מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' מרץ 28, 2018 9:34 pm

ההוא דאמר כתב:סו, ב
האם ריח רע שאין לו עיקר, שייך לדין של ריחא מילתא
אביי אמר אסור ריחא מילתא היא, רבא אמר מותר ריחא לאו מילתא היא
התעוררתי לפום ריהטא להערה, דהנה, בגמ' ברכות [כה, א] איתא,
"בעו מיניה מרב ששת ריח רע שאין לו עיקר מהו, אמר להו אתו חזו הני ציפי דבי רב דהני גנו והני גרסי, וה"מ בדברי תורה אבל בק"ש לא".

אם כן, מסקנת הגמ' בברכות, שריח רע של אחרים שאין לו עיקר, אינו אוסר לד"ת.
וצריך תלמוד, האם נידון זה מישך שייך לנידון הגמ' דילן, האם ריחא מילתא או לאו.


ויתכן לדון בב' אופנים, לגבי תפילה, זה נידון האם ריח מאוס פוסל. ולגבי מאכלים זה נידון אחר האם לריח יש לו ממשות של איסור או מאכל, וזה ב' דברים שונים.
ב' דלעולם הספק בגמ' הינו ספק שונה, כגון יין שריחו יין וטעמו חומץ, האם ע"י שנשאר בו ריח עדיין שמו עליו, או שלריח אין חשיבות לתת ליין את שמו. ונאמר שלגבי מאכל שאני, דהנידון הוא האם כאשר התבטל הטעם והריח לא התבטל, האם פקע שם המאכל ממנו.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' מרץ 29, 2018 9:29 am

עב, א
בענין קבלת אומדנא של שלשה שמאים החלוקים בדעותיהם
רד"ה א"ל כדשיימי בתלתא וכו'. ונקט תלתא שהן ב"ד סתם לתורת דיינין נחת ואפילו תרי מגו תלתא שמין אותו, ואם שלישי חלוק על השנים אזלינן בתר רובא.
והנה נראה בפשוטו, דדין ביטול ברוב שנלמד מרוב בדיינין [עיין כתבי הגר"ח ב"ק כז, ב], אינו שייך באותם מומחים, מאחר שאינם ב"ד אמיתי, אלא שמאים.
אלא, כאן מדובר ביחס לדין של הלך אחר הרוב, דזה שייך אף בשמאים שהעמידם דומיא דב"ד, ועיין עוד בחידושי הגרש"ר סנהדרין [סי' ו].

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: רוב גנבי ישראל - הכיצד?

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' מרץ 29, 2018 7:52 pm

עיין מסורת הש״ס וביעב״ץ

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: רוב גנבי ישראל - הכיצד?

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' מרץ 29, 2018 8:25 pm

שמואל דוד כתב:עיין מסורת הש״ס וביעב״ץ

יישר כח, ופסח כשר ושמח.
מצאתי במסורת הש"ס,דכתב שרוב האנשים באותם המקום היו יהודים ומיעוט נכרים, ואם כן רוב הגניבות התבצעו ע"י ישראל.
אבל ביעב"ץ לא זכיתי לראות. ובילקוט מפרשים ציינו לרא"ש פ"ב דב"ב.

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: רוב גנבי ישראל - הכיצד?

הודעהעל ידי בקרו טלה » ה' מרץ 29, 2018 8:48 pm

ההוא דאמר כתב:אבל ביעב"ץ לא זכיתי לראות.

במהדורת ווגשל
קבצים מצורפים
יעב''ץ.pdf
(223.21 KiB) הורד 289 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' מרץ 29, 2018 8:53 pm

עב, ב
בדין מגע כוחו של נכרי
תרגמה רב ששת בעובד כוכבים המערה דאתי מכחו אי עובד כוכבים המערה אפי' גוא דחביתא נמי מתסר כח דעובד כוכבים מדרבנן הוא דאסיר ההוא דנפק לבראי גזרו ביה רבנן ההוא דלגואי לא גזרו ביה רבנן.
וצ"ע, דלעיל [ס, א] איתא, "רב אשי אמר זיקא בין מליא ובין חסירא שרי, מ"ט אין דרך ניסוך בכך".
וצריך תלמוד, מדוע לא נימא, דהיין שבתוך הזיקא מותר, כיון שזהו רק מגע כוחו של הנכרי, ובזה לא גזרו רבנן, ומאי טעמא בעינן לטעמא דאין דרך ניסוך.
וצריך לומר, דהתחדש בזה, שאף אם ידעינן בבירור שהנכרי ניסך את היין בזיקא, מכל מקום מכיון שאין זה דרך ניסוך לא נאסר. וצ"ע.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: רוב גנבי ישראל - הכיצד?

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' מרץ 29, 2018 11:23 pm

יישר כח,
וחג כשר ושמח.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' מרץ 29, 2018 11:25 pm

ההוא דאמר כתב:עא, ב
אטו ב"נ שיזיק ויצער ישראל יהרג?
משום דצעריה לישראל
תימה, דאטו ב"נ שיזיק את ממון הישראל, האם יהרג משום שצעריה, וצ"ע.


