שבועות ל, ב - אשת חבר לאחר מיתה

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
שמואל דוד
הודעות: 2296
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' ינואר 16, 2018 12:03 am

ההוא דאמר כתב:מדוע אינו חייב משום לפני עיור?
שבועות מז, ב אזהרה לעוקב אחר נואף מנין ת"ל {שמות כ-יד} לא תנאף לא תנאיף.
שמעתי להקשות, דתיפוק ליה משום לאו דלפני עיור.
וניתן ליישב, דמיירי בחד עברא דנהרא, ובידו להגיע לעבירה, אלא שהוא מסייע בעדו, ועל כך מחוייב הוא משום לא תנאיף.

עיין חידושי מהרש"ג ובאילת השחר

שמואל דוד
הודעות: 2296
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' ינואר 16, 2018 12:06 am

ההוא דאמר כתב:האם הביטוי קרב לגבי דהינא ואידהן - מהווה לכאורה סתירה למידת הבטחון
שבועות מז, ב שמעון בן טרפון אומר קרב לגבי דהינא ואידהן.
צריך ביאור, היאך מוזכר ביטוי מסוג זה בגמ', והלא אמונת אומן בעם ישראל, ומבטח עוז של עם סגולה בה' אלוקיו, כי לא ריבוי ההשתדלות יעזרנו, ולא ההתקרבות למאן דהוא עשיר או עני, ישנה את מצבו של האדם, אלא אם כן נגזר עליו משמיא במשפט בכסה ליום חגנו.

טוב לצדיק טוב לשכינו

עזריאל ברגר
הודעות: 2935
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' ינואר 16, 2018 9:47 am

שמואל דוד כתב:
ההוא דאמר כתב:האם הביטוי קרב לגבי דהינא ואידהן - מהווה לכאורה סתירה למידת הבטחון
שבועות מז, ב שמעון בן טרפון אומר קרב לגבי דהינא ואידהן.
צריך ביאור, היאך מוזכר ביטוי מסוג זה בגמ', והלא אמונת אומן בעם ישראל, ומבטח עוז של עם סגולה בה' אלוקיו, כי לא ריבוי ההשתדלות יעזרנו, ולא ההתקרבות למאן דהוא עשיר או עני, ישנה את מצבו של האדם, אלא אם כן נגזר עליו משמיא במשפט בכסה ליום חגנו.

טוב לצדיק טוב לשכינו

והמשמעות המעשית לפענ"ד של שני הענינים האלו היא להידבק בת"ח וכו', וכמבואר בדברי חז"ל וכו'.

ואף את"ל שיש כאן משמעות גם להתקרב לעשירים בגשמיות - אז משמיענו שמעון בן טרפון שזה חלק מההשתדלות.

ההוא דאמר
הודעות: 253
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' ינואר 16, 2018 1:33 pm

מו, א
גימפעל כתב:
ההוא דאמר כתב:להוציא ממון על פי אומדנא ברורה
שבועות מו, א אמר רבי יוחנן בטוענו כלים הניטלין תחת כנפיו
צ"ב, היאך אפשר להוציא ממון על פי ראיה זו, דהלא יש צד קלוש שבאמת אלו כליו שהטמינם תחת כנפות כסותו אשר מתכסה בהמה. ואם על פי רוב אין אנו מוציאין, היאך נוציא על פי אומדנא זו.
וביותר, דהלא שיטת רבנן דלא אזלינן בתר אומדנא בגמל האוחר בין הגמלים [לעיל לד, א וב"ב צד, א], ואם כן היאך מחייבים ממון ע"פ אומדנא זו.
ועיין בתוס' שבועות לד, א דבאומדנא ברורה מהני להוציא ממון.

לחייבו שבועה.


