שבועות ד. מאי מלקות איכא, בקוצץ בהרתו
בר"ח ד"ה ופרקינן, כגון דאיכא א' מאלו כו' בראשי אבריו. וצ"ע דהרי ראשי אברים אינם מטמאים בנגעים כדאי' בפ"ו נגעים מ"ז?
ואפי' אם נאמר דס"ל להר"ח כהסוברים דדוקא משום מחיה אינה מטמא ראשי אברים, מ"מ מאי טעמא נקט הכא דוקא ראשי אבריו?