והצעתי זה קמיה הג"ר ניסן גולדברג שליט"א, והשיב לי, דחלוק ביסודו הגדר גזילה בב"נ מגזילה דישראל, דבב"נ האיסור הוא לגזול דרך צער, ויסוד האיסור בגזילה דב"נ הוא לצער את השני, ולכך נענש הגם דישראל מחיל עליה, כיון דבההיא שעתא צערא מיהא אית ליה.
ואולם וודאי שב"נ שיצער ישראל, לא יהרג, דזהו הלכה בגדרי גזילה המצערת.
בשונה מישראל דהוי גדר של גזילה בהחסרת ממון, עכ"ד.
ויש לציין את דברי הגר"א גרבוז שליט"א, בשיעורים מסכת סנהדרין [ליקוטים], דהגדר בגזילה דב"נ זהו מעשה גזילה, בשונה מישראל שהאיסור הוא להחסיר את השני, ועיי"ש,
ולמבואר עתה י"ל, דהגדר באיסור גזילה דב"נ שהינו במעשה גזילה, היינו דאין זה משום ההחסרה הממונית, אלא על הצער במעשה הגזילה שעושה.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' מרץ 29, 2018 11:26 pm

ההוא דאמר כתב:ע, ב
האם אפשר להיתגנב במסיפס
דאיתמר: חצר שחלקה במסיפס - אמר רב: טהרותיו טמאות, ובעובד כוכבים אינו עושה יין נסך; ורבי יוחנן אמר: אף טהרותיו טהורות.
וברש"י, שחלקה במסיפס - מחיצה נמוכה עם הארץ מצד זה וחבר שטהר טהרות מצד זה. אינו עושה יין נסך - דנתפס עליו כגנב אלמא טהרות אלימי.
יש להקשות, דמסקנת הגמ' בב"ב [ו, ב] דאינו נתפס כגנב במסיפס, וזהו לכאורה דלא כמבואר בסוגיא דידן שלכל הפחות ביין נסך טהור מחמת המסיפס, וכך איתא בב"ב,
"אמר ר"נ אמר שמואל: גג הסמוך לחצר חבירו - עושה לו מעקה גבוה ד' אמות, אבל בין גג לגג לא; ור"נ דידיה אמר: אינו זקוק לד"א, אבל זקוק למחיצת עשרה. למאי? אי להיזק ראיה, ארבע אמות בעינן! אי לנתפס עליו כגנב, במסיפס בעלמא סגיא! אי לגדיים וטלאים, בכדי שלא יזדקר בבת ראש סגי! לעולם לנתפס עליו כגנב, במסיפס מצי משתמיט ליה, [אמר: ממצורי קממצירנא,] במחיצת עשרה לא מצי משתמיט ליה

ועיין ברש"י [שם], "מצי משתמיט ליה - ולומר חפץ נפל מידי על גגך ונכנסתי אצלך ליטול".
וצ"ע.


והצעתי זה קמיה הגר"נ גולדברג שליט"א, ר"מ בישיבת אור ישראל, ומתחילה רצה להשיב, כי הגמ' בב"ב מדברת לגבי גגות, וסוגיין מדובר בשוין. אמנם הערתי, דהסברא של משתמט שייכת גם בשוין, שנפל חפץ לחצרו ע"י זריקה וכדומה.
ורצה עוד לחלק, דהסברא של משתמיט זה סיבה שיוכל להיכנס לקחת את החפץ ולצאת לאלתר. ואם כן לגבי יין נסך אין זה סברא שיוכל להיכנס ולשהות ולגעת בחביות, מאחר דצריך ליטול את חפצו ולהסתלק לאלתר.
אמנם לגבי היזק ראיה, עצם האפשרות שיוכל להיכנס ולו לרגע ליטול את חפצו ולצאת, כבר ממעט הדבר את התשמישים בגג, מכיון שחייב הוא להימנע מתשמישים צנועים שמא יכנס שכנו לרגע.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' מרץ 30, 2018 1:24 am

עג, ב
מדוע טבל אינו נחשב כדשיל"מ ויאסר בכל שהוא מהאי טעמא?
אלא טבל מ"ט, כהתירו כך איסורו.
צ"ע טובא, דתיפוק ליה שטבל אוסר בכל שהוא, משום דהוי דבר שיש לו מתירין, דניתן להפריש עליו, וצ"ע.
ואין לומר, דנפק"מ כאשר אוסר דבר שאינו מינו, שלא ניתן להפריש עליו. דהלא מבואר בגמ' שטבל אינו אוסר במשהו, בשאינו מינו, וא"כ הדק"ל, וצ"ע.
ועיין מנ"ח [מ' רפא].

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ש' מרץ 31, 2018 10:26 pm

פסח כשר ושמח!
למרנן ורבנן הוגי הדף היומי, בכל אתר ואתר,
ברכת מועדים לשמחה, וחג כשר ושמח
.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ש' מרץ 31, 2018 10:43 pm

עב, א
קנין אתן
ההוא גברא דאמר ליה לחבריה אי מזבנינא לה להא ארעא, לך מזבנינא וכו'.
וברש"י, לך מזביננא לה. וקנו מיניה בקנין.
יש לדון, דאם היה קנין, שאם ימכור ימכור לו, לכאורה הוי קנין אתן שלא מהני [עיין בנידון זה במסכת ב"ב ג, א ובתוס' כתובות נד, ב].
וצריך לומר, דהוי קנין גמור לקנות את השדה, והזמן יהא בשעה שירצה למוכרה.
ועיין ברמב"ם [פ"ח ממכירה ה"ז],
"האומר לחבירו כשאמכור שדה זו הרי היא מכורה לך מעכשיו במאה זוז וקנו מידו על כך ולאחר זמן מכרה לאחר במאה, קנה הראשון".