במילים קצרות סתם כת"ר.
ואם כוונתו, שטוענו כלים הניטלין תחת כנפיו, זה מועיל רק לחייב שבועה ולא ממון. זה אינו, דהלא מבואר בסוגיא דכאשר נשבע הנגזל, מוציא הוא ממון מתחת ידי הנכנס לביתו.
ואם כוונתו, שתוס' לד, א סוברים שאומדנא ברורה מועילה רק לחייב שבועה, המעיין בדברי התוס' בפנים יראה שלא רק שמתייחסים בהתייחסות ישירה לסוגיין, ונוקטים שאפשר להוציא ממון ע"י אומדנא ברורה, אלא הוסיפו שישנם אומדנות ברורות וחלוטות שאף ניתן להרוג על פיהם, אך עיין בערוך לנר סנהדרין לז, ב
יישר כח.

ההוא דאמר
הודעות: 253
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' ינואר 16, 2018 1:37 pm

מד, א
ההוא דאמר כתב:מדוע שומר חינם אינו פטור משום עוסק במצוות גמ"ח?
שבועות מד, א שומר אבידה נחלקו אמוראי, האם יש לו גדר של שומר שכר, מחמת שנפטר מליתן פרוטה לעני, דעסוק הוא במצות שומר אבידה.
נתקשו הראשונים [ראה ריטב"א בסוגיין ובעוד דוכתי], מדוע שומר חינם אינו נחשב כעוסק במצווה, בשמירת החפץ והטיפול בו, ואם כן שוב יהא לו גדר של שומר שכר, מחמת דיפטר מפרוטה דרב יוסף, דומיא דשומר אבידה, ויל"ע.


עמד בזה בחידושי הריטב"א [ב"מ פב,א] וז"ל, "ואם תאמר מאי איריא מלוה על המשכון אפילו שומר פקדון יהא שומר שכר עליו מן הסתם דהא מחייב לנערו ומשתכר בפרוטה דרב יוסף, וי"ל דגבי שומר כיון דמיד בעלים בא לו וכל עיקרו לא נחת אלא לשמירה בעלמא וקבלו סתם אנן סהדי דלא נחת אלא להיות ש"ח ואף על פי שלא פירש כמי שפירש דמי, אבל באבדה שבאה לו שלא לדעת הבעלים ולא באה לו משום שמירה אלא משום מצוה וכן במלוה על המשכון שלא בא לו אלא משום מצוה אני אומר דדעתו להיות ש"ש בפרוטה דרב יוסף, א"נ שתנאי ב"ד הוא שיהא ש"ש בכך".
וכוונתו, דהיות ונטל בכוונה את הפיקדון, ולא דרש שכר הרי זה אנ"ס שרוצה הוא להיות שומר חינם, ולא להתחייב כדין שומר שכר משום פרוטה דר"י, דלכך מהדר הוא וטורח שלא לקחת שכר, וכמאן דפירש דמי שאינו נעשה שומר שכר, בשונה ממוצא אבידה. [עיין עוד לדינא בחישוקי חמד שבועות מד,ב].
אך הריטב"א לשבועות [דף מד,א] כ' וז"ל וא"ת א"ה אפי' ש"ח חייב לנערה ומיפטר ליתן פרוטה לעני וא"כ לר"י יהא דינו כש"ש, וי"ל דשאני שומר דכי מנערה לה לאו למצוה הוא אלא מדין שמירתו שקבל עליו בפירוש ולא חשוב עוסק במצוה לפוטרו מפרוטה לעני עכ"ל, ולכאורה הוא שלא כמו שכתב בב"מ.
ויש לדון, דהלא במצוות חסד ומצוות שבנ"א לחבירו, לימדונו רבותינו, שאין דין מצוות צריכות כוונה.
וכן מצאתי בזרע אברהם [סימן סב - כוונה לשני דברים] שכתב, "אך נראה פשוט דבמצוה שבין אדם לחבירו לא בעי כוונה. ובפרט למ"ש החרדים דטעם מצות צריכות כוונה משום דכתיב לעבדו בכל לבבכם וזה ל"ש במצות שבין אדם לחבירו כמו צדקה וכיבוד אב ואם. דהא קיי"ל דאם נפלה סלע מידו ומצאה עני ונתפרנס בה הרי זה מתברך והנותן סלע לצדקה ואומר ע"מ שיחי' בני הרי זה צדיק גמור. ואולי היינו הטעם דבמצוה שאפשר לעשותה ע"י שליח ולא הטילה התורה עליו לעשותה בעצמו בזה לא בעינן כוונה וכו'".
וכן ראיתי שנקט המהרי"ט [סימן קכ"ז ד"ה ועוד נראה], שכאשר גבו ממנו צדקה בעל כרחו, מקיים בזה מצות צדקה כל שהעניים נהנים מהממון, ועיי"ש.
ומדברי הריטב"א בשבועות, נראה לא כן, דהיות ומנער את הפיקדון לצורך חבירו, גם אם אינו מתכוון למצווה, מכל מקום היות והוי בנ"א לחבירו, נחשב כמצווה אף בלא כוונה, וצ"ע.
ויתכן דכשיטת הריטב"א, כן היא שיטת הר"מ מסרקסטה [הובא בשיטמ"ק ב"ק צג,א], שגבאי צדקה יש לו דין שומר שכר משום פרוטה דרב יוסף "ופסק הר"מ ז"ל מסרקסטה וזה לשונו: הפקיד אצל חברו מעות של צדקה על מנת לחלקם לעניי עולם ופשע פטור שאין להם תובעין וכן נמי אי אמר ליה על מנת לחלקן לעניי העיר היכא דלא קייץ להו מאי דיהבי להו אבל אי קייץ להו לעניי העיר מאי מחלקי להו בכל יומא ויומא ואמר ליה על מנת לחלקם לעניי העיר ופשע בשמירתם חייב דממון שיש לו תובעין הן דכיון דקייץ להו כמאן דגבו להו דמי. וכן נראה לומר דאפילו בגנבה ואבדה מחייב בהא כשומר שכר דעוסק במצוה הוא וכן אמרינן בעלמא גבי שומר אבדה דכשומר שכר דמי דעוסק במצוה הוא ולא צריך ליה למיתבא ריפתא לעניא כיון דעוסק במצוה הוא פטור מן המצוה. ע"כ".
ומבואר, דאף במצוות חסד יש פטור של עוסק במצווה, והנה בנידון הגבאי צדקה, מדובר שהפקידו אצלו, ומכל מקום יש לו דין של שומר שכר, וזהו דלא כריטב"א בב"צ.
אמנם יתכן שלריטב"א בשבועות אתי שפיר, שכל שומר חינם אינו מכוון לשם מצווה, משא"כ גבאי צדקה שמקבל מעות עניים לחלקם, וודאי שמתכווין הוא לשם מצווה, ולכך נעשה הוא כשומר שכר.
נפק"מ בין הריטב"א בשבועות לב"מ, עיין ברעק"א [חו"מ שג, על הש"ך סק"ח] .
מהלך נוסף כתב ברשימות שיעורים [ב"ק נו,ב], "ולאור דברינו מוסבר למה אין דינו של כל ש"ח כשומר שכר והרי מתעסק במצות שמירת הפקדון ונהנה מפרוטה דר"י. אך לפי"ז מובן כי שונה ש"ח דעלמא שנעשה שומר עקב קבלת שמירה מהבעלים ודעת המתחייב שלו לשמור, וכדי שיהיה ש"ש צריך שיקבל פרעון פעולתו מהבעלים המפקידים. ובכן פרוטה דר"י הבאה מאליה לשומר כהנאה צדדית מן השמים אינה יכולה לקובעו לש"ש. ואילו שומרי אבידה ומשכון נעשים לשומרים לפי דין תורה מן השמים ובלי דעת המתחייב שלהם, ולכן אף הנאת פרוטה דר"י מועלת לעשותם לש"ש".
עיין עוד בנתיבות המשפט [רצא,ג] שדווקא במצווה שחייבה אותו התורה כמו שומר אבידה, והלוואה נחשב כשומר שכר, אבל בדבר שנכנס שלא מחמת ציווי התורה, אזי אינו נעשה כשומר שכר.
והקשו על דבריו, דבריטב"א הנ"ל מפורש שלא כדבריו, שנקט שגם בשאר מצוות שייך פטור פרוטה דרב יוסף, אלמלא שיש אנ"ס.
וכן מבואר בריטב"א [שבועות ל,א ד"ה הדר כו'] שאף בעוסק בדין נחשב הוא כעוסק במצוה, הפטור מן המצווה. ועיין ר"ן קידושין [לג,א],

ההוא דאמר
הודעות: 253
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' ינואר 16, 2018 1:49 pm

אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבים עליכם ביותר
לרבותינו עמלי הדף והבאים בפורום של הדף היומי, ברכות מאליפות לרגל סיום מסכת שבועות מסדר הדף היומי, יחדיו עם כל בית ישראל.
יישר כח, לכל אחד ואחד, על התגובות הנפלאות, ועל ידיעותיכם הענפות.
אם נמנה את כל אחד, יתכן שישמטו, אך ברכות לאיש על מחנהו ואיש על דגלו.
בהזדמנות זו, נבקש מהרב שמואל דוד המתחיל במצוה [ע"פ עצתו של הבקרו טלה], לפתוח אשכול של מסכת ע"ז, מהיום בלילה.

בברכת התורה.

שמואל דוד
הודעות: 2296
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' ינואר 16, 2018 5:02 pm

ההוא דאמר כתב:האם חזקת ממון הינה חזקה חיובית?
שבועות מה, ב גבי בעל הבית איכא תרי חזקי חדא דאין בעל הבית עובר {ויקרא יט-יג} בבל תלין וחדא דאין שכיר משהא שכרו.
יש לעיין, דכידוע נחלקו הקצוה"ח [ר"פ ועוד] עם הנתיבות, האם חזקת ממון מהווה חזקה חיובית דומיא דחזקה דאיסורין, או דהוי רק בגדר של המוציא מחבירו עליו הראיה כדעת הנתיבות, והקצות נוקט כצד הראשון שהוי חזקה חיובית.
ומעתה תיקשי, מדוע לא מוזכר בגמ' שיש לבעל הבית ג' חזקות, מאחר דיש לו אף חזקת ממון.
קושיא דומה יש להקשות בסוגיא דמומין בפ' המדיר בכתובות [עה, ב] עיי"ש, וצ"ע.

עיין ריטב"א

ההוא דאמר
הודעות: 253
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ינואר 17, 2018 12:56 am

ההוא דאמר כתב:האם הביטוי קרב לגבי דהינא ואידהן - מהווה לכאורה סתירה למידת הבטחון
שבועות מז, ב שמעון בן טרפון אומר קרב לגבי דהינא ואידהן.
צריך ביאור, היאך מוזכר ביטוי מסוג זה בגמ', והלא אמונת אומן בעם ישראל, ומבטח עוז של עם סגולה בה' אלוקיו, כי לא ריבוי ההשתדלות יעזרנו, ולא ההתקרבות למאן דהוא עשיר או עני, ישנה את מצבו של האדם, אלא אם כן נגזר עליו משמיא במשפט בכסה ליום חגנו.


יש שרצו ליישב, שזהו חלק מדרכי ההשתדלות, להתקרב לעשיר, ואולם וודאי שאם משמיא לא נגזר, לא יעזור הדבר במאומה. וכפי שתירץ כן הרב שמואל דוד.

ההוא דאמר
הודעות: 253
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ינואר 17, 2018 12:59 am

ההוא דאמר כתב:מדוע אינו חייב משום לפני עיור?
שבועות מז, ב אזהרה לעוקב אחר נואף מנין ת"ל {שמות כ-יד} לא תנאף לא תנאיף.
שמעתי להקשות, דתיפוק ליה משום לאו דלפני עיור.
וניתן ליישב, דמיירי בחד עברא דנהרא, ובידו להגיע לעבירה, אלא שהוא מסייע בעדו, ועל כך מחוייב הוא משום לא תנאיף.


שמעתי עוד ליישב, דלצד שלפני עיור זהו איסור מצד עצמו ולא חלק מגוף עבירת הנכשל [כפי שצידד הרב מפוניבז' זצ"ל] והדברים עתיקין, אם כן שפיר דרשה הגמ', שיש כאן חיוב מאביזרייהו של רציחה, בעוקב, ונלמד מלא תנאיף.

