מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת שבועות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' ינואר 09, 2018 9:39 pm

אביר הרועים! כתב:
שמואל דוד כתב:עוד קשה לי מה הביאור לההו"א דכיון דרוב גוססים למיתה הו"ל כאילו כבר מתו הנשים ופקע האישות. לכאורה פשוט הוא דכל זמן שלא מת, לא מת, ומדוע יש צד לחשוב אחרת ומה הסברא בצד זה.

הענין פשוט שאין הכוונה שמטעם זה יהו כשרים לעדות אלא דהו"א שמכיון שקרוב לודאי שימותו הרי אין בשבועתו כפירת ממון שהרי נמתין עד שימותו ויעידו.

עיין רש"י למיתה - הוו להו כאילו מתו ותפטר כת ראשונה דהא קיימא כת שניה. ומבואר דלא כמוש"כ. וע"ע בספר נהורא שרגא.
נערך לאחרונה על ידי שמואל דוד ב ג' ינואר 09, 2018 9:44 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת שבועות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' ינואר 09, 2018 9:40 pm

בקרו טלה כתב:
שמואל דוד כתב:מ. רש"י ד"ה א"ד מישהא - ובתוך כך יצא רבי יצחק זה מבהמ"ד כו'
צ"ע כוונת רש"י בתיבת זה.

אכן העירו ע"כ בהגהות וציונים בעוז והדר [שצ"ע - ללא מקור]

ייש"כ

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת שבועות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ינואר 10, 2018 12:44 am

לט, א
"ותניא אמר ר"ש אם הוא חטא משפחתו מה חטאת לומר לך אין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולה מוכסין ושיש בה לסטים שאין כולה לסטים מפני שמחפין עליו".
צריך ביאור, אם ישנה לסברא שאין לך משפחה שיש בה מוכס שאינם ליסטים.
אם כן, מדוע הגמ' בשלהי סוכה [נו, ב] במעשה הנודע על מרים בת בלגה שביעטה במזבח וחירפה, שסתמו את חלונה של משמרת בית אביה, ושואלת הגמ', מהי האשמה על משפחתה.
ומתרצת הגמ' במטבע לשון אחר, "שותא דינוקא או מאבוה או מאמיה".
ולמבואר אצלינו, היתה הגמ' צריכה להשיב, דאין לך משפחה שאין בה מוכס וכו', ולכך יש פגם בכל משפחתה, וצ"ב.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת שבועות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ינואר 10, 2018 12:50 am

לז, ב
שמואל דוד כתב:שבועות לז:
מהו דתימא כו' השתא מיהת חיי נינהו ולא שכיבי
וכתב רש"י בסו"ד כל זמן שלא מת חי הוא כו'

יש להעיר מדוע כתב הגמרא לשון כפול חיי נינהו ולא שכיבי.

עוד קשה לי מה הביאור לההו"א דכיון דרוב גוססים למיתה הו"ל כאילו כבר מתו הנשים ופקע האישות. לכאורה פשוט הוא דכל זמן שלא מת, לא מת, ומדוע יש צד לחשוב אחרת ומה הסברא בצד זה.


בענין רוב גוססים למיתה
עיין תוס' [סנהדרין עח, א] שרצו ע"פ הסברא של רוב גוססין למיתה, להרוג לאלתר את האדם שעושה את חבירו גוסס, וז"ל "בגוסס בידי אדם. תימה אותו שעשאו גוסס אמאי פטור הא רוב גוססין למיתה ואמרינן בריש בן סורר (לעיל דף סט:) דהולכין בדיני נפשות אחר הרוב והמכה חבירו ואמדוהו למיתה ומת מי לא מיחייב והא נמי אמוד למיתה הוא וי"ל דכיון שהקילה עליו תורה שחובשין אותו כדאמרינן בסמוך ואע"פ שאמדוהו למיתה אין הורגין".
וע"ע בתוס' ב"ב [עט, ב] שכתבו, דבמצב של גוסס הרי זה נחשב כ'עבידי דאתו', להוריד את החיסרון של דבר שלא בא לעולם. [וכעי"ז בתוס' כתובות נח, ב].

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת שבועות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ינואר 10, 2018 1:28 am

לט, א
כסף או כלים
הרשב"א בשבועות [לט:] כתב לדון דיועיל לקדש אשה בכלי אף שהינו פחות משו"פ.
והקשה הקצוה"ח [פח,ג] דבסוגיין משמע שאשה פחות משו"פ לא מיקניא נפשה.
ובקוב"ש כתב לחלק בין לשון חליפין ללשון קידושי כסף, וצ"ב.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ינואר 10, 2018 1:29 am

לט, א
לט,ב כסף או כלים - קושיא של שמחת התורה!
כתב הרשב"א בסוגיין [ד"ה ה"ג], וז"ל, "דאפשר לומר דכל כלי כיון שהוא ראוי למלאכתו חשוב הוא כפרוטה ויתר מפרוטה ויושבין עליו הדיינין, ואפשר דאפי' לענין קדושין כן וכמו שקונין בכלי אף על פי שאין בו שוה פרוטה (שם מז, א), ואפשר דקנין משום כסף הוא".
מבואר, דנסתפק הרשב"א, בכלי פחות משו"פ האם מהני חשיבותו לאשוויי תורת ממון ומצדד שמהני אף לקידושי אשה.
וצ"ב מאי שנא מספק הר"ן [קידושין ד"ח.] אי מהני לדידי שוה לי בפחות משו"פ וליתן לו שם ממון, ולדבריו יל"ד לכאורה שאף בכלי לא יהני הקידושין ולא תהא על כך ישיבת הדיינין דעל פחות משו"פ לא מהני חשיבות לתת לו שם ממון.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת שבועות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' ינואר 10, 2018 2:44 am

לט, א
ההוא דאמר כתב:לט, א "ותניא אמר ר"ש אם הוא חטא משפחתו מה חטאת לומר לך אין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולה מוכסין ושיש בה לסטים שאין כולה לסטים מפני שמחפין עליו".
צריך ביאור, אם ישנה לסברא שאין לך משפחה שיש בה מוכס שאינם ליסטים.
אם כן, מדוע הגמ' בשלהי סוכה [נו, ב] במעשה הנודע על מרים בת בלגה שביעטה במזבח וחירפה, שסתמו את חלונה של משמרת בית אביה, ושואלת הגמ', מהי האשמה על משפחתה.
ומתרצת הגמ' במטבע לשון אחר, "שותא דינוקא או מאבוה או מאמיה".
ולמבואר אצלינו, היתה הגמ' צריכה להשיב, דאין לך משפחה שאין בה מוכס וכו', ולכך יש פגם בכל משפחתה, וצ"ב.

Screenshot_20180109-194130.png
Screenshot_20180109-194130.png (21.43 KiB) נצפה 9885 פעמים

Screenshot_20180109-194137.png
דף על הדף סוכה
Screenshot_20180109-194137.png (257.94 KiB) נצפה 9885 פעמים

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

שבועות מא. נקטיה בכובסיה

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' ינואר 10, 2018 2:50 am

עיין רש"י דכל דבר התלוי במחובר מיקרי כובסא והביא ראיה מהגמרא במסכת מכות.
ויל"ע מדוע לא הביא ראיה מגמרא שבת סז, ובאמת ברש"י במסכת בבא מציעא דף קא: הביא הגמרא במסכת שבת.
ועיין גליוני הש"ס. וצע"ק.

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת שבועות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' ינואר 10, 2018 8:34 am

לט, א
ההוא דאמר כתב:לט, א "ותניא אמר ר"ש אם הוא חטא משפחתו מה חטאת לומר לך אין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולה מוכסין ושיש בה לסטים שאין כולה לסטים מפני שמחפין עליו".
צריך ביאור, אם ישנה לסברא שאין לך משפחה שיש בה מוכס שאינם ליסטים.
אם כן, מדוע הגמ' בשלהי סוכה [נו, ב] במעשה הנודע על מרים בת בלגה שביעטה במזבח וחירפה, שסתמו את חלונה של משמרת בית אביה, ושואלת הגמ', מהי האשמה על משפחתה.
ומתרצת הגמ' במטבע לשון אחר, "שותא דינוקא או מאבוה או מאמיה".
ולמבואר אצלינו, היתה הגמ' צריכה להשיב, דאין לך משפחה שאין בה מוכס וכו', ולכך יש פגם בכל משפחתה, וצ"ב.

