מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
שמואל דוד
הודעות: 3592
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' פברואר 05, 2018 12:30 am

שוב מצאתי בקובץ הערות וביאורים

ספר תילים או תהלים?
הרב שמואל הלוי הבר
מח"ס אפריון לרבי שמעון
המאמר הידוע לבר מצוה מתחיל איתא במדרש תילים, ומזמן תמהתי מדוע לא אומר במדרש תהלים, האם הספר נקרא ספר תילים, וראיתי לעיין קצת בזה.

והנה במשנה נמצא פעם אחת בלבד שיזכיר ספר זה וקוראו ספר תהלים והוא בפרקי אבות (פ"ו מ"ט) שאמר וכן כתוב בספר תהלים על ידי דוד מלך ישראל.

ובכמה מקומות בש"ס שמביא ספר תהלים קוראו בשם תהלים, והם: א. פסחים (קיז, א): בעשרה מאמרות של שבח נאמר ספר תהלים. ב. קדושין (ל, א): יתר עליו תהלים שמונה. ג. שם (לג, א): שני חומשין שניתי לו בספר תהלים ולא עמד מפני. ד. בבא בתרא (יד, ב): דוד כתב ספר תהלים.

ובמקום אחד בש"ס קוראו תילים, והוא במסכת עבודה זרה (יט א). והכי איתא התם: "לוי ור"ש ברבי יתבי קמיה דרבי וקא פסקי סידרא, סליק ספרא, לוי אמר: לייתו [לן] משלי, ר"ש ברבי אמר: לייתו [לן] תילים. כפייה ללוי ואייתו תילים". וכ' שם רש"י: "תילים - ספר תהלים". הרי מבואר מרש"י ששם הספר הוא תהלים ולכן היה צורך לבאר מה זה תילים. והא דר"ש ברבי קראו תילים יבואר להלן.

ונראה ברור דשם הספר הוא תהלים, והוא מלשון תהלות, ומוכח כן מכמה מקומות.

דהנה איתא במדרש תהלים (סי' א) דרב היה קורא לספר בשם הללויה, ובפשטות כי עיקר ענין הספר הוא תהלות לה'.

ואף שלפועל לא נתקבל שם הספר כן, יש לומר משום שלא רצו לומר שם י-ה, ודוקא רב לשיטתו שהללויה צריה ליכתב בשתי תיבות והכותבה בתיבה אחת אין בה קדושה כלל (עיין בארוכה בירושלמי סוכה פ"ג ה"י) לכן יכול היה לקוראה בשם הללויה, אך אנן לשיטתנו שגם בתיבה אחת יש בה קדושה נמנעו מלקוראה בשם הללויה (הארכתי בזה בפירושי על מזמור קד - נדפס בגליון תתצח).

וכן יש להוכיח מתורת הבעש"ט עה"פ מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו (תהלים קו, ב) הנמצא במאמר קצר מאדמו"ר הזקן (נדפס במאמרי אדה"ז כתובים) וז"ל: "שמעתי מפי הבעש"ט ז"ל עה"פ מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו, פירוש ימלל ישברם ויבטלם כמו מוללין מלילות, והכוונה שיבטל גבורות ה' פי' דינין - ישמיע כל תהלתו היינו שיאמרו תהלים שכולו תהלות ה' ועי"ז יבטל וישבר הדינין הבאין עליו", ע"כ.

תורה זו נמצאת בכו"כ ספרים מאדמור"י פולין (עיין בעטרת צבי - ויחי, שקיבל מרבותיו, וכן בתשואות חן פרשת ויגש ששמע מהרב משולם זוסמאן מאניפאלי, וכן באגרא דפרקא אות שמח. וכן בשו"ת מהרש"ם מבערזאן ח"ב סי' רסד), אך לא מובא ברור כמו כאן שזה מהבעש"ט.

והנה מזה מוכח דנקרא ספר תהלים על שם תהלות ה', אלא דיש לעיין מדוע אם כן נקרא תהלים ולא נקרא תהלות.

והנה בפירושי האבן עזרא על התנ"ך קורא לספר בכל מקום בשם תהלות (ראה הקדמתו לתורה, ד"ה 'הדרך הרביעית', וכן בבראשית (יד, יח; מט, ו) וכיו"ב, וכן בפירושו על תהלים (ג, ג) עד שבסוף פירושו על תהלים כ' "ראה ספר תהלות תם ונשלם". וכן בלשון המסורה גדולה נקרא הספר בשם תהלות.

אך לעת עתה לא מצאתי ראשונים אחרים שיקראו הספר בשם תהלות, ולכאורה טעמא בעי.

ונראה לומר דיש בזה טעם עפ"י רמז וסוד. דהנה באקדמות מלין לספר תהלה לדוד מביא ד"תהלים" בגי' (845) "ליחד שם הוי"ה באדנ"י". ומביא שם דבר נפלא בשם הקאזניצער: הא דאיתא בגמרא גיטין (ז, א) בני אדם העומדים עלי לצערני וכו' שלח ליה דום לה' והתחולל וכו', ואמר שיש קבלה ד"והתחולל" בגי' "תהלים", היינו שאמירת תהלים תעזור להסיר כל המניעות ועיכובים וכו'.

והנה בספר ברוך ישראל מהקאזניצער על תהלים (לז, ז) עה"פ דום לה' והתחולל לא כתב כך מפורש, אך כ' שם דבר פלא וז"ל: "יש בכאן קבלת יחוד אחד לעשותו עם דמדומי חמה, ואי אפשר לגלותו אלא מפה לאוזן, והוא מרומז בגמרא במה ששלח אחד לחברו בני אדם העומדים עלי, שלח לו דום לה', השכם והערב עליהם לבית המדרש והוא יפיל חללים חללים לפניך והמבין ידום", ע"כ. ואף שלא גילה היחוד, יתכן שכוונתו גם למ"ש לעיל ד"תהלים" וכן תיבת "והתחולל" בגי' "ליחד שם הוי"ה באדנ"י" (ואם שגיתי - ה' הטוב יכפר).

