מתיב רבא אין מחללין על מעות שאינן ברשותו, כיצד, היו לו מעות בקסטרא או בהר המלך, או שנפל כיסו לים הגדול אין מחללין.
ופירש"י,
היה לו מעות בקיסטרא - מקום והוא רחוק מאד ויש בו סכנת דרכים ואין שיירות מצויות שם.
וכ"כ הרא"ש בריש מסכת מעשר שני,
קסטרא והר המלך היו רחוקים ממקום התנא ולא היו שיירות מצויות ביניהם ומי שיש לו מעות שמה לא יכול להביאם אליו אלא בהוצאה מרובה.
והנה המקום שנקרא 'קסטרא' הוא מקום בצפונה של ארץ ישראל סמוך לעיר חיפה, כמו דאיתא במדרשים (ויקרא רבה פרשת אחרי מות פרשה כג; במדבר רבה פר' נשא פרשה יב; איכה רבה פרשה א ועוד),
צוה י"י ליעקב סביביו צריו (איכה א, יז), כגון חלאמו לנוה וסוסיתה לטבריא וקסטרא לחיפה ויריחו לנעורן ולוד לאונו.
וצ"ב למה נחשב זה כמקום רחוק ומסוכן.
ואמנם בתורה תמימה פר' ראה (יד הערה סד) כתב וז"ל,
ולו"ד נראה דקסטרא פירושו מצודה או מבצר, דכן פרשו בבמד"ר פ' י"ב מצודה - קסטרא, וממקומות אלו קשה להשיג.
והיה מקום לומר דאמנם לא מדובר כאן על קסטרא שבארץ ישראל, אלא על קסטרא אחרת הנמצאת בחוצה לארץ, וכמו דאיתא באיכה רבה (פרשה ג),
גדר בעדי ולא אצא, ר' איבו אמר זה בסגר של ערבייא, רבי ברכיה אמר זה קסטרא של פרסיין, ורבנן אמרי זה מטלית של כותיים.
ומה מאוד מבואר היטב, דאין כאן רק ריחוק מקום, אלא זהו מקום שלא ניתן לצאת ממנו וגם להיכנס אליו, ולכן נקטו התנא כדוגמא למקום שאין לו גישה אליו.
אולם יתכן לאחד את ב' הפירושים, וזאת ע"פ מה שכתב רבי אשתורי הפרחי בספר כפתור ופרח (פרק יא) בענין העיר קיסרי,
ואם הוא כך קרוב הדבר לומר שקסטרא הוא קסריאה ולזה אמרו במדרש איכה (רבתי א, נב) סביביו צריו כגון קסטרא לחיפה, ועוד היום שם בנין רומי גדול מאד. ובתוספתא מסכת דמאי פרק קמא (פ"א ה"ט) הלוקח מן הספינה ביפו ומן הספינה בקסרי חייב, יעו"ש.
ונראה דכיון שהיה מקום זה מקום של הרומיים, וגם כידוע היו בנויים שם בנינים ומצודות גדולים, על כן היה נחשב כדבר רחוק ומסוכן להגיע וליטול מעותיו הצרורים ומונחים שמה. [ובשיטה מקובצת בשם הראב"ד, וז"ל, בקסטרא ובהר המלך. מקום ליסטים היה ואף על פי ששם היה יוצא זה המטבע הואיל ואינו יכול לילך ליטלם].
אסמכתא לפי' זה יש למצוא בגירסא המובאת בתוספתא מעשר שני (פ"א ה"ו),
היו לו מעות טמונות בקצטרא ובהר המלך או שנפל כיסו לבור אף על פי שיודע שהוא שם אין מחללין אותו עליהן.
והנה ברשימת מקומות הגבול של עולי בבל המנויה בתוספתא שביעית (הוצ' צוקרמ', פ"ד) ישנה 'קצטרא דגליל'.
ברם, בירושלמי ריש מס' מע"ש הגירסא היא קצרה, וכבר ציין לזה בהגהות מהר"ץ חיות כאן שהיא עיר מוקפת חומה בארץ ישראל, נזכרת במשנה פ"ט דערכין בין עיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, ובערכין שם איתא, קצרה הישנה של צפורים, והינה גם בגליל – עיר קטנה הסמוכה לעיר ציפורי.
בנותן טעם להביא את פירושו של הגריעב"ץ בהגהותיו כאן, וז"ל, נ"ב הוא בנין חזק שמשימין שם מעות לשומרן היטב, והוא כענין בנקא שנמסרים בה מעות הרבים שמפקידים אותה שמה בשכר שנותנים למלך או לאנשי העיר (כענין בנקא של ויניציאה אמסטרדם המבורג) שיהיו מעותיהם שמורים מגניבה ואבידה והם מוכתבים בפנקס של באנק, ובעלי המעות לוקחים אותם כשנצרכים להם או נותנים אותם בכתב ידם לאחרים שיטלום לצרכם ויוצג לחשבונם.