ב"ב קמט. רשב"ם ד"ה יהנה

[שמואל דוד]

כתב וז"ל יראה. וצע"ג כוונתו בזה.

[הפשטן]

כתב וז"ל יראה. וצע"ג כוונתו בזה.

לענ"ד, יותר משרצה רשב"ם לפרש את לשון "יהנה", רצה בעיקר לפרש את לשון "יראה" המובא בגמ' מייד אחר כך, וה"ק: "יהנה [הוא הפירוש של] יראה", אלא שקיצר בלשונו.
ואמנם לכאו' היה עדיף לו לכתוב "יראה: יהנה", אלא שרצה להתחיל את הדיבור בתיבת "יהנה", לפי שהוזכרה ראשונה בגמ' לפני תיבת "יראה".

[שמואל דוד]

לא הבנתי מש"כ כ"כ
ואחר העיון מצאתי קצת מ"מ בזה.
עיין דק"ס שהרמב"ם ל"ג יראה.
וא"כ אפשר שהרשב"ם רק כתב יראה לברר הגירסא. ועיין מעשה רקח ומשנת יעקב ברמב"ם שם. וע"ע בספר יברך ישראל.
ועיין בבארות המים. וע"ע בשו"ת רבי טיאה וייל ז"ל (בנו של הקרבן נתנאל) חו"מ סימן יא. וע"ע בהגהות וציונים (עוז והדר)

[הפשטן]

לא הבנתי מש"כ כ"כ)

אז אסביר שוב, והפעם עם תוספת:
הגמ' אומרת: "איבעיא להו יהנה בהן מהי...יראה בהן מהו". והוקשה לרשב"ם, מה כוונת הגמ' ב"יראה בהן"? לכן פירש: "יהנה [הוא הפירוש של] יראה". ומכאן ילמד הקורא מה התכוונה הגמ' ב"יראה בהן".

ואמנם לכאו' היה עדיף לרשב"ם לכתוב "יראה: יהנה", אלא שרצה להתחיל את הדיבור בתיבת "יהנה", לפי שהוזכרה ראשונה בגמ' לפני תיבת "יראה".

וא"כ אפשר שהרשב"ם רק כתב יראה לברר הגירסא.

א"כ למה העמיד את דבריו בד"ה יהנה, ומה שייכת תיבת יהנה לכאן? ולטעמיך, הכי הול"ל: "ה"ג יראה בהן מהו".

[שמואל דוד]

מצינו כן ברש"י שכתב תיבת של הגמרא בלי שום פירוש כדי לתקן הגירסא.
לפי"ד מדוע כתב הגמרא יהנה וגם יראה

[הפשטן]

מצינו כן ברש"י שכתב תיבת של הגמרא בלי שום פירוש כדי לתקן הגירסא

אה"נ, ולכן אילו רשב"ם כתב רק "יראה" (או: "ה"ג: יראה"), החרשתי. אבל הרי רשב"ם לא עשה כך, אלא התחיל את הדיבור בתיבת "יהנה", מבלי שתיקן בה שום גירסה, ואחר כך הוסיף את תיבת "יראה" (אשר לפי פירושך רשב"ם הוסיף אותה לדבריו כדי לתקן גירסה).
א"כ שוב חוזרת שאלתי: למה העמיד רשב"ם את דבריו על תיבת "יהנה", ואיך היא קשורה כלל לתיבת "יראה" (אשר לפי פירושך רשב"ם הוסיף אותה לדבריו כדי לתקן גירסה).

לפי"ד מדוע כתב הגמרא יהנה וגם יראה

בהתחלה הגמ' שאלה האם לשון "יהנה" מיירי, "דליתהני מידי" (כפשטות לשון "יהנה"), או במתנה ממש (ולא כפשטות לשון "יהנה").
אחר כך הוסיפה הגמ', שגם אם נפשוט שלשון "יהנה" מיירי במתנה ממש (ולא כפשטות לשון "יהנה"), עדין יש לשאול: האם גם לשון "יראה" (שפירושו "יהנה" לפי רשב"ם) מיירי במתנה ממש (כמו שלשון "יהנה" מיירי במתנה ממש), או דילמא שאני לשון "יראה" (אשר פירושו "יהנה" לפי רשב"ם) דמיירי דליתהני מידי (כפשטות לשון "יהנה").

[שמואל דוד]

לכאורה גם לפי דבריך העיקר חסר מן הספר

[הפשטן]

לכאורה גם לפי דבריך העיקר חסר מן הספר

האם אתה מתכוון שלפי דבריי העיקר חסר מדברי הגמ', או שאתה מתכוון שלפי דבריי העיקר חסר מדברי רשב"ם?

[שמואל דוד]

שניהם...

[הפשטן]

שניהם...

בחרת בדרך הלכאורה קלה, שבה בדרך כלל רובא דעלמא בוחרים, כשהם נשאלים לאיזו מבין שתי אפשרויות הם מתכוונים בביקורתם...

אבל הדרך שבחרת היא לא באמת הדרך הקלה, כי היא דורשת ממך תשובות לשתי שאלות (לא לשאלה בודדת):

א. מהו העיקר שלדעתך חסר מדברי הגמ' לפי דבריי?
ב. מהו העיקר שלדעתך חסר מדברי רשב"ם לפי דבריי?

[אביר הרועים!]

יש כמדומני ציון בעוז והדר שכוונת הרשב"ם לנקד המילים שמציין (רק בדפוסים השמיטו הניקוד) וציינו לרש"י לעיל כא:

[שמואל דוד]

יש כמדומני ציון בעוז והדר שכוונת הרשב"ם לנקד המילים שמציין (רק בדפוסים השמיטו הניקוד) וציינו לרש"י לעיל כא:

כבר ציינתי לעיל

[אנושי]

כהיום בהוצאות החדשות כבר שינו לעשותו שני דיבורים וכמו שיש הרבה שכותב גם להעמיד הגירסה וכדו'

[שמואל דוד]

כהיום בהוצאות החדשות כבר שינו לעשותו שני דיבורים וכמו שיש הרבה שכותב גם להעמיד הגירסה וכדו'

באיזה דפוס?