ב"ב דף קטו: ק"ו של הצדוקים

[שמואל דוד]

אמר רב הונא אמר רב כל האומר תירש בת עם בת הבן אפילו נשיא שבישראל אין שומעין לו שאינן אלא מעשה צדוקין דתניא בארבעה ועשרים בטבת תבנא לדיננא שהיו צדוקין אומרין תירש הבת עם בת הבן נטפל להן רבן יוחנן בן זכאי אמר להם שוטים מנין זה לכם ולא היה אדם שהחזירו דבר חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו ואומר "ומה בת בנו הבאה מכח בנו תירשנו בתו הבאה מכחו לא כל שכן"
ועיין רשב"ם עם בת הבן - ומיהו עם בן הבן מודו דלא תירות. (וכמבואר בהמשך הגמרא)
לכאורה תמוה, הרי מהא דלא תירות בת עם בן הבן מוכח שהק"ו פריכא דאל"כ מאי שנא בן הבן או בת הבן וצ"ע

[אוצר החכמה]

לא הבנתי את הקושיה.
הם טוענים כך. אפשר להבין שכשבנים יורשים אין הבנות יורשות כי לעולם ברגע החלוקה אם יש בנים ובנות נותנים רק לבנים.
.

[שמואל דוד]

בן הבן בא מכח אביו ובת בא מכח עצמה ואעפ"כ בן הבן קודם

[הפשטן]

בן הבן בא מכח אביו ובת בא מכח עצמה ואעפ"כ בן הבן קודם

זה ק"ו דחוי, כי יש לו פירכה, כפי שכבר רמז לך אוצר החכמה, דהא איכא למפרך, מה בני הבן, שאמנם באים רק מכח אביהם, אבל הם בנים בעוד שבעלמא קיימא לן דבנים קודמים לבנות [לפחות במקרה שכולם באים מכח עצמם]. האמנם תאמר בבת, שאע"פ שבאה מכח עצמה, מכ"מ היא בת בעוד שבעלמא קיימא לן דלבנות קודמים בנים [לפחות במקרה שכולם באים מכח עצמם]? וא"כ דילמא נמי הכא, לגבי הבת ובני הבן, אולי הם יקדמו לה כי להם יש יתרון שהם בנים בעוד שהיא רק בת (אע"פ שגם לה יש יתרון אחר שהיא באה מכח עצמה והם באים מכח אביהם). וכידוע בכל הש"ס, שזו דרך ידועה לדחות קל וחומר, בדרך של "איכא למיפרך".

לכן הצדוקים הביאו קל וחומר אחר, לגבי הבת ובת הבן, לפי שלכאו' זה קל וחומר שאין לו פירכה (עד שבא רבי יוחנן בן זכאי ופרך להם גם את הקל וחומר הזה ממקרה שבו למוריש יש גם בן חי חוץ מבת חיה ומבני בן מת).

[פרי יהושע]

אני לא מבין הלשון "אפי' נשיא בישראל..", הלא פשוט כיון שאין כן הדין מאי שנא נשיא בישראל?

[שמואל דוד]

כדאי לעיין ברשב"ם ותוספות שם