נלפענ"ד לחלק בפשטות שהסברא של "מפני שמחפין עליו" שייכת דווקא במוכס וליסטים וכיו"ב שחוטאים בפרהסיא, משא"כ במעשה דבלגה.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת שבועות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' ינואר 10, 2018 8:56 am

לט, ב
ההוא דאמר כתב:לט,ב כסף או כלים - קושיא של שמחת התורה!
כתב הרשב"א בסוגיין [ד"ה ה"ג], וז"ל, "דאפשר לומר דכל כלי כיון שהוא ראוי למלאכתו חשוב הוא כפרוטה ויתר מפרוטה ויושבין עליו הדיינין, ואפשר דאפי' לענין קדושין כן וכמו שקונין בכלי אף על פי שאין בו שוה פרוטה (שם מז, א), ואפשר דקנין משום כסף הוא".
מבואר, דנסתפק הרשב"א, בכלי פחות משו"פ האם מהני חשיבותו לאשוויי תורת ממון ומצדד שמהני אף לקידושי אשה.
וצ"ב מאי שנא מספק הר"ן [קידושין ד"ח.] אי מהני לדידי שוה לי בפחות משו"פ וליתן לו שם ממון, ולדבריו יל"ד לכאורה שאף בכלי לא יהני הקידושין ולא תהא על כך ישיבת הדיינין דעל פחות משו"פ לא מהני חשיבות לתת לו שם ממון.


לכאורה הסיבה היא כי יש לחלק בין חשיבות דידיה וחשיבות לכו"ע

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת שבועות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ינואר 10, 2018 11:44 pm

בקרו טלה כתב:נא לכתוב כאן את כל ההערות ולא לפתוח אשכול חדש על כל הערה קו' [כפי שהי' במס' סנהדרין]
[ובקשה למנהלים אם אפשר להעביר גם את מה שנכתב בעבר בחודש האחרון ע"י הרה"ג ההוא דאמר ושמואל דוד]


הערה בעקבות המבנה החדש, בהצעות לדף היומי.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת שבועות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ינואר 10, 2018 11:50 pm

לט, ב
ההוא דאמר כתב:לט,ב כסף או כלים
הרשב"א בשבועות [לט:] כתב לדון דיועיל לקדש אשה בכלי אף שהינו פחות משו"פ.
והקשה הקצוה"ח [פח,ג] דבסוגיין משמע שאשה פחות משו"פ לא מיקניא נפשה.
ובקוב"ש כתב לחלק בין לשון חליפין ללשון קידושי כסף, וצ"ב.



א. ניתן לבאר בדעת הקובץ שיעורים, די"ל דחליפין הינו גנאי לאשה להתקדש בו, ויש לחקור בגדר הגנאי האם זהו משום שהקנין הינו קניין פחות בחשיבותו בזה שמהני בו אף פחות משו"פ, וזה צ"ב דהרי גם קנין כסף מהני בכלי פחות משו"פ לד' הרשב"א.

ב. יש להעמיד צד חדש, דאי"ז חיסרון מחמת שהקנין חל אף בפחות משו"פ, אלא דחליפין כיוון דתרוויהו הוו המוכרין, גנאי הוא לאשה להתקדש בתורת מוכר שאין לוקחים אותה אלא היא מוכרת את עצמה, דכיוון שתרוויהו הוו מוכרים א"כ נמצא שאין "האשה נקנית" אלא האשה מוכרת את חשיבותה שלה וזהו הגנאי לה.
ומעתה א"ש דברי הרשב"א דבכלי פחות משו"פ מהני דגוף הקנין הינו קנין של לקיחת האשה משא"כ חליפין אף ביותר משו"פ זהו גנאי בעצם הקנין לאשה שאינה ניקחת אלא מוכרת א"ע.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת שבועות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ינואר 10, 2018 11:51 pm

לט, ב
בברכה המשולשת כתב:
ההוא דאמר כתב:לט,ב כסף או כלים - קושיא של שמחת התורה!
כתב הרשב"א בסוגיין [ד"ה ה"ג], וז"ל, "דאפשר לומר דכל כלי כיון שהוא ראוי למלאכתו חשוב הוא כפרוטה ויתר מפרוטה ויושבין עליו הדיינין, ואפשר דאפי' לענין קדושין כן וכמו שקונין בכלי אף על פי שאין בו שוה פרוטה (שם מז, א), ואפשר דקנין משום כסף הוא".
מבואר, דנסתפק הרשב"א, בכלי פחות משו"פ האם מהני חשיבותו לאשוויי תורת ממון ומצדד שמהני אף לקידושי אשה.
וצ"ב מאי שנא מספק הר"ן [קידושין ד"ח.] אי מהני לדידי שוה לי בפחות משו"פ וליתן לו שם ממון, ולדבריו יל"ד לכאורה שאף בכלי לא יהני הקידושין ולא תהא על כך ישיבת הדיינין דעל פחות משו"פ לא מהני חשיבות לתת לו שם ממון.


