פורום אוצר החכמה

בבא מציעא דף קיד:

אמר ליה לאו כהן הוא מר מאי טעמא קאי מר בבית הקברות א"ל לא מתני מר טהרות דתניא ר"ש בן יוחי אומר קבריהן של עובדי כוכבים אין מטמאין שנאמר ואתן צאני צאן מרעיתי  אדם אתם אתם קרויין אדם ואין עובדי כוכבים קרויין אדם אמר ליה בארבעה לא מצינא בשיתא מצינא כו'

וברש"י בארבעה לא מצינא - בגירסא דארבעה סדרין כגון  מועד ישועות נשים שהן נוהגות בזמן הזה כבזמן הבית וקדשים נמי כדכתיב ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ואמרי' (מנחות דף קי.) אלו תלמידי חכמים העוסקין בהלכות עבודה בכל מקום מעלה עליהן הכתוב כאילו מקריבין אותן בבית המקדש
בשיתא מצינא - בתמיהה זרעים אינו נוהג בחוצה  לארץ וכן טהרות

ויש להעיר ברש"י כמה הערות ופלא שלא מצאתי מי שהרגיש בהם....
א) מה כוונת רש"י במש"כ "כגון" מועד כו' דלכאורה אינו מובן.
ב) מדוע הקדים נזיקין לנשים.
ג) מדוע כתב ישועות ולא כתב נזיקין

נא להאיר עיני בזה

מה הקו' על כגון?

בדרך כלל כגון היינו דוגמא והכא לכאורה פירוש רש"י אינו דוגמא בעלמא אלא ביאור גמור
בע"ה מצאתי viewtopic.php?f=7&t=23887

(נו, אז יכולת לחפש לפני שאתה שואל כאן)
בענין ישועות בודאי ידוע לך הגמ' בשבת (המצויין גם במהד' עו"ה על אתר)

י. אברהם כתב:(נו, אז יכולת לחפש לפני שאתה שואל כאן)
בענין ישועות בודאי ידוע לך הגמ' בשבת (המצויין גם במהד' עו"ה על אתר)

אני יודע, אבל מדוע רק אצל נזיקין שינה רש"י וכתב ישןעות
אין לי עו"ה

באיזה עוד שם הי' רש''י יכול לקרוא לסדר מועד או נשים?

י. אברהם כתב:באיזה עוד שם הי' רש''י יכול לקרוא לסדר מועד או נשים?

עיין הגמרא בשבת שציינת (אפשר שעוז והדר לא הביאו)

שמואל דוד כתב:

י. אברהם כתב:באיזה עוד שם הי' רש''י יכול לקרוא לסדר מועד או נשים?

עיין הגמרא בשבת שציינת (אפשר שעוז והדר לא הביאו)

לא הבנתי כבר ציינתי שעו"ה כן הביאו.
גם בחז"ל מצינו שיקראו לנזיקין סדר ישועות, אך לא מצינו שיקראו סדר חכמת וכה"ג.

שבת דף לא אמר ר"ל מאי דכתיב והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו' אמונת זה סדר זרעים עתיך זה סדר מועד חוסן זה סדר נשים ישועות זה סדר נזיקין חכמת זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות

אמרתי שאפשר שהעוז והדר שציינת לא הביא כל דברי הגמרא

בע"ה מצאתי כמה מראה מקומות בהנ"ל

עיין דב"ש תמר ומשנה זכרון עמ"ס ב"מ
וע"ע דברי שמואל כלל מה

מדרש רבה במדבר פי"ג
צא וחשוב מ' מן מאימתי של סדר זרעים י' מן יציאות השבת של סדר מועד ח' מן חמש עשרה נשים מן סדר נשים א' מן ארבעה אבות נזיקין מן סדר ישועות כ' מן כל הזבחים מן סדר קדשים א' מן אבות הטומאות מן סדר טהרות הרי שמונים

וכמובן שאפי' תקבל דברי הדבש תמר ברש"י, במדרש א"א לאומרו.

ייש"כ על המראה מקום

עיין רש"י יבמות לח: ובספר אוצר ביאורים שם

הנה מפורש בדברי רש"י דדבר זה דעוסק בתורת המצוה הוי כאילו קיים המצוה לא נאמר אלא בקדשים ולא בשאר כהמ"צ.
וכמדומה כי בשלה"ק איתא כן בכהמ"צ

חכם אחד שליט"א ציין לרש"י ב"מ לג: ד"ה בימי רבי וז"ל סידרו המסכתות דברי נזיקין לבדם ודברי יבמות לבדם ודברי קדשים לבדם כו'
דמבואר משם שנזיקין קודם לנשים
אולם צע"ק,
א) מדוע כתב רש"י יבמות ולא כתב נשים
ב) מדוע לא הזכיר מועד
נא להאיר עיני בזה

שמואל דוד כתב:חכם אחד שליט"א ציין לרש"י ב"מ לג: ד"ה בימי רבי וז"ל סידרו המסכתות דברי נזיקין לבדם ודברי יבמות לבדם ודברי קדשים לבדם כו'
דמבואר משם שנזיקין קודם לנשים
אולם צע"ק,
א) מדוע כתב רש"י יבמות ולא כתב נשים
ב) מדוע לא הזכיר מועד
נא להאיר עיני בזה

עיין נתן פריו ותמצא נחת

בימי הראשונים נהגו לכנות את סדר נזיקין "ישועות" (אולי בשביל שלא יתחלף עם מסכת נזיקין, וצ"ע מטהרות)
ראה דוגמא כאן

איבן עזרא כתב:בימי הראשונים נהגו לכנות את סדר נזיקין "ישועות" (אולי בשביל שלא יתחלף עם מסכת נזיקין, וצ"ע מטהרות)
ראה דוגמא כאן

ושמא ייתכן דאפקיה בלישנא מעליא, וכן מצינו לרש"י ז"ל בכ"מ דקרי למסכת חולין בשם שחיטת חולין.

HaimL כתב:מצינו לרש"י ז"ל בכ"מ דקרי למסכת חולין בשם שחיטת חולין.

לא כי, אלא השם "חולין" - קיצור לשון הוא.

כך גם רש"י קורא למסכת זבחים בשם "שחיטת קדשים".

עזריאל ברגר כתב:לא כי, אלא השם "חולין" - קיצור לשון הוא.
כך גם רש"י קורא למסכת זבחים בשם "שחיטת קדשים".

היה רשום בזכרוני שכך ראיתי באיזה מקום, ולע"ע לא מצאתיו בחיפוש, ושמא טעיתי. ומ"מ נ"ל דראש דברי אמת.

HaimL כתב:היה רשום בזכרוני שכך ראיתי באיזה מקום, ולע"ע לא מצאתיו בחיפוש, ושמא טעיתי. ומ"מ נ"ל דראש דברי אמת.

אבל כן מצאתי עכשיו, בחיפוש בפורום מקביל, פולמוס על שמה של מסכת ביצה, שהיה צד לחשוב שיש בזה לכאורה דבר מגונה, וכנראה שלמסקנה אינו.