מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
ההוא דאמר
הודעות: 668
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ינואר 17, 2018 11:22 pm

ב, א לעתיד לבא מביא הקדוש ברוך הוא ס"ת [ומניחו] בחיקו ואומר למי שעסק בה יבא ויטול שכרו מיד מתקבצין ובאין עובדי כוכבים בערבוביא וכו', אמר להם הקב"ה במאי עסקתם אומרים לפניו רבש"ע הרבה שווקים תקנינו הרבה מרחצאות עשינו הרבה כסף וזהב הרבינו וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה.

וצ"ב, דגם אם נכונה טענתם של או"ה, שעשו הכל למען ישראל, הלא הקב"ה אמר 'למי שעסק בה יבא ויטול שכרו', והם לא עסקו בה כלל, ולכל היותר סייעו לעסוק בה, ואיזה תביעת שכר יש להם.
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב ש' ינואר 20, 2018 11:52 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ההוא דאמר
הודעות: 668
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

מסכת עבודה זרה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ינואר 17, 2018 11:35 pm

ב,ב מלחמות אני עשיתי.
האם מכאן עוד ראייה דלא כאוה"ח הק' [בראשית לז,כא ועוד. ומקור הדברים כבר בזוה"ק [בראשית פ' וישב, קפה,א-ב], וכן מבואר בר"ח על דברי הגמ' [חגיגה ד,ב, ונדפס במהדורת עוז והדר בדף ה,א] שפתרון הפסוק 'יש נספה בלא משפט' – "כגון אדם שהרג חברו".],
ומחדש האוה"ח, כי לבעל בחירה יש כח להרוג אדם אף שלא נגזר עליו במשפט שמים מקודם, בשונה מבעל חי, שאינו יכול להזיק לאדם אלא אם כן נחרץ גורלו במשפט קל עליון.], שלבעל בחירה, ישנה אפשרות להרוג אדם שלא נגזר עליו, והלא כאן מבואר שאת המלחמות ותוצאותיהן נקבעו ע"י הקב"ה.
ולכל הפחות נגביל את חידושו של האוה"ח, שלבעל בחירה ישנה אפשרות להזיק רק שלא במקום מלחמה.

ההוא דאמר
הודעות: 668
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

מדוע אין נתבעים או"ה על עבירותיהם החמורות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ינואר 17, 2018 11:43 pm

ע"ז ב, ב אמר להם הקב"ה כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם תקנתם גשרים ליטול מהם מכס כרכים לעשות בהם אנגריא.

מדוע אין הקב"ה אומר להם, את האמת האמיתית, שלא די שלא עשו בעבור כלל ישראל מאומה, אלא חטאו עיוותו ופשעו.
ומשמע, שכל התביעה היא רק על כך שעשו לצורך עצמם, ותיפוק ליה משום עבירות חמורות שעברו, ומשום כך אינם ראויים לקבלת שכר?.

שמואל דוד
הודעות: 2765
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מדוע אין נתבעים או"ה על עבירותיהם החמורות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' ינואר 18, 2018 12:43 am

הקב"ה משיב להם על מה שאמרו לו.

שמואל דוד
הודעות: 2765
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: עבודה זרה ב, א תביעת או"ה לקבל שכר

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' ינואר 18, 2018 1:02 am

עיין ספר שיורי קומץ המנחה שתירץ שהמחזיק לומדי תורה יש לו חלק בתורתם ע"ש
נערך לאחרונה על ידי שמואל דוד ב ה' ינואר 18, 2018 1:05 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

ההוא דאמר
הודעות: 668
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: עבודה זרה ב, א תביעת או"ה לקבל שכר

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' ינואר 18, 2018 1:04 am

יישר כח.
ותודה על פתיחת האשכול של הערות בע"ז.
מחיל אל חיל בעז"ה.

ההוא דאמר
הודעות: 668
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' ינואר 18, 2018 1:24 am

ב,ב מלחמות אני עשיתי.
מצאתי כעת, מקום נוסף בו מוכח לכאורה דלא כאוה"ח הק', מלבד מה שבספר הצדיק ר' זונדל מסלנט, מביא שיש בידו מסורת עד הגאון, שאין ביד בעל בחירה להזיק או להועיל למי שלא נגזר עליו משמיא.
וז"ל ספר החסידים: "אֶחָד הָיָה מְצַעֵר אֶת הֶחָכָם, וְאָמְרוּ לֶחָכָם כַּמָּה גָּדוֹל עֲוֹן אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁמְּצַעַרְךָ עַל לֹא פִּשְׁעֲךָ, אָמַר לָהֶם הֶחָכָם אֵינִי מַפְשִׁיעוֹ, אֶלָּא עֲווֹנוֹתַי עָשׂוּ לִי. אָמְרוּ מִצְוָה לְךָ לְהַעֲנִישׁוֹ וּלְקַלְּלוֹ, אָמַר לָהֶם אִם כֵּן הָיִיתִי מַעֲנִישׁ וּמְקַלֵּל אֶת עַצְמִי, כִּי עֲווֹנוֹתַי גָּרְמוּ לְצַעַר זֶה. (ספר חסידים סימן קפ"ג)
וגם מדבריו נראה בפשוטו, דלא כאוה"ח.
וכבר נודע שהגם שיש מקור לדברי האוה"ח מהזוהר הק', מכל מקום האמונת אומן בעם ישראל, כי אף בעל בחירה אינו יכול לשנות אם לא נגזר על כך. ואת דברי האוה"ח י"ל בכמה פנים.

פלתי
הודעות: 2133
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2012 1:14 pm

Re: עבודה זרה ב, א תביעת או"ה לקבל שכר

הודעהעל ידי פלתי » ה' ינואר 18, 2018 7:36 am

111.jpg
111.jpg (210.71 KiB) נצפה 1591 פעמים
קבצים מצורפים
DBS.jpg
DBS.jpg (415.37 KiB) נצפה 1591 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 4358
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: עבודה זרה ב, א תביעת או"ה לקבל שכר

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' ינואר 18, 2018 8:40 pm

הווארט הנפלא של הגר"ח מובא גם בספר חידושי מרן רי"ז הלוי פר' ברשית בכתבו ובלשונו, בלא ציון שם הגר"ח.

בספר שם משמואל (וארא תרע"ד) נתכוון ממש לאותו הביאור, עם הציטוט מדברי הרמב"ם, ושם הוסיף עוד כמה מילי מעלייתא, ובדבריו מיושב היטב גם כל המשך דברי הגמ', וגם הטעם למה באמת לא צדקו אומות העולם בטענתם ליטול שכר על תוצאות מעשיהם כדין נפל סלע מחיקו ומצאה עני, וז"ל בסוף דבריו,
וע"ז השיבם הקדוש ברוך הוא שוטים שבעולם, כי שוטה הוא שאינו יודע להבדיל דבר מדבר שבעיניהם הכל שוה בין כוונו לזה בין לא כוונו הלוא לצורך עצמכם עשיתם, כלום יש בכם מגיד זאת, היינו דמדה זו לקבל שכר על מעשה אף בלי כוונה כמו שנפל סלע מחיקו כנ"ל מדה זו נוהגת רק בישראל שקבלו את התורה וכנ"ל, שזה הוא הבטחת ולקחתי אבשביל שהם נמשכין אחר התורה ומצוותי' אף בלי שכל, לעומתם זכו שעשייתם אף בלי השכל והכוונה יקבלו עליהם שכר, אבל לא הבלתי מגידים את זאת.

דמשק
הודעות: 393
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: עבודה זרה ב, א תביעת או"ה לקבל שכר

הודעהעל ידי דמשק » ו' ינואר 19, 2018 12:36 am

מספר עבודת עבודה להגרש"ק על הגמ' שם
קבצים מצורפים
1.png
1.png (33.83 KiB) נצפה 1539 פעמים
2.png
2.png (36.76 KiB) נצפה 1539 פעמים

שמואל דוד
הודעות: 2765
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

עבודה זרה ג. קיימו את התורה כולה

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' ינואר 19, 2018 1:04 am

עבודה זרה ג. מכם יבאו ויעידו כו' שקיימו את התורה כולה יבא נמרוד

יש להעיר מנ"ל שקיימו התורה כולה.
עוד יש להעיר מדוע לא כתב הגמרא כל התורה כולה כמו שמצינו בשאר מקומות לשון זה.
ועיין בסמוך שבאמת כתב הגמרא כל התורה כולה וצ"ע בזה
ועיין גרסת רבינו חננאל ובדק"ס

ההוא דאמר
הודעות: 668
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' ינואר 21, 2018 12:03 am

אימתי הקב"ה משחק על בריותיו?
ג, ב "ועל בריותיו אינו משחק אלא אותו היום בלבד".
יש לעיין, ממקרא שקראנו בפרשתן פרשת בא, "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם" [שמות י, ב].
ופירש"י, התעללתי. שחקתי, כמו כי התעללת בי.
אם כן, מצינו בסדר ימות עולם, כי הקב"ה שיחק על בריותיו במצרים, ומדוע נאמר בגמ', כי רק באותו היום לעת"ל הקב"ה משחק על בריותיו, וצ"ע.