לכאורה הסיבה היא כי יש לחלק בין חשיבות דידיה וחשיבות לכו"ע


יפה מאוד, וברוך שכוונתי, קצת ארחיב בדבריך.
דהחילוק פשוט, דיש לחלק בין דברי הר"ן שהדבר מצד עצמו אין לו חשיבות לאף אדם בעולם ורק ע"י הגברא ניתן לו תורת ממון ע"י לדידי שוה לי ובזה נתספק הר"ן אם מהני ליתן בזה תורת ממון דהלא מצד עצמו אין לו חשיבות ממון.
ואולם הרשב"א איירי במקום שחשיבות החפץ אינו משום הגברא שמחשיב את זה לגבי עצמו אלא דכלפי כולי עלמא איכא חשיבות מצד גוף הכלי, דכלי יש לו תורת חשיבות ורק יש חיסרון דבפועל אינו שוה פרוטה, ולזה צידד הרשב"א דהחשיבות תתן לו תורת ממון כשוה פרוטה.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת שבועות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ינואר 10, 2018 11:57 pm

מ, א
בירור בגדר דין טענו חיטין והודה לו בשעורין
מ,א טענו חיטין ושעורין והודה לו בשעורין
ג' שיטות עיקריות שנינו בזה, שיטת רש"י דהוי פטור מחמת מחילה. הרא"ש נוקט שהוי הודאת בע"ד, ושיטה נוספת היא שהוי טענת השטאה. [ועי' בנו"כ שהאריכו למעניתם].
ויש לעיין בשיטת רש"י דהוי מחילה, היאך מהני למחול על חפץ בעין כה"ג שהוי תביעת פיקדון של חיטין והודה לו בשעורין. הלא כבר כתב הקצוה"ח [קפט] שמקום הפיקדון קנוי לבעלים והרי הוא ברשותו. ועיין ברא"ש פ"ק דפסחים בשם הרבינו יונה, שמבואר כיסוד זה, והקצות הוכיח את שיטתו מלשון הרשב"ם בב"ב.
ומעתה צ"ב, היאך מהני למחול על חפץ בעין שעומד ברשות המפקיד.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת שבועות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ינואר 10, 2018 11:58 pm

מ, א
קושיא עצומה מהו הצד שטענו חיטין ושעורין והודה בשעורין פטור
מ,א טענו חיטין ושעורין והודה לו בשעורין.
נחלקו בגמ' האם פטור או חייב.
וצריך עיון לטעמים השנויים בראשונים, בדין טענו חיטין והודה לו בשעורים דפטור, לרש"י משום מחילה ולרא"ש משום הודאת בע"ד.
ויל"ע טובא, דהלא טעמים אלו אינם שייכים כל עיקר, במקום שתובע ממנו הן חיטין והן שעורים, דליכא לא מחילה ולא הודאת בע"ד, ואם כן מדוע יש צד שטענו חיטין ושעורין והודה לו בשעורין פטור, וצ"ע.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת שבועות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' ינואר 11, 2018 11:02 pm

מא, ב
מדוע לווה שפרע את החוב מחוייב לפורעו שוב?
מא, ב המלוה את חבירו ואמר לו אל תפרעני אלא בעדים, צריך לפורעו בעדים.
ראיתי משכבר הימים שאלה של הגרש"ש בשערי יושר, מדוע כאשר פרע הלוה [b]באמת[b] את החוב, מחוייב הוא לשוב ולפורעו בפני עדים,
והלא כבר פרע וסילק את מעות ההלוואה?

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת שבועות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' ינואר 11, 2018 11:07 pm

מא, ב
האם ביד המלווה לקבוע מה משמעות המעות?
מא, ב ההוא דאמר ליה לחבריה כי פרעת לי פרעין לי באפי בי תרי דתנו הלכתא אזל פרעיה בין דיליה לדיליה איתניסו הנך וכו', א"ל כיון דקא מודית דודאי שקלתינהו מיניה פרעון מעליא הוי אי אמרת לקיומי תנאיה זיל אייתינהו.
מבואר, כי אין ביד המלווה לקבוע שהמעות יהיו דמי פיקדון, אלא נזקפים המעות כמעות פירעון החוב, ועיין עוד בגליון הש"ס לרע"א.
וצ"ע, מהגמ' בכתובות [פה, א] בסוגיא דסטראי, דמבואר להדיא, כי ביד המלוה לקבוע מה יהיה גדרן של המעות, האם למלוה על פה אחר, או למלוה בשטר, ואם כן משמע שקביעות משמעות המעות תלויה בידי המלוה, ומאי שנא בסוגיין דאין ביד המלווה להעמיד את המעות בצורת מעות פיקדון, וצ"ע.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת שבועות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' ינואר 11, 2018 11:08 pm

