש פמ״ג (כמדומני בהלכות ברכות) שביאר רש״י הנ״ל בטוטו״ד. ועיין חתן סופר, ושלמת חיים (זוננפאלד) שהאריכו לבאר כוונתו.

פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן קנז. ועיין דעת תורה שם, שו״ת חתן סופר סימן כו, ובשו״ת תורת חיים (זוננפלד) סימן סד מש״כ בביאור דבריו. (אגב, מהפרי מגדים רואים עד כמה יש לדייק בכל אות ואות של רבינו רש״י זצ״ל)

[אלון בן שמרי]

ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)

היות והאשה נקנית בכסף, מדגיש רש"י שהפרוטה נחושת, ולא של כסף, אמנם נערכת כלפי כסף, כי הוא אחד משמונה באיסר האטלקי, שהוא של כסף ממש.

האם כוונתך לומר שהאשה נקנית בכסף ס"ל לרש"י דהיינו כסף ממש ולולא שהפרוטה הוא שמינית של מטבע של כסף לא היה אפשר לקדש בו מכיון שאינו כסף?

[שמואל דוד]

ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)

עיין יין הרקח:

75B4FCB5-EB13-4987-84E8-252789C3F63F.jpeg (275.14 KiB) נצפה 2122 פעמים

[באמונתו]

ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)

היות והאשה נקנית בכסף, מדגיש רש"י שהפרוטה נחושת, ולא של כסף, אמנם נערכת כלפי כסף, כי הוא אחד משמונה באיסר האטלקי, שהוא של כסף ממש.

האם כוונתך לומר שהאשה נקנית בכסף ס"ל לרש"י דהיינו כסף ממש ולולא שהפרוטה הוא שמינית של מטבע של כסף לא היה אפשר לקדש בו מכיון שאינו כסף?

ייתכן לענ"ד.

[אלון בן שמרי]

ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)

עיין יין הרקח:

75B4FCB5-EB13-4987-84E8-252789C3F63F.jpeg

איני מבין כלל הנ"מ בין נחושת לכסף לענין בירור המשקל. ומ"ש ודמיו הוא פשוט.

לכאורה דברי רש"י נסתרים מתוספתא
תוספתא מסכת בבא מציעא (ליברמן) פרק ג הלכה יג
הנחשת קונה את הכסף כיצד נתן לו שלשים איסר בדינר כסף הרי זה קנה כל מקום שהוא אבל אם נתן לו דינר של כסף בשלשי' איסר הרי זה לא קנה עד שימשוך.

[אלון בן שמרי]

ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)

היות והאשה נקנית בכסף, מדגיש רש"י שהפרוטה נחושת, ולא של כסף, אמנם נערכת כלפי כסף, כי הוא אחד משמונה באיסר האטלקי, שהוא של כסף ממש.

האם כוונתך לומר שהאשה נקנית בכסף ס"ל לרש"י דהיינו כסף ממש ולולא שהפרוטה הוא שמינית של מטבע של כסף לא היה אפשר לקדש בו מכיון שאינו כסף?

ייתכן לענ"ד.

מחודש, כי בפשטות כוונת המשנה היא באמרה כסף אינו להחומר אלא ל"געלט" בלע"ז. אך יש בדבריך מקום ליישב דברי ר' יוסף לקמן דף י"ב שאפי' פחות מאחד משמונה באיסר אפשר לקדש בו, ולהנ"ל יש לומר שפי' שהמשנה מבארת רק שהפרוטה הוא חלק ממטבע כסף אבל לא שצריך באמת שוויות כזו.

[טור תלגא]

יפה. באמת יש פמ״ג (כמדומני בהלכות ברכות) שביאר רש״י הנ״ל בטוטו״ד. ועיין חתן סופר, ושלמת חיים (זוננפאלד) שהאריכו לבאר כוונתו.

פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן קנז. ועיין דעת תורה שם, שו״ת חתן סופר סימן כו, ובשו״ת תורת חיים (זוננפלד) סימן סד מש״כ בביאור דבריו. (אגב, מהפרי מגדים רואים עד כמה יש לדייק בכל אות ואות של רבינו רש״י זצ״ל)

כדי להקל על הציבור
פרי מגדים https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 15&hilite=
חתן סופר https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=130
שו"ת הגריח"ז https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 59&hilite=
דעת תורה https://tablet.otzar.org/#/b/8526/p/PID ... 2213504605

[תבא]

ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)

היות והאשה נקנית בכסף, מדגיש רש"י שהפרוטה נחושת, ולא של כסף, אמנם נערכת כלפי כסף, כי הוא אחד משמונה באיסר האטלקי, שהוא של כסף ממש.

האם כוונתך לומר שהאשה נקנית בכסף ס"ל לרש"י דהיינו כסף ממש ולולא שהפרוטה הוא שמינית של מטבע של כסף לא היה אפשר לקדש בו מכיון שאינו כסף?

ייתכן לענ"ד.

מחודש, כי בפשטות כוונת המשנה היא באמרה כסף אינו להחומר אלא ל"געלט" בלע"ז. אך יש בדבריך מקום ליישב דברי ר' יוסף לקמן דף י"ב שאפי' פחות מאחד משמונה באיסר אפשר לקדש בו, ולהנ"ל יש לומר שפי' שהמשנה מבארת רק שהפרוטה הוא חלק ממטבע כסף אבל לא שצריך באמת שוויות כזו.

ענין זה כבר נחלקו בו הראשונים, אם כסף האמור בתורה היינו 'געלט' או 'זילבר' ושמא מטבע, יעוי' באבני מילואים ריש סימן כז בשיטות הרמב"ם והרשב"א והריטב"א, וחזון איש סימן קמח לדף יא:

[שמואל דוד]

עיין קידושין דף יא