עכ"פ מכל הנ"ל מוכח דשם הספר הוא תהלים לשון תהלות ולא תילים. אלא שדבר פלא הוא שבכל התלמוד ירושלמי נקרא הספר בשם תילים ולא מוזכר כלל תהלים: ברכות פ"ד ה"ג; כלאים פ"ט ה"ג; סוכה פ"ג ה"י; תענית פ"ב ה"ב; מגילה פ"א ה"ט; כתובות פי"ב ה"ג; ב"ב פ"א ה"ה.

ונראה לומר שזהו על דרך הא דאמרינן בב"ק (ו, ב): האי תנא ירושלמי הוא דתני לישנא קלילא, חב המזיק ולא חייב המזיק. ועיין רא"ש כתובות פ"ד (סי' כג) ובשו"ת חת"ס (קובץ תשובות סי' כד) דכן דרך הירושלמי במקומות אחרים לקצר עי"ש. וכן יש לומר כאן נקט לישנא קלילא לומר תילים במקום תהלים. ומעתה יש לומר כמו כן בדברי ר"ש ברבי (שהבאנו לעיל ממסכת ע"ז) שאמר לשון תילים, כי היה זה בארץ ישראל בלמדם אצל רבי כנ"ל, ולכן כרגיל בלשונם נקט לשון קלילא.

ומעתה יש לעיין מדוע נקט במאמר הלשון במדרש תילים ולא תהלים. וחשבתי אולי משום איזה טעם נקרא המדרש כן, אך בכל מקום שמזכיר רש"י מדרש תהלים כותב תהלים ולא תילים (עיין בפירושו על תהלים לד, א; ע, א; פד, יב; ובמשלי יג, יג; כא, טו; ל, טו, וכיו"ב). וכן כשמזכיר אגדת תהלים כותב תהלים ולא תילים (עיין בפירושו על תהלים מא, ד; מד, .ב; סב, יג; סד, ב עח, לח; פו, ב, וכיו"ב). ומדוע אם כן בחר במאמר לומר דוקא תילים.

ונראה לומר בהקדים דלכאורה יש לתמוה למה לו לציין מקום המדרש, הול"ל איתא במדרש, כדרך רוב המאמרים שאינם מציינים מקום המדרש.

והנה מצאתי מביאים בשם הראשונים השם תלים והוא מ"ש במדבר קדמות להגאון החיד"א (מערכת אות ת סעי' כח) בשם רבנו אפרים מבעלי התוס' בפירושו עה"ת כת"י, פרשת וזאת הברכה וז"ל: "כל האומר תהלים בכל יום כאלו קיים כל התורה כולה וזהו ת'כו ל'רגלך י'שא מ'דברותיך ר"ת תלי"ם וסמיך ליה תורה צוה לנו משה מורשה", עכ"ל.

עוד כתב שם בשם רבנו אפרים: "והגדתם את כל כבודי במצרים ס"ת תלי"ם רמז כל האומר תהלים כל יום זוכה להיות תחת כסא הכבוד", עכ"ל.

הרי שכאן רמזה התורה שם הספר בתיבת תלים דוקא, ונראה דתיבת תלים היא מלשון תלי תלים, היינו שספר זה מלבד שענינו תהלות ה' יש בו תלי תלים של ענינים. ולכן כאשר בא הכתוב לרמז שהאומר תהלים בכל יום כאלו קיים כל התורה כולה שייך יותר להביא את השם תלים המורה על תילי תילים.

ומעתה יומתק מדוע במאמר מציין שם המדרש וקוראו בשם תלים דוקא, דהרי גם המאמר מדבר בענין דומה שעל ידי קיום מצות תפילין מעלה אני עליכם כאלו אתם יגעים בתורה, והרי זה כעין ספר תלים שהאומרו בכל יום כאלו קיים כל התורה כולה כנ"ל

שמואל דוד
הודעות: 3592
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' פברואר 05, 2018 12:33 am

תוספות עבודה זרה יט: ישלש אדם שנותיו

פירש הקונטרס ב' ימים מקרא כו' מיהו אכתי איכא לאקשויי מי ידע כמה חי לכך נראה ליומי בכל יום כו'

ואכתי איכא לאקשויי מי ידע כמה חי וצע"ק

שמואל דוד
הודעות: 3592
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' פברואר 05, 2018 12:49 am

ההוא דאמר כתב:טו, א
איך ניתן להסתמך על אמירתו של הנכרי?
רד"ה אימור לשחיטה זבנה - ותלינן לקולא ומתניתין בבהמה טמאה אפילו בסתמא א"נ בטהורה ובמפרש ליה עובד כוכבים דלקיומיה קאי.
וצריך ביאור, מדוע כאשר מפרש העכו"ם דלקיומיה קאי מותר למכור לו, והלא לעיל [ ] נסתפקנו דילמא מערים העכו"ם כאשר אומר שרוצה תרנגול קטוע, עיי"ש.
וביותר ילה"ק, דהיאך ניתן להסתמך על אמירתו של העכו"ם שרוצה לקיימו, והלא פיהם דיבר שווא [עיין עוד ב"ב מה, א "מימר אמר: אפי' ליכא כל הני - לא, מאי טעמא? מידע ידע דסתם עובד כוכבים אנס הוא, שנא': אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר"]

משנה יט: ר"י אומר מוכר הוא ע"מ לקוץ.
וצ"ע כנ"ל.

שמואל דוד
הודעות: 3592
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' פברואר 05, 2018 1:38 am

ההוא דאמר כתב:יג, ב
מדוע משתדלים לגייר נכרים - והלא קשים הם כספחת
קתני לוקחין מהן בהמה עבדים ושפחות וכו', כי אתא רבין אמר רבי שמעון בן לקיש אפילו עבד עובד כוכבים מפני שמכניסו תחת כנפי השכינה ".
ויש לעיין, מדוע מוטל עלינו לסבב להכניס נכרים תחת כנפי השכינה, והלא אמרו חז"ל [יבמות מז, ב קט, ב קידושין ע, ב נידה יג, ב]. "דא"ר חלבו קשים גרים לישראל כספחת וכו'".

עיין תוספות כ. ד"ה להקדים בסו"ד כדי שיתן לב להתגייר לגמרי
ועיין משנת יעקב (רוזנטל) הלכות איסורי ביאה עמוד צט-ק

ההוא דאמר
הודעות: 1144
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' פברואר 05, 2018 1:39 am

יט, א
איך מביאים ראיה מפלישתים בימות שמשון לימות אברהם?
ובמושב לצים לא ישב שלא ישב במושב אנשי פלשתים מפני שלצנים היו שנאמר {שופטים טז-כה} ויהי כטוב לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו.
קצת צ"ב, דהלא פסוק זה לגבי שמשון, מדובר במאות שנים לאחר מכן, ומה הראייה שאנשי פלישתים בימות אברהם אבינו היו ליצנים.