היאך אמרו האמוראים על עצמם שיודעים את כל התורה?
מא, ב זיל אייתינהו דהא אנא ורב ששת דתנינא הלכתא וספרא וספרי ותוספתא וכולא גמרא.
וצ"ע, היאך התהללו אותם אמוראים בידיעותיהם הענפות.
הלא שנינו בגמ' בב"מ [כג, ב], "דאמר רב יהודה אמר שמואל בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במלייהו במסכת ובפוריא וכו'". וצריך ביאור.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת שבועות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' ינואר 12, 2018 12:04 am

ההוא דאמר כתב:היאך אמרו האמוראים על עצמם שיודעים את כל התורה?
מא, ב זיל אייתינהו דהא אנא ורב ששת דתנינא הלכתא וספרא וספרי ותוספתא וכולא גמרא.
וצ"ע, היאך התהללו אותם אמוראים בידיעותיהם הענפות.
הלא שנינו בגמ' בב"מ [כג, ב], "דאמר רב יהודה אמר שמואל בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במלייהו במסכת ובפוריא וכו'". וצריך ביאור.

עיין תוספות דבדיחותא בעלמא הוא וע"ע שו"ת רדב"ז ח"ד סימן קסט ד"ה תשובה

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת שבועות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ש' ינואר 13, 2018 7:21 pm

ההוא דאמר כתב:מדוע לווה שפרע את החוב מחוייב לפורעו שוב?
מא, ב המלוה את חבירו ואמר לו אל תפרעני אלא בעדים, צריך לפורעו בעדים.
ראיתי משכבר הימים שאלה של הגרש"ש בשערי יושר, מדוע כאשר פרע הלוה [b]באמת[b] את החוב, מחוייב הוא לשוב ולפורעו בפני עדים,
והלא כבר פרע וסילק את מעות ההלוואה?


עומד בזכרוני שהגרש"ש מיישב, כי כאשר אומר לחבירו אל תפרעני אלא בעדים, כלול בזה, כי אם יתן לו את המעות שלא בעדים, יהיו המעות בגדר 'מעות מתנה', והחוב נשאר בעינו, ולכך מחוייב לפרוע שוב, הגם שאליבא דאמת פרע את החוב במלואו.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' ינואר 14, 2018 2:21 pm

ה, ב
שאלת מרן בעל האילת השחר
לקראת שלהי מסכת שבועות, בנותן טעם להביא את שאלת הגראי"ל זצ"ל, בספרו על מסכת נגעים [נדפס בסוף אילת השחר נדה].
בריש מכילתין, אנו למדים על מראות נגעים שאחת מהן, "כסיד ההיכל".
מדקדק מרן זצוק"ל, מדוע המשנה נוקטת את צבע הסיד שהינו כ'סיד ההיכל',
והלא עיקר המראה הינו ה'סיד', ואדרבא, הלא נגעים מעיקר הדין נוהגים אף אחר שחרב בית קדשינו והיכל תפארתנו.
ואם כן הול"ל מראות נגעים - כסיד, וצ"ע.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' ינואר 15, 2018 12:02 am

מד, א
מדוע שומר חינם אינו פטור משום עוסק במצוות גמ"ח?
שבועות מד, א שומר אבידה נחלקו אמוראי, האם יש לו גדר של שומר שכר, מחמת שנפטר מליתן פרוטה לעני, דעסוק הוא במצות שומר אבידה.
נתקשו הראשונים [ראה ריטב"א בסוגיין ובעוד דוכתי], מדוע שומר חינם אינו נחשב כעוסק במצווה, בשמירת החפץ והטיפול בו, ואם כן שוב יהא לו גדר של שומר שכר, מחמת דיפטר מפרוטה דרב יוסף, דומיא דשומר אבידה, ויל"ע.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' ינואר 15, 2018 12:11 am