ההוא דאמר
הודעות: 668
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' ינואר 21, 2018 12:06 am

האם ניתן להוכיח מרש"י, כי לאבות היה דין של ב"נ?
ג, א רש"י ד"ה נמרוד. השליך את אברהם אבינו באור כשדים על שלא קיבל עליו לעבוד עבודת כוכבים שנאסרה לבני נח ואברהם בן נח הוא שלא היה בשעת מתן תורה וכו'".
והנה, נודע בשער בת רבים, חקירתו המפורסמת של ה'פרשת דרכים' [דרך האתרים], האם לאבות היה דין של ישראל או דין של ב"נ, [ועיין ברמב"ן סו"פ תולדות, ובתוס' ב"ב קמב, א].
ובפשוטו יש להוכיח בדעת רש"י כצד השני, ממה שכתב כי לאברהם אבינו היה גדר של בן נח, [וכן כתב לאחר מכן לענין יעקב, ויוסף].

נוטר הכרמים
הודעות: 4358
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' ינואר 21, 2018 12:43 am

מישך שייכא לנידון אאע"ה.

ג, א
בגמ', יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד עבודת כוכבים.


ופירש"י, נמרוד - השליך את אברהם אבינו באור כשדים על שלא קיבל עליו לעבוד עבודת כוכבים שנאסרה לבני נח ואברהם בן נח הוא שלא היה בשעת מתן תורה וכו'.

ולכאורה נראה מדברי רש"י דטעם מניעת אברהם אבינו מלעבוד ע"ז היה בסיבת הציווי של ז' מצוות בני נח, והעירו בזה, האם הדברים סותרים למה שכתב הרמב"ם בריש הל' עבודה זרה (פ"א ה"ג), כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה... ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר אלא מושקע באור כשדים בין עובדי כוכבים הטפשים ואביו ואמו וכל העם עובדי כוכבים והוא עובד עמהם ולבו משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה... ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו, כיון שהכיר וידע התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עמהם ולומר שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה ושיבר הצלמים והתחיל להודיע לעם שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם וכו'.

ומשמעות דברי הרמב"ם דאמנם הציווי של ע"ז מצד מצוות בני נח לא היה ידוע בעולם בזמנו של אברהם אבינו, ומעצמו הכיר את בוראו, וצ"ב.

[ואולי תליא מילתא במחלוקת מתי הכיר אברהם את בוראו אם בגיל ג' שנים כמו שכתב הראב"ד בהשגותיו, או בגיל מ' שנה, דאם הכיר בגיל ג', בהכרח שמעולם לא עבד ע"ז ונתחייב עליה, והיינו מחמת שהיו ידוע הציווי של ע"ז לבני נח, אולם אם הכיר רק בגיל מ' שנה, בהכרח שעד גיל זה 'היה עובד עמהן' [ועי' אור שמח שם דכן הוא במ"ר פרשת וילך פ' (ח'), [לך] טל ילדותיך (תהלים קי, ג) לפי כו' שיש בידי עון עו"ג שהייתי עובד כל השנים האלה כו', אף עונותיך פורחים באויר. וראה עוד בעבודת המלך שם].

נוטר הכרמים
הודעות: 4358
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' ינואר 21, 2018 12:58 am

בקשר למדובר על שכר לאוה"ע, ראיתי בספר האר עינינו [להגר"א רוט זצ"ל] שהביא מדברי הגמ' הללו מקור נפלא לדברי הרמב"ם בהלכות מלכים (פ"ח הי"א),
כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא, והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן, אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם ולא מחכמיהם.

ולפי"ז מה מאוד מדוקדקים דברי הגמ' כאן דקאמר, כלום יש בכם מגיד זאת, [שנאמר: מי בכם יגיד זאת], ואין זאת אלא תורה, שנאמר וזאת התורה אשר שם משה. והיינו של"ש קבלת שכר על המצוות רק אם מגיד זאת, היינו המושג שהתורה היא אשר שם משה רבינו. ודפח"ח.

ההוא דאמר
הודעות: 668
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' ינואר 21, 2018 2:02 pm

נוטר הכרמים כתב:
[ואולי תליא מילתא במחלוקת מתי הכיר אברהם את בוראו אם בגיל ג' שנים כמו שכתב הראב"ד בהשגותיו, או בגיל מ' שנה, דאם הכיר בגיל ג', בהכרח שמעולם לא עבד ע"ז ונתחייב עליה, והיינו מחמת שהיו ידוע הציווי של ע"ז לבני נח, אולם אם הכיר רק בגיל מ' שנה, בהכרח שעד גיל זה 'היה עובד עמהן' [ועי' אור שמח שם דכן הוא במ"ר פרשת וילך פ' (ח'), [לך] טל ילדותיך (תהלים קי, ג) לפי כו' שיש בידי עון עו"ג שהייתי עובד כל השנים האלה כו', אף עונותיך פורחים באויר. וראה עוד בעבודת המלך שם].