ההוא דאמר
הודעות: 1144
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' פברואר 05, 2018 1:44 am

יח, א
מדוע רחב"ת השתדל לקרב את מיתתו
אף אתה פתח פיך ותכנס [בך] האש אמר להן מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמו אמר לו קלצטונירי רבי אם אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך אתה מביאני לחיי העולם הבא אמר לו הן השבע לי נשבע לו מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו יצאה נשמתו במהרה.
צריך ביאור מיניה וביה, דמחד, רחב"ת סירב לפתוח את פיו על מנת שתיכנס השלהבת ותצא נשמתו במהרה. ומאידך, מבקש ונשבע לתליין שאם יקרב את מיתתו יביאו לחיי עוה"ב, והלא אם ישנה לסברא שיקחנה מי שנתנה, אם כן מדוע ביקש מהתליין לעשות כן.
כמו כן צ"ב, מדוע השתדל כן אצל המוציא להורג שיקרב את מיתתו, והלא חוששין לחיי שעה.
ידוע הסיפור בגיטו וורשא, שאחר המרד הציתו הנאצים את הגיטו, ויש קדוש א' שכותב את לבטי לבבו, האם לקפוץ לתוך האש המלהטת, או לשמור על קדושת החיים, ובחר לבסוף באפשרות השנייה.
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב ב' פברואר 05, 2018 7:36 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

נוטר הכרמים
הודעות: 4749
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' פברואר 05, 2018 8:31 am

ההוא דאמר כתב:יט, א
איך מביאים ראיה מפלישתים בימות שמשון לימות אברהם?
ובמושב לצים לא ישב שלא ישב במושב אנשי פלשתים מפני שלצנים היו שנאמר {שופטים טז-כה} ויהי כטוב לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו.
קצת צ"ב, דהלא פסוק זה לגבי שמשון, מדובר במאות שנים לאחר מכן, ומה הראייה שאנשי פלישתים בימות אברהם אבינו היו ליצנים.

באמת אינו קושיא כ"כ, כי כפה"נ ס"ל לגמ' דזה היה בשורש של האומה, וראיתי בזה בספרו של הגרי"מ זילבר שליט"א עה"ת. אולם באמת מהרש"א בח"א מביא מדברי הילקוט דמייתי שהיו ליצנים בימי אברהם שאבימלך אמר לאברהם הנה ארצי לפניך ולא קיבל.

עזריאל ברגר
הודעות: 4098
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' פברואר 05, 2018 9:36 am

שמואל דוד כתב:תוספות עבודה זרה יט: ישלש אדם שנותיו

פירש הקונטרס ב' ימים מקרא כו' מיהו אכתי איכא לאקשויי מי ידע כמה חי לכך נראה ליומי בכל יום כו'

ואכתי איכא לאקשויי מי ידע כמה חי וצע"ק

אכן הרמב"ם פירש "ליומי" שיחלק בכל יום ויום.
ואכתי איכא לאקשויי מי ידע כמה חי, ואין לדבר סוף.

דמשק
הודעות: 471
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי דמשק » ב' פברואר 05, 2018 9:41 am

נוטר הכרמים כתב:
ההוא דאמר כתב:יט, א
איך מביאים ראיה מפלישתים בימות שמשון לימות אברהם?
ובמושב לצים לא ישב שלא ישב במושב אנשי פלשתים מפני שלצנים היו שנאמר {שופטים טז-כה} ויהי כטוב לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו.
קצת צ"ב, דהלא פסוק זה לגבי שמשון, מדובר במאות שנים לאחר מכן, ומה הראייה שאנשי פלישתים בימות אברהם אבינו היו ליצנים.

באמת אינו קושיא כ"כ, כי כפה"נ ס"ל לגמ' דזה היה בשורש של האומה, וראיתי בזה בספרו של הגרי"מ זילבר שליט"א עה"ת. אולם באמת מהרש"א בח"א מביא מדברי הילקוט דמייתי שהיו ליצנים בימי אברהם שאבימלך אמר לאברהם הנה ארצי לפניך ולא קיבל.

ויתכן לפי"ז שליצני הדור שאמרו מאבימלך נתעברה שרה, היו אנשי פלשתים

נוטר הכרמים
הודעות: 4749
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' פברואר 05, 2018 6:14 pm

ההוא דאמר כתב:יח, א
מדוע רחב"ת השתדל לקרב את מיתתו
אף אתה פתח פיך ותכנס [בך] האש אמר להן מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמו אמר לו קלצטונירי רבי אם אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך אתה מביאני לחיי העולם הבא אמר לו הן השבע לי נשבע לו מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו יצאה נשמתו במהרה.
צריך ביאור מיניה וביה, דמחד, רחב"ת סירב לפתוח את פיו על מנת שתיכנס השלהבת ותצא נשמתו במהרה. ומאידך, מבקש ונשבע לתליין שאם יקרב את מיתתו יביאו לחיי עוה"ב, והלא אם ישנה לסברא שיקחנה מי שנתנה, אם כן מדוע ביקש מהתליין לעשות כן.
כמו כן צ"ב, מדוע השתדל כן אצל המוציא להורג שיקרב את מיתתו, והלא חוששין לחיי שעה.
ידוע הסיפור בגיטו וורשא, שאחר המרד הציתו הנשים את הגיטו, ויש קדוש א' שכותב את לבטי לבבו, האם לקפוץ לתוך האש המלהטת, או לשמור על קדושת החיים, ובחר לבסוף באפשרות השנייה.

בפשוטו החילוק הוא כמו שעולה מדברי המהרש"ל (ים של שלמה בבא קמא פ"ח סוף סי' נט),
ומ"מ יכול להצית את הבית, כדי שישרפו הוא ובניו בעת הגזירה, וזה אינו קרוי חובל בעצמו. אלא כמו שהניח עצמו ליהרג, וזהו מותר. ור' חנינא בן תרדיון נמי ביקש לקרב מיתתו. רק שלא רצה לעשות בגופו. כגון לפתוח פיו, ולקבל האש, דהוי כחובל בגופו ממש.

והיינו שהאיסור שחשש עליו רחב"ת הוא חובל בעצמו, ולא רצה רחב"ת שזה יעשה על ידי עצמו אלא ע"י אחר.
וכבר קדמו בהגהות רבינו פרץ על הסמ"ק (מצוה ג ס"ק ז),
ואותם קדושים ששחטו עצמם שלא סמכ' דעתם לעמוד בניסיון קדושים גמורים הם וראי' משאול. ואין להקשות מר' חנינא בן תרדיון שלא רצה לפתוח פיו ואמר מוטב שיטלנה מי שנתנה וכו', שיודע היה בעצמו שלא יתחלל שם שמים על ידו.

אולם קצת צ"ב היכן מצינו שע"י אחר שרי ליה לחבול בעצמו ולקרב מיתתו.

ובפי' עיון יעקב על העין יעקב [לבעל שבות יעקב] כתב לפרש דבאמת ע"פ דין היה מותר לו לרחב"ת לחבל בעצמו כמבואר בדברי התוס' בגיטין (נז, ב ד"ה קפצו כולן) דהיכי דיראים מיסורין מותר לחבל בעצמו, ורחב"ת מדת חסידות עבד אף שהיו עליו יסודים קשים במה שלא נשרף מהר, וכלפי המידת חסידות הזו שנהג בעצמו בזה חילק רחב"ת בין אם הדבר נעשה בעצמו או ע"י אחר.

ובשו"ת אגרות משה (חו"מ ח"ב סימן עג), וז"ל,
ולא מתורץ לדינא לכאורה הא דהתיר להקלצטונירי להסיר הספוגין של צמר ולהרבות שלהבת וכבר הזכרתי זה שהוא צ"ע בתשובה באג"מ יו"ד ח"ב סי' קע"ד ענף ג', ומוכרחין לומר שהוראת שעה היתה במה שהתיר ר"ח בן תרדיון להקלצטונירי שיקרב מיתתו וגם הבטיח לו עוה"ב והסכימו משמיא להוראת שעה זו, וקצת משמע שלא אמר לו ר"ח בן תרדיון דודאי יהיה לך שכר מאחר שאתה עושה טובה גדולה זו שלא אצטער אלא הוצרך להבטיח לו וגם לישבע לו משום שמדינא לא היה שייך ליתן לו שכר משמיא מטעם שבעצם הוא חטא ורק מחמת הבטחת רחב"ת וקיום שבועתו נתנו משמיא להקלצטונירי עוה"ב, אך אפשר שהוצרך לזה שלא יסלקו אותו באיזה שכר בעוה"ז והוא רצה דוקא בשכר דעוה"ב.

ההוא דאמר
הודעות: 1144
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' פברואר 05, 2018 7:35 pm

שמואל דוד כתב:תוספות עבודה זרה יט: ישלש אדם שנותיו

פירש הקונטרס ב' ימים מקרא כו' מיהו אכתי איכא לאקשויי מי ידע כמה חי לכך נראה ליומי בכל יום כו'

ואכתי איכא לאקשויי מי ידע כמה חי וצע"ק


ראיתי בילקוט מפרשים [עוז והדר] כמדומני בשם הג"ר גדליה ליפשיץ, דאין החשש שמא ימות [דזה תלוי אם שמא ימות חיישינן], אלא מכיוון שאין אדם יודע יומו, אם יחיה שבעים שנה או יותר, אם כן איך יוכל לחלק את שנותיו לחלקי שלוש, והלא יתכן שיחיה למעלה מצ' שנה, ואם כן היאך יחלק את שנותיו לשליש. [וכותב שבזה מיושבת קו' התוס' על רש"י]. ודפח"ח.
על כל פנים, ניתן לומר, שבאותו יום עצמו אין כל חשש, מאחר וכל הנידון הוא איך לחלק את שנותיו, ואולם באותו יום עצמו וודאי שזהו חילוק טוב של שליש היות ואין חוששין שמא ימות.
מה שניתן לדחות את התירוץ, שאולי התוס' עצמם לא סברו כן.

שמואל דוד
הודעות: 3592
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' פברואר 05, 2018 8:02 pm

ייש"כ גדול!
וע"ע בעיון יעקב

שמואל דוד
הודעות: 3592
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' פברואר 05, 2018 8:19 pm

כ: חמור חזיר עוף

יש לעיין מדוע נקט אלו דוקא.
ועיין רבינו חננאל וצ"ע בכפל לשונו.
ועיין לשון הרמב"ם וטוש"ע בהמה חיה ועוף.
נערך לאחרונה על ידי שמואל דוד ב ב' פברואר 05, 2018 10:04 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אב בבינה
הודעות: 660
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 3:46 pm

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי אב בבינה » ב' פברואר 05, 2018 8:30 pm

יז: ניזיל אפיתחא דבי זונות ונכפיה ליצריה ונקבל אגרא...
וצ"ע הא אמרינן אי איכא דרכא אחרינא רשע הוא ואפי' עוצם את עיניו.
ואמנם בתוס' שם הוכיחו מגמ' זו שיש איסור לילך אפיתחא דבי ע"ז, ובאמת לא משמע כן מהגמ', אלא משמע שיש יותר ענין לכוף את יצרו מלילך למקום שנשחט היצר. ויש לומר שתוס' למדו שע"כ היה אסור מדינא להם לילך אפיתחא דבית ע"ז, דאל"כ הא איכא דרכא אחרינא. ונמצא שזה שאמרו שתורתם תשמור עליהם אינו סיבה למה הלכו אפיתחא דבי זונות, אלא הם הלכו משום שע"פ דין אסור להם לילך בדרך אחרת.

ההוא דאמר
הודעות: 1144
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' פברואר 06, 2018 1:02 am

כ, א
האם מותר להשכיר דירה לסודני, תמורת תשלום גבוה?
לא תחונם, לא תתן להם חנייה בקרקע.
יש לדון, האם מותר לתת חנייה בקרקע לנכרי, תמורת תשלום גבוה.
והצד להתיר, דהנה מבואר בראשונים בגיטין לח, ב [עיין בר"ן ועוד] כי מתנת חינם [הנלמד, גם מן הפסוק של לא תחונם], מותר לתת לעכו"ם במקום שיש לישראל תועלת מכך. [ומשו"ה מותר לשחרר עבד לצורך, עיי"ש].
ומעתה יש לדון, האם איסור לתת חנייה בקרקע, שגם נלמד מאותו מקור, האם גם הותר לצורך הישראל.

ההוא דאמר
הודעות: 1144
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' פברואר 06, 2018 1:08 am

נוטר הכרמים כתב:
ההוא דאמר כתב:יט, א
איך מביאים ראיה מפלישתים בימות שמשון לימות אברהם?
ובמושב לצים לא ישב שלא ישב במושב אנשי פלשתים מפני שלצנים היו שנאמר {שופטים טז-כה} ויהי כטוב לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו.
קצת צ"ב, דהלא פסוק זה לגבי שמשון, מדובר במאות שנים לאחר מכן, ומה הראייה שאנשי פלישתים בימות אברהם אבינו היו ליצנים.

באמת אינו קושיא כ"כ, כי כפה"נ ס"ל לגמ' דזה היה בשורש של האומה, וראיתי בזה בספרו של הגרי"מ זילבר שליט"א עה"ת. אולם באמת מהרש"א בח"א מביא מדברי הילקוט דמייתי שהיו ליצנים בימי אברהם שאבימלך אמר לאברהם הנה ארצי לפניך ולא קיבל.


אמר לי הגאון הצדיק הרב י"פ גולדווסר שליט"א, משגיח דישיבת אור ישראל, כי חז"ל הוכיחו מפסוק זה, שטבע המידה של אומת פלישתים הינו ליצנות, והגם שהתגלתה מידה זו בשנים מאוחרות, מכל מקום היות וזהו טבעה של האומה, שפיר יש לתלות שגם בימי אברהם היו ליצנים.
וכפי שמצינו בחז"ל, שטבעה של אדום זהו הרציחה, ומידתם של ישמעאל זהו הגניבה וכדומה.

אב בבינה
הודעות: 660
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 3:46 pm

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי אב בבינה » ג' פברואר 06, 2018 1:10 am

ההוא דאמר כתב:כ, א
האם מותר להשכיר דירה לסודני, תמורת תשלום גבוה?
לא תחונם, לא תתן להם חנייה בקרקע.
יש לדון, האם מותר לתת חנייה בקרקע לנכרי, תמורת תשלום גבוה.
והצד להתיר, דהנה מבואר בראשונים בגיטין לח, ב [עיין בר"ן ועוד] כי מתנת חינם [הנלמד, גם מן הפסוק של לא תחונם], מותר לתת לעכו"ם במקום שיש לישראל תועלת מכך. [ומשו"ה מותר לשחרר עבד לצורך, עיי"ש].
ומעתה יש לדון, האם איסור לתת חנייה בקרקע, שגם נלמד מאותו מקור, האם גם הותר לצורך הישראל.

כמדומה שכן כתב הגרצפ"פ לענין היתר מכירה, שיש לומר שהוא לטובת הישוב, וגם דומה למש"כ הראשונים לענין לעולם בהם תעבודו

ההוא דאמר
הודעות: 1144
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' פברואר 06, 2018 1:15 am

כ, א
מדוע לא תפקע המכירה לנכרי - משום אי עביד לא מהני?
לא תחונם - לא תתן להם חנייה בקרקע.
שמעתי שאלה המשמחת אלוקים ואנשים, מדוע לא נימא שהמוכר קרקע לעכו"ם תתבטל המכירה, מהכלל הנודע, "כל מילתא דאמר רחמנא אי עביד לא מהני".
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב ג' פברואר 06, 2018 4:21 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שמואל דוד
הודעות: 3592
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' פברואר 06, 2018 1:19 am

רש"י כ: דלאו ברשותיה קיימי

שחת ואילן וקמה כו'

צ"ע מדוע שינה מסדר הגמרא. ואולי נקט שחת תחילה לרבותא ואח"כ אילן וקמה כסדר הגמרא.
ועיין תוספות ובלחם סתרים. וע"ע תוספתא פ"ב ובמסכת כותים פרק א ובשמחת יהודה שם
נערך לאחרונה על ידי שמואל דוד ב ג' פברואר 06, 2018 4:37 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

ההוא דאמר
הודעות: 1144
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' פברואר 06, 2018 1:27 am

יח, א
המקור למשפט 'המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעוה"ב'
בשו"ת אפרקסתא דעניא [ד, שע] הביא, דלא מצינו בפירוש כלל זה בחז"ל, דהמאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעוה"ב, ועיי"ש.
ובספר עבודת עבודה להגר"ש קלוגר [ע"ז יח, א] מצורף בזאת, מביא מקור למשפט הנ"ל מהסוגיא.
קבצים מצורפים
עבודת עבודה להגר''ש קלוגר - ע''ז יח.PDF
(293.8 KiB) הורד 29 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1144
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' פברואר 06, 2018 4:11 am

כ,ב
קדושה תחילתה עבודה וסופה מתנה
תורה מביאה וכו' לידי קדושה.
כתב המסילת ישרים [פכ"ו] כי הקדושה בשונה משאר מעלות, אין האדם יכול להשיגה, אלא תחילתה השתדלות וסופה מתנה. ומבאר בזה:
"ענין הקדושה כפול הוא, דהיינו: תחלתו עבודה וסופו גמול, תחלתו השתדלות וסופו מתנה. והיינו: שתחלתו הוא מה שהאדם מקדש עצמו, וסופו מה שמקדשים אותו וכו'. ההשתדלות הוא שיהיה האדם נבדל ונעתק מן החומריות לגמרי ומתדבק תמיד בכל עת ובכל שעה באלהיו, וכו'. ואפילו בשעת התעסקו במעשים הגשמיים המוכרחים לו מפאת גופו הנה לא תזוז נפשו מדביקותה העליון, וכענין שנאמר (תהלים סג, ט) דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך.
ואמנם לפי שאי אפשר לאדם שישים הוא את עצמו במצב הזה כי כבד הוא ממנו, כי סוף סוף חומרו הוא בשר ודם, על כן אמרתי שסוף הקדושה מתנה, כי מה שיוכל האדם לעשות הוא ההשתדלות ברדיפת הידיעה האמתית והתמדת ההשכלה בקדושת המעשה, אך הסוף הוא שהקדוש ברוך הוא ידריכהו בדרך הזה שהוא חפץ ללכת בה, וישרה עליו קדושתו ויקדשהו, ואז יצלח בידו זה הדבר, שיוכל להיות בדביקות הזה עמו יתברך בתמידות, כי מה שהטבע מונע ממנו יעזרהו יתברך וסיועו יתן לו, וכענין שנאמר (תהלים פד, יב) לא ימנע טוב להולכים בתמים".
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב ג' פברואר 06, 2018 4:41 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

ההוא דאמר
הודעות: 1144
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' פברואר 06, 2018 4:20 am

כ,ב
ראיה שענוה גדולה מכולן
דאמר ריב"ל ענוה גדולה מכולן.
יעויין בתוס' [יבמות קג, ב ד"ה המסוליים],
"ואמרינן נמי (מדרש רבה ש"ה) מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסולייתא דכתיב ראשית חכמה יראת ה' וכתיב עקב ענוה יראת ה' וגו'.

ובדברי המדרש הללו, משמע שענוה גדולה מכולן.

ההוא דאמר
הודעות: 1144
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' פברואר 06, 2018 4:26 am

כ,ב
האם זריזות בלא תורה תעלה את האדם לדרגה נוספת
זריזות מביאה לידי זהירות.
יש לדון, האם כל המעלות הללו, המובילות מדרגה לדרגה, שייכות רק אם באות מכח התורה.
או דילמא, שאדם הכופה את עצמו להזדרז, ממילא יהא גם זהיר וכו', וכן יעלה בשלבי עבודת ה'.
ונפק"מ, מהא דאמרו בגמ' בכמה דוכתי [עירובין קג, א פסחים נט, ב ועוד], "כהנים זריזין הן".
ואם כן האם נימא דכהן זריז, יעלה מדרגה לדרגה, אף בלא עסק התורה, ויל"ע.

ההוא דאמר
הודעות: 1144
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' פברואר 06, 2018 4:31 am

ההוא דאמר כתב:יז, ב
מדוע אין נוגע הדבר למימרא - אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס
א"ל אידך ניזיל אפיתחא דבי זונות ונכפייה ליצרין ונקבל אגרא.
יש לעיין, בשרפי מעלה אמוראי קדם, מדוע חיפשו ללכת ולקבל שכר, והלא שנינו במתניתין דאבות, דאין להיות כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס.
ניתן להוסיף מקורות וסתירות נוספות, ממקומות אחרים.


שוב ראיתי בהגהות היעב"ץ בגמ' להלן [יט, א] במצוותיו ולא בשכר מצוותיו, דהיינו בעולם הזה, אולם לשכר העתיד אפשר כן לצפות ולייחל, ואין בזה סתירה לכלל של אל תהיו כעבדים וכו'.
וניתן להביא מקורות ממפרשים נוספים ליסוד זה.

ההוא דאמר
הודעות: 1144
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' פברואר 06, 2018 4:40 am

יח, א
חידוש נשגב של הגרי"ל דיסקין - כי יש דין יהרג ואל יעבור על לימוד תורה
ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה [ומקהיל קהלות ברבים] וספר מונח לך בחיקך אמר לו מן השמים ירחמו אמר לו אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש.
יש לעיין מכאן, על יסודו הנשגב של הגרי"ל דיסקין [אהלים, מגילה ע' קמג] כי על לימוד תורה, ישנו דין יהרג ואל יעבור.
דהקשה, מאחר שהיתה גזירת מלכות של המן הרשע על ישראל שלא לעסוק בתורה, אם כן מדוע מצינו בחז"ל שנתבעו ישראל על כך שביטלו מן התורה בימי המן , עד כדי שנגזרה כליה על שונאיהם של ישראל, הלא קיי"ל דפיקוח נפש דוחה את כל מצוותיה של תורה, מלבד ג' עבירות חמורות [סנהדרין עד,א], ואם כן לכאורה מותר היה להם לישראל להתבטל מן התורה.
הרחבת תמיהת הגריל"ד, הנה דרשו בגמ' במגילה [יא,א], "ר' אלעזר פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא וכו', בשביל עצלות שהיה להם לישראל שלא עסקו בתורה נעשה שונאו של הקב''ה מך". ובמהרש"א [שם] כתב, שמטעם זה שביטלו ישראל מן התורה, נענשו בגזירת להשמיד להרוג ולאבד.
ומאחר שבזמן המן היה פיקוח נפש לעסוק בתורה, מדוע נענשו ישראל בחומרה כה רבה על כך שלא עסקו בתורה, הלא היה בלימוד התורה פיקוח נפש הדוחה את התורה כולה.
וכתב הגריל"ד ליישב בדבר חדש, שלא רק על ג' עבירות חמורות, יש דין 'יהרג ואל יעבור', אלא ישנה תביעת מסירות נפש עד כדי יהרג ואל יעבור על לימוד התורה, כדאיתא בברכות [סא,ב] בעובדא דרבי עקיבא שהיה עוסק בתורה בזמן הגזירה ומקהיל קהילות ברבים, ועל כך נתפס ויצא למיתה אכזרית של סריקת בשרו במסרקות של ברזל.
ולכך מרדכי ותלמידיו המשיכו ביתר שאת ויתר עוז לשנות ולעסוק בתורה ומסרו את נפשם בעודם בבית האסורים [כדאיתא במגילה טז,א], הגם שנכנסו בזאת לסכנה גדולה. ומטעם זה שעל לימוד התורה ישנו דין של יהרג ואל יעבור, נתבעו ישראל מחמת שלא עסקו בתורה במסירות נפש על אף גזירתו של המן.
ותיקון החטא בשורשו, היה על ידי מרדכי ותלמידיו שהמשיכו להגות בהלכות קמיצה ובשאר חלקי התורה במסירות נפש, ועל ידי כך נתבטלה גזירת המן, עכ"ד.
ומעתה תיקשי, דאם ר"ע היה צריך למסור את הנפש, ולהקהיל קהילות ברבים, אם כן מדוע נאסר הדבר על רחב"ת.
ואין לומר, שהכוונה על הקהלה ברבים, דהלא אף ר"ע הקהיל ברבים, וצ"ע.

ההוא דאמר
הודעות: 1144
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' פברואר 06, 2018 11:08 pm

כב, א
לפני עיור באיסור דרבנן.
המנ"ח דן, באדם שמכשיל את חברו באיסור דרבנן, האם עובר הוא באיסור דלפנ"ע דאורייתא.
ושמעתי לדון, במה תלויים צדדי החקירה.

ההוא דאמר
הודעות: 1144
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' פברואר 06, 2018 11:10 pm

ההוא דאמר כתב:כ, א
מדוע לא תפקע המכירה לנכרי - משום אי עביד לא מהני?
לא תחונם - לא תתן להם חנייה בקרקע.
שמעתי שאלה המשמחת אלוקים ואנשים, מדוע לא נימא שהמוכר קרקע לעכו"ם תתבטל המכירה, מהכלל הנודע, "כל מילתא דאמר רחמנא אי עביד לא מהני".


ויש ליישב, דהנה כתב בשו"ת בית הלוי [חלק א סימן יד]
"ונאמר דמטעם אחר לא שייך גבי שבת הך סברא דאי עביד לא מהני וכמו שכתב הש"ך בחו"מ סי' ר"ח כיון דהמעשה זו עצמה יכולה להיות בהיתר רק היום גורם להאיסור לא אמרינן דלא מהני".

ומעתה י"ל, דהיות ושייך לעשות את הפעולה של המכירה בהיתר לישראל, אם כן אף כאשר עושה זאת לעכו"ם לא אמרינן בזה כל מילתא דאמר רחמנא אעל"מ.
והיה מקום לדון ולומר, דכל הדין של אעל"מ זהו דווקא בחלויות של התורה, שאינו יכול לפעול אם כח התורה כנגדה, ואולם לפעול חלויות ממוניות כגון מכירה בזה לא שייך לדון אעל"מ.
וכפי שמצינו בב"ק [ע,ב] עקוץ תאינה מתאנתי ותקני לי גניבותיך, שמהני המכירה מעיקר הדין הגם שהוי מעשה שבת.
שוב מצאתי שעמד בראיה זו הש"ך [חו"מ רח,א] והשואל בשו"ת הרע"א [קמא, קעד], ואמנם הרע"א דוחה ראיה זו וז"ל, "
אבל לענ"ד במחכ"ת. איני רואה סרך קושיא דהתם אין העבירה במכירה עצמו. והעבירה דעקיצת תאנה והזריקה מרה"ר לרה"י אינו תלוי במכירה. דאף אם לא יהנה מכירתו מ"מ הוי מלאכת שבת. וא"כ ל"ש לומר לא מהני לבטל המכירה, ומההיא עצמו דמכר בשבת בלי מלאכה דחייב ד' וה' ול"א דהמכירה עצמה הוי עבירה. דמקח וממכר אסור בשבת ונימא דא"ע =דאי עביד= לא מהני והמכר בטל. בזה י"ל כיון דמדאורייתא מו"מ מותר, א"כ מדאורייתא מכירתו מכירה. ממילא חייב ד' וה' כמ"ש הש"כ לדמותו לשחיטה שא"ר =שאינה ראויה= [אף דיש לי הרהורי דברים על דמיונו דהש"כ בזה. והארכתי במק"א] א"כ יש לומר במכר בשבת לא הוי מכר רק דחייב ד' וה'. כיון דמדאוריית' הוי מכר".

והיה מקום לדון עד"ז בעוד אופן, דהנה הפוסקים העמידו סברא שלא אמרינן בשחיטה בשבת אעל"מ היות והאיסור של הוצאת נשמה לא יתוקן עי"כ, ואם כן יש לדון באיסור לא תחונם, האם איסורו הוא במעשה המקח לעכו"ם והאיסור הוא בפעולה, או דילמא שהאיסור הוא בתוצאה שלעכו"ם יהא חנייה בקרקע.
ואי נימא כצד הראשון נמצא, שאף אי אמרינן אעל"מ מכל מקום המעשה מקח שמכר לעכו"ם ברצותו למכור לו קרקע אינו בטל אף כאשר התבטל המקח משום אעל"מ.
אמנם ת"ח א' שליט"א, לא הסכים לכ"ז, ואמר שאין האיסור הוא בפעולה אלא בתוצאה, וכן אף בחלויות שאינן של התורה מכל מקום אעל"מ, כפי שמוכח מכל קו' המפרשים שנימא אעל"מ במעשה מכירה בשבת, הרי שלא חילקו בזה.
ובעיקר הקושיא י"ל, דאם נאמר שהאיסור של "לא תחנם, לא תתן להם חניה בקרקע", אינו מן התורה, אלא אסמכתא בעלמא, וכמו שכתב בתשובת הרדב"ז חלק ה (סימן ב' אלפים ונ"ז), וזה לשונו: "ו
עיקר המצוה של לא תחנם, שלא לרחם עליהם, וכמו שכתב הרמב"ם (ריש פרק י מהלכות עכו"ם), [והסמ"ג מצוה מח], ואם עשה מעשה לוקה. ואין לומר דהוי לאו שבכללות, שהרי כולל לא תתן להם חניה בקרקע, ושלא לתת להם מתנת חינם, ושלא לומר כמה נאה גוי זה, "דאיכא למימר מדרבנן הוא ואסמכוה אקרא". ואפילו אם תמצא לומר דאיסורא דאורייתא הוא, מכל מקום אין לוקין אלא על פשט המקרא דהיינו שלא לרחם עליהם".

אם כן וודאי לא שייך לומר אעל"מ במיכרת קרקע לעכו"ם, דעיקר הכתוב לא בא לאסור זאת.
ויש לדון בזה עוד, דהנה הגרעק"א בשו"ת (ח"א סי' קכ"ט) ביאר דהיינו טעמא דאי עביד לא מהני, שכשהתורה אומרת לא יחליפנו ולא ימיר אותו, אין הכוונה לאיסור גרידא, אלא כאילו אמרה - לא תוכל להמירו ולהחליפו. וכל זה באיסור פרטית, משא"כ בשבת שנאמר באופן כללי "לא תעשה כל מלאכה", אי אפשר לפרשו שלא יהי' מלאכה, שהרי אם חרש ובנה, הרי בנוי וחרוש, וע"כ דהכוונה רק שאסור לעשות מלאכה, וממילא השוחט בשבת שחיטתו כשרה, וכ"כ המנחת חינוך (מצוה שס"א).
ומעתה אפש"ל, דהיות והאיסור לא תחונם אינו איסור פרטי אלא נאמר לגבי ג' דברים א' לא תתן לעכו"ם חן. ב' לא תתן להם מתנת חינם. ג' לא תתן להם חנייה בקרקע, ואם כן היות ונאמר האיסור למכור קרקע לעכו"ם באופן כללי, אם כן לא ניתן לומר ולפרש שלא תחונם פירושו שלא יחול קניין המכירה ולא יהא לעכו"ם חנייה, דהלא סוף סוף גם בחינם יתכן שינו לאיסור זה, וסוף סוף העכו"ם דר בארץ ישראל, אלא האיסור הוא לעשות את פעולת המכירה, ולכך חלה המכירה בדיעבד.
וביתר שאת יש לדון, דהנה אם נחקור מהו האיסור במכירת קרקע לעכו"ם האם הינו בפעולת המכירה, או בתוצאה, ונפק"מ במקום שיש לישראל רווח במכירה, דהנה הגאון מוהר"י מקוטנא בספרו ישועות מלכו (יו"ד נה) כתב: "
אמרתי בפשיטות להתיר למכור לנכרי, ואף על פי שאסור ליתן ולמכור קרקע בא"י, כיון שהוא לטובת הישוב פשיטא דאין כאן איסור לא תחנם. ובשביעית בזה"ז דאינו אלא מדרבנן פשיטא דאין להחמיר", עכ"ל.
גם בספר תורת יהונתן העלה דכל היכא שעושה לטובת ישראל ליכא משום לא תחנם. [ודבריו הובאו להלכה בתשובה של הגרצ"פ פרנק בקובץ כרם ציון].
ומבואר בפשוטו שהאיסור הוא במעשה המכירה, בלא קשר לתוצאה ולכך כאשר זהו לצורך ישראל מותר, אמנם החזו"א חולק על סברא זו וסבור שבכל גוונא אסור למכור לעכו"ם.
תשובה נוספת מדוע לא אמרינן אעל"מ במכירת קרקע לעכו"ם, מצאתי בס"ד בשו"ת הר צבי [יורה דעה סימן קכג],
"וזכורני דבתשו' פנים מאירות העלה דבמקום דאעל"מ =דאי עביד לא מהני= מחייב להוציא מאחר שזכה בה, לא אמרינן אעל"מ כדי להוציא מזה שזכה שלא בעבירה, וכן ראיתי להגאון רש"ז מלובלין בעל תורת חסד (בתשובתו שהובאה בספר זכר שמחה סימן רטו), דבאיסור מכירת שדה לגוי לא נאמר אעל"מ. וסברתו, משום דאיסור מכירה לנכרי לא תליא בחלות הקנין לנכרי, דאם מכניס עכו"ם בביתו גם בלי שיהא קנוי לו בתורת קנין שהוא שלו דוקא, דאפילו לא קנה הגוי בקנין אלא שהכניסו באופן שלא יכול עוד להוציאו משם ג"כ עובר בל"ת דלא תחנם דלאו בקנין תליא מילתא, ולכן גם אם נאמר דאעל"מ ג"כ עובר בל"ת דלא תחנם ולכן לא שייך לומר אעל"מ דבזה לא יתוקן האיסור ועבירה דעבד עבד וכסברת המהרי"ט גבי שוחט בשבת דלא שייך לומר אעל"מ".

ההוא דאמר
הודעות: 1144
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' פברואר 06, 2018 11:13 pm

בגדר האיסור ליתן חנייה בקרקע לנכרי
יש לחקור [והתעוררתי לזה] האם גדר האיסור הוא שלא ליתן לעכו"ם קניין בקרקע א"י.
או דילמא, דאין זה גדר של קניין, אלא דעצם השהות בקרקע של א"י בהסכמת ישראל נאסר.
ונפק"מ, באדם שמרשה לכל אדם לדור בחצרו, שבכה"ג אין לנכרי קניינים, האם גם כה"ג יאסר משום לאו דל"ת, וצ"ע.

שמואל דוד
הודעות: 3592
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' פברואר 07, 2018 1:18 am

דף כב:

רש"י ד"ה צניע לה - ואיכא למיחש כדפרישית.

לא הבנתי כוונת רש"י בזה.

פלתי
הודעות: 2228
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2012 1:14 pm

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי פלתי » ד' פברואר 07, 2018 8:58 am

שמואל דוד כתב:דף כב:

רש"י ד"ה צניע לה - ואיכא למיחש כדפרישית.

לא הבנתי כוונת רש"י בזה.

מה בדיוק לא מובן?

ההוא דאמר
הודעות: 1144
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' פברואר 07, 2018 2:32 pm

כא, א
מהו האיסור להפקיע את השדות ממעשר?

מאי אין צריך לומר שדות, אילימא משום דאית בה תרתי, חדא חניית קרקע וחדא דקא מפקע לה ממעשר".
יש להבין, מהו החיסרון למכור שדה לגוי ולהפקיענה ממעשר, והלא אין מדובר שחל חיוב מעשר שמבטלו, אלא גורם שלא יחול חיוב מעשר מעיקרו.
ומאי שנא מהא דשנינו, בגמ' ברכות [לה, ב], "בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים, דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר, דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות דרך חצרות דרך קרפיפות כדי לפטרן מן המעשר, דא"ר ינאי אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית".
ולא מצינו שישנה תביעה על דורות האחרונים, מלבד תביעה מוסרית. ואם כן, מדוע יאסר להערים ולמכור שדה לגוי ולהפקיעה עי"כ ממעשר, וצ"ע.

שמואל דוד
הודעות: 3592
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' פברואר 07, 2018 3:10 pm

פלתי כתב:
שמואל דוד כתב:דף כב:

רש"י ד"ה צניע לה - ואיכא למיחש כדפרישית.

לא הבנתי כוונת רש"י בזה.

מה בדיוק לא מובן?

מה הוסיף על מש"כ בדיבור הקודם?

ההוא דאמר
הודעות: 1144
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' פברואר 07, