מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שייף נפיק » ד' פברואר 28, 2018 10:43 am

שייף נפיק כתב:
ההוא דאמר כתב:לג, ב
עדותו של המן הרשע
תוד"ה כסי, "וגם במדרש אסתר גבי ישנו עם אחד שא"ל המן לאחשורוש אם זבוב נופל לכוסו של אחד מהם זורקו ושותהו ואילו אדוני המלך נוגע בהם חובטו בקרקע ולא עוד אלא שמדיח כוסו שלש פעמים".
וצ"ע, היאך ניתן להסתמך על עדותו של המן הרשע. והלא הגמ' אומרת במגילה [יג, ב] לית דידע לישנא בישא כהמן, וכשאמר את הדברים הנ"ל לפני המלך היה זה בסיפור לשון הרע, ואם כן החשוד על לשון הרע חשוד לשקר ולשנות כמבואר בחפץ חיים.
ובאמת גם הרא"ש [ע"ז ה, יא] פוסק הלכה על פי עדותו של המן הרשע, ומביאו החת"ס [שו"ת יו"ד ח"ב סי' צד] לסימוכין בהלכה


כמה הלכתא גברוותא ילפינן מלבן, והידוע מה שמפרשים בזה, שכיום שכתבתו תורה שם תורה יש עליו, והיא נתנה לדקדק בה, ולא מפיהם של רשעים אנו חיים, רק מפום ממלל רברבן של תורתנו הקדושה.

וראה זה
New Doc 2018-02-28.pdf
(309.79 KiB) הורד 344 פעמים

שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שייף נפיק » ד' פברואר 28, 2018 10:43 am

ההוא דאמר כתב:לט, א
איך אשת החבר קשרה לו תפילין?
וכן היה ר"ש בן אלעזר אומר מעשה באשה אחת שנשאת לחבר והיתה קושרת לו תפילין על ידו נשאת למוכס והיתה קושרת לו קשרי מוכס על ידו
ראיתי בוילקט יוסף [סי' פג] שנתקשה, היאך האשה קשרה לבעלה החבר תפילין, והלא יש דין שיקשור בעצמו.
ודוחק מכח זה, שאין הכוונה לתפילין כפשוטן, אלא לקמיע שנקרא בלשון העם תפילין, עיי"ש.

הכוונה מסייעת לו בקשירה.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' פברואר 28, 2018 4:59 pm

ההוא דאמר כתב:לג, ב
עדותו של המן הרשע
תוד"ה כסי, "וגם במדרש אסתר גבי ישנו עם אחד שא"ל המן לאחשורוש אם זבוב נופל לכוסו של אחד מהם זורקו ושותהו ואילו אדוני המלך נוגע בהם חובטו בקרקע ולא עוד אלא שמדיח כוסו שלש פעמים".
וצ"ע, היאך ניתן להסתמך על עדותו של המן הרשע. והלא הגמ' אומרת במגילה [יג, ב] לית דידע לישנא בישא כהמן, וכשאמר את הדברים הנ"ל לפני המלך היה זה בסיפור לשון הרע, ואם כן החשוד על לשון הרע חשוד לשקר ולשנות כמבואר בחפץ חיים.
ובאמת גם הרא"ש [ע"ז ה, יא] פוסק הלכה על פי עדותו של המן הרשע, ומביאו החת"ס [שו"ת יו"ד ח"ב סי' צד] לסימוכין בהלכה


מורי ורבותי ערב פורים, ומעניינא דיומא עוד עדות מעניינת של המן הרשע, ולהיגלות תעלומות חכמה והליכות עם ישראל בתקופתו.
עדותו של המן הרשע
ודתיהם שונות מכל עם [ג, ח]
ישנה עדות של המן הרשע, על מנהגם של ישראל בתורה בימות קדם, דאף כאשר עסקו לפרנסתם בימי אחשורוש, מכל מקום היו עמלים בתורה עד מחצית היום, וכפי שמביא זאת הרמב"ם [בפירושו למגיל"א ג, ח], כי בתוך הדילטוריא על ישראל אמר המן, "וכשכבר קם אחד מבעלי המלאכה שלהם לעבוד, אינו פותח את חנותו אלא בצהרי היום אחר שיבוא מתפלתו ולימודו".
וכידוע הרא"ש [ע"ז ה, יא] פוסק הלכה על פי עדותו של המן הרשע,

טור תלגא
הודעות: 453
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי טור תלגא » ד' פברואר 28, 2018 6:44 pm

שמואל דוד כתב:עבודה זרה מג
דתניא רבי יהודה מוסיף אף דמות מניקה וסר אפיס מניקה על שם חוה שמניקה כל העולם כולו סר אפיס על שם יוסף שסר ומפיס את כל העולם כולו והוא דנקיט גריוא וקא כייל והיא דנקטא בן וקא מניקה

יש לדקדק קצת מדוע הקדים הגמרא יוסף לחוה וצע"ק.
אגב ראיתי בספר דברי תורה(מונקטש)חלק ד אות כו שאין כוונת הגמרא ליוסף הצדיק כו' אלא לאותו האיש. עיין שם.

קושיית הדברי תורה הוא למה רומי מתייחס ליוסף הצדיק ומה שייכות יש להם עמו ולכן פי' שקאי על אותו האיש. אבל באמת סראפיס הוא אליל מצרי ידוע, ונתפשט עבודתה לרומי ג"כ, ובפרט ע"י אספסיינוס. ולכן אפשר לפרש שהמצרים עשו אליל על שם יוסף הצדיק.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' פברואר 28, 2018 8:14 pm

ייש"כ גדול, וכ"כ יעב"ץ

טור תלגא
הודעות: 453
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי טור תלגא » ד' פברואר 28, 2018 11:36 pm

לא מצאתי

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי בקרו טלה » ו' מרץ 02, 2018 9:05 am

במהדו' ווגשל
קבצים מצורפים
יעב''ץ.pdf
(234.01 KiB) הורד 288 פעמים

טור תלגא
הודעות: 453
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי טור תלגא » ו' מרץ 02, 2018 6:21 pm

תודה. בעוז והדר יש שינוי לשון.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' מרץ 05, 2018 1:41 am

מו, א
בגדר התמעטות הרים מע"ז
דעת רש"י, שאין ההרים נאסרים ואינם עבודה זרה כדילפינן מאלוהיהם על ההרים ולא ההרים אלוהיהם, ויש לחקור בדעתו, האם נתמעט ההר שאין במעשה עבודתו מעשה עבודה זרה, או דילמא, דנתמעט ההר מהיות חפצא של ע"ז ואולם אין חיסרון במעשה העבודה.
ויש לכאורה להביא ראיה, מכך שהעובד את ההר כן נהרג, ואי נימא דאין במעשה ע"ז של ההר צורת מעשה עבודה אם כן מדוע, נהרג העובד, ובפשוטו מבואר דנתמעט ההר מלהיות חפצא של ע"ז ומכל מקום עדיין זהו צורת מעשה ע"ז.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' מרץ 05, 2018 1:42 am

