פורום אוצר החכמה

בשבועות מז: נדפס רש"י השייך לדף מה.
ועיין הגהות הגרי"פ ז"ל במתני' בדף מה. וז"ל עיין פירש"י לקמן מז: קמפרש לכל המשנה דהכא עד סופה עכ"ל
וקשה לי על לשון הגרי"פ ז"ל שהרי רש"י בדף מז רק מפרש חלק קטן מן המשנה, וצ"ע, ומצוה ליישב.

המשך פירש"י נמצא בדף מח: [מחולק לג' מתני'] ויתכן שבדפוס ישן היה כתוב הכל קודם. יתכן גם שהיה כתוב רק 'לקמן' ובדפו"ח הוסיפו דף מז
[מסורת הש"ס הראשון הוא מרבי יהושע בועז לבית ברוך לאחמ"כ נוספו הגהות מרבי יוסף שמואל מקרקא ופפד"מ ואח"כ נוספו עוד בחצאי רבוע הגהות מרבי ישעיה פיק ברלין- הגהה זו היא באמת מהגריפ"ב]

ייש"כ גדול
איפה אפשר לראות הדפוס הראשון שיש מסורת הש"ס?

למיטב ידיעתי אין בשום מאגר את הש"ס עם הגהות ר' ישעיה ברלין (ולא פיק) דפו"ר אשר נדפס בדיהרנפורט תק"ס-תקס"ג לערך (על מעלות ש"ס זה הרחיב רנ"נ רבינוביץ בספרו מאמר על הדפסת התלמוד).
אולי יש במאגרים מסכת בודדה. הלוואי יסרקו ש"ס זה. וביותר אני מצטער שהש"ס עם הגהותיו בכי"ק לא שרד. והרבה מאד יש להרחיב אודות רי"ב והגהותיו לתלמוד ולעוד ספרים. והדברים נוטים גבי בירור דפוס הש"ס אשר בו הגיה וכתב רי"ב גליונותיו, ואם היה זה בש"ס אחד כל חייו, או שהעתיק מש"ס לש"ס, ואם כל המסכתות היו מדפוס אחד ומדפוסים אחרים.
כדי לברר בודאות את הגהות רי"ב, עליך לבדוק גם בכמה שסי"ם שקדמו לו, ולפחות אמשטרדם של העשירים (פרופס) הגדול המהודר והיפה על נייר משובח מאד ושערים אשר חלקם באותיות אדומות וכרוך עץ ועור ומאובזם בזוג אבזמים בפאר והדר, וגם את וינה שאחריו (הש"ס האחרון אשר נדפס קודם לשסי"ם עם רי"ב, וכמובן אין בו רי"ב, יש ש"ס יחידי שנדפס אחר שנדפס רי"ב שאין בו הגהות רי"ב, והוא ש"ס סלאוויטא הראשון), ורצוי גם פפד"מ-אמ"ד ת"ף לערך ואולי פפד"א וברלין תצ"ד ואילך. בשני הזולצבאכים (של העניים) לא תמצא הפתעות טובות.
אציע לך לבדוק אם יש משהו בספר רגל ישרה לר' גדליה ליפשיץ, במסכת שבועות שם.

ייש"כ גדול,
אין לי ידיעה איפה למצוא הדפוסים שכתבת

ושא_נס כתב:

שמואל דוד כתב:
למיטב ידיעתי אין בשום מאגר את הש"ס עם הגהות ר' ישעיה ברלין (ולא פיק)

נכון שלאביו לא קראו פיק אמנם לזקינו גם לא קראו ברלין, אביו רבי ליב הוא הראשון שנקרא ברלין במשפחה, ואילו רבי ישעיה כונה פיק ע"ש משפחת חמיו, לזקינו קראו רבי מרדכי מוכיח אשכנזי ולא נזכר אף פעם ע"ש ברלין

בזמנו הראה לי הגריח"ס שליט"א בספר עלי תמר לירושלמי יבמות פ"א ה"ו ד"ה ואגב

אגב הגרע"א לא חתם אף פעם בשם עקיבא איגר אלא הק' עקיבא גינז או עקיבא בה"ר משה גינז כשם משפחתו של אביו, ולא רצה לחתום בשם עקיבא איגר כשם משפחת אמו ע"ש והתיחסו לבית אבותיו. וכותבי תולדותיו לא התעוררו בזה. אולם נתגלה לי הסוד כשהייתי רב ומרצה שיעורי תורה בביה"מ בברסלא, והמעשה שהיה כך היה. כי אמו הגדולה בתורה ובחכמה פחדה מעין הרע שיפגע חלילה בילדה הגאוני והיא היתה הרבנית מאייזנשטאט מקום רבנותו של בעלה הרב ר' משה גינז ואחיה הרב הגאון הנ"ל היה רב ור"י בברסלא חתנו של הגאון ר"ח יוסף תאומים הרב האב"ד בברסלא, רק מספר יהודים בשמות משפחתיים ידועים היה מותר להם לגור בברסלא ושם משפחה אחרת היה אסור להם לגור שם. ולפיכך דודו הגר"ל שנתן את הרשימה בעיריה והעתקה בקהילה שמות בני משפחתו צירף גם את הילד בנה של אחותו בשם והילד עקיבא. והראה לי את הרשימה ידידי הרב ד"ר הפנר בארכיון של הקהילה, וכך נקבע שמו עקיבא איגר בכל המסמכים של העיר ובכל המסמכים ששלח לממשלה הגרמנית חתם את עצמו בשם עקיבא איגר רב ראשי בפוזן, וממילא כל בניו שנולדו לו היו נקראים בשם איגר וכן כל המכתבים שנשלחו לו היתה הכתובת רבי עקיבא איגר, אבל רבינו בעצמו לא רצה לשנות את שם משפחת אביו כמ"ש בתורה ויתייחסו על אבותם וחתם את עצמו עקיבא גינז, או עקיבא סתם, או עקיבא בהרב ר"מ גינז. ברם בשנתו האחרונה לחייו כשראה רבינו שכל יוצאי חלציו נקראים בשם איגר וגם הוא נקרא בשם זה בכל העולם, פנה במכתבו לבנו הרב רבי אברהם, בספר הגהת רבי עקיבא איגר על או"ח יו"ד ואה"ע שנדפס בטארן תרכ"ט, וחתם את עצמו אביך הק' עקיבא איגר. וגם בצואתו נדפס בספר חיי הגאון רבי עקיבא איגר עמוד צ"ה מאת ר"ש בלום, שכתב בעצמו ממש לפני פטירתו, צוה רבינו וז"ל, שלא לחקוק על מצבתי שום שבח ותהלה, רק, פה נקבר ר' עקיבא איגר עבד לעבדי ה' בק"ק פרידלאנד ובק"ק פוזנא עיין שם. הנה התיר רבינו בצוואתו לקרוא אותו רבי עקיבא איגר.


יש לציין שמאותו הנימוק דלעיל נקרא הגאון רבי ישעיה ברלין זצ"ל ע"ש משפחת חותנו פיק, והגאון [ר"י] הקפיד כשקראהו רבי ישעיה פיק, והגיב כמעט ברוגזה ששמו הוא ישעיה ברלין ולא ישעיה פיק, כמו שתראה בספר רשפי קשת להרב רבי משה קרנר ואיננו עכשיו לפני. ותראה בשו"ע או"ח עם הגהות רבינו הגאון הצדיק זצ"ל שנדפס בוארשא והמה היו ממשפחתו יוצאי ברסלא ידעו מזה כתבו רבי ישעיה ברלין ובסוגרים פיק כי היה מפורסם בכינוי משפחה פיק.

ואני כשהייתי בברסלא ובקרתי כמה פעמים בביה"ח להשתטח על קברי צדיקים בביה"ח הישן בקלאסען שטראסע ראיתי שהיה חרות שמו על המצבה רבי ישעיה ברלין. אגב זכורני שהיה רשום על המצבה האיש הזה היה כאחד מצבא מרום ואין לנו לספר בשבחו ונרשום רק שמות הספרים שחבר וכו'. וראה בספר הפליאה שבערכין ח"ב שנדפס בלייפציג בהקדמת תלמידו ותראה נפלאות מגדולת רבנו זצ"ל עיין שם.

ובזה תראה כי צדקו דברי ה"ושא נס" הי"ו

עוד הראה לי הגריח"ס שליט"א שמה שהביא בעלי תמר הנ"ל מספר אגרת רשפי קשת (וכצ"ל), הדברים נמצאים שם בהקדמה הערה 6: הגאון רבי ישעיה ברלין הנודע ביהודה ובישראל גדול שמו רבי ישעיה פיק, וכבר הודעתי בספרי כאור נגה ענף נ"ד שהתחמץ לבבו על שם מושאל זה ממשפחת ביתו זו אשתו הצדקת הרבנית פרומט ע"ה כנודע לבניו המופלגים, וכן שמעתי מפיו הקדוש כשהתאכסנתי בביתו שנת תקנט וכו'

ובספרו כאור נגה הנ"ל הדברים נמצאים שם עמ' 41 בהערה א': רבינו ישעיה ברלין הנודע ביהודה ובישראל גדול שמו בשם רבי ישעיה פיק, והיות כי מפיו הקדוש שמעתי כי יתחמץ לבבו על שם מושאל זה, וכנודע לצאצאיו המופלגים והנעימים יצ"ו, ואומר הס כי לא להזכירו רק בשם אשר קרא לעצמו ראה שם. [ולכן הוא שליט"א מקפיד לקראו בשמו רבי ישעיה ברלין דוקא].

אגב הידוע משהו על צאצאיו המופלגים והנעימים?

יישר כוח הרב סיפרון נר"ו על הדברים הנעימים. ודברי פי חכם חן, ולא הניח לנו הרב היח"ס שליט"א עוללות, ואין שמיטה נוהגת בו.

ושא_נס כתב:למיטב ידיעתי אין בשום מאגר את הש"ס עם הגהות ר' ישעיה ברלין (ולא פיק) דפו"ר אשר נדפס בדיהרנפורט תק"ס-תקס"ג לערך (על מעלות ש"ס זה הרחיב רנ"נ רבינוביץ בספרו מאמר על הדפסת התלמוד).
אולי יש במאגרים מסכת בודדה. הלוואי יסרקו ש"ס זה. ---

יפה כתבת. מדפוס זה מצאתי סרוק את מסכת בבא קמא בלבד (בגוגל-בוקס).

קאצ'קלה כתב:

ושא_נס כתב:למיטב ידיעתי אין בשום מאגר את הש"ס עם הגהות ר' ישעיה ברלין (ולא פיק) דפו"ר אשר נדפס בדיהרנפורט תק"ס-תקס"ג לערך (על מעלות ש"ס זה הרחיב רנ"נ רבינוביץ בספרו מאמר על הדפסת התלמוד).
אולי יש במאגרים מסכת בודדה. הלוואי יסרקו ש"ס זה. ---

יפה כתבת. מדפוס זה מצאתי סרוק את מסכת בבא קמא בלבד (בגוגל-בוקס).

אני ראיתי מסכת נזיר (כמדומני)

אפשר עוד לתרץ שכוונת המגיה הוא שרש"י שם מפרש עד הסוף דדוקא משנה זו החלוקה כך במשניות ולא לפי אי החלוקה שבש"ס.

אבל יותר צ"ע מדוע על המשך דברי המשנה כן נמצאים דברי רש"י במקום [לאחר השמטת ב' משניות]??

שיף כתב:אפשר עוד לתרץ שכוונת המגיה הוא שרש"י שם מפרש עד הסוף דדוקא משנה זו החלוקה כך במשניות ולא לפי אי החלוקה שבש"ס.

אבל יותר צ"ע מדוע על המשך דברי המשנה כן נמצאים דברי רש"י במקום [לאחר השמטת ב' משניות]??

אבל רש"י בדף מה מפרש דברי בן ננס

שמואל דוד כתב:

קאצ'קלה כתב:

ושא_נס כתב:למיטב ידיעתי אין בשום מאגר את הש"ס עם הגהות ר' ישעיה ברלין (ולא פיק) דפו"ר אשר נדפס בדיהרנפורט תק"ס-תקס"ג לערך (על מעלות ש"ס זה הרחיב רנ"נ רבינוביץ בספרו מאמר על הדפסת התלמוד).
אולי יש במאגרים מסכת בודדה. הלוואי יסרקו ש"ס זה. ---

יפה כתבת. מדפוס זה מצאתי סרוק את מסכת בבא קמא בלבד (בגוגל-בוקס).

אני ראיתי מסכת נזיר (כמדומני)

זכיתי וראיתי והשתמשתי בכל הש"ס הזה מאות פעמים (הוא מצוי שלם בספריה בירושלם).
דוקא בזכרוני שיש איזו מסכת בבא קמא עם הגהות רי"ב שנדפסה לבדה ולא כחלק מהש"ס הראשון שנדפסו הגהותיו, וראיתיה לפני שנים רבות, ואין כעת בזכרוני אם נדפסה קודם הש"ס השלם עם הגהותיו או אחר כך, ומה היחס בין שתי המהדורות.

אשמח אם אפשר לך לעיין במסכת שבועות דף מה בהגהות הגרי"ב, ייש"כ גדול

ושא_נס כתב:למיטב ידיעתי אין בשום מאגר את הש"ס עם הגהות ר' ישעיה ברלין (ולא פיק) דפו"ר אשר נדפס בדיהרנפורט תק"ס-תקס"ג לערך (על מעלות ש"ס זה הרחיב רנ"נ רבינוביץ בספרו מאמר על הדפסת התלמוד).
אולי יש במאגרים מסכת בודדה. הלוואי יסרקו ש"ס זה. וביותר אני מצטער שהש"ס עם הגהותיו בכי"ק לא שרד. והרבה מאד יש להרחיב אודות רי"ב והגהותיו לתלמוד ולעוד ספרים. והדברים נוטים גבי בירור דפוס הש"ס אשר בו הגיה וכתב רי"ב גליונותיו, ואם היה זה בש"ס אחד כל חייו, או שהעתיק מש"ס לש"ס, ואם כל המסכתות היו מדפוס אחד ומדפוסים אחרים.
כדי לברר בודאות את הגהות רי"ב, עליך לבדוק גם בכמה שסי"ם שקדמו לו, ולפחות אמשטרדם של העשירים (פרופס) הגדול המהודר והיפה על נייר משובח מאד ושערים אשר חלקם באותיות אדומות וכרוך עץ ועור ומאובזם בזוג אבזמים בפאר והדר, וגם את וינה שאחריו (הש"ס האחרון אשר נדפס קודם לשסי"ם עם רי"ב, וכמובן אין בו רי"ב, יש ש"ס יחידי שנדפס אחר שנדפס רי"ב שאין בו הגהות רי"ב, והוא ש"ס סלאוויטא הראשון), ורצוי גם פפד"מ-אמ"ד ת"ף לערך ואולי פפד"א וברלין תצ"ד ואילך. בשני הזולצבאכים (של העניים) לא תמצא הפתעות טובות.
אציע לך לבדוק אם יש משהו בספר רגל ישרה לר' גדליה ליפשיץ, במסכת שבועות שם.

מי כתב ההגהות בצד הגמרא עבודה זרה דפוס פפד"מ

סיפרון כתב:עוד הראה לי הגריח"ס שליט"א שמה שהביא בעלי תמר הנ"ל מספר אגרת רשפי קשת (וכצ"ל), הדברים נמצאים שם בהקדמה הערה 6: הגאון רבי ישעיה ברלין הנודע ביהודה ובישראל גדול שמו רבי ישעיה פיק, וכבר הודעתי בספרי כאור נגה ענף נ"ד שהתחמץ לבבו על שם מושאל זה ממשפחת ביתו זו אשתו הצדקת הרבנית פרומט ע"ה כנודע לבניו המופלגים, וכן שמעתי מפיו הקדוש כשהתאכסנתי בביתו שנת תקנט וכו'

ובספרו כאור נגה הנ"ל הדברים נמצאים שם עמ' 41 בהערה א': רבינו ישעיה ברלין הנודע ביהודה ובישראל גדול שמו בשם רבי ישעיה פיק, והיות כי מפיו הקדוש שמעתי כי יתחמץ לבבו על שם מושאל זה, וכנודע לצאצאיו המופלגים והנעימים יצ"ו, ואומר הס כי לא להזכירו רק בשם אשר קרא לעצמו ראה שם. [ולכן הוא שליט"א מקפיד לקראו בשמו רבי ישעיה ברלין דוקא].

אגב הידוע משהו על צאצאיו המופלגים והנעימים?

אינה ה' וראיתי כמה איגרות שנשלחו לר' ישעיה ברלין זצ"ל על ידי רבני דורו, ובאחת מהן ראיתי שפנו אליו רק בתואר "הרב ר' ישעיה", ובאחרות "ר' ישעיה ברלין", ולא ראיתי שפנו אליו בכינוי "פיק". פוק חזי.


בנוגע להגהות בגליון דפוס פפד"מ של מסכת ע"ז, איני יודע, ואולי ר' יוסף שמואל מקראקא, ואולי הן אפילו מסורת התלמוד מר' יאושע בעז.

תוכן ההגהות שוות להגהות הגרי"ב ז"ל

אחר הקידה לא הבנתי דבריך כלל.
אין כאן ענין של "תוכן זהה", אלא מי בעל הדברים.

אודות מסכת ב"ק דיהרנפורט תקס"ג דלעיל.

אמת עמדי במה שזכרתי כי יש מסכת ב"ק בודדה, והיא היא משנת תקס"ג שהחכם קאצ'קלה מצא בגוגל.
שמחתני מאד במציאה זו, יען כי גמ' זו אינה בספריה בירושלם (מסופקני אם בספריות אחרות בא"י, ואולי מצויה אך לא מקוטלגת נכון), ולפני שנים ראיתיה באיזה מקום, ונואשתי ממנה. וכעת בזכותך שבה אבידתי בס"ד.
לנדפס בשנת תקס"ג אין שום שייכות עם התלמוד השלם עצמו הנדפס בדיהרנפורט, ומסכת ב"ק מדפוס זה נדפסה בשנת תק"ס. ויש לבדוק ולהעמיק על היחס בין שני דפוסי דיהרנפורט אלו.

אשמח מאוד אם יש מישהו שיכול לצלם דף מה בשבועות דפוס דירהנפורט

שמואל דוד כתב:אשמח מאוד אם יש מישהו שיכול לצלם דף מה בשבועות דפוס דירהנפורט

אלפי תודות לפי האתון