נודע לבאר, ומשמעות הדברים כבר במפרשי הרמב"ם כמדו', כי אין מחלוקת עקרונית, אימתי הכיר אברהם אבינו את בוראו, אלא מדובר בשיעור ההכרה, שמתחילה בגיל' ג' התחיל להכיר את בוראו, ושלימות ההכרה היתה בגיל מ'.

ההוא דאמר
הודעות: 668
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מדוע אין נתבעים או"ה על עבירותיהם החמורות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' ינואר 21, 2018 2:05 pm

ההוא דאמר כתב:ע"ז ב, ב אמר להם הקב"ה כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם תקנתם גשרים ליטול מהם מכס כרכים לעשות בהם אנגריא.

מדוע אין הקב"ה אומר להם, את האמת האמיתית, שלא די שלא עשו בעבור כלל ישראל מאומה, אלא חטאו עיוותו ופשעו.
ומשמע, שכל התביעה היא רק על כך שעשו לצורך עצמם, ותיפוק ליה משום עבירות חמורות שעברו, ומשום כך אינם ראויים לקבלת שכר?.


יישר כח, למביאים את דברי מרן הגרי"ז [או הגר"ח].
הנצי"ב במרומי שדה [ב, ב] כתב לבאר באופ"א, שמעלת התורה כה גדולה, עד כדי שגם מי שנסתבב על ידו תועלת קיומה, גם הוא מקבל שכר, ולכך או"ה תובעים שכר, מכיוון שנגרם ממעשיהם עסק התורה.
אמנם התביעה עליהם, שהם גרמו הרבה ביטול תורה, ואם כן מעשיהם סותרים להכרת ערך התורה, ושוב אינם יכולים לקבל שכר על גרמת התלמוד תורה שנסבבה על ידם.

שמואל דוד
הודעות: 2765
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' ינואר 21, 2018 7:02 pm

ההוא דאמר כתב:האם ניתן להוכיח מרש"י, כי לאבות היה דין של ב"נ?
ג, א רש"י ד"ה נמרוד. השליך את אברהם אבינו באור כשדים על שלא קיבל עליו לעבוד עבודת כוכבים שנאסרה לבני נח ואברהם בן נח הוא שלא היה בשעת מתן תורה וכו'".
והנה, נודע בשער בת רבים, חקירתו המפורסמת של ה'פרשת דרכים' [דרך האתרים], האם לאבות היה דין של ישראל או דין של ב"נ, [ועיין ברמב"ן סו"פ תולדות, ובתוס' ב"ב קמב, א].
ובפשוטו יש להוכיח בדעת רש"י כצד השני, ממה שכתב כי לאברהם אבינו היה גדר של בן נח, [וכן כתב לאחר מכן לענין יעקב, ויוסף].

עיין הגהות מהרש"ם

ההוא דאמר
הודעות: 668
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' ינואר 22, 2018 12:22 am

ההוא דאמר כתב:אימתי הקב"ה משחק על בריותיו?
ג, ב "ועל בריותיו אינו משחק אלא אותו היום בלבד".
יש לעיין, ממקרא שקראנו בפרשתן פרשת בא, "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם" [שמות י, ב].
ופירש"י, התעללתי. שחקתי, כמו כי התעללת בי.
אם כן, מצינו בסדר ימות עולם, כי הקב"ה שיחק על בריותיו במצרים, ומדוע נאמר בגמ', כי רק באותו היום לעת"ל הקב"ה משחק על בריותיו, וצ"ע.


ניתן אולי ליישב, עפ"י דקדוק לשון רש"י בסוגיין, "על בריותיו. על עבירות שעושין בריותיו אינו משחק אלא אותו היום".
אם כן מבואר, שהנידון הוא שחוק של הקב"ה, על חטאים ועבירות של בריותיו, שזה אינו אלא באותו היום לעתיד.
אמנם שאני השחוק על פרעה ומצרים, שהיה זה שחוק על נקמת ה' אשר את דם עבדיו יקום, ועל כך אין נסובים דברי הגמ', ויל"ע.
התעוררתי כעת, ממקור נוסף שיש לתמוה, דהלא כתיב 'באבוד רשעים רינה'.

