האם ישנו דין "כאשר זמם ולא כאשר עשה" בעדים שחייבו אדם להימכר בגניבתו

[ש. ספראי]

דין כאשר זמם ולא כאשר עשה הוא דין במיתה ולא בבמון, כיון שאפשר בחזרה.
במלקות - דעת הרמב"ם שאין דין זה (וידוע ביאור הגר"ח הלוי בזה), וש"ר חולקים.
מה הדין בעדים זוממים שהעידו על א' שגנב ונמכר בגניבתו (עי' מכות ב, ב), והלה החל לעבוד כעבד. והוזמו.
האם דומה למיתה ומלקות, שא"א בחזרה, כיון שאת זמן עבדותו לא ניתן להשיב,
א"ד דכיון דעבדות היא שווה ממון, ואפשר בפדיון, ע"כ נחשב כממון שאפשר בחזרה.

[פרי יהושע]

דין כאשר זמם ולא כאשר עשה הוא דין במיתה ולא בבמון, כיון שאפשר בחזרה.
במלקות - דעת הרמב"ם שאין דין זה (וידוע ביאור הגר"ח הלוי בזה), וש"ר חולקים.
מה הדין בעדים זוממים שהעידו על א' שגנב ונמכר בגניבתו (עי' מכות ב, ב), והלה החל לעבוד כעבד. והוזמו.
האם דומה למיתה ומלקות, שא"א בחזרה, כיון שאת זמן עבדותו לא ניתן להשיב,
א"ד דכיון דעבדות היא שווה ממון, ואפשר בפדיון, ע"כ נחשב כממון שאפשר בחזרה.

לא הבנתי, הלא ציינתם לגמ' מכות ב' ב' ונמכר בגנבתו ולא בזממו?.

[א גאליציאנער]

דין כאשר זמם ולא כאשר עשה הוא דין במיתה ולא בבמון, כיון שאפשר בחזרה.
במלקות - דעת הרמב"ם שאין דין זה (וידוע ביאור הגר"ח הלוי בזה), וש"ר חולקים.
מה הדין בעדים זוממים שהעידו על א' שגנב ונמכר בגניבתו (עי' מכות ב, ב), והלה החל לעבוד כעבד. והוזמו.
האם דומה למיתה ומלקות, שא"א בחזרה, כיון שאת זמן עבדותו לא ניתן להשיב,
א"ד דכיון דעבדות היא שווה ממון, ואפשר בפדיון, ע"כ נחשב כממון שאפשר בחזרה.

אין נמכרין הוא פסק הגמרא שם, אולם במקרה שנמכר, הואיל ואין נמכרים, מהו הדין, - זו היא שאלתך אם הבנתי נכון, וממשא ומתן הגמרא במכירתו בעבד שם בדף ב: משמע שהוא עניין ממוני, [ולימרו ליה אי הוי לך וכו'] ופשוט שחייבים לשלם לו הזמן הזה, ואין זה כמיתה ומלקות כלל, אולם ייתכן אף לדון שהואיל ואין נעשה בהם כאשר זמם, אולי ילקו, שהרי זהו כמי שהעידו על פלוני שהוא בן גרושה או חייב גלות, שמכיון שאין נעשה בהם כאשר זמם המקורי לוקין, אולם כאן מכיון שאפשר במציאות לבצע בהם כאשר זמם אולם מחמת גזחרת הכתוב אין נעשה כן, אולי הדין שונה.
אבל אי דמיא, דמיא למתני' ולא למיתה ומלקות ולא לממון [אע"פ שייתכן שישנם חישובים ממוניים בענין, מ"מ הם אינם הנושא בהזמה ובכאשר זמם].
כנלענ"ד הקלושה
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער