בברכות כו ע"ב אמרו בגמ'
לחכמים מפני מה אמרו של מוספין כל היום, שהרי קרבן של מוספין קרב כל היום, ולרבי יהודה עד שבע שעות, שהרי קרבן מוסף קרב והולך עד שבע שעות, ובפשוטו מחלוקתם האם קרבן מוסף קרב בדיעבד עד שבע שעות או כל היום, דלכתחילה לכו"ע זמן קרבן מוסף עד שש שעות כמש"כ תוס' שם כח ע"א.
וסבור הייתי לומר דיש לפרש מחלוקתם נמי האם קבעו זמן תפילה לפי זמן הקרבן לכתחילה או לפי זמן הקרבן בדיעבד, וע"פ המבואר בתוס' הרשב"א פסחים נח ע"א שהוכיח שזמן התמיד אינו מתחילת שש עד סוף שש כדעת הראשונים שם אלא מחצי שש עד חצי שבע, מהא דאמרינן דלר"י המתפלל אחר שבע עליו הכתוב אומר נוגי ממועד וכו' ולא אמרינן כן על המתפלל אחר שש, והא דלא קשיא ליה לחכמים דאמרו זמנו כל היום ובהכרח דהיינו כסברת התוס' דההיא דפסחים לכתחילה ובתפילה אזלינן בתר זמנו בדיעבד, וא"כ מאי קשיא ליה לר"י.
ולפיכך נראה דסבר דאף ר"י מודה דבקרבן זמנו לכתחילה כל היום אלא דפליג דלענין תפילה לא תיקנו ע"פ זמנו בדיעבד כסברת חכמים אלא כפי זמנו לכתחילה.
אשמח לשמוע דעת הרבנים על האמור