ההוא דאמר
הודעות: 668
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' ינואר 22, 2018 12:44 am

האם אדם יכול להתחיל תפילתו בסמיכות לסיום זמן התפילה?
ד,ב א"ר אלעזר אמר להן הקב"ה לישראל עמי ראו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי עליכם כל אותן הימים שאם כעסתי עליכם לא נשתייר מעובדי כוכבים משונאיהם של ישראל שריד ופליט.
והקשו התוס' בסוגיין ובברכות [ז, א], "וא"ת מה היה יכול לומר בשעה מועטת כזאת ויש לומר היה אומר כלם"
בשערי ציון המצויינים בהלכה, נודע הנידון, האם אדם הנמצא בסמיכות לסיום זמן התפילה, יכול הוא להתחיל את תפילתו על דעת שימשיכנה אחר סיום זמן התפילה.
ויש שרצו להביא ראיה מבלעם, שהיה מתחיל בקללתו ברגע של כעס, וממשיך לאחמ"כ, ואם כן מידה טובה מרובה, שיוכל להתחיל בתפילה ולסיימה אחר זמן התפילה, [וכמדומה שנוקט כדעה זו הערוך השולחן].
אמנם המ"ב פסק, שאין מועיל התחלת התפילה בלבד. [וכן ראיתי שהאריך בחזון עובדיה].
השאלה הנשאלת, מה יענו הפוסקים על הראייה מסוגיין, שאצל בלעם היה מועיל ההתחלה בזמן, הגם שהתמשכה הקללה אחר זמן הכעס, וצ"ע.

שמואל דוד
הודעות: 2765
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ינואר 22, 2018 4:36 am

ההוא דאמר כתב:אימתי הקב"ה משחק על בריותיו?
ג, ב "ועל בריותיו אינו משחק אלא אותו היום בלבד".
יש לעיין, ממקרא שקראנו בפרשתן פרשת בא, "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם" [שמות י, ב].
ופירש"י, התעללתי. שחקתי, כמו כי התעללת בי.
אם כן, מצינו בסדר ימות עולם, כי הקב"ה שיחק על בריותיו במצרים, ומדוע נאמר בגמ', כי רק באותו היום לעת"ל הקב"ה משחק על בריותיו, וצ"ע.

עיין אור החמה במסכת עבודה זרה וע"ע דברי יואל פרשת בא

שמואל דוד
הודעות: 2765
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ינואר 22, 2018 4:39 am

עבודה זרה ה: בארבע פרקים בשנה כו' ערב יו"ט הראשון של פסח

עיין אמת ליעקב (קמינצקי) שציין לתוספתא חולין פרק ה עיין שם שהגירסא הוא "האחרון של פסח" ותמה ע"ז שלא מצא מי שהעיר בזה. אשמח אם חכמי הפורום יודעים מראי מקומות בזה.

שמואל דוד
הודעות: 2765
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ינואר 22, 2018 7:07 am

עבודה זרה ה: רש"י ד"ה בגליל

רש"י ד"ה בגליל - היו רגילין להרבות שמחה יותר. קתני ערב יום טוב אלמא לא זבין איניש מקמי סעודה אלא "חד יומא" ואילו מכרה "אתמול" לא היה מזהיר לו "היום" דהא אין אדם קונה "ג' ימים" קודם לכן צרכי סעודת יום ג'.

לכאורה צ"ע בלשון רש"י שמתחילה משמע שיש ראיה שאין אדם קונה ב' ימים קודם ולבסוף כתב ג' ימים.

שמואל דוד
הודעות: 2765
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ינואר 22, 2018 7:08 am

עבודה זרה דף ו. ח' ימים אחר התקופה

ת"ש ואלו הן אידיהן של עובדי כוכבים קלנדא סטרונייא וקרטסים ואמר רב חנין בר רבא קלנדא ח' ימים אחר תקופה סטרונייא שמונה ימים לפני תקופה וסימנך אחור וקדם צרתני
ועיין רש"י שכתב וז"ל ח' ימים "לפני" תקופת טבת הוי אידיהן כל שמונה.
וצע"ק מדוע לא פירש כן על תחילת דברי רב חנין, והכי הול"ל ח' ימים "אחר" תקופת טבת כו'
ועיין לקמן ח. וברש"י שם ד"ה גמ' אחר התקופה וז"ל היא תקופת טבת והיו עושין ח' ימים רצופין איד כדלקמן.
וצ"ע בזה.

ההוא דאמר
הודעות: 668
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' ינואר 22, 2018 9:44 am

שמואל דוד כתב:uote]
עיין אור החמה במסכת עבודה זרה וע"ע דברי יואל פרשת בא


יישר כח, ראיתי בינתיים את דברי האור החמה, ודבריו לענ"ד קצת דחוקים.