מד, א
האם צדקה זהו רק בנתינת ממון משלו?
מד, א ולך תהיה צדקה.
מבואר בסוגיין, שבע"ח קונה משכון, מכך שנאמר עליו 'ולך תהיה צדקה', ואם אינו קונה את החפץ, מדוע נחשב הוא בהחזרת העבוט לצדקה?
וכתב הריטב"א להקשות, "הפירוש הנכון דאע"ג דעושה לו טובה גדולה בהשבה זו וגם שיהא זה סבה שלא יכוף לבו לפורעו מ"מ זה ג"ח הוא ולא צדקה דלא הויא צדקה אלא מאי דעביד איניש מדיליה..
קצת יל"ע, היאך דברי הריטב"א עולים בקנה אחד, עם דברי הגמ' ב"ב [ט, א], "א"ר אלעזר גדול המעשה יותר מן העושה שנאמר {ישעיה לב-יז} והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח".
הרי לפנינו, כי המתרים את חברו בצדקה, נחשב גם הוא כעבודת הצדקה, עד כדי שגדול הוא יותר מן הנותן. וצריך בירור.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' ינואר 15, 2018 4:36 am

ה, ב
ההוא דאמר כתב:שאלת מרן בעל האילת השחר
לקראת שלהי מסכת שבועות, בנותן טעם להביא את שאלת הגראי"ל זצ"ל, בספרו על מסכת נגעים [נדפס בסוף אילת השחר נדה].
בריש מכילתין, אנו למדים על מראות נגעים שאחת מהן, "כסיד ההיכל".
מדקדק מרן זצוק"ל, מדוע המשנה נוקטת את צבע הסיד שהינו כ'סיד ההיכל',
והלא עיקר המראה הינו ה'סיד', ואדרבא, הלא נגעים מעיקר הדין נוהגים אף אחר שחרב בית קדשינו והיכל תפארתנו.
ואם כן הול"ל מראות נגעים - כסיד, וצ"ע.


שמעתי מת"ח לנסות ליישב,
כי חז"ל רצו להנציח בזה את זכרון המקדש שלא ימוש מליבנו, בבחינת ציון דורש היא מבקש אין לה [ראה סוכה מא,א ועוד].
ולכך נתנו סימן לזיכרון, כסיד 'ההיכל', שיבנה בב"א.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ינואר 15, 2018 5:43 am

אפשר ליישב שהזכיר סיד ההיכל אצל צרעת לרמז שע"י לשון הרע (שנאת חנם) חרב בית מקדשנו.. ועיין ב"ב ס: ודו"ק

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' ינואר 15, 2018 7:42 am

ההוא דאמר כתב:
ההוא דאמר כתב:שאלת מרן בעל האילת השחר
לקראת שלהי מסכת שבועות, בנותן טעם להביא את שאלת הגראי"ל זצ"ל, בספרו על מסכת נגעים [נדפס בסוף אילת השחר נדה].
בריש מכילתין, אנו למדים על מראות נגעים שאחת מהן, "כסיד ההיכל".
מדקדק מרן זצוק"ל, מדוע המשנה נוקטת את צבע הסיד שהינו כ'סיד ההיכל',
והלא עיקר המראה הינו ה'סיד', ואדרבא, הלא נגעים מעיקר הדין נוהגים אף אחר שחרב בית קדשינו והיכל תפארתנו.
ואם כן הול"ל מראות נגעים - כסיד, וצ"ע.


שמעתי מת"ח לנסות ליישב,
כי חז"ל רצו להנציח בזה את זכרון המקדש שלא ימוש מליבנו, בבחינת ציון דורש היא מבקש אין לה [ראה סוכה מא,א ועוד].
ולכך נתנו סימן לזיכרון, כסיד 'ההיכל', שיבנה בב"א.



אני תמיד הבנתי שגם את הסיד אפשר לעשות לבן יותר או פחות. והכוונה כלבנו של הסיד שהיו עושים בהיכל.

י. אברהם
הודעות: 2768
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי י. אברהם » ב' ינואר 15, 2018 8:14 am

אוצר החכמה כתב:אני תמיד הבנתי שגם את הסיד אפשר לעשות לבן יותר או פחות. והכוונה כלבנו של הסיד שהיו עושים בהיכל.

ואולי יש להוסיף דבמדות פ"ג מ"ד אי' שהיו מלבנים את ההיכל פעם אחת בשנה בחג הפסח, נמצא לכאו' שהי' לובנו מוגדר שנתחדש כל שנה.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' ינואר 15, 2018 9:29 am

אני תמיד הבנתי שגם את הסיד אפשר לעשות לבן יותר או פחות. והכוונה כלבנו של הסיד שהיו עושים בהיכל.

יישר כח על התשובה.
נראה שכוונת מרן זצ"ל, שישנן עוד אפשרויות לתת דוגמא לבוהק של סיד לבן ושיעורו.
ומדוע נקטו דווקא את ההקבלה לסיד ההיכל.
וביותר, שהרי נגעים נוהגים גם אחר חורבן הבית, ואם כן איך נשווה כעת שנשרף ההיכל בעוה"ר.
ולכך, היתה המשנה צריכה לתת דוגמא של סיד, שאינו תלוי בלבונוניתו של הבית.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' ינואר 15, 2018 9:41 am

אולי. אבל זה לא תירוץ כל כך טוב כי אולי אין משהו שיש לתת לו דוגמה.

יותר נראה לי שהגראי"ל לא ס"ל כהבנתי אלא שסבר שסיד הוא דבר קבוע ודי לומר כסיד (כמו שכותב בלשונו שהבאת) ולכן קשיא לה.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' ינואר 15, 2018 9:55 am

אוצר החכמה כתב:אולי. אבל זה לא תירוץ כל כך טוב כי אולי אין משהו שיש לתת לו דוגמה.

יותר נראה לי שהגראי"ל לא ס"ל כהבנתי אלא שסבר שסיד הוא דבר קבוע ודי לומר כסיד (כמו שכותב בלשונו שהבאת) ולכן קשיא לה.


יתכן.
אבל את ההוספה, שנגעים נוהגים גם אחר חורבן הבית, זה מדברי קדשו של בעל האילה"ש.

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' ינואר 15, 2018 10:47 am

מז, א
איפה רואים בדברי רב ושמואל שחזרה שבועה להר סיני?
הפסק שלהם מתאים לכאורה גם עם השיטה שחזרה למחויב לה ומתוך שאינו יכול לישבע - ישלם!
שהרי זה בדיוק מה שהם פסקו, שהמחויב שבועה (מלווה שהתחייב כשמת הלווה) ואינו יכול לישבע (כי יתומיו לא יכולים לישבע שבוודאי לא נפרע) - מפסיד!

ואכן הרמב"ם פסק שכל המחויב שבועה ואינו יכול לישבע - משלם (טוען ונטען ב,ד, והר"י מקבילי בביאורו שם ציין: וּמִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁבַע מְשַׁלֵּם - דין זה חל בשלושה מקרים: כשהוא חשוד על השבועה (בהלכה כאן); כשהוא טוען שאינו יודע (להלן ד,ז; שאלה ופיקדון ה,ו; מלווה ולווה יג,ד); כשאינו יכול להכחיש בשבועה עד אחד (להלן ד,ח; טז,ו; גזלה ואבדה ד,יג; שם ד,טו; מלווה ולווה יד,י-יא)), ומאידך פסק לכתחילה כרב ושמואל (מלוה ולוה יז,ג), וכנראה זהו מפני שלא ראה שר' אבא יחלוק עליהם.

ועפ"ז קשה: איך הגמרא למדה מדברי רב ושמואל שחזרה שבועה להר סיני?!

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ינואר 15, 2018 5:27 pm

עיין תוספות

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ינואר 15, 2018 8:36 pm

ההוא דאמר כתב:שאלת מרן בעל האילת השחר
לקראת שלהי מסכת שבועות, בנותן טעם להביא את שאלת הגראי"ל זצ"ל, בספרו על מסכת נגעים [נדפס בסוף אילת השחר נדה].
בריש מכילתין, אנו למדים על מראות נגעים שאחת מהן, "כסיד ההיכל".
מדקדק מרן זצוק"ל, מדוע המשנה נוקטת את צבע הסיד שהינו כ'סיד ההיכל',
והלא עיקר המראה הינו ה'סיד', ואדרבא, הלא נגעים מעיקר הדין נוהגים אף אחר שחרב בית קדשינו והיכל תפארתנו.
ואם כן הול"ל מראות נגעים - כסיד, וצ"ע.

עכשיו ראיתי שכבר העיר כן בספר בהר יראה (ברגמן) בשם החסיד רב נתן אדלר ז"ל ועיין שם מש"כ בזה.

