ב"ב קעד: / ערכין כג. - בריה שאני וצורבא מרבנן שאני

[עושה חדשות]

וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו' משה בר עצרי ערבא דכלתיה הוה ורב הונא בריה צורבא מרבנן הוה ודחיקא ליה מילתא אמר אביי ליכא דנסבי עצה לרב הונא דליגרש לדביתהו ותיתבע כתובתה מאבוה ולהדרה מיהדרי א"ל רבא והאנן ידור הנאה תנן ואביי אטו כל דמגרש בבי דינא מגרש לסוף איגלאי מלתא דכהן הוה אמר אביי בתר עניא אזלא עניותא ומי אמר אביי הכי והאמר אביי איזהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסים כרבן שמעון בן גמליאל בריה שאני וצורבא מרבנן שאני

ובפי' רגמ"ה שם בערכין כתב:
בריה שאני. [דסבר] דסוף דבר ראוי הוא ליורשו:
וצורבא מרבנן שאני. דמצוה להשיאו עצה כדי שיהו לו נכסים ויעסוק בתורה:

2 חידושים שמענו כאן:
א. כשבן מרמה את אביו (עושה נגדו קנוניא, מגרש את אשתו ע"מ להחזירה כדי לגבות את הערבות על הכתובה), זה פחות חמור, כי סו"ס הוא ראוי ליורשו.
ב. כדי שיהיו נכסים לצורבא מרבנן ויוכל לעסוק בתורה, מותר וראוי לעשות השתדלות כזו שבמקום אחר יש בה מן הרשעות.

עמדו בזה?

[סעדיה]

וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו' משה בר עצרי ערבא דכלתיה הוה ורב הונא בריה צורבא מרבנן הוה ודחיקא ליה מילתא אמר אביי ליכא דנסבי עצה לרב הונא דליגרש לדביתהו ותיתבע כתובתה מאבוה ולהדרה מיהדרי א"ל רבא והאנן ידור הנאה תנן ואביי אטו כל דמגרש בבי דינא מגרש לסוף איגלאי מלתא דכהן הוה אמר אביי בתר עניא אזלא עניותא ומי אמר אביי הכי והאמר אביי איזהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסים כרבן שמעון בן גמליאל בריה שאני וצורבא מרבנן שאני

ובפי' רגמ"ה שם:
בריה שאני. [דסבר] דסוף דבר ראוי הוא ליורשו:
וצורבא מרבנן שאני. דמצוה להשיאו עצה כדי שיהו לו נכסים ויעסוק בתורה:

2 חידושים שמענו כאן:
א. כשבן מרמה את אביו (עושה נגדו קנוניא, מגרש את אשתו ע"מ להחזירה כדי לגבות את הערבות על הכתובה), זה פחות חמור, כי סו"ס הוא ראוי ליורשו.
ב. כדי שיהיו נכסים לצורבא מרבנן ויוכל לעסוק בתורה, מותר וראוי לעשות השתדלות כזו שבמקום אחר יש בה מן הרשעות.

עמדו בזה?

בקנוניא עצמה אין בעיה, אלא בהשאת עצה לראובן שהוא לרעת שמעון, כעובר ומתעבר על ריב לו לא.

אבל כשבין כך מן הראוי לשמעון לפרנס את ראובן -כגון שראובן הוא ת"ח שדחוק לפרנסה, ואין זה מרגיש כ"כ הוצאה כיון שבסוף בין כך הוא יורשו- הרי ראוי להשיא עצה.

[עושה חדשות]

בסוגיא בערכין יש משמעות שהקנוניא עצמה איננה ראויה. אבל אין הכרח ממש.

כהיום רגילים לומר שהשתדלות הגובלת בחוסר ישרות אינה הדבר הנרצה אפילו למען לימוד תורה.

אכן מלש' השו"ע נראה שהצריך למעשה את ב' התנאים.

הערב לאשה בכתובתה, בענין שהוא חייב, וגירשה בעלה ואין לבעל נכסים לפרעה, לא תפרע מן הערב עד שידירנה בעלה הנאה על דעת רבים, כדי שלא יעשו קנוניא עליו. ואסור לאדם להשיאו עצה שיגרשנה כדי שתגבה הכתובתה מהערב ואחר כך יחזירנה, דשמא לא ידירנה הנאה. מיהו אם האב ערב לכלתו בעד בנו, והבן תלמיד חכם והשעה דחוקה לו ואין האב מהנהו מנכסיו, מותר להשיאו עצה זו.

[סעדיה]

כהיום רגילים לומר שהשתדלות הגובלת בחוסר ישרות אינה הדבר הנרצה אפילו למען לימוד תורה.

אכן מלש' השו"ע נראה שהצריך למעשה את ב' התנאים.

בספר עריכת נר מביא מחלוקת בזה.

[עושה חדשות]

קובץ שעורים בבא בתרא אות תרמז -
הערב לאשה בכתובתה ידור הנאה שמא יעשו קנוניא, וקשה דאפילו אם כונתם משום קנוניא מ"מ הא הגט לא מתבטל משום מחשבתם ודברים שבלבם, וכיון דהגט כשר ממילא תגבה הכתובה כדין, ולא דמי לכל קנוניא דהחשש הוא שמא יגבה שלא כדין, וצ"ל דאם כונתם לקנוניא אין הערב חייב דע"מ כן לא נתרצה להיות ערב ואומדנא דמוכח הוא.


וצ"ע לפ"ז למה לת"ח יהיה מותר לעשות קנוניא כה"ג.

[איש טלז]

ראה היטב שו"ת הרשב"א ח"ג רצב' שיש חיוב מיוחד של צדקה בקרובים ויליף מהכא