האם יש ענין או מעלה להשלים מחיצות הלבוד שיהיו מלאים בלא הסתמכות על דין לבוד.
(נפק"מ קצת לבירור שי' ר' אליעזר בענין מוסיפין על מחיצת ארעי, סוכה כז, ועוד קצת נפק"מ למה שקראו למחיצה רביעית (עירובין מד.) שאינה מתרת)
אשמח בתשובת חברי בית המדרש
אבןטובה כתב:לדעתי זה מפורש בתוס' ר"ה כח: שכ' דאע"ג דאמרי' שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח מ"מ כל שכן הוא כשעושה ד' מחיצות טפי עדיף דהוי תשבו כעין תדורו.
ובס' אמרי שפר להגה"צ מדאראג זצ"ל פ' ואתחנן כ' כי לפעמים בא הלכה למשה מסיני לגרע כגון בסוכה וכו' ועז"א וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה וגו' כאשר צונו כדכתיב בתוה"ק זה יהיה נחשב לצדקה.
ובהג"ה שם העיר עליו דלפ"ז גם בגוד ולבוד ודו"ע ל"ה מצוה מן המובחר ולא אשתמיט חד מהפוסקים להשמיענו זה וכו' ע"ש. ולא ידע כלל כי כ"כ השלה"ק מס' סוכה פרק נב דמצוה לכתחילה לעשות ד' מחיצות שלימות יע"ש. ויש בזה בפמ"ג סי' תרלז וחיי אדם בה' סוכה... וע"ע בקו' עוז יעקב להג"ר יעקב חיים סופר שליט"א ח"א סי' ח
קו ירוק כתב:ד' מחיצות דסוכה זה מדין ישיבת הסוכה ולא מדיני המחיצות.
אך מכה"ת דמחיצת עירוב עדיפה מלאה יותר מלבוד ?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 42 אורחים