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ש' מרץ 31, 2018 10:43 pm

עב, א
חומרא דיין נסך שאני.
ותימה, דהלא כיון שבהלכות ממון קנה במשיכה, ואם כן יכול הנכרי להוציא את החבית מידי ישראל מכח משיכתו, אם כן שוב היאך ניתן להחמיר ביין נסך שהינו נידון בתולדה מבעלות הממון על החבית, וכיון שהחבית הרי היא של הנכרי, אם כן שוב לא הוי יין נסך, דקנה מדמשכה, ויין נסך לא הוי עד דנגע בה, וצ"ע.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ש' מרץ 31, 2018 10:45 pm

עה, ב
הדמיון בין דברי תורה לזכוכית
הני כלי זכוכית הואיל וכי נשתברו יש להן תקנה ככלי מתכות דמו
בנותן טעם לציין את דברי הגמ' בחגיגה [טו, א] בעניינא דתקנת כלי זכוכית. "שאל אחר את רבי מאיר לאחר שיצא לתרבות רעה: מאי דכתיב לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז - אמר לו: אלו דברי תורה, שקשין לקנותן ככלי זהב וכלי פז, ונוחין לאבדן ככלי זכוכית. - אמר לו: רבי עקיבא רבך לא אמר כך, אלא: מה כלי זהב וכלי זכוכית, אף על פי שנשברו יש להם תקנה - אף תלמיד חכם, אף על פי שסרח יש לו תקנה".

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ש' מרץ 31, 2018 10:46 pm

עו, א
בגדרי פסול נותר
הכא התירא בלע
בדין נותר יש לחקור ביסוד איסורו, האם מונח בשעת השחיטה דין בקרבן שאם לא יאכל לזמן הקרבן יחול בו איסור נותר. א"ד דאיסור נותר חל לאחר שעובר זמן אכילתו ומתחדש בו באותו זמן איסור נותר. [הצעתי זאת בימי חורפי קמיה הגאון רבי אברהם יהושע סולובייצי'ק שליט"א, ולא כל כך הסכים לשמוע]
וראה בסנהדרין [פג, ב] וטמא ששימש וכו' אדרבה מנותר ה"ל למילף שכן קדש פנים פיגול ונותר וכו', ופרש"י שכן קדש, טמא ששימש ועסק בקדשים ובנותר קדוש ושניהם בפנים מה שאין כן בתרומה.
[ולא כתב רש"י ושניהם בזבחים הנעשים בפנים אלא כתב ושניהם בפנים]
ויל"ע מה שייך נותר לפנים והרי איסורו אף בחוץ כאשר עובר זמן אכילת הקרבן.
וקצת יש מקום לדחות, דאיסורו דנותר הוא רק בדברים הנעשים בפנים, אכן זהו דוחק דבחוץ אין זה עבודה.
שוב מצאתי בתוס' נזיר [כב, א ד"ה מר זוטרא] שכתבו וז"ל, "כלומר אכתי יש קדושה בבשר [אחר זריקה, א.ה.] לענין דאסור לאכול חוץ לירושלים וה"ה דמצי למימר דאית בה קדושה לענין טומאת הגוף דאסור לאכול בשר שלמים בטומאת הגוף וכן חוץ לזמנן וחדא מינייהו נקט" עכ"ל.
הרי להדיא דזהו מקדושת הקרבן שלא לאכולו חוץ לזמנו וזהו דין בבשר.
ובסוגיין מבואר דנותר נחשב כהתירא בלע, ואי נימא שזה דין בקרבן שלאחר זמנו הופך מאליו להיות נותר, יותר קשה להבין זאת, דאיך נחשב זה כהתירא בלע, והלא מראש חל בו דין שלאחר זמנו יש בו דין איסור נותר, וי"ל.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' אפריל 01, 2018 11:28 pm

אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבים עליכם ביותר!
אחי ורעי הוגי ועמלי הדף, נעמתם לי מאוד, בלימוד המסכת בסדר הדף היומי.
מזל טוב לכל בית ישראל באתרא קדישא הדין ובכל אתר ואתר, הזוכים לסיים בעיצומם של ימי חג הפסח - זמן חרותינו.
ואין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה [מתני' דאבות]
ושמעתי פעם ביאור נפלא בזה, מהו המושג עבד ומהו המושג בן חורין?
עבד, עובד הוא בשביל אחרים. בעוד שחרות זהו אדם שעובד בשביל עצמו.
מעתה אם נשאל אדם הטרוד בהבלי העולם, לשם מה נצרכת לך עבודה זו המייגעת, הגם ששכרה הממוני רב עד למאוד, ישיב הוא, שנצרכת היא לו על מנת לקנות וילה הדורה - לשכון על מרומי קרת, רכב חדשני - ויסעו ויחנו, דברים מתקדמים- החונים קדמה, וכדומה.
וגם לאחר מכן, כאשר מה שהוא צריך את אותם הדברים, זהו על מנת לקבל את הכבוד כמבואר במסילת ישרים [פרק י"א]:
יתרה עליה חמדת הכבוד כי כבר היה אפשר שיכבוש האדם את יצרו על הממון ועל שאר ההנאות, אך הכבוד הוא הדוחק, כי אי אפשר לו לסבול ולראות את עצמו פחות מחבריו, ועל דבר זה נכשלו רבים ונאבדו וכו'.

וממשיך:
ולולי זה, כבר היה האדם מתרצה לאכול מה שיוכל, ללבוש מה שיכסה ערותו, ולשכון בבית שתסתירהו מן הפגעים והיתה פרנסתו קלה עליו ולא היה צריך להתיגע להעשיר כלל, אלא שלבלתי ראות עצמו שפל ופחות מרעיו מכניס עצמו בעובי הקורה הזאת ואין קץ לכל עמלו.

נמצא, שבעצם עבודתו יומם ולילה להרוויח את הממון, אין זה בשביל עצמו, אלא היכי תימצי לקנות ולהשיג דברים אחרים, וזהו עבד שאינו עושה את הפעולה זו בעבור עצמו.
והדבר האמיתי! וטעם החיים, זהו לימוד התורה וידיעתה באמת, ובזה האדם עוסק בעבור עצמו לנטוע שמים וליסוד ארץ, כמבואר בארוכה בנפש החיים [שער ד'].
נסיים בדברי המסילת ישרים,
כלל הדברים, הכבוד הוא מן המכשולות היותר גדולים אשר לאדם. ואי אפשר לו להיות עבד נאמן לקונו כל זמן שהוא חס על כבוד עצמו, כי על כל פנים יצטרך למעט בכבוד שמים מפני סכלותו. זה הוא מה שאמר דוד המלך עליו השלום (שמואל ב ו, כב) ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני. והכבוד האמיתי אינו אלא ידיעת התורה באמת.

ילכו מחיל אל חיל.
הרב עבד הזמן, פתח אשכול בנושא מסכת הוריות, יישר חילו.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' אפריל 02, 2018 12:40 am

עו, א
טעם שבירת כלי חרס בתנאים וזכוכית בנישואין
כלי זכוכית הואיל וכי נשתברו יש להו תקנה.
כתב בהגהות רבי גדליה ליפשיץ זצ"ל, "נ"ב משא"כ לשבירת כלי חרס ליכא תקנה, ומה"ט נוהגין לשבר כ"ח בשעת כתיבת תנאים לומר דאין תקנה לבטל עוד.
ומה"ט שוברין כלי זכוכית בשעת נשואין ממ"ש ברכות [ל"א, א] אייתי זוגיתא חיוורתא ותבר קמייהו. וא"ח סי' תק"ס ס"ב לזכור חורבן ירושלים תוב"ב כדכתיב תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי.
ונ"ל דמה"ט נזכרת ירושלים טפי בכלי זכוכית, לרמז מ"ש סוף סוטה דמ"ח ע"ב משחרב מקדש ראשון בטלה שירא פרנדא וזכוכית לבנה".

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' אפריל 02, 2018 5:22 am

עב:
תוספות ד"ה אמר להו כו'
בהפסד מועט יכול להחמיר כדברי רש"י כו'
לכאורה הול"ל יש להחמיר ומדוע כתבו התוספות יכול להחמיר דמשמע שצריך היתר להחמיר.

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אפריל 02, 2018 2:34 pm

מסתמא משום בל תשחית.
או מצד הפטור מדבר ועושהו.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' אפריל 10, 2018 6:44 pm

עד.
רש"י ד"ה הא תנא ליה התם בסדר זרעים ומייתי לה בביצה שנולדה וביבמות בהערל.
וצע"ק מה כוונת רש"י במש"כ ומייתי לה בביצה כו' ועוד יש לעיין מדוע לא ציין גם לזבחים עב וצריך ביאור.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' ינואר 24, 2019 4:28 am

עה:

את שדרכו להטביל כו׳

עיין רש״י וז״ל מתני' את שדרכו להטביל - כלומר כלי הראוי ליטהר בטבילה אין צריך תיקון אחר כגון כלי שתשמישו ע"י צונן יטביל ותו לא צריך

יש להסתפק בכוונת רש״י אי מיירי בטבילה ממש או בהדחה. ויש משמעות לכאן ולכאן. אשמח בתשובה.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' ינואר 24, 2019 4:29 am

עה:

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אפי' כלים חדשים במשמע דהא ישנים ״וליבנן״ כחדשים דמו ואפילו הכי בעי טבילה

קשה מדוע לא נקט ״הדיחן״ או ״הגעילן״ וצ״ע

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' פברואר 06, 2019 5:42 am

עו:

כי הא דמר יהודה ובאטי בר טובי הוו יתבי קמיה דשבור מלכא אייתו לקמייהו אתרוגא פסק אכל פסק והב ליה לבאטי בר טובי הדר דצה עשרה זימני בארעא פסק הב ליה למר יהודה א"ל באטי בר טובי וההוא גברא לאו בר ישראל הוא א"ל מר קים לי בגויה ומר לא קים לי בגויה איכא דאמרי א"ל אידכר מאי עבדת באורתא

לכאורה ק״ק שסיים המסכתא בהעבירה של באטי. (עיין בבא קמא קיט: ברש״י ומהרש״א)

ונראה דהנה עיין רש״י ד״ה מאי עבדת באורתא - דרך פרסיים למסור נשים לאכסנאים וכששיגרן להם בלילה שעבר קיבל באטי ורב יהודה לא קיבל עכ״ל ולפי זה לא סיים בעבירה, ואדרבה סיים שרב יהודה לא קיבל.
אולם עיין לשון התוספות וז״ל אידכר מה דעבדת באורתא. פ"ה ששיגר להם שתי שפחות רב יהודה לא קבלה ובאטי קבלה כו׳ ולפי דבריהם לכאורה סיימו בעבירה, אולם ע״ש בהמשך וז״ל ונראה דלא חטא בזה שעדיין היה עבד קצת שמעוכב גט שחרור כדאמרינן פרק עשרה יוחסין (קידושין דף ע:) באטי בר טובי ברמות רוחיה לא שקיל גיטא דחירותא ע״כ ודוק!

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' פברואר 06, 2019 11:52 am

ויש בזה ביאור מהרבי מליובאוויטש, שגם בנושא האוכל י"ל שהסכין היה בלוע רק מבישולי גויים, ואם באטי סבור שחתנות עצמה מותרת לו בגויים - אז יש מקום להתיר לו גם את בישוליהם, שנאסרו רק משום חתנות, ועפ"ז נמצא שלא היה כלל איסור!

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: עבודה זרה ב, א תביעת או"ה לקבל שכר

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' אוקטובר 29, 2019 5:00 am

נוטר הכרמים כתב:הווארט הנפלא של הגר"ח מובא גם בספר חידושי מרן רי"ז הלוי פר' ברשית בכתבו ובלשונו, בלא ציון שם הגר"ח.

בספר שם משמואל (וארא תרע"ד) נתכוון ממש לאותו הביאור, עם הציטוט מדברי הרמב"ם, ושם הוסיף עוד כמה מילי מעלייתא, ובדבריו מיושב היטב גם כל המשך דברי הגמ', וגם הטעם למה באמת לא צדקו אומות העולם בטענתם ליטול שכר על תוצאות מעשיהם כדין נפל סלע מחיקו ומצאה עני, וז"ל בסוף דבריו,
וע"ז השיבם הקדוש ברוך הוא שוטים שבעולם, כי שוטה הוא שאינו יודע להבדיל דבר מדבר שבעיניהם הכל שוה בין כוונו לזה בין לא כוונו הלוא לצורך עצמכם עשיתם, כלום יש בכם מגיד זאת, היינו דמדה זו לקבל שכר על מעשה אף בלי כוונה כמו שנפל סלע מחיקו כנ"ל מדה זו נוהגת רק בישראל שקבלו את התורה וכנ"ל, שזה הוא הבטחת ולקחתי אבשביל שהם נמשכין אחר התורה ומצוותי' אף בלי שכל, לעומתם זכו שעשייתם אף בלי השכל והכוונה יקבלו עליהם שכר, אבל לא הבלתי מגידים את זאת.

ע״ע פרי צדיק פרשת וירא.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' נובמבר 04, 2019 5:19 am

ב:

מדוע אצל הרומיים אמר הקב״ה ״שוטים שבעולם״ ולא אצל הפרסיים.

גם יש לעיין מדוע אמר ״שבעולם״ ומה הכוונה בזה.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' נובמבר 04, 2019 6:45 pm

עבודה ברורה:
77CF246A-7792-4947-B51F-ED851D9E90E6.jpeg
77CF246A-7792-4947-B51F-ED851D9E90E6.jpeg (102.54 KiB) נצפה 9683 פעמים

וע״ע בספר סדר יעקב שהאריך בזה ע״ש.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 22, 2021 5:06 pm

ההוא דאמר כתב:אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס - הרחבת סתירות הדברים
בע"ז [יז,א-ב] "רבי חנינא ורבי יונתן הוו קאזלי באורחא מטו להנהו תרי שבילי חד פצי אפיתחא דעבודת כוכבים וחד פצי אפיתחא דבי זונות אמר ליה חד לחבריה ניזיל אפיתחא דעבודת כוכבים דנכיס יצריה אמר ליה אידך ניזיל אפיתחא דבי זונות ונכפייה ליצרין ונקבל אגרא".
מקום נוסף בו מצינו התייחסות לשכר, הינו בדברי רב יוסף קידושין [לא,א], שאם נמצא שאינו מצווה ועושה גדול עבידנא יומא טבא לרבנן, מאחר שנוסף בשכרו..
יש לציין עוד, בגמ' בעירובין [כח,ב] "רבי זירא כי הוה חליש מגרסיה הוה אזיל ויתיב אפיתחא דרב יהודה בר אמי אמר כי נפקי ועיילי רבנן איקום מקמייהו ואקבל בהו אגר".
מקום נוסף הינו בגמ'
מקור נוסף שחשבו על השכר, הינו בגמ' בפסחים כא,ב ובקידושין נז,א כשם שקיבלתי שכר על הדרישה כן אקבל שכר על הדרישה.
ובגמ' שלהי פ"ק דסוטה, שהקב"ה אמר למשה, שאם מתאווה הוא להיכנס לארץ על מנת לקיים את מצוות התלויות בה, מבטיח הוא לו, כי שכר רב מזה מעותד לו.
את הגמ' ביומא [סט,ב], "אמר רב ואיתימא רבי יוחנן בייא בייא היינו האי דאחרביה למקדשא וקליה להיכליה וקטלינהו לכולהו צדיקי ואגלינהו לישראל מארעהון ועדיין מרקד בינן כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן".
המהר"ל בדרך חיים [אבות ב,א] הקשה, מהמשנה הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה.
ועיין בתוי"ט [אבות א,ג] אריכות דברים, שוודאי שאף העובד על מנת לקבל פרס צדיק גמור הוא, כדאיתא בב"ב [י,ב] הנותן סלע לעני ע"מ שיחיה בנו.
והביא בתו"ד, "[וראיתי בתוס' פרק קמא דר"ה ריש דף ד' שכתבו דמתני' בנכרים שתוהין על הראשונות. [א.ה. ז"ל התוס', "בשביל שיחיו בני - והא דתנן פרק קמא דמסכת אבות (מ"ג) אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס היינו באומות העולם שתוהין על הראשונות", וכ"כ הסמ"ג ל"ת ד'] ע"כ. ותמיהני היאך אפשר לומר כן שהתנא נקט מלתיה על העכו"ם. וכ"ש דכל הני מילי דאבות מרגלא בפומייהו הוי. לפי פי' אחד דהר"ב לעיל במשנה ב'. וגם רבינו הקדוש לא הוה ליה לקבעו במשנה. אם אין דבריו כי אם על העכו"ם. ונחה שקטה דעתי בראותי דבריהם ריש פרק קמא דפסחים דף ח' ריש עמוד ב' שכתבו דמתני' מיירי בכה"ג שאם לא תבא לו הטובה שהוא מצפה. תוהה ומתחרט על הצדקה שעשה אבל מי שאינו תוהה ומתחרט הרי זה צדיק גמור. וכן משמע בריש ר"ה ובפ"ק דב"ב [שם]. ולפ"ז הא דנקטי בר"ה עכו"ם לדוגמא בעלמא שהם תוהים כדאיתא התם בגמרא. אבל משנתינו בישראל התוהה. ודבריהם הכי קאמרי דמתני' בכגון עכו"ם וכו'. והיינו ישראל התוהה. כמו עכו"ם שהוא מן הסתם תוהה]".
ההוא דאמר כתב:שוב ראיתי בהגהות היעב"ץ בגמ' להלן [יט, א] במצוותיו ולא בשכר מצוותיו, דהיינו בעולם הזה, אולם לשכר העתיד אפשר כן לצפות ולייחל, ואין בזה סתירה לכלל של אל תהיו כעבדים וכו'.
וניתן להביא מקורות ממפרשים נוספים ליסוד זה.
ההוא דאמר כתב:מנחות מא, א
יופי שכר מצות ציצית - האם עומד בסתירה לאל תהיו כעבדים על מנת לקבל פרס
ופליגא דמלאכא דמלאכא אשכחי' לרב קטינא דמיכסי סדינא אמר ליה קטינא קטינא סדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא ציצית של תכלת מה תהא עליה אמר ליה ענשיתו אעשה אמר ליה בזמן דאיכא ריתחא ענשינן.
וברבינו יונה [שערי תשובה ש"ג אות כב] ביאר טעם עונש שמים על ביטול המצוה, וז"ל: "וגם (פי' כמו אף על פי ) כי אין מצות ציצית זולתי על מי שיש לו בגד אשר לו ארבע כנפות, ואם אין לו בגד כזה אינו חייב לקנותו. אף גם זאת (פי' כמו מכל מקום) אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי ענוש יענוש לעתות בצרה על דבר אשר לא חמד בלבבו יופי המצוה ושכרה, לבעבור סבב פני דברי חיובה עליו. ולקחת לו בגד שיש לו ארבע כנפות לעשות בו ציצית על כנפיו".
וצ"ע, דמבואר שהתביעה על האדם, בכך שלא חמד יופי המצוה ושכרה, והלא משנה ערוכה שנינו באבות, "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס", ואם כן מדוע נתבע הוא בכך שלא חמד את שכרה של המצוה, וצ"ע.



ר' צדוק הכהן מלובלין - דברי סופרים אות ד
מה שאמרו (אבות א', ג') אל תהיו וכו' על מנת לקבל פרס, לכאורה לשון פרס משמע מזונות עולם הזה, וכמו שאמרו (עירובין ע"ב סוף ע"ב) במקבלי פרס, בקבלת פרס (שם ע"ג א) ובכמה דוכתיה, וכן ברש"י אבות פירש דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, משמע דוקא שכר עולם הזה וגם זה משום דליכא:
אך בפסחים (ח' סוף ע"א) משוה על מנת שאהיה בן עולם הבא לעל מנת שיחיה בני, ועיין שם ברש"י ותוס' בריש ע"ב שזהו שלא לשמה ועל מנת לקבל פרס ומכל מקום הוא צדיק גמור דישראל אין תוהה, ועיקר מצוה אין כן, ועיין במדרש שמואל אבות שם דדוקא צדיק גמור נקרא ולא חסיד, והיינו דצדיק נקרא משום דלעולם יעסוק וכו' אפילו שלא לשמה (פסחים נ' ב) ובנדרים (ס"ב א) פירוש למוד מאהבה וכו' עשה דבר לשם פעלן וכו' והוא מספרי עקב (סוף פרשה מ"ח) ושם חשיב גם כן שלא ילמוד בשביל שאאריך ימים לעולם הבא:
אבל נראה דמכל מקום גם זה כשהכוונה רק לגרמיה שיהיה בן עולם הבא ושיאריך ימים לעולם הבא ושיהיה לו טוב לעולם הבא דבזה אין נפקא מינא בין פרס דעולם הזה לדעולם הבא, אבל מה שהוא עיקר עולם הבא דנהנין מזיו השכינה (ברכות י"ז א) דזהו לאו הנאת גרמיה, ואף בעולם הזה מי שזוכה לכך והוא השעה אחת דתשובה ומעשים טובים בעולם הזה שיפה מכל העולם הבא (אבות ד' ב') ושכר מצוה מצוה, [ועל כן אמרו גם כן בריש פרק ב' דאבות (משנה א') הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות, רצה לומר שאף על פי שזו המצוה קלה אין אתה יודע מתן שכרה, דשכר מצוה מצוה ואפשר דהמצוה הבאה בשכרה היא חמורה שבחמורות ולשכר זה יש לחשוק] דזוכין לזה בשכר מצוה לבוא לתשובה ולאהבה ולדביקות, לשכר כזה יש לצפות ומותר על מנת לקבל פרס כזה, וזהו לשמה גמור שעושה מאהבה שרוצה לזכות על ידי זה לאהבת השם יתברך:
ודייקא לקבל פרס לא ולא לקבל שכר, ובברכות (כ"ח סוף ע"א) ועירובין (כ"ח ריש ע"ב) איקום מקמיהו ואקבל אגרא, ובעבודה זרה (י"ז ריש ע"ב) ונכפייה ליצרא ונקבל אגרא, ואיך אמר בהדיא על מנת לקבל פרס, ובבבא קמא (מ"א ב) כשם שקיבלתי שכר על הדרישה כך קיבלתי שכר על הפרישה. ובסוטה (י"ד א) אמשה רבינו ע"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר, ובמדרש חזית (פרשה ה') טיפש אומר מה אני עמל וכו' וחכם אומר לא שכר אני נוטל, ובריש פרק ב' דאבות משנה א' הוי זהיר וכו' שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות הוי מחשב הפסד מצוה נגד שכרה, ובסוטה (כ"ב א) לא שכר פסיעות יש והזכירוה לשבח בזה, וכן בכמה דוכתיה, אלא דפרס ושכר תרי מילי נינהו, ושכר מצוה האמיתי שהוא שיזכה על ידי זה להיות דבוק בהשם יתברך זהו עיקר תכלית מכוון כל מעשה המצוות, וזהו עיקר מצותו לעשות על מנת כן, וזהו לשם פעלן לידבק על ידי זה בו יתברך:

וע"ע לקוטי תורה (לבעה"ת) פרשת תזריע כ,ב.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' אפריל 27, 2021 2:44 am

נוטר הכרמים כתב:ג, א: יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד עבודה זרה.
פירש"י: נמרוד השליך את אברהם אבינו באור כשדים על שלא קיבל עליו לעבוד ע"ז שנאסרה לבני נח. ואברהם בן נח הוא שלא היה בשעת מתן תורה. ועל שם כך נקרא 'אמרפל' וכו'.
ולכאורה נראה מדברי רש"י דטעם מניעת אברהם אבינו מלעבוד ע"ז היה בסיבת הציווי של ז' מצוות בני נח.

ובאמת מפליא: מה ראה רש"י לציין כי המצוות שקיימו אברהם יעקב ויוסף (ע"ז, גזל ועריות) הן מצוות שנצטוו עליהן בני נח?
ואפשר דהמניע שהניע את רש"י להדגיש זאת הוא כדלהלן:
אומות העולם באים בטענה: רבש"ע! כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה, כמו שעשית לישראל?
אומר להם הקב"ה: שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם?
אומרים לפניו: רבש"ע! ישראל שקיבלוה היכן קיימוה?
אומר להם הקב"ה: מכם יבואו ויעידו בישראל שקיימו את התורה כולה: נמרוד באברהם, לבן ביעקב, אשת פוטיפרע ביוסף, נבוכדנצר בחנניה מישאל ועזריה וכו'.
כלומר, על טענת האומות מדוע לא כפה עליהם הר כגיגית, עונה להם הקב"ה: איזה טעם היה לכפות אתכם לקבל את התורה, אחרי שאת מה שקבלתם מכבר לא קיימתם?
והם טוענים לפניו: וישראל, כלום הם קיימו את שקיבלו?
ובתשובה לטענתם זו היה צורך להעיד כי ישראל קיימו מצוות בני נח לפני מתן תורה, שבגלל זאת היה טעם לכפות עליהם לקבל את התורה כולה. ואכן קיימוה כולה, כעדותם של נביאי האומות.
ואגב אורחא, הדעת נוטה כי המשפט המסומן תוספת זרה היא, ולא מקולמוסו של רבינו שלמה יצאו הדברים.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מאי 04, 2021 2:20 pm

עושה חדשות כתב:מהו המקור ביהדות לדבר הנקרא "הערך העליון של קדושת החיים", ומי בכלל צירף תיבות אלו?

viewtopic.php?f=17&t=53243&p=662833&hilit=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D#p662833

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מאי 25, 2021 1:49 am

כד, א
הָתָם עַל יְדֵי תַּגָּרֵי יִשְׂרָאֵל זְבוּן.
רבנו חננאל: זוֹ הַפָּרָה לֹא נוֹלְדָה לוֹ מִפָּרָה שֶׁלּוֹ אֶלָּא מִתַּגָּר יִשְׂרָאֵל זַבְנָהּ.
רש"י: סַרְסוּר יִשְׂרָאֵל לְקָחָהּ מִשֶּׁלּוֹ מִן הַגּוֹי לְעַצְמוֹ, וְחָזַר וּמְכָרָהּ לַצִּבּוּר.
והרבה יש לתמוה:
לפירוש ר"ח: הא בהדיא קתני: נוֹלְדָה לוֹ פָּרָה אֲדֻמָּה בְּעֶדְרוֹ.
ולפירוש רש"י: הא בהדיא קתני: נִכְנְסוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶצְלוֹ, אָמַר לָהֶם: אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם אֶלָּא אוֹתוֹ מָמוֹן שֶׁהִפְסַדְתִּי בִּשְׁבִיל אַבָּא.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' מאי 31, 2021 4:02 pm

ביקורת תהיה כתב:
נוטר הכרמים כתב:ג, א: יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד עבודה זרה.
פירש"י: נמרוד השליך את אברהם אבינו באור כשדים על שלא קיבל עליו לעבוד ע"ז שנאסרה לבני נח. ואברהם בן נח הוא שלא היה בשעת מתן תורה. ועל שם כך נקרא 'אמרפל' וכו'.
ו

לכאורה מוכח מכאן כצד של הפרשת דרכים, דהאבות היה להם דין של בן נח.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' נובמבר 18, 2021 6:09 pm

ח, א.

ת"ר לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים עמד וישב ח' ימים בתענית [ובתפלה] כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא הלך ועשה שמונה ימים טובים לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים הוא קבעם לשם שמים והם קבעום לשם עבודת כוכבים...
ת"ר יום שנברא בו אדם הראשון כיון ששקעה עליו חמה אמר אוי לי שבשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי ויחזור עולם לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים היה יושב [בתענית] ובוכה כל הלילה וחוה בוכה כנגדו כיון שעלה עמוד השחר אמר מנהגו של עולם הוא עמד והקריב שור שקרניו קודמין לפרסותיו שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס...


מהיכן ידע אדם הראשון ש"מנהגו של עולם הוא", שמא תפילתו ותעניתו הם שביטלו את הגזירה שיחזור עולם לתוהו ובוהו?

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי מיללער » א' דצמבר 19, 2021 2:26 am

עזריאל ברגר כתב:בן בתירא מתיר בסוס
ברמב"ם של היום (במסלול של פ"א ליום - פי"ח מהלכות שבת) נאמר שהמוציא אדם בשבת מרשות לרשות, ואותו אדם נושא חפצים - המוציא חייב חטאת.
בדף היומי של אתמול (ע"ז יד,ב) הובא שבן-בתירא מתיר למכור סוס לגויים משום שמלאכתו לרכיבה ואין חיוב חטאת ברכיבה.
איך זה מסתדר?! וכי האדם הרוכב לא נושא עמו מעט חפצים?!

מצאתי שהגרי"ז בריש בכורות הביא קושיית הגר"ח על הא דבן בתירא מתיר בסוס דא"א שיבא לידי איסור דאורייתא משום
דחי נושא את עצמו, תינח אם הגוי אינו נושא שום חפץ בכיסו או בידו, אבל סתמא דמילתא יש דברים בכיס של הגוי
ובזה יש איסור דאורייתא וכמבואר בריש פרק נוטל.

לא ראיתי מביאים תירוץ ע"ז, האם נאמר דבר ע"ז בשם בגר"ח לתרץ הקושיא?

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי מיללער » ב' ינואר 03, 2022 4:14 am

ההוא דאמר כתב:כ,ב
ראיה שענוה גדולה מכולן
דאמר ריב"ל ענוה גדולה מכולן.
יעויין בתוס' [יבמות קג, ב ד"ה המסוליים],
"ואמרינן נמי (מדרש רבה ש"ה) מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסולייתא דכתיב ראשית חכמה יראת ה' וכתיב עקב ענוה יראת ה' וגו'.

ובדברי המדרש הללו, משמע שענוה גדולה מכולן.


כ: א"ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות וכו' טהרה מביאה לידי קדושה וכו' יראת חטא מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי רטח הקודש (כפי הגירסא המתוקן ע"י רבי ישעי' פיק) וחסידות גדולה מכולן שנא' אז דברתי בחזון לחסידיך.

ומשמע שחסידות גדולה מקדושה, ויש לעיין לפי זה בנוסח של נשמת/שוכן עד שסידרן ישרים, צדיקים, חסידים, קדושים - ומשמע שהוא מסדר מדריגות ממטה למעלה וקדושים למעלה מחסידים (ועי' בח"א מהרש"א עמס' תענית טו. ד"ה ולא הכל לשמחה)


ועי' כאן באורך:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=179175#p179175

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' דצמבר 31, 2022 11:00 pm

עושה חדשות כתב:ח, א.

ת"ר לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים עמד וישב ח' ימים בתענית [ובתפלה] כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא הלך ועשה שמונה ימים טובים לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים הוא קבעם לשם שמים והם קבעום לשם עבודת כוכבים...
ת"ר יום שנברא בו אדם הראשון כיון ששקעה עליו חמה אמר אוי לי שבשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי ויחזור עולם לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים היה יושב [בתענית] ובוכה כל הלילה וחוה בוכה כנגדו כיון שעלה עמוד השחר אמר מנהגו של עולם הוא עמד והקריב שור שקרניו קודמין לפרסותיו שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס...


מהיכן ידע אדם הראשון ש"מנהגו של עולם הוא", שמא תפילתו ותעניתו הם שביטלו את הגזירה שיחזור עולם לתוהו ובוהו?

מעל"ע

ביערות דבש ח"א דרוש טו מביא קושיא בסוגיא זו מאת רבינו תם, האם נמצא לפנינו?

ז"ל שם - והנה ר"ת הקשה איך חשב אדם דעולם יחשך תמיד וכי לא ידע מהלך חמה בגלגולה וידיעת כדורי ארץ שזה גורם אריכות וקצרות ימים ולא השיג דבר רק ע"י חטא נשתבשה דעתו וזהו דוחק ח"ו דכ"כ נטרפה דעתו ובפרט כל המחברים כתבו דאדם הראשון קידש החדש וא"כ ידע סדר קידוש החודש ומהלך לבנה מכל שכן דידע מהלך חמה כדכתיב (תהלים קד, יט) שמש ידע מבואו וכו' ומי ידע דין קידוש החודש והלכותיו ולא ידע מסלול חמה וטיב מהלכתה האמיתי ואמצעי ולכאורה היא שאלה גדולה.


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 50 אורחים