פורום אוצר החכמה

נכנס דוא"ל: בועל שומרת יום ונעשית אח"כ זבה גדולה אי טמא שבעה?

אבןטובה כתב:נכנס דוא"ל: בועל שומרת יום ונעשית אח"כ זבה גדולה אי טמא שבעה?

מהו צדדי השאלה, הרי היא נעשה טמאה זיבה למפרע, לא?

כיון שבשעה שבעל אותה היתה שומרת יום האיך יטמא הבועל שבעה

לפום ריהטא נראה שכל הבסיס של השאלה לא נכון

בספר חידושי הרמ"ל פ"א דכלים משנה ד הוכיח מגמ' פסחים פ: דלא משכחת לר' יוסי טומאת התהום דזיבה, וא"כ ע"כ דזבה קטנה שראתה ג' ימים רצופים לא נעשית למפרע זבה גדולה לטמא שבעה 'כגון בועל שומרת יום ונעשית אח"כ זבה גדולה אינו טמא שבעה' דאם נעשית למפרע זבה גדולה שפיר משכחת לר' יוסי טומאת התהום דזיבה יע"ש.
אבל מה אעשה לו כי הראב"ד על התו"כ סו"פ מצורע כ' דנעשית למפרע זבה גדולה. ובס' עצי ברושים סי' לט הביא קשיא זו מגמ' פסחים על הראב"ד בשם הג"ר בנימין בישקא. ועי' מנ"ח מצוה קפב דגם בועל שומרת יום טמא טומאת שבעה. אבל מה אעשה לו כי בראב"ד מפורש היפוך מדבריו. וכן העיר עליו בשו"ת הרי בשמים מהדו' תנינא סי' קכא.
וע"ע אור שמח פ"ג מה' מטמאי משכב ומושב ה"א ואדמו"ר זצ"ל בצפנת פענח פ"ד מה' איסורי ביאה ה"א מש"כ בכונת הראב"ד. ועי' בס' בית מרדכי להג"ר מרדכי סאוויצקי ז"ל ח"ב דף ס-סא

נפלאתי על הרב אבן טובה שלא הזכיר שדנו בזה המקדש דוד סי' מח ובחזון איש זבים א ב והגרד"ל שליט"א בס' אפיקי מים עמ' פ' ואילך.

איני מציין לספרי הליטאים
מלבד האור שמח שהיה חצי חסיד

אבןטובה כתב:איני מציין לספרי הליטאים
מלבד האור שמח שהיה חצי חסיד

הגרד"ל הוא סטריקובער בן אחר בן........

אבל פירש וזה קשה ביותר
ועיינתי בחזו"א זבים שם ולא הביא שום ראי'
ולא ציין כלל להראב"ד

אבןטובה כתב:איני מציין לספרי הליטאים

??!!

כי אני מוצא הכל בספרי הגאלציאנים
וכל מה שתלמיד ליטאי עתיד לחדש כבר קדם להם בספרי פולנאי וגאלצינאי

הרב אבן טובה, יישר כחך ששברת את...

אבןטובה כתב:כי אני מוצא הכל בספרי הגאלציאנים
וכל מה שתלמיד ליטאי עתיד לחדש כבר קדם להם בספרי פולנאי וגאלצינאי

"אעפ"כ אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש"

אבןטובה כתב:כי אני מוצא הכל בספרי הגאלציאנים
וכל מה שתלמיד ליטאי עתיד לחדש כבר קדם להם בספרי פולנאי וגאלצינאי

מעניין, כי בספרי בעל ה"אבן טובה" לגרח"ש אבראהאם שליט"א שדרך לימודו דומה מאוד לזו של הרב אבןטובה דנן, דווקא כן מוזכרים ספרי הליטאים, ואפילו חידושי ר' שמואל.

חד מינן עדיף כתרי מינייהו כתובות עה.

אבןטובה כתב:חד מינן עדיף כתרי מינייהו כתובות עה.

כלומר שאוירא דא"י (כמבו' בראשונים ואחרונים שם) החכים את בני גליציה יותר מבני ליטא.
משלקחת על עצמך את הפריווילגיות של אביי ורבא, אולי תוכל בבקשה להכין לנו רשימה מפורטת אלו גדולי ישראל עדיפים על חבריהם, מאיזה ארצות? מאיזה סגנון לימוד?
אני חושב שעם ישראל מחכה מאוד לרשימה כזאת. למשל איזה גדול גליציאני שקול כמו ר' חיים בריסקער והחזו"א?
עדיף שתרחיב את הרשימה גם לדורות הקודמים. למשל: האם יש גדול מסוים שעדיף על הב"י ועל המהריב"ל גם יחד? מרתק.
ולמה לא גם על ראשונים? מי גובר - הרמב"ם או ר"ת?
אם אין לך סבלנות לעשות רשימה מפורטת של כלל הגדולים, אולי רק תמסור לנו מראי מקומות של ספרים אחרים שעשו כבר רשימות כאלו - כמיטב יכולתך.

נ

נ

אני לא יודע אם לצחוק או לבכות
לשתוק או למחות
או ארבעתן יחד...

נ

כשם שקיבלת וכו'
האמת שכבר חשבתי בעבר על פתיחת אשכול של ציון לספרי גליציה שחידשו יסודות המקובלים בעולם הישיבות.
הרב אבן טובה מכובד בפתיחה

יש לי הרבה לכתוב על פרק זה
ולדעתי כל מה שחידשו גאוני ליטא
בראש הגר"ח מבריסק זצ"ל
עד ר' שמואל ז"ל
הכל בכל מכל כל
כבר כתבו גאוני פולין וגאליציה בספריהם
בלי כל הביטויים והלשונות של ליטא

לדוגמא בסוגי' של שומר שמסר לשומר יש בחידושי ר' חיים הלוי מהלך הקצות ומהלך הנתיבות בלי הזכרת שמם, והרבה נפלאתי על זה ובזמנו הסביר לי א' מראשי ישיבה, שאכן זה החידוש של ר' חיים, שהי' לו גישה משלו בהצגת הדברים והרצאתם ב'שפיץ לומדות', ולכן כמעט שלא הביא דבריהם של האחרונים בשמם, והוא כדי שלא לזלזל בחידושי קודמיו, אלא מרציא הדברים בסגנון משלו, גם כשהיטב ידע שעצם הדברים עתיקין.

ומה עשה בדחז"ל אומר בשם אומרו מביא גאולה
ולד' הגמ' נדרים הוא בכלל גזילה

אני רוצה בקרוב להתחיל אשכול בזה...
והליטאים כאן ודאי יחרימו את זה כי יטלו את ראשם מעל כתיפם לקיים אתה הבדלת אנוש מראש ולא ידעו לשית עצות בנפשם לזעוק מרה כי רק ראשי ישיבות שלהם ידעו האיך ללמוד...
למשל אתחיל בחקירה הנודע מהגר"ח אי טמא מת וטבל ושרץ בידו אי נשאר אב הטומאה או נעשה ראשון. והביא מירו' שבועות כנודע משערי יושר להגר"ש שקאפ
ויש בזה אריכות גדול בד' הגאונים שלנו שידעו הכל גם מה שלא ראו הליטאים

ואח"כ אתחיל עם חקירת הגר"ח בדין ירושה אי כל בן יורש כולו כי כח ירושתו יש לו כח על כולו אלא שצריך לחלוק או שכל א' אינו יורש רק חלקו המגיעו...
והגאונים שלנו ידעו הכל בזה גם מה שלא ראו הליטאים
ואי"ה יראו עוצם וגדולת תורת חכמי פולין שכל רז לא אניס להו

עיין שו"ת דובב מישרים ח"ג סימן קב אות ב

זהו פלא קצת מה שכ' בדו"מ שהרמ"ל מביא ד' הראב"ד
שהוא לא מביאו כלל וכ' גם להיפוך

.

אבןטובה כתב:יש לי הרבה לכתוב על פרק זה
ולדעתי כל מה שחידשו גאוני ליטא
בראש הגר"ח מבריסק זצ"ל
עד ר' שמואל ז"ל
הכל בכל מכל כל
כבר כתבו גאוני פולין וגאליציה בספריהם
בלי כל הביטויים והלשונות של ליטא

אלו לא ביטויים ולשונות כי אם הגדרות, והחילוק ידוע.

חבל מאוד על דבריו הנוקבים של הרב 'ישנו' שהיטיב להגדיר את הבעיה, שנמחקו ואינם.