בהיתר דמחובר
יש לחקור ביסוד דין מחובר בהרים דלא נאסר בהנאה כדילפינן מאלוהיהם על ההרים, ולא ההרים אלוהיהם, האם זהו הפקעה בעיקר שם ע"ז דלא שייך בזה כלל חפצא דע"ז. או דילמא, דמחובר זהו דין "מתיר" אף שבעצם זהו חפצא דע"ז.
ובפשוטו, נחלקו בזה רש"י ור"ת, דרש"י ס"ל דאין זה כלל חפצא דע"ז, ואילו ר"ת ס"ל דנחשב כע"ז, ומכל מקום אינו אסור בהנאה.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' מרץ 05, 2018 1:44 am

תמיהה עצומה על הסברו של היד רמה
כתב היד רמה [סנהדרין סא ע"א ד"ה איתמר] דהמשתחוה להר לא נאסר מפני שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו.
וצ"ע, דהא מתני' ערוכה היא דאיכא קרא אלוהיהם על ההרים ולא ההרים אלוהיהם, וא"כ לשם מה הוצרך לטעם של אין אדם אוסר דבר שאינו שלו.
ועוד יל"ע, מה יהא בהר ששייך לעובד עצמו, דבזה לכאורה לא שייך האי טעמא דאין אדם אוסר דבר שא"ש.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' מרץ 07, 2018 12:20 am

ההוא דאמר כתב:תמיהה עצומה על הסברו של היד רמה
כתב היד רמה [סנהדרין סא ע"א ד"ה איתמר] דהמשתחוה להר לא נאסר מפני שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו.
וצ"ע, דהא מתני' ערוכה היא דאיכא קרא אלוהיהם על ההרים ולא ההרים אלוהיהם, וא"כ לשם מה הוצרך לטעם של אין אדם אוסר דבר שאינו שלו.
ועוד יל"ע, מה יהא בהר ששייך לעובד עצמו, דבזה לכאורה לא שייך האי טעמא דאין אדם אוסר דבר שא"ש.


ונראה לבאר, דהרמה למד שהכל תלוי בתפיסת ידי אדם וגדר הדבר בתפיסת יד"א, שעל ידי התפיסה יש לו שייכות ואפשרות להגדיר את החפץ לע"ז, וזהו ביאור דברי הרמה, דכפי שבדבר שאינו שלו אינו יכול להגדיר ולקבוע להפוך את החפץ לאיסור, הוא הדין, בהר דנתמעט מע"ז נתגלה בקרא דאלוהיהם על ההרים שקרקע זהו דבר המופקע מקביעות הדבר, מחמת ששליטתו איננה מספקת כראוי בכדי להגדיר ולקבוע להפוך את ההר לחפצא דע"ז, וא"כ לק"מ על הרמה, דהגילוי דאין ההרים אלוהיהם מלמד שתליא בתפיסת יד"א ובלא זה נחשב הדבר כאינו שלו שבתרוויהו אין באפשרותו להגדירם, והוא הדין והוא הטעם אף בהר ששייך בבעלות הממונית לו עצמו.
ואמנם, לפי"ז יהא מוכח דלא כבעל הקה"י שיש הלכה של 'מחובר' אלא הכל תלוי בתפיסת ידי אדם, וצ"ע.
ונראה לבאר בס"ד דברי היד רמה באופ"א ולפי"ז יעלה בקנה אחד ההלכה של מחובר עם דברי היד רמה, ובהקדם, כתב בספר חידושי מרן רי"ז הלוי [הל' ע"ז פ"ח] לבאר דברי הרמב"ם שנעבד אסור לגבוה אף עם עבד את בהמת חבירו, וביאר הגרי"ז שהכל תליא בעבירה ולא באיסור שחל, משום שאי"צ שיחול 'שם ע"ז' בנעבד, אלא עצם המציאות שנעבדה בו עבירה אוסרו לגבוה דומיא דנוגח ורובע שאיסורם לגבוה אף ללא שם שנתפס בהם, ועלפי"ז ביאר דברי הירושלמי בכלאיים שדימה זאת לאוסר דבר שאינו שלו, עיי"ש באריכות – להוסיף.
על פי זה יבוארו היטב, דברי היד רמה, דכיוון שבע"ז בעינן שיתפס שם ע"ז בשונה מנעבד שאי"צ לשם זה, ואילו לא היה נצרך להתפיס שם ע"ז בחפץ שנעבד על מנת לאוסרו היה אוסר אדם אף דבר שאינו שלו, א"כ יל"ב, דבאמת אין כוונת היד רמה לומר שכל טעם ההיתר בהרים זהו משום שאין אדם אוסר דבר שא"ש, אלא דאחר שלא חל שם ע"ז בהר כפי שדרשו חז"ל מאלוהיהם על ההרים ולא ההרים אלוהיהם, א"כ, שוב איננו יכול לאסור את ההר משום שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ובע"ז בעינן שיתפס שם ע"ז בחפצא, בשונה מנעבד לדעת הרמב"ם שהכל תליא בעבירה ואי"צ להתפיס בחפצא ולהכי יכול לאסור אף את בהמת חבירו.
וא"כ, מכיוון שבעינן התפסה בחפצא בע"ז והר אינו הופך להיות חפצא של ע"ז א"כ ממילא אינו יכול לאסור מחמת העבירה כשלעצמה כיוון דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו ומחמת גוף העבירה כשלעצמה אין נאסר ההר משום שבעינן בע"ז שיתפס בחפצא והר אינו הופך להיות חפצא דע"ז, וא"כ אף בהר שלו לא יאסר משום שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו המכוון בזה שלא סגי בע"ז בעבירה כשלעצמה אלא דבעינן שיתפס בגוף החפצא איסור.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' מרץ 07, 2018 12:25 am

מז, ב
מדוע אין ברירה באיסור אבני העבודה זרה?
מבואר במשנה, כי כותל ע"ז שנמצא בסמיכות ליהודי שנפל, עציו ואבניו אסורים בהנאה.
ופירש רש"י, "אבניו ועציו ועפרו. של אותו כותל מטמאין כשרץ אפילו חלקו לפי שאין ברירה.".
וראיתי קושיא עצומה בספר דף על הדף, דהלא קיי"ל שבאיסורים דרבנן יש ברירה, ואם כן איסור ע"ז שהינו מדרבנן כמבואר בגמ' בשבת, אם כן מדוע שלא יהא ברירה ביחס לאיסור אבני הע"ז, והיא קושיא נפלאה ביותר.
והיה מקום לדון, דאילו הנידון היה עומד ביחס לאיסורים דרבנן, אזי נכונה הנחת השאלה.
אולם מכיוון שיסוד הנידון הוא ביחס לממונות, האם אבנים אלו שייכים לצד הע"ז או לצד הישראל, ואותו ספק ממוני היה קיים, גם אילו היה מדובר בכותל של ראובן ושמעון היהודים שנפל, עיין ריש מסכתא בבא בתרא.
ומאחר ששם הנידון הינו נידון ממוני, אם כן בזה לא שייך לומר דאיסור אבני ע"ז הינו דרבנן, ויהא בו ברירה, מכיוון שבממונות אין ברירה והוא שורש הספק.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מרץ 07, 2018 9:01 am

אוי"ל באו"א: מכיוון שכל האבנים אסורות בהנאה מדאורייתא - לא רצו חכמים להקל בטומאתם, ולומר שחלק מהאבנים אסורות בהנאה ומטמאות, וחלק אסורות בהנאה ואינן מטמאות.
ועוד חשבתי לומר, שמכיוון שאסורות בהנאה - שוב אין מה לחלק את האבנים, אלא שזה לא פשוט, דהנה אם יבואו הכמרים ויתבעו לתת להם חצי מהאבנים - הדין עמהם, דהא לגויים אין איסור הנאה מע"ז לכאורה, ובמילא נשארו חצי מהאבנים ליהודי, ואעפ"כ אומר רש"י שגם אבנים אלו אסורות בהנאה (מספיקא דאורייתא) ומטמאות (כנ"ל).

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' מרץ 07, 2018 9:46 am

עזריאל ברגר כתב:אוי"ל באו"א: מכיוון שכל האבנים אסורות בהנאה מדאורייתא - לא רצו חכמים להקל בטומאתם, ולומר שחלק מהאבנים אסורות בהנאה ומטמאות, וחלק אסורות בהנאה ואינן מטמאות.


סברא יפה.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' מרץ 08, 2018 3:48 pm

מח, ב
חוף שרתון לעומת חוף הרצליה
דרכא אחרינא
בגמ' בב"ב [נז,ב] מבואר דבמקום דאיכא דרכא אחרינא פושע הוא, ואסור להלך במקום שיש חשש של לעצום עיניו מראות ברע.
יש לדון, במקום שאיכא דרכא אחרינא, אולם יותר קשה להלך באותה דרך, ובדרך הקלה מתקים חשש של ועוצם עיניו מראות ברע, האם מה שקשה להלך בדרך האחרת, שוב אין זה נחשב כדרכא אחרינא, או דלא שנא.
ונתרגם את זה באופן מעשי, האם על האדם לטרוח וללכת לחוף הרצליה, הגם שהנגישות הרבה יותר קשה, עם פחות יתרונות, מאשר חוף שירתון בתל אביב, שאמנם קצת יותר פרוץ, אבל אין להשוותו בכלל ביחס לחופים הנפרדים האחרים הרחוקים.
ויש לכאורה להביא ראיה מדברי התוס' בסוגיין,
"אי דאיכא דירכא אחרינא - פי' קצר כזה דאי בעינן למימר אפי' ארוך יותר אם כן אין לדבר סוף".

ואם כן משמע, דבמקום שיש יותר טירחה, שוב אין זה בכלל דרכא אחרינא, וצ"ע.
שוב ראיתי שעמדו הפוסקים מראיה זו ופלפלו בה.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' מרץ 08, 2018 3:51 pm

ההוא דאמר כתב:מז, ב
מדוע אין ברירה באיסור אבני העבודה זרה?
מבואר במשנה, כי כותל ע"ז שנמצא בסמיכות ליהודי שנפל, עציו ואבניו אסורים בהנאה.
ופירש רש"י, "אבניו ועציו ועפרו. של אותו כותל מטמאין כשרץ אפילו חלקו לפי שאין ברירה.".
וראיתי קושיא עצומה בספר דף על הדף, דהלא קיי"ל שבאיסורים דרבנן יש ברירה, ואם כן איסור ע"ז שהינו מדרבנן כמבואר בגמ' בשבת, אם כן מדוע שלא יהא ברירה ביחס לאיסור אבני הע"ז, והיא קושיא נפלאה ביותר.
והיה מקום לדון, דאילו הנידון היה עומד ביחס לאיסורים דרבנן, אזי נכונה הנחת השאלה.
אולם מכיוון שיסוד הנידון הוא ביחס לממונות, האם אבנים אלו שייכים לצד הע"ז או לצד הישראל, ואותו ספק ממוני היה קיים, גם אילו היה מדובר בכותל של ראובן ושמעון היהודים שנפל, עיין ריש מסכתא בבא בתרא.
ומאחר ששם הנידון הינו נידון ממוני, אם כן בזה לא שייך לומר דאיסור אבני ע"ז הינו דרבנן, ויהא בו ברירה, מכיוון שבממונות אין ברירה והוא שורש הספק.


שמעתי סברא נוספת, דהגם שאיסור טומאת ע"ז הינו מדרבנן, מכל מקום זהו חלק מהדין איסורי הנאה מדאורייתא שחז"ל הרחיבו את האיסור גם שיטמא, ואם כן אין מקום לדון מצד הדרבנן כשלעצמו, דהלא כל תוכנו של הטומאה דרבנן, זוהי הרחבה של האיסור הנאה דאורייתא, ואי אפשר להפריד ולטעון שזהו נידון ברירה בדרבנן כשלעצמו.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' מרץ 09, 2018 1:04 am

נ, א
בנן של קדושים
"א"ר יוחנן בנן של קדושים מהלך עליהן ואנן נפרוש מהן, מאן ניהו בנן של קדושים רבי מנחם ברבי סימאי ,ואמאי קרו ליה בנן של קדושים דאפי' בצורתא דזוזא לא מיסתכל"
א. מדוע אם כן נקרא בנן של קדושים, והלא הקדושה היא משום שהוא לא מסתכל בצורתא דזוזא.
ב. האם המושג 'קדוש', זהו רק באדם שהתנזר מתאוות הממון, והלא ישנם עוד חלקים רבים בפרישות, בקדושה ובטהרה, ומדוע את הביטוי בנן של קדושים מצינו רק ביחס לשלילת תאוות הבצע.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' מרץ 09, 2018 1:07 am

מט, א
מדוע לא אומרים זה וזה גורם בשני עניינים
תוס' ד"ה שאם,
"דאין נקרא זה וזה גורם אלא כששניהם מענין אחד כמו הברכת איסור באילן היתר ששניהם אילן וכמו זבל נבייה וקרקע דלעיל אבל אגוז וקרקע שני ענינים הם".

צריך להבין, מהו גדר הענין שזה וזה גורם מותר, רק בעניין אחד ולא בב' עניינים, והלא סו"ס אף בב' ענינים הוי הרכבה מב' דברים שונים.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' מרץ 09, 2018 1:10 am

נ, ב
איך אמר רב ששת על אביו שאינו חכם
ולית נגר ולא בר נגר דיפרקינה
ופירש רש"י,
"נגר בן נגר. חכם בן חכם"

ממשיכה הגמ',
"אמר רב ששת אנא לא נגר אנא ולא בר נגר אנא".