נוטר הכרמים
הודעות: 4358
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' ינואר 22, 2018 5:50 pm

ההוא דאמר כתב:האם אדם יכול להתחיל תפילתו בסמיכות לסיום זמן התפילה?
ד,ב א"ר אלעזר אמר להן הקב"ה לישראל עמי ראו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי עליכם כל אותן הימים שאם כעסתי עליכם לא נשתייר מעובדי כוכבים משונאיהם של ישראל שריד ופליט.
והקשו התוס' בסוגיין ובברכות [ז, א], "וא"ת מה היה יכול לומר בשעה מועטת כזאת ויש לומר היה אומר כלם"
בשערי ציון המצויינים בהלכה, נודע הנידון, האם אדם הנמצא בסמיכות לסיום זמן התפילה, יכול הוא להתחיל את תפילתו על דעת שימשיכנה אחר סיום זמן התפילה.
ויש שרצו להביא ראיה מבלעם, שהיה מתחיל בקללתו ברגע של כעס, וממשיך לאחמ"כ, ואם כן מידה טובה מרובה, שיוכל להתחיל בתפילה ולסיימה אחר זמן התפילה, [וכמדומה שנוקט כדעה זו הערוך השולחן].
אמנם המ"ב פסק, שאין מועיל התחלת התפילה בלבד. [וכן ראיתי שהאריך בחזון עובדיה].
השאלה הנשאלת, מה יענו הפוסקים על הראייה מסוגיין, שאצל בלעם היה מועיל ההתחלה בזמן, הגם שהתמשכה הקללה אחר זמן הכעס, וצ"ע.

viewtopic.php?f=17&t=5474&hilit=%D7%94%D7%99%D7%94+%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8+%D7%9B%D7%9C%D7%9D

שמואל דוד
הודעות: 2765
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ינואר 22, 2018 7:29 pm

רש"י עבודה זרה ו. ד"ה ולפני עור
בא"ד ונהי דאמרן עמד והתירן מיהו אל יעברו על ידיך שהרי עתידין הן ליתן את הדין כו'

לא הבנתי הגדר בזה. מצד אחד התירן, ומ"מ עתידין ליתן את הדין וצ"ע

שמואל דוד
הודעות: 2765
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ינואר 22, 2018 8:09 pm

רש"י ו: ד"ה דקיימא בתרי עברי נהרא

עכו"ם מצד זה וישראל מצד זה כו'

לכאורה קשה מדוע פירש"י רק הציור של אבר מן החי לבני נח וצ"ע.

שמואל דוד
הודעות: 2765
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ינואר 22, 2018 8:11 pm

תוספות ו: ד"ה מנין - מומר לעבודת כוכבים
בא"ד דכישראל גמור חשבינן ליה כו'
האם יש לדייק מלשון התוספות שמומר לא הוי ישראל גמור, רק כישראל גמור?

ההוא דאמר
הודעות: 668
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' ינואר 23, 2018 12:47 am

האם אדם יכול להתחיל תפילתו בסמיכות לסיום זמן התפילה?
שמעתי לבאר בזה, כי שאני מצוות תפילה מעת רצון, דאצל בלעם התחדש, שעת רצון ושעת כעס, אם מתחיל בתוך פרק זמן זה יכול להמשיך אף לאחר מכן.
אולם שאני תפילה, שאין זה רק סגולה לעת רצון, אלא מצוות תפילה כתיקונה ובזמנה, ובזה לא יעזור שממשיכה העת רצון, אף אחר זמן התפילה, מאחר שסוף סוף יש לו זמן לקיום מצות התפילה.
ויישר כח, לנוטר הכרמים.
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב ד' ינואר 24, 2018 12:09 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

ההוא דאמר
הודעות: 668
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' ינואר 23, 2018 12:48 am

מדוע הקב"ה אינו נוהג כמצוות ביומו תתן שכרו
ג,ב היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם
שמעתי להקשות, דהלא נאמר בתורה ביומו תתן שכרו, ואם כן היאך הקב"ה משהה את שכרינו עד לעתיד.

ההוא דאמר
הודעות: 668
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' ינואר 23, 2018 12:51 am

האם די בעסק התורה בכדי להינצל מיצר הרע?
ה,ב אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור אשריהם ישראל בזמן שעוסקין בתורה ובגמילות חסדים יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם.
צ"ע, מדוע נצרכת התוספת של גמ"ח, והלא שנינו בגמ' בסוטה [כא, א] תורה מגנא ומצלא, ומשמע שאין נצרכת התוספת של גמ"ח.

ההוא דאמר
הודעות: 668
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' ינואר 23, 2018 12:55 am

כמה הוא זמן הביקור?
ה,ב אנן דשכיחי מומין דפסלי אפילו בדוקין שבעין בעינן תלתין יומין אינהו דמחוסר אבר אית להו בתלתא יומי סגי.
צ"ע לענ"ד, דהלא אנו יודעים שביקור בלשכת הטלאים הינו ד' ימים.
וראה ברע"ב [ערכין פ"ב מ"ה], "אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁשָּׁה טְלָאִים הַמְבֻקָּרִים. הַאי תַּנָּא סָבַר דִּכְבָשִׂים שֶׁל תְּמִידִין טְעוּנִים בִּקּוּר מִמּוּם אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם שְׁחִיטָתָן, דּוּמְיָא דְפֶסַח מִצְרַיִם וכו'".
ואין לומר, שביקרו את הטלאים כבר קודם להקדשן, דהלא הטורי אבן דן האם מועיל ביקור קודם ההקדש, ועיין מנחת אברהם – מנחות, שדן בדברי הטו"א.