ההוא דאמר
הודעות: 253
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ינואר 17, 2018 1:02 am

שאלת הדרן
מט, א אמר לאחד בשוק היכן שורי שגנבת וכו' טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה.
ובב"ק סב,ב מרובה מדת תשלומי כפל ממדת תשלומי דו"ה.
שמעתי לחקור ממו"ר א' מגדולי ראשי הישיבות שליט"א, האם החיוב תשלומי דו"ה הינו תשלום שמורכב מתשלומי כפל, בהוספת תשלומין עד כדי תשלומי דו"ה. או דילמא, דיש חיוב א' של תשלומי כפל על גניבה, וכאשר טבח ומכר ישנו חיוב אחר וחדש של תשלומי דו"ה [שאינו מורכב מכפל עם הוספת גו"ד].

שמואל דוד
הודעות: 2296
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' ינואר 17, 2018 1:14 am

ההוא דאמר כתב:שאלת הדרן
מט, א אמר לאחד בשוק היכן שורי שגנבת וכו' טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה.
ובב"ק סב,ב מרובה מדת תשלומי כפל ממדת תשלומי דו"ה.
שמעתי לחקור ממו"ר א' מגדולי ראשי הישיבות שליט"א, האם החיוב תשלומי דו"ה הינו תשלום שמורכב מתשלומי כפל, בהוספת תשלומין עד כדי תשלומי דו"ה. או דילמא, דיש חיוב א' של תשלומי כפל על גניבה, וכאשר טבח ומכר ישנו חיוב אחר וחדש של תשלומי דו"ה [שאינו מורכב מכפל עם הוספת גו"ד].

יש דיוקים בגמרא וראשונים לכאן ולכאן
ועיין שבועות לג. רש"י ד"ה רישא ובספר עוז והדר שם ודו"ק בזה

שמואל דוד
הודעות: 2296
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' ינואר 17, 2018 1:28 am

שבועות מח:
רש"י ד"ה מה לגלגל - שבועת האריסין שחלקו כו'
יש לדקדק מדוע לא נקט שותפין וצע"ק

שמואל דוד
הודעות: 2296
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' ינואר 17, 2018 1:29 am

שבועות מט.
רד"ה לכל מגלגלין כו' כדאמר בכל הנשבעין.
יש להעיר דהול"ל כדאמר בפירקין וצע"ק.

ההוא דאמר
הודעות: 253
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ינואר 17, 2018 1:32 am

שמואל דוד כתב:
ההוא דאמר כתב:האם חזקת ממון הינה חזקה חיובית?
שבועות מה, ב גבי בעל הבית איכא תרי חזקי חדא דאין בעל הבית עובר {ויקרא יט-יג} בבל תלין וחדא דאין שכיר משהא שכרו.
יש לעיין, דכידוע נחלקו הקצוה"ח [ר"פ ועוד] עם הנתיבות, האם חזקת ממון מהווה חזקה חיובית דומיא דחזקה דאיסורין, או דהוי רק בגדר של המוציא מחבירו עליו הראיה כדעת הנתיבות, והקצות נוקט כצד הראשון שהוי חזקה חיובית.
ומעתה תיקשי, מדוע לא מוזכר בגמ' שיש לבעל הבית ג' חזקות, מאחר דיש לו אף חזקת ממון.
קושיא דומה יש להקשות בסוגיא דמומין בפ' המדיר בכתובות [עה, ב] עיי"ש, וצ"ע.

עיין ריטב"א


יישר כח עצום, מצו"ב דברי הריטב"א לתועלת הלומדים
"גבי ב"ה איכא תרי חזקי וכו'. ואיכא דק"ל אמאי לא חשיב חזקה דממונא דאוקי ממונא בחזקת מריה דעדיפא בכל דוכתא וי"ל דההיא כבר אסתלקא לה (בזדונו) משום כדי חייו ולא מצינן השתא אלא החזקות המסיעו' את טענתו דכי מטי זמניה רמי אנפשיה ומידכר".
האם כוונתו, שעיקר תקנת שכיר, מבטלת את החזקת ממון?

