הוו מייכי ליה שיתין נמטי לצפרא נגדי מתותיה שיתין משיכלי דמא וכיבא למחר עבדה ליה דביתהו שיתין מיני לפדא ואכיל להו וברי ולא הות שבקא ליה דביתהו למיפק לבי מדרשא כי היכי דלא לדחקוהו רבנן באורתא אמר להו אחיי ורעיי בואו בצפרא אמר להו זילו מפני ביטול תורה יומא חד שמעה דביתהו אמרה ליה את קא מייתית להו עילויך כלית ממון של בית אבא אימרדה אזלה לבית נשא סליקו ואתו הנך [שיתין] ספונאי עיילו ליה שיתין עבדי כי נקיטי שיתין ארנקי ועבדו ליה שיתין מיני לפדא ואכיל להו יומא חד אמרה לה לברתה זילי בקי באבוך מאי קא עביד האידנא אתיא אמר לה זילי אמרי לאמך שלנו גדול משלהם קרי אנפשיה (משלי לא, יד) היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה אכל ושתי וברי
וברש"י באורתא הוו מייכין ליה שיתין נמטי - בערב היו מקפלין תחתיו במשכבו ס' לבדים שקורין פלשט"ר:
משיכלי - כמין עריבות קטנות שמשתמשין בהן מים ושופכין ובלשון לע"ז קונקר"י:
ונגדי מתותיה שיתין משיכלי דמא וכיבא - ומושכין מתחתיו ששים עריבות מלאות דם כאב דם לקוי שהלבין שזבו ממנו משחין שבא עליו:
מיני לפדא - מיני מאכל שעושים מתאנים:
אמר להו - למכאוביו:
ביטול תורה - שהיה עוסק בגירסתו תמיד בביתו:
את מייתת להו עליך - אתה מביאן עליך:
כלית ממון - במאכל ורקבון בגדים:
ספונאי - יורדי הים באניות:
עיילו ליה שיתין עבדי - לפי שעמד עליהן נחשול של ים והתפללו להנצל בזכותו של ר"א וניצולו בזכותו וכשעלו מן הים שלחו לו דורון:
אמרה לה - אשתו לברתא:
בקי באבוך - בדקי באבוך מהו עושה בקי לשון בקיאות וידיעה:
אמר - ר' אלעזר לבתו זילי אמרי:
שלנו - עושר גדול משלהם:
היתה כאניות סוחר - על התורה נאמר:
"וברי - ונתחזק"
ויש לעיין מדוע כתב כן כאן ולא לעיל וצע"ק