נדרים לא. הריטב"א: קונם שאני נהנה לבריות לא חל הנדר צ"ע ממשנה מפורשת

[מיללער]

במתני' נדרים לא. שאיני נהנה להם והם לי יהנה לאומות. כתב הר"ן בשם הרא"ה דהא קמ"ל דלא תימא כיון דא"א לעמוד בנדרו יהנה לאלתר ואין הנדר חל, קמ"ל כיון דאיכא תקנתא באומות לא מיקרי אין יכול לעמוד בה.

ולפי"ז כ' הריטב"א (הנדפס מסביב הרי"ף בשס"י וילנא) והובא גם בנמוק"י וז"ל: אבל נדר שלא יהנה לעולם לבריות ולא יהנו הם לו הוי דבר שאי אפשר לקיימו ואין הנדר חל עיי"ש.

וצ"ע ממשנה מפורשת בפרק ואלו נדרים לק' דף פג: קונם שאני נהנה לבריות יכולה להנות בלקט שכחה ופאה ועי' בש"ך יור"ד סי' רל"ד סק"פ שהוסיף דה"ה דיכול להנות מהפקר, וחזינן דלא מיקרי נדר שא"א לקיימה והנדר חל.

[אביר הרועים!]

עיי"ש בדף פג שלתירוצים של עולא ור"נ אין הבעל בכלל בריות ויכולה ליהנות מבעלה. (משא"כ בדף לא איירי באיש) ולתי' של רבא כתב הר"ן שיש חילוק בין ימות החמה לימות הגשמים עיי"ש אך ודאי בנודר לעולם שכולל ימות הגשמים לא. חל הנדר.