ומקשים, הלא אם בר נגר פירושו בנו של אדם חכם, היאך אמר רב ששת על אביו שאינו נגר - חכם, והלא בזה ממעיט הוא לכאורה מכבודו, וצ"ת.

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי בקרו טלה » ו' מרץ 09, 2018 1:16 am

ההוא דאמר כתב:נ, א
בנן של קדושים
"א"ר יוחנן בנן של קדושים מהלך עליהן ואנן נפרוש מהן, מאן ניהו בנן של קדושים רבי מנחם ברבי סימאי ,ואמאי קרו ליה בנן של קדושים דאפי' בצורתא דזוזא לא מיסתכל"
א. מדוע אם כן נקרא בנן של קדושים, והלא הקדושה היא משום שהוא לא מסתכל בצורתא דזוזא.

תוספות פסחים דף קד עא
דלא מסתכל בצורתא דזוזא - ארבי מנחם קאי דאמר במועד קטן בפרק בתרא (דף כה:) כי קא ניחא נפשיה דר' מנחם בר רבי סימאי אישתנו כל צילמניא והוו למיחצלייא פירוש חלקים בלא צורה ותולה קדושתו באביו שגם אביו היה קדוש

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' מרץ 09, 2018 8:56 am

ההוא דאמר כתב:נ, א
בנן של קדושים
"א"ר יוחנן בנן של קדושים מהלך עליהן ואנן נפרוש מהן, מאן ניהו בנן של קדושים רבי מנחם ברבי סימאי ,ואמאי קרו ליה בנן של קדושים דאפי' בצורתא דזוזא לא מיסתכל"
א. מדוע אם כן נקרא בנן של קדושים, והלא הקדושה היא משום שהוא לא מסתכל בצורתא דזוזא.
ב. האם המושג 'קדוש', זהו רק באדם שהתנזר מתאוות הממון, והלא ישנם עוד חלקים רבים בפרישות, בקדושה ובטהרה, ומדוע את הביטוי בנן של קדושים מצינו רק ביחס לשלילת תאוות הבצע.

האם ההסתכלות בצורת מטבע היא ענין של תאוות ממון, או שזה שייך לחשש עבודה זרה וכיו"ב מצד דמות האדם המוטבעת בו?
ולהעיר שבימינו יש מטבעות שיש עליהם סמלים של ע"ז.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' מרץ 09, 2018 8:57 am

ההוא דאמר כתב:נ, ב
איך אמר רב ששת על אביו שאינו חכם
ולית נגר ולא בר נגר דיפרקינה
ופירש רש"י,
"נגר בן נגר. חכם בן חכם"

ממשיכה הגמ',
"אמר רב ששת אנא לא נגר אנא ולא בר נגר אנא".

ומקשים, הלא אם בר נגר פירושו בנו של אדם חכם, היאך אמר רב ששת על אביו שאינו נגר - חכם, והלא בזה ממעיט הוא לכאורה מכבודו, וצ"ת.

כנראה שהיה ידוע לכל השומעים שאביו אינו שייך למדרגה זו.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' מרץ 09, 2018 1:27 pm

ההוא דאמר כתב:מח, ב
חוף שרתון לעומת חוף הרצליה
דרכא אחרינא
בגמ' בב"ב [נז,ב] מבואר דבמקום דאיכא דרכא אחרינא פושע הוא, ואסור להלך במקום שיש חשש של לעצום עיניו מראות ברע.
יש לדון, במקום שאיכא דרכא אחרינא, אולם יותר קשה להלך באותה דרך, ובדרך הקלה מתקים חשש של ועוצם עיניו מראות ברע, האם מה שקשה להלך בדרך האחרת, שוב אין זה נחשב כדרכא אחרינא, או דלא שנא.
ונתרגם את זה באופן מעשי, האם על האדם לטרוח וללכת לחוף הרצליה, הגם שהנגישות הרבה יותר קשה, עם פחות יתרונות, מאשר חוף שירתון בתל אביב, שאמנם קצת יותר פרוץ, אבל אין להשוותו בכלל ביחס לחופים הנפרדים האחרים הרחוקים.
ויש לכאורה להביא ראיה מדברי התוס' בסוגיין,
"אי דאיכא דירכא אחרינא - פי' קצר כזה דאי בעינן למימר אפי' ארוך יותר אם כן אין לדבר סוף".

ואם כן משמע, דבמקום שיש יותר טירחה, שוב אין זה בכלל דרכא אחרינא, וצ"ע.
שוב ראיתי שעמדו הפוסקים מראיה זו ופלפלו בה.


אמנם יש שדחו, דשאני חומרא דעריות, ומצאתי בח"ח [במ"ח לשוה"ר כלל ו' אות יד], "
ונראה לי, דסברת הגמרא דבעריות מפני שנפשו של אדם מחמדתן צריך להחמיר יותר, דהגם שעתה חושב שלא ניחא ליה בהנאה זו, פן יתגבר יצרו עליו בעל כרחו ויבוא להרהר עי"ז, וכן מצינו בכמה ענינים שהחמירו יותר בעניני הסתכלות מכל האיסורים שבתורה אף בלא אפשר ולא מכוין, וכענין שאמרו בברכות (דף ס"א) אחורי ארי ולא אחורי אשה, פגע באשה בדרך רץ אחריה ומסלקה לצדדין, ומשמע מדברי האחרונים באה"ע דאפילו לית ליה דרכא אחרינא למיזל ולא ניחא ליה בהסתכלות אפילו הכי אסרו חז"ל והכל מטעם שכתבתי כנ"ל. ומ"ש רשב"ם דקי"ל הרחק מן הכיעור היינו בענינים כאלו שמצוי פתוי היצר וגם לעז הבריות מאוד".

