פורום אוצר החכמה

נקיט תרי מזגי דחמרא בידיה ומוריק מהאי להאי ומהאי להאי ולא נטפא ניטופתא לארעא ואותו היום יעלו שמים ירדו תהומות הוה כו'
וברשב"ם תרתי כסא דחמרא - "שניהם מלאים יין" והיה מוריק  תרוייהו ביחד זה בתוך זה בהדי דקמשוור ואינו נשפך אפי' טפה אחת ואע"פ שהיה אותו יום רוח סערה שהיו עולין יורדי הים באניות עד לשמים ויורדין עד תהומות מכח הרוח ואף על פי כן לא נפלה טפה לארץ
והקשה הרש"ש דזה דבר שאי אפשר ומנין לו.
ולכאורה פשוט שהרשב"ם למד כן מלשון הגמרא "תרתי כסא דחמרא" ומבואר ששניהם מלאים יין. ופשוט.
אולם צע"ק מש"כ הרשב"ם בא"ד ואע"פ שהיה אותו יום רוח כו' ואע"פ כן לא נפלה טיפה כו'
דלכאורה אין זה חידוש כ"כ, רק החידוש הוא שאע"פ ששניהם מלאים יין אעפ"כ לא נפל טיפה וצ"ע.
שו"ר בדבש תמר, עיין שם

רשב"ם כמיחם קומקומא דמיא - כשיעור שמחממים  קומקומום של מים "חמין"
לכאורה תיבת חמין אינו מובן, דאין מחממים מים חמין וצ"ע.

שמואל דוד כתב:רשב"ם כמיחם קומקומא דמיא - כשיעור שמחממים  קומקומום של מים "חמין"
לכאורה תיבת חמין אינו מובן, דאין מחממים מים חמין וצ"ע.

לישנא דגמרא נקיט
שבת מ:
תנו רבנן מיחם אדם אלונטית ומניחה על בני מעים בשבת ובלבד שלא יביא קומקומוס של מים חמין ויניחנו על בני מעים בשבת ודבר זה אפילו בחול אסור מפני הסכנה

אבל התם הלשון מים חמים אתי שפיר

חכם אחד שליט"א ציין למשנה ברורה שכ"ו בסופו ובשעה"צ שם

ואחר העיון מצאתי בע"ה בפלא יועץ (שמולביץ) שהעיר בזה