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' ינואר 15, 2018 9:35 pm

שמואל דוד כתב:עיין תוספות

יישר כח.
אכן גם התוספות מסיימים ב"וצ"ע".

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ינואר 15, 2018 9:48 pm

וע"ע בהגהות הגר"א

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' ינואר 15, 2018 11:24 pm

מה, ב
האם חזקת ממון הינה חזקה חיובית?
שבועות מה, ב גבי בעל הבית איכא תרי חזקי חדא דאין בעל הבית עובר {ויקרא יט-יג} בבל תלין וחדא דאין שכיר משהא שכרו.
יש לעיין, דכידוע נחלקו הקצוה"ח [ר"פ ועוד] עם הנתיבות, האם חזקת ממון מהווה חזקה חיובית דומיא דחזקה דאיסורין, או דהוי רק בגדר של המוציא מחבירו עליו הראיה כדעת הנתיבות, והקצות נוקט כצד הראשון שהוי חזקה חיובית.
ומעתה תיקשי, מדוע לא מוזכר בגמ' שיש לבעל הבית ג' חזקות, מאחר דיש לו אף חזקת ממון.
קושיא דומה יש להקשות בסוגיא דמומין בפ' המדיר בכתובות [עה, ב] עיי"ש, וצ"ע.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' ינואר 15, 2018 11:25 pm

מו, א
להוציא ממון על פי אומדנא ברורה
שבועות מו, א אמר רבי יוחנן בטוענו כלים הניטלין תחת כנפיו
צ"ב, היאך אפשר להוציא ממון על פי ראיה זו, דהלא יש צד קלוש שבאמת אלו כליו שהטמינם תחת כנפות כסותו אשר מתכסה בהם. ואם על פי רוב אין אנו מוציאין, היאך נוציא על פי אומדנא זו.
וביותר, דהלא שיטת רבנן דלא אזלינן בתר אומדנא בגמל האוחר בין הגמלים [לעיל לד, א וב"ב צד, א], ואם כן היאך מחייבים ממון ע"פ אומדנא זו.
ועיין בתוס' שבועות לד, א דבאומדנא ברורה מהני להוציא ממון.
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב ג' ינואר 16, 2018 1:31 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' ינואר 15, 2018 11:25 pm

מז, ב
מדוע אינו חייב משום לפני עיור?
שבועות מז, ב אזהרה לעוקב אחר נואף מנין ת"ל {שמות כ-יד} לא תנאף לא תנאיף.
שמעתי להקשות, דתיפוק ליה משום לאו דלפני עיור.
וניתן ליישב, דמיירי בחד עברא דנהרא, ובידו להגיע לעבירה, אלא שהוא מסייע בעדו, ועל כך מחוייב הוא משום לא תנאיף.
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב ב' ינואר 15, 2018 11:26 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' ינואר 15, 2018 11:26 pm

מז, ב
האם הביטוי קרב לגבי דהינא ואידהן - מהווה לכאורה סתירה למידת הבטחון
שבועות מז, ב שמעון בן טרפון אומר קרב לגבי דהינא ואידהן.
צריך ביאור, היאך מוזכר ביטוי מסוג זה בגמ', והלא אמונת אומן בעם ישראל, ומבטח עוז של עם סגולה בה' אלוקיו, כי לא ריבוי ההשתדלות יעזרנו, ולא ההתקרבות למאן דהוא עשיר או עני, ישנה את מצבו של האדם, אלא אם כן נגזר עליו משמיא במשפט בכסה ליום חגנו.

גימפעל
הודעות: 3501
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי גימפעל » ב' ינואר 15, 2018 11:54 pm

ההוא דאמר כתב:להוציא ממון על פי אומדנא ברורה
שבועות מו, א אמר רבי יוחנן בטוענו כלים הניטלין תחת כנפיו
צ"ב, היאך אפשר להוציא ממון על פי ראיה זו, דהלא יש צד קלוש שבאמת אלו כליו שהטמינם תחת כנפות כסותו אשר מתכסה בהמה. ואם על פי רוב אין אנו מוציאין, היאך נוציא על פי אומדנא זו.
וביותר, דהלא שיטת רבנן דלא אזלינן בתר אומדנא בגמל האוחר בין הגמלים [לעיל לד, א וב"ב צד, א], ואם כן היאך מחייבים ממון ע"פ אומדנא זו.
ועיין בתוס' שבועות לד, א דבאומדנא ברורה מהני להוציא ממון.

לחייבו שבועה.


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 37 אורחים