ואם כן ניתן לדחות את הראיה מהתוס' היות ומיירי בע"ז, ויתכן דשאני עריות דחמירי מע"ז בזה.
ובשו"ת עטרת פז שו"ת עטרת פז [חלק א כרך ג - אבן העזר סימן ו] כתב, "
נהדר אנפין לנידון דידן, דאמנם אף אם כנים דברינו במה שרצינו לדייק מדברי הרמ"ה שבמקום דאיכא דרכא אחרינא שהיא תגרום לו להפסד ממון, בכ"ז הוי בכלל דרכא אחרינא שאסור לו לעבור במקום שיש בו מראות אסורות. הנה לכאורה מדברי התוס' בפסחים (כה ע"ב ד"ה לא אפשר) אפשר לדייק דלעולם בכהאי גוונא לא חשיב דרכא אחרינא, דהא כתבו שם לגבי מאי דאמרה הגמ' התם בלא אפשר ולא מכוין לכו"ע שרי, דכל דלא אפשר כדרכו אלא בטורח גדול הוי כלא אפשר. ע"ש. ולפי דבריהם אלו אפ"ל דה"ה בענין דרכא אחרינא, דכל שהדרך השניה תגרום לו טורח גדול לא חשיב כדרכא אחרינא, ואין הוא צריך להטריח את עצמו ללכת בדרך הוו. ובאמת כן מתבאר נמי להדיא מדבריהם בעבודה זרה (מח ע"ב) שלגבי מאי דאמרה הגמ' התם, דאי ליכא דרכא אחרינא מותר לעבור מתחת לעץ אשרה, כתבו התוס' (שם ד"ה אי דליכא דרכא אחרינא), פי' קצר כזה, דאי בעינן למימר אפילו ארוך יותר אין לדבר סוף. ע"ש. (ועי' בשו"ע הל' עבודת כוכבים (סי' קמב ס"ט) שמרן נקט בלשונו ג"כ כדברי התוס', שכתב שם, ואם יש לו דרך אחרת קצרה כמוה אסור לעבור תחתיה וכו'. ע"ש). הא חזינן מדבריהם אלו ביתר שאת דלא חשיב דרכא אחרינא אלא כשב' הדרכים שוות לגמרי ממש, ואפילו אם הדרך השניה ארוכה מעט לא הוי כדרכא אחרינא, וא"כ אפשר לומר דה"ה נמי אם הדרך השניה תגרום לו הוצאת ממון יתירה לא חשיב כדרכא אחרינא".

עוד הביא שם במוסגר,
וראה במאירי פסחים (שם) ד"ה הנאה הבאה, דמתבאר קצת מדבריו שאפילו בטורח גדול חשיב כאפשר, וכן דייק מדבריו גם הרב המגיה שם (הערה 96). ע"ש. אולם אין זה ברור לגמרי משום שבחידושיו בשבת (כט ע"ב) משמע דלעולם במקום טורח גדול חשיב כלא אפשר, וכמו שכתב הרב המגיה גופיה שם. יעו"ש. וע"ע בפירוש רבינו חננאל פסחים (שם) שכתב וז"ל: כל היכא דאפשר, פי' יש דרך אחרת ואפשר לו שלא יעבור דרך שם. ע"ש. ולכאורה משמע מדבריו דבכל גוונא שיש דרך אחרת לעבור בה הוי בגדר אפשר, ואף שיהיה לו בזה טורח. ועוד צ"ב.

וראה עוד בעטרת פז [שם] שהביא לדון דשאני עריות מע"ז,
"והנה ראיתי בשו"ת אז נדברו (ח"ז סי' עה) כי הרב השואל שם הביא את דברי התוס' בע"ז (מח ע"ב) הנ"ל שמתבאר מדבריהם דלא הוי דרכא אחרינא אלא כשב' הדרכים שוות, אבל אם אחד הוא יותר ארוך לא. וכתב ע"ז דאין משם ראיה לנידון דידן, משום שכל מה שדיברו שם תוס' זה דוקא בענין עבודה זרה, דאין בו אלא איסור בלבד, ולהכי לא החמירו בזה חכמים להטריח יותר מדאי, אולם בענין מראות אסורות שהוא ענין של תאוה לאו מילתא היא לומר שאם הדרך השניה יותר ארוכה דא"צ לטרוח, וכי בכה"ג אין חשש של תאוה אם בכ"ז ילך בדרך שיש בה מראות אסורות, ולכן פשיטא ליה להרב השואל דבגוונא שיש לו אפשרות אחרת מלעבור במקום שיש בו מראות אסורות, אף שזה יגרום לו להוצאות ממון (כגון נסיעה במונית פרטית במקום אוטובוס), חשוב כדרכא אחרינא. ע"ש. ואמנם האמת היא דאף לו יהי כן כדבריו שאין ראיה מדברי התוס' בע"ז (שם) משום דמיירי התם בענין ע"ז בלבד, (ועי' היטב בחי' הריטב"א ע"ז (שם) בד"ה הא דאיכא וכו'. ע"ש), אולם מדברי התוס' בפסחים הנ"ל (כה ע"ב) לכאורה שפיר הוי ראיה, דהרי התם דברו בענין לא אפשר ולא מתכוין, והסוגיה התם מיירי בכל האיסורים עי' בריטב"א יומא (לד ע"ב) ד"ה אמר אביי, ובפני יהושע בחי' לשבת (ריש דמ"ב ע"ב), ובמלא הרועים (מער' דבר שאינו מתכוין אות א), ובש"ך יו"ד (סי' קמב סקל"ד). ע"ש. וממילא מאי דהסיקו התוס' התם דבטורח גדול חשיב כלא אפשר הרי זה בכל האיסורים, ולכן גם במילתא דמראות אסורות הוי דינא הכי דטורח גדול לא הוי כדרכא אחרינא. [ואף למה שהבאנו לעיל מדברי הח"ח בשמירת הלשון (כלל ו אות יד), שמדבריו שם עולה דענין עריות חמיר טפי משאר איסורים, ולכן כתב שם דאע"ג שבשאר איסורים שרינן אפשר ולא מתכוין כמבואר בגמ' דפסחים (שם), בכ"ז בעריות אוסרים כיון שנפשו של אדם מחמדתן ושמא בסופו יתכוין, ולכן באיכא דרכא אחרינא אסור ללכת שם אף שלא מתכוין, עכ"פ לגבי אופן דלא אפשר ולא מתכוין לכאורה שוה איסור עריות לשאר איסורים כדחזינן מהגמ' דב"ב (שם) דבליכא דרכא אחרינא שרי, וזה משום שהוא בגדר לא אפשר ולא מתכוין, וממילא כשם שבטורח גדול הוי כלא אפשר ה"ה דהוי כליכא דרכא אחרינא. וק"ל. ודו"ק]".

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' מרץ 09, 2018 1:38 pm

ההוא דאמר כתב:מט, א
מדוע לא אומרים זה וזה גורם בשני עניינים
תוס' ד"ה שאם,
"דאין נקרא זה וזה גורם אלא כששניהם מענין אחד כמו הברכת איסור באילן היתר ששניהם אילן וכמו זבל נבייה וקרקע דלעיל אבל אגוז וקרקע שני ענינים הם".

צריך להבין, מהו גדר הענין שזה וזה גורם מותר, רק בעניין אחד ולא בב' עניינים, והלא סו"ס אף בב' ענינים הוי הרכבה מב' דברים שונים.


ונראה לבאר, דהנה כתב המרדכי [חולין פ"י רמז תשל"ז], בביאור הדין בגמ' ביבמות [קה,א], שיבמה שרקקה דם, יריקתה כשרה לפי שאי אפשר בלא צחצוחי רוק.
וצ"ב, מדוע לא נימא שמיעוט הרוק יתבטל ברוב הדם ותיפסל הרקיקה. וכתב עלה המרדכי בתירוצו השני , שהיות והרוק נולד יחד עם הדם בתערובת, כה"ג אין אומרים ביטול ברוב, ולהכי אין מתבטל הרוק וכשרה היריקה. וז"ל,
"אי נמי ליכא למימר ביטול ברוב אלא בדבר שהיה ניכר בפני עצמו תחלה, ואחר כך נתערב, אבל בדבר שתחלת ביאתו לעולם מעורב, כגון, בב"ק [וביבמות] ליכא למימר דבטיל".

ולומדים האחרונים בדבריו, דדבר שנולד בתערובת, אין זה נחשב שתי דברים הסותרים, אלא מהווה מציאות אחת של דם ורוק יחדיו שנולדו בתערובת, ולא הופרדו מעולם.
ומעתה י"ל, דכאשר זה וזה גורם הינו בעניין אחד, אם כן הוי שני דברים המנגדים, וכל אחד מהגורמים הינו סיבה הופכית ביחס לשני, ולכך הדבר שנולד אינו מתייחס לאיסור.
אולם שאני אגוז ואדמה שהוו מב' עניינים, ואם כן אין זה נחשב כסתירת הסיבות, אלא כסיבה אחת המגדלת, ואדרבא זהו צורת גידולו בב' עניינים, ומשום כך נחשב שצומח מחמת ב' הדברים כאחד, הן מחמת האדמה והזבל האסור והן מחמת האגוז, וכיוון שיש כאן צד איסור גמור, בלא דבר אחר המבטלו [דהאגוז אינו נחשב כסיבה הסותרת, מאחר וצורת גידולו של צמח הינו מחמת ב' עניינים] ואין בו דין זוז"ג דמותר.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ש' מרץ 10, 2018 7:38 pm

מט, א
בגדר איסור הנאת כילוי בטבל
תוד"ה שאם נטע. וא"ת מ"ש גידולי אגוז של ערלה מגידולי טבל ומעשר שני שהן חולין ואפי' גידולי תרומה אלא שגזרו עליהן. בי"ח דבר וי"ל דערלה שאסורה בהנאה יש לאסור הגידולין שגם זה הנאה היא אבל באיסור אכילה אין לאסור הגידולין שאינו אוכל האיסור עצמו.
וכתב הרש"ש, דניתן לומר, דטבל נאסר הנאה של כילוי, וכאן כבר כלה הזרע באדמה, ומשום כך הגידולין מותרין.
והנה יש לחקור, בגדר הנאה של כילוי בטבל, האם פירושו שהאיסור הוא לכלות את הדבר, ואין זה אלא איסור להעלים ולכלות את הטבל ע"י הנאה.
או דילמא, דיש איסור הנאה מהטבל, בצורת איסור הנאה מלכלותו, היינו, דבעצם האיסור הנאה בטבל הוא מוגבל, דכל שאר הנאות מותרות, ואולם ההנאה שמביאה לידי כילוי אסורה גם בטבל.
ומהרש"ש יש להוכיח כצד הראשון, דאין איסור הנאה כלל בטבל, גם לא בשיעור של כילוי, דאל"כ מה לי בכך שכבר כלה הטבל בזריעתו באדמה, מכל מקום כאשר הצומח ממנו יש לו דין טבל, ממילא יש איסור הנאה בשיעור של כילוי.
ובהכרח שהאיסור הינו לכלות את הטבל, וכאן שכבר כלה מאליו בזריעתו באדמה, שוב אין כל מניעת איסור להשתמש בגידולין.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' מרץ 11, 2018 12:53 am

נב, א
ביאורים נפלאים של הריטב"א, בעניין מעמיד דיין ע"ה במקום ת"ח
כל המעמיד דיין שאינו הגון כו' פירוש שכשם שאין השכינה שורה במקום עבודת גלולים כך אין אלהים נצב בעדת דיין שאינו הגון:

הארה נוספת כותב הריטב"א
ובמקום תלמידי חכמים כו' פירוש דכשם שמזבח מכפר מחבב ומזיח כדאיתא בפ"ק דכתובות כך תלמידי חכמים:

חזינן, מהי גודל מעלת הת"ח, שמכפר עוונות, ומזיח גזירות, ומגן על הדור כולו.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' מרץ 11, 2018 3:58 am

עזריאל ברגר כתב:
ההוא דאמר כתב:נ, ב
איך אמר רב ששת על אביו שאינו חכם
ולית נגר ולא בר נגר דיפרקינה
ופירש רש"י,
"נגר בן נגר. חכם בן חכם"

ממשיכה הגמ',
"אמר רב ששת אנא לא נגר אנא ולא בר נגר אנא".

ומקשים, הלא אם בר נגר פירושו בנו של אדם חכם, היאך אמר רב ששת על אביו שאינו נגר - חכם, והלא בזה ממעיט הוא לכאורה מכבודו, וצ"ת.

כנראה שהיה ידוע לכל השומעים שאביו אינו שייך למדרגה זו.

מ"מ אין זה כיבוד אב.
ועיין ספר דף על הדף(וכן היה נראה לפענ"ד)
ועיין עוד בספר זה מצאתי מש"כ בזה.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' מרץ 13, 2018 12:07 am

דף נו:
ההוא ינוקא דתנא עבודת כוכבים בשית שני
ופירש רש"י בשית שנין - בן שש שנים.
וקשה לי מדוע לא פירש כפשטות לשון הגמרא שלמד המסכתא שש שנים. וצע"ק.
ועיין רבינו חננאל.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' מרץ 15, 2018 3:20 pm

נה, א
האם יש כח לסיטרא אחרא?
בעת 'מלחמת סיני' התבטא אחד מגדולי ישראל זצ"ל, שכל הנצחונות של ה'ציונים' מגיעים מהסיטרא – אחרא, ואין זה מכח הקדושה. [ענין זה שיש כח לסט"א, מבואר במכתב מאליהו [ח"א ע' 237] מאמר "רשות הס"א גדולה מאד"].
אולם מרן הגרי"ז זצ"ל, אמר דרך אחרת בענין. בגמ' בע"ז [נה,א] נאמר, "א"ל זונין לר"ע: 'לבי ולבך ידע דעבודת כוכבים לית בה מששא, והא קחזינן גברי דאזלי כי מתברי ואתו כי מצמדי, מ"ט'? [שנינו יודעים היטב שאין ממש בע"ז, ומכל מקום רואים אנו אנשים שהולכים חולים לע"ז וחוזרים בריאים לאחר שעובדים לע"ז] אמר לו: אמשול לך משל, למה"ד? לאדם נאמן שהיה בעיר, וכל בני עירו היו מפקידין אצלו שלא בעדים, ובא אדם אחד והפקיד לו בעדים. פעם אחת שכח והפקיד אצלו שלא בעדים, אמרה לו אשתו: 'בוא ונכפרנו', אמר לה: 'וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן אנו נאבד את אמונתנו'? כך יסורין, בשעה שמשגרין אותן על האדם משביעין אותן: 'שלא תלכו אלא ביום פלוני, ולא תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית, ועל ידי פלוני ועל ידי סם פלוני'. כיון שהגיע זמנן לצאת הלך זה לבית עבודת כוכבים, אמרו יסורין: 'דין הוא שלא נצא', וחוזרין ואומרים: 'וכי מפני ששוטה זה עושה שלא כהוגן אנו נאבד את שבועתנו'? והיינו דא"ר יוחנן 'מאי דכתיב 'וחליים רעים ונאמנים'? רעים – בשליחותן, ונאמנים – בשבועתן'. ממשיכה שם הגמ' ואומרת שיש בית עובדת כוכבים שכאשר העולם זקוקים לגשמים, נראה להם בחלום ואומר להם 'שחטו לי אדם ואוריד לכם גשם', וכאשר שוחטים יורד באמת הגשם. ועונה על כך רב יהודה עלפי"ד רב 'מאי דכתיב 'אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים'? מלמד שהחליקן בדברים כדי לטורדן מן העולם'.
וביאר מרן הגרי"ז זיע"א, שבאמת אף התירוץ על השאלה השניה של הגמ' כיצד יתכן שיורד מטר בשעה שמקיימים את ציווי העבודת כוכבים. הוא כעין התירוץ על הקושיא הקודמת. כלומר, שבעצם הגשם היה צריך לרדת בשעה זו מאליו, אלא שלעבודה זרה ניתן כח לעשות מעשה רמאות, שאדם יחשוב כאילו היא הורידה את הגשם. והיינו, שיודעת הסט"א שכעת הגיע זמנם של הגשמים, ומשום כך היא מגיעה לכומר ואומרת לו שישחוט אדם לע"ז, וכשנשחט האדם, אומרת הסט"א "הנה הגשם"..
המשיך הרב מבריסק, שמכאן למדנו, שלסט"א אין כלל כח וממשות. ואין הכוונה כדברי אותו גדול שהסטרא אחרא עשתה את הניצחון. אלא שעם ישראל היה נתון בסכנה גדולה והקב"ה הצילם על ידי אותם נצחונות, ואולם, לסט"א יש כח שבאותו רגע היא שלחה את החיילים הציונים, והם אומרים "אנחנו עשינו זאת".
נמצינו למדים מדברי הגרי"ז, שלסט"א אין כלל כח, ואולם טוענת ברמאות ואומרת כביכול "שכל מעשי הקב"ה היא פעלה זאת", בבחינת "כוחי ועוצם ידי" ושאר דבריו הכוזבים של היצה"ר.
ויש להעיר, דהיאך יענה בעל המכתב מאליהו, על הראייה מסוגיין, שאין לסט"א כל כח ואין זה אלא אחיזת עיניים בלבד.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' מרץ 18, 2018 4:50 pm

מרקוליס
ישנו נידון מרתק שעלה כאן בפורום, במקום אחר, האם הדולמנים המצויים לרוב בגולן, יש בהם חשש של מרקוליס.
אני מצרף את הקישור לתועלת:
viewtopic.php?f=7&t=39334#p443571

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' מרץ 18, 2018 5:55 pm

נה, א
מה לרופאים בבית יראי ה'?
כך יסורין בשעה שמשגרין אותן על האדם משביעין אותן שלא תלכו וכו' ולא תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית ועל ידי פלוני ועל ידי סם פלוני.
לכאורה יש להקשות מכאן, על דברי הרמב"ן הנודעים [פ' בחוקתי פכ"ו],
"אבל הדורש השם בנביא לא ידרוש ברופאים. ומה חלק לרופאים בבית עושי רצון השם, אחר שהבטיח וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך, והרופאים אין מעשיהם רק על המאכל והמשקה להזהיר ממנו ולצוות עליו".

ואילו מדברי הגמ' משמע, שנצטוו היסורים שיצאו על ידי רופא פלוני וע"י סם פלוני.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' מרץ 18, 2018 5:59 pm

נד, א
'אונס רחמנא פטריה'.
אבקש מראי מקומות, האם חטא באונס נחשב כחטא, או שלאו.
והאם תליא בנידון הידוע, של החמדת שלמה [הביאו הקוב"ש ריש כתובות], שמעשה באונס אינו מתייחס לעושהו, ועיין בכתבי הגר"ח [קידושין נ, א], ובחידושי הגרי"ז [עניינים, סי' כד], שהגדר הוא אחר, שאין חיוב אחריות ועונש על מעשה באונס.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' מרץ 19, 2018 4:31 pm

נט, א
מהו עיקר הגירות, המילה או הטבילה
"על בניהם שהם ממזרים, ר' יוחנן לטעמיה, דא"ר יוחנן לעולם אינו גר עד שימול ויטבול, וכיון דלא טביל עובד כוכבים הוא".
יש לדון מה פועל את עיקר הגירות, האם המילה והטבילה אינה אלא בגדר תנאי, או לאידך גיסא דהטבילה היא העיקר והמילה מעכבת כתנאי בגירות.
או דילמא, דשניהם כאחד פועלים את הגירות, וכ"א פועל מחצית ממעשה הגירות.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' מרץ 19, 2018 4:32 pm

ההוא דאמר כתב:נה, א
מה לרופאים בבית יראי ה'?
כך יסורין בשעה שמשגרין אותן על האדם משביעין אותן שלא תלכו וכו' ולא תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית ועל ידי פלוני ועל ידי סם פלוני.
לכאורה יש להקשות מכאן, על דברי הרמב"ן הנודעים [פ' בחוקתי פכ"ו],
"אבל הדורש השם בנביא לא ידרוש ברופאים. ומה חלק לרופאים בבית עושי רצון השם, אחר שהבטיח וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך, והרופאים אין מעשיהם רק על המאכל והמשקה להזהיר ממנו ולצוות עליו".

ואילו מדברי הגמ' משמע, שנצטוו היסורים שיצאו על ידי רופא פלוני וע"י סם פלוני.


ויש ליישב, עפ"י מה שכתב בשו"ת ציץ אליעזר [חלק י סימן כה פרק יט],
"... כתבתי לו דלדעתי ההסבר לכך חבוי במאמרם ז"ל בע"ז ד' נ"ה ע"א דאיתא: יסורין בשעה שמשגרין אותן על האדם משביעין אותן שלא תלכו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית ועל ידי פלוני ועל ידי סם פלוני וכו' והיינו דאמר ר' יוחנן מה דכתיב וחלים רעים ונאמנים רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתן. וביאורו של מאמר חז"ל זה הוא, דבעבור שהאיש הזה חטא קצבו לו מן השמים עונש לריצוי חטאו שיסבול יסורין וחולי ל"ע לזמן קצוב, והיה אם האיש עושה תשובה כראוי ומשליך יהבו על ד' בכל לבו עד שהיודע תעלומות יעיד עליו על כך, אזי הוא זוכה ומתרפא מן השמים גם לפני הזמן שקצבו לו לחליו, וזהו ביום פלוני. ואם לאו, גזרה עוד חכמתו יתברך למסור את האיש הזה לידי הטבע שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו להחיות בהם נפש כל חי, ויסוריו ומחלתו לא ילכו ולא יסתלקו ממנו כי עם /אם/ על ידי איש פלוני וסם פלוני".

ונראה ליישב באופן מרווח, עפ"י מה שכתב בהגהות היעב"ץ בסוגיין,
"וע"י פלוני וע"י סם פלוני. נ"ב נ"ל דה"פ וגם עי"פ וע"י סם פלוני תצאו ליום הקצוב בסוף, אע"פ שהדין היה נותן מאחר שלא בטח בה' ושם מבטחו באדם ובסם לא יצאו, ודוק".

ואם כן נמצינו למדים, דזה ברור שיראי ה' אינם צריכים את הרפואה והרופאים, אולם החידוש הוא דגם אדם ששם באדם מבטחו, מ"מ הושבעו היסורים שיצטרכו ללכת ע"י אותו רופא פלוני והסם המסויים.
אמנם י"ל עוד, דבספר מכתב מאליהו כתב שאין מחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן בהיתר הרפואה, אלא דהכל תלוי בדרגת בטחונו של האדם, דכאשר שלם הוא בבטחונו אזי לכו"ע מה חלק לרופאים בבית יראי ה', בשונה מאם אינו בוטח מבטח עוז בה"א דבזה יש וחייב הוא ללכת לדרוש ברופאים.
ולפי"ז יש ליישב את סתירת דברי הרמב"ן שהביא בשו"ת דברי יציב [ליקוטים והשמטות סימן קיד], דהרמב"ן כותב בתורת האדם [שער המיחוש ענין הסכנה עמ' מ"ב], והובא בב"י יו"ד ריש סי' של"ו, דהאי רשות לרפאות רשות דמצוה הוא ובכלל פיקוח נפש וכו' וש"מ כל רופא שיודע בחכמה ומלאכה זו חייב הוא לרפאות ואם מנע עצמו הרי זה שופך דמים עיין שם".
ולמבואר י"ל, דהתם מיירי שאין החולה בוטח בשלמות בהקב"ה, ואז יש חיוב על הרופא לרפאותו.
והנה בדברי יציב כתב, דכל דברי הרמב"ן מיירי בזמן שיש נביא בישראל. ועפ"ז י"ל, דאין כל סתירה מדברי הגמ' דילן, דמיירי בכל שעה ואף אם בטל חזון הנבואה מעם ישראל.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' מרץ 20, 2018 2:09 am

נט, ב
מדוע עכו"ם המנסך יין לע"ז חייב, ומאי שנא מהיזק שאינו ניכר
אמר רב אשי האי עובד כוכבים דנסכיה לחמרא דישראל בכוונה אע"ג דלזבוניה לעובד כוכבים אחרינא אסור שרי ליה למישקל דמיה מההוא עובד כוכבים מאי טעמא מיקלא קלייה.
צריך עיון טובא, מדוע דין זה אינו שייך לנידון בגמ' בגיטין [נג, א] האם מנסך חייב, ותליא האם היזק שאינו ניכר שמיה היזק או לאו.
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב ד' מרץ 21, 2018 12:45 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מרץ 20, 2018 9:40 am

למעשה הרי חייב לשלם, והפטורים שנאמרו שם - כנראה אינם שייכים בגוי.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' מרץ 21, 2018 12:45 am

ס, ב סא, א
אמאי אוסרים את היין מחשש נגיעה, והלא ספיקא דרבנן לקולא
איתיביה רב הונא לרב אשי נטל את החבית וזרקה בחמתו לבור זה היה מעשה בבית שאן והכשירו בחמתו אין שלא בחמתו לא התם דקאזיל מיניה ומיניה
וברש"י, דקאזיל מיניה ומיניה. שהולך ומתגלגל הכלי כל שעה ע"י שהוא מגלגלו ומורידו לבור הלכך שלא בחמתו לא דחיישינן דלמא נגע:.
צ"ע, דהלא נגיעת נכרי ביין הינה איסור דרבנן, ואם כן מדוע לא נימא ספק דרבנן לקולא, ואם כן מדוע אוסרים את היין על פי חשש דילמא נגע, וצ"ע.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' מרץ 21, 2018 12:49 am

ס, ב
האם נכרי שבעזות מצח הלך ונגע להכעיס ביין אוסרו?
נטל את החבית וזרקה בחמתו לבור זה היה מעשה והכשירו:
ראיתי בהגהות חשק שלמה, שתלה במחלוקת הראשונים, גוי שהלך במזיד להתריס ולהכעיס, ונגע ביין של ישראל, האם נאסר.
ובדעת הרמב"ם מצדד שנאסר.
אמנם הביא את דברי התוס' בשם האור זרוע [לעיל נח, ב ד"ה כדכתיב שבהגהות וציונים עוז והדר, הביאו שהחת"ס נוקט שמקומו בסוגיין]
כתב הר"י א"ז בזמן הזה עובד כוכבים ששכשך ביינו של ישראל מותר למכרו לעובדי כוכבים דלא בקיאי בשכשוך כדפרישית לעיל אבל בשתיה אסור ודוקא שלא נתכוין ליגע כדי להכעיס לישראל ולהפסידו אבל אי חזינן לדעתיה דעובד כוכבים שנוגע ביינו של ישראל כדי להכעיסו ולהפסידו ההוא שרי אפילו בשתיה [דכה"ג לא גזרו רבנן והיכא דזרק ליה העובד כוכבים החפץ לבור כדי להכעיס ואפילו אזיל מיניה כגון שתפס בו מותר בשתיה וכן איתא בתשובת רב היי בר נחשון גאון ובפסקי ריב"א וכן מוכח הסוגיא קרוב הדבר בעיני דאפי' אם נגע העובד כוכבים בידו להכעיס מותר בשתיה

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' מרץ 21, 2018 12:53 am

נח, ב
זקן ירא שמים שסופו נהרג על קידוש ה'
תוס' [נח, ב ד"ה כדכתיב],
פעם אחת היה בורו של ישראל מלא יין ובא אנס אחד ונתן ידו לתוכו להכעיס והיה שם זקן אחד ירא שמים שסופו נהרג על קידוש השם בעו"ה ושמענו שלקח מן היין בכלי ושתה ממנו בפני האנס כדי שלא יהא רגיל לעשות כן לישראל אחר עכ"ל הר"י
.
יש להעיר, מה הוסיפו התוס' שאותו זקן יר"ש מת לבסוף על קידוש ה'.
ומן הסתם רבינו שמואל דוד שליט"א, יהנה מהערה זו, שראיתי שכבר עמדו בה המפרשים.


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 23 אורחים