הנה במשנה מבואר שלא הזיק נחש ועקרב, ויל"ע אם כל החיות לא הזיקו, ונקט אלו שדיבר בהווה שאלו מזיקין, וחיות עפ"ר לא היו מצויות במקום יישוב. ונראה ראיה לזה מלשון הקינות (אשכנז, קינה ל"ז לרבי אברהם החוזה) "עם הפתנים כרתו ברית מתיך ואין שטן אבל השלמו להם כפיריך'', שכונתו בזה לא שכרתו בפועל ברית והשלימו עימם, אלא שלא הזיקו וכאילו כרתו ברית, ונוקט לשון כפיריך, דהם האריות, הרי דכל החיות לא הזיקו. וכששחתי דברים לחכם אחד ציין לפירוש החסיד יעב"ץ שם, שמבאר שבירושלים היה כמו קודם חטא אדה"ר שלא היה טבעם להזיק והאדם היה גדול מהם, וא"כ הוא כמו שנתבאר שקאי על כל בע"ח.
יבואו בעלי תריסין יתנו עידיהם ויצדקו.
עוד אשנה בפרק זה.
מהו מש"כ ''ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם'' וכי שאר הדברים לא היו מעולם? והמשנה כותבת ל' זה גם גבי ''לא הסריח בשר הקודש מעולם" וצ"ע עתה.