באיזה מוקצה נחלקו רבי שמעון ורבי יהודה?

[יהושעבנמי]

מה הם סוגי המוקצה שנחלקו בהם רבי יהודה ורבי שמעון, והאם בכל מוקצה פוסקים כרבי שמעון בשבת, או שיש סוגי מוקצה שפוסקים כרבי יהודה.

[יבנה]

שבת קנז.
"פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בכל השבת כולה הלכה כרבי שמעון לבר ממוקצה מחמת מיאוס ומאי ניהו נר ישן וחד אמר במוקצה מחמת מיאוס נמי הלכה כרבי שמעון לבר ממוקצה מחמת איסור ומאי ניהו נר שהדליקו בה באותה שבת אבל מוקצה מחמת חסרון כיס אפילו רבי שמעון מודה דתנן כל הכלים ניטלין בשבת חוץ ממסר הגדול ויתד של מחרישה"
חידושי הרשב"א
"מהא דאיפליגו כאן רב אחא ורבינא חד אמר בכל השבת הלכה כרבי שמעון לבד ממוקצה מחמת חסרון כיס וחד אמר לבד ממוקצה מחמת מיאוס, שמעינן מינה דבכל מאי דאיפליג רבי שמעון בשבת כגון מוקצה ונולד ודבר שאין מתכוין ומלאכה שאינה צריכה לגופה הלכה כרבי שמעון, דאי במוקצה לבד קאמר מאי בכל השבת דקאמר, ועוד דאפילו במוקצה לית הלכתא כוותיה בכולהו דהא איכא מוקצה מחמת איסור, ואליבא דחד מינייהו אפילו במוקצה מחמת מיאוס לא, ומאי בכל השבת, ועוד דאילו כן למאן דאמר דאין הלכה כמותו במוקצה מחמת חסרון כיס לבד אבל במוקצה מחמת מיאוס נמי הלכה כמותו, למה פסקו כאן כרבי שמעון והוצרכו להוציא ולמעט מוקצה מחמת חסרון כיס, לימא הלכה כרבי מאיר דאית ליה הכין בפרק כירה (מ"ד א') וכן כתב הרמב"ן ז"ל, וכבר כתבתי למעלה (צ"ד ב') שר"ח והראב"ד ז"ל כן כתבו דהלכה כרבי שמעון אפילו במלאכה שאינה צריכה לגופה."

[ההוא דאמר]

תוספות שבת מו, א רה"ע.
ונראה לפרש דרבי יוחנן פסק כרבי יהודה במוקצה מחמת מיאוס וכ"ש במוקצה מחמת איסור כדמוכח בפרק בתרא (דף קנז.) דקאמר בכולי שבת הלכה כרבי שמעון בר ממוקצה מחמת מיאוס וחד אמר במוקצה מחמת מיאוס נמי הלכה כרבי שמעון בר ממוקצה מחמת איסור