ההוא דאמר
הודעות: 668
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' ינואר 23, 2018 1:03 am

יסודו של המכתב מאליהו, בגדר הכרת הטוב
ה,א תוד"ה כפויי טובה. לכך קראם כפויי טובה שלא רצו לומר אתה תן לפי שלא היו רוצים להחזיק לו טובה בכך.
יש לעיין, דמדוע נחשבים ככפויי טובה, והלא סוף סוף לא קיבלו עדיין כל טובה, שלא השיבו עליה הכרת הטוב, ואם כן מדוע נחשבים ככפויי טובה. [וראיתי משכבר הימים, דעמד בזה הגרמ"מ חדש זצ"ל ר"י אור אלחנן].
ויש לבאר, עפ"י יסודו של המכתב מאליהו, דבגמ' בב"ק [צב, א] איתא דבור ששתית ממנו מים אל תזרוק בו אבן.
והגם, שאין הבור – הדומם, חש בזיון במאומה, מכל מקום עיקר הכרת הטוב, הינה שייקר האדם את הכרת הטוב, ויהא אדם נעלה המוקיר טובה תחת טובה.
ובמכתב מאליהו [ח"ג עמוד 101] כתב לבאר דהגם שאין הבור המקבל הכרת הטוב, מרגיש בהכרת הטובה, מ"מ אם לא יכיר טובה אז ישרש בעצמו טבע של אי הכרת הטוב, ורצון ה' שאדם יהיה מכיר טובה, ולכן ציווה הקדוש ברוך הוא את משה שלא יכה על היאור והחול, כדי שלא יפגום במידת הכרת הטוב שטבועה בו [וראה ביאור הדברים בארוכה בממ"א ח"א ע' 47 ואילך].
ומעתה, התביעה על כלל ישראל היתה בכך, שלא רצו לרומם את עצמם לתחושה של הכרת הטוב, ומשום כך לא חפצו לבקש, על מנת שלא יהיו משועבדים להכרת הטוב.

ההוא דאמר
הודעות: 668
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' ינואר 23, 2018 1:05 am

מדוע נענשו ישראל על חטא העגל?
ד,ב וא"ר יהושע בן לוי לא עשו ישראל את העגל אלא ליתן פתחון פה לבעלי תשובה.
וברש"י, "לא עשו ישראל את העגל. כלומר גבורים ושליטים ביצרם היו ולא הי' ראוי להתגבר יצרם עליהן אלא גזירת מלך היתה לשלוט בם כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה שאם יאמר החוטא לא אשוב שלא יקבלני אומרים לו צא ולמד ממעשה העגל שכפרו ונתקבלו בתשובה".
ומעתה תיקשי טובא, מדוע נענשו ישראל בעונש כה חמור על מעשה העגל, וביום פקדי ופקדתי, אין לך פורענות שאין מעורב בה העונש מחטא העגל, כפי שפירש"י בפרשת כי תשא.
והלא, היה חטא זה למעלה מנקודת בחירתם של ישראל, ומדוע נענשו ביתר שאת, על עוון זה, וצ"ע.

נוטר הכרמים
הודעות: 4358
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' ינואר 23, 2018 8:31 am

ההוא דאמר כתב:כמה הוא זמן הביקור?
ה,ב אנן דשכיחי מומין דפסלי אפילו בדוקין שבעין בעינן תלתין יומין אינהו דמחוסר אבר אית להו בתלתא יומי סגי.
צ"ע לענ"ד, דהלא אנו יודעים שביקור בלשכת הטלאים הינו ד' ימים.
וראה ברע"ב [ערכין פ"ב מ"ה], "אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁשָּׁה טְלָאִים הַמְבֻקָּרִים. הַאי תַּנָּא סָבַר דִּכְבָשִׂים שֶׁל תְּמִידִין טְעוּנִים בִּקּוּר מִמּוּם אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם שְׁחִיטָתָן, דּוּמְיָא דְפֶסַח מִצְרַיִם וכו'".
ואין לומר, שביקרו את הטלאים כבר קודם להקדשן, דהלא הטורי אבן דן האם מועיל ביקור קודם ההקדש, ועיין מנחת אברהם – מנחות, שדן בדברי הטו"א.