בקרו טלה
הודעות: 2110
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי בקרו טלה » ד' ינואר 17, 2018 11:46 am

י. אברהם כתב: ואולי יש להוסיף דבמדות פ"ג מ"ד אי' שהיו מלבנים את ההיכל פעם אחת בשנה בחג הפסח, נמצא לכאו' שהי' לובנו מוגדר שנתחדש כל שנה.

תפארת ישראל
- יכין מסכת נגעים פרק א משנה א
שניה לה כסיד ההיכל - נ"ל דסתם היכל היינו היכל הקודש, שהיה לבן ביותר מדמלבנין אותו בכל שנה קודם פסח [כמדות פ"ג מ"ד]:

ההוא דאמר
הודעות: 253
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' ינואר 18, 2018 12:11 am

ההוא דאמר כתב:שאלת הדרן
האם החיוב תשלומי דו"ה הינו תשלום שמורכב מתשלומי כפל, בהוספת תשלומין עד כדי תשלומי דו"ה. או דילמא, דיש חיוב א' של תשלומי כפל על גניבה, וכאשר טבח ומכר ישנו חיוב אחר וחדש של תשלומי דו"ה [שאינו מורכב מכפל עם הוספת גו"ד].

הביא ראיה ממה ששנינו, בגמ' ב"מ [ ] שאין חיוב כפל בגונב מן ההקדש ולכך אין תשלומי דו"ה, דתשלומי דו"ה אמר רחמנא ולא תשלומי ג' וד'.
וכעין זה יש בגמ' ב"ק [עה,ב] דאדם שהודה שגנב, ובאו עדים שטו"מ פטור מדו"ה, היות ותשלומי חמשה אמר רחמנא ולא תשלומי ארבעה ולא תשלומי שלשה.
יש להוסיף, דלכך פטור אדם שגנב במחתרת בשבת, וטבח ומכר ביום חול [עיין כתובות לד,ב] וכפי שכתב רש"י ב"ק [קיב,א] "שאם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה לא גרס ליה ואנן שמעינן כאן ובכתובות וכן פירש לנו רבינו שאם אין גניבה אחר שפטור מן הקרן משום דקם ליה בדרבה מיניה אין טביחה קנס נמי לא משלם ואף על גב דחידוש הוא ואין מיתה פוטרתו הכא דליכא קרן פטור דתשלומי ארבעה וחמשה אמר רחמנא ולא תשלומי ג' וד' וכי מדלית מהכא קרנא הוו להו ג' לצאן וד' לבקר".
ומוכח, שתשלומי דו"ה זהו תשלום המורכב עם תשלומי כפל, וכאשר אין חיוב תשלומי כפל אין חיוב תשלומי דו"ה כלל.

עזריאל ברגר
הודעות: 2935
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' ינואר 18, 2018 1:03 pm

להדרן דמסכת שבועות
מה בא ר"א לחדש יותר מדברי רב?
ומדוע הוא מאריך בלשונו יותר מרב?
וכי אם היה אומר רק כדברי רב בדיוק - היתה לנו הוו"א לומר אחרת ממה שהוא אומר בהמשך דבריו?!
(עכ"פ לפירש"י, ואם יש פירוש אחר - אשמח לשמוע)

עזריאל ברגר
הודעות: 2935
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' ינואר 18, 2018 1:04 pm

לפרק האחרון דמכילתין
מדוע המשנה אמרה פרק שלם במקום להגיד רק את הכלל שבסופה?!

ההוא דאמר
הודעות: 253
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' ינואר 21, 2018 12:09 am

עיין רש"י במשנה. "וכולהו מקראי ילפי' בהשואל בבבא מציעא והמשנה הזאת כבר שנוייה בהשוכר את הפועלים כל כי האי גוונא והאי דהדר רבי ותנייה הכא משום דבעי למיתני חיובי ופטורי דקרבן שבועה דידהו תנא ברישא חיובי ופטורי דממון דידהו לפי שקרבן השבועה דחיובי ופטורי תלוי בכך".

עזריאל ברגר
הודעות: 2935
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' ינואר 21, 2018 12:51 pm

זה הסבר לשורות הראשונות של המשנה, לא לכל המשנה.


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים