פלגינן כתב:דומני היה משהו מרד"צ הילמן שהגיב בחריפות על דברי הגרמ"פ בנושא.
שמואל דוד כתב:ההוא גברא דיהיב זוזי אחמרא כו' (בבא מציעא מט:) ואיני יודע אם הכוונה ליין או לחמור. ועיין בבא מציעא עג כעין לשון זה ושם הכוונה ליין. אולם בספר חברותא כאן בדף מט פי' חמור וצ"ע בזה
שמואל דוד כתב:הבית יוסף מחלק בין חמרא לחאמרא עיין שם ושו"ר שקדמו הרמב"ן ב"מ עז: עיין שם וברש"י ומהר"ם שם
מצא אחר הגפה כו'. רב יהודה אמר: ובלבד גוזלות מקושרין בכנפיהן. רבי בא בר זבדא אשכח חמר מכסי בחפיסה ונסתיה, אזל שאל לרב, אמר ליה: לא עבדת טבות. אמר ליה: חזריה? אמר ליה: לא, דנימר אתא מריה בעי ליה ולא אשכחיה ואיתייאש מיניה.
שבענו מטובך כתב:בירושלמי ב"מ פ"ב ה"ד:מצא אחר הגפה כו'. רב יהודה אמר: ובלבד גוזלות מקושרין בכנפיהן. רבי בא בר זבדא אשכח חמר מכסי בחפיסה ונסתיה, אזל שאל לרב, אמר ליה: לא עבדת טבות. אמר ליה: חזריה? אמר ליה: לא, דנימר אתא מריה בעי ליה ולא אשכחיה ואיתייאש מיניה.
בנימוקי יוסף (ב"מ יד א בדפי הרי"ף) "אשכח חמור". אבל ראיתי שיש מפרשים יין.
גביר כתב:יוער שבזמנו לימד אותנו מורי צמח קיסר משעריים, לפי מסורת תימן, שיש להבחין בין חַמְרא - יין לבין חֲמָרא - חמור.
גימפעל כתב:גביר כתב:יוער שבזמנו לימד אותנו מורי צמח קיסר משעריים, לפי מסורת תימן, שיש להבחין בין חַמְרא - יין לבין חֲמָרא - חמור.
כנראה שמורך ראה את דברי המהרי"ל שהובא לעיל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 34 אורחים