כבר הקשה כן בפענח רזא פר' בא על דברי רש"י שם, ותירץ
וי"ל דהתם לבחון בין מום עובר למום קבוע בעינן כולי האי, אבל לידע אם יש בו מום כל עיקר די בד' ימים. אורליינ"ש

נוטר הכרמים
הודעות: 4358
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' ינואר 23, 2018 8:36 am

ההוא דאמר כתב:האם די בעסק התורה בכדי להינצל מיצר הרע?
ה,ב אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור אשריהם ישראל בזמן שעוסקין בתורה ובגמילות חסדים יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם.
צ"ע, מדוע נצרכת התוספת של גמ"ח, והלא שנינו בגמ' בסוטה [כא, א] תורה מגנא ומצלא, ומשמע שאין נצרכת התוספת של גמ"ח.

יעויין בספר חידושי רבי עזריאל הילדסהיימר נזיר כג שעמד בזה, וביארדנפק"מ בתוספת גמ"ח לזה שמצלא מיצה"ר גם בעידנא דלא עסיק בה. דבריו מועתקים בספר דף על הדף (מנדלבוים) כאן.

נוטר הכרמים
הודעות: 4358
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' ינואר 23, 2018 8:41 am

ההוא דאמר כתב:מדוע הקב"ה אינו נוהג כמצוות ביומו תתן שכרו
ג,ב היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם
שמעתי להקשות, דהלא נאמר בתורה ביומו תתן שכרו, ואם כן היאך הקב"ה משהה את שכרינו עד לעתיד.

viewtopic.php?f=17&t=4044&p=30670&hilit=%D7%94%D7%90%D7%9D+%D7%94%D7%A7%D7%91#p30670

פלתי
הודעות: 2133
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2012 1:14 pm

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי פלתי » ג' ינואר 23, 2018 11:06 am

נוטר הכרמים כתב:
ההוא דאמר כתב:כמה הוא זמן הביקור?
ה,ב אנן דשכיחי מומין דפסלי אפילו בדוקין שבעין בעינן תלתין יומין אינהו דמחוסר אבר אית להו בתלתא יומי סגי.
צ"ע לענ"ד, דהלא אנו יודעים שביקור בלשכת הטלאים הינו ד' ימים.
וראה ברע"ב [ערכין פ"ב מ"ה], "אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁשָּׁה טְלָאִים הַמְבֻקָּרִים. הַאי תַּנָּא סָבַר דִּכְבָשִׂים שֶׁל תְּמִידִין טְעוּנִים בִּקּוּר מִמּוּם אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם שְׁחִיטָתָן, דּוּמְיָא דְפֶסַח מִצְרַיִם וכו'".
ואין לומר, שביקרו את הטלאים כבר קודם להקדשן, דהלא הטורי אבן דן האם מועיל ביקור קודם ההקדש, ועיין מנחת אברהם – מנחות, שדן בדברי הטו"א.

כבר הקשה כן בפענח רזא פר' בא על דברי רש"י שם, ותירץ
וי"ל דהתם לבחון בין מום עובר למום קבוע בעינן כולי האי, אבל לידע אם יש בו מום כל עיקר די בד' ימים. אורליינ"ש

וביד דוד תירץ:
DBS.jpg
DBS.jpg (61.68 KiB) נצפה 1214 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 668
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' ינואר 23, 2018 3:58 pm

ההוא דאמר כתב:מדוע הקב"ה אינו נוהג כמצוות ביומו תתן שכרו
ג,ב היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם
שמעתי להקשות, דהלא נאמר בתורה ביומו תתן שכרו, ואם כן היאך הקב"ה משהה את שכרינו עד לעתיד.


יישר כח, להרב הנוטר, על ההפנייה החשובה.
יש ליישב עוד בכמה אנפי, א' הדעת זקנים מבעלי התוס' [פ' בשלח] כתבו, כי אין הקב"ה מקיים את המצוות, וכפי שדן הוא בשבת ויו"ט. ואם כן אינו מחוייב למצות ביומו תתן שכרו.
ב' כתב החוה"ל [שער הבטחון פ"ד], "ומה שיהיה מגמול הבורא לו [אינו מגיע לו] על מעשהו [אלא] הוא מחסד הבורא עליו. אך העונש בשני העולמים הוא באמת ובדין וחוב שחייב בו האדם, אלא שחסד הבורא יתגבר עלינו (עליו) בשני העולמים".
ואם כן נמצא שאין השכר בתור שכר פעולה, אלא הינו חסד, ועל כך לא נאמר הדין של ביומו תתן שכרו. [וע"ע בספר העיקרים שכן מצדד, הביאו בכמוצש"ר פ' פנחס].
ג' אמנם האמת יורה דרכו, כי התגמול האמיתי על השכר הגמולי, אשר קורת רוח בעוה"ב יפה מכל חיי עוה"ז [ועיין עוד במכתב מאליהו משכת"ב דברים נפלאים], אם כן לא שייך לשלם את השכר בעוה"ז ולכך נדחה הוא לגמול השלם בעוה"ב, וזהו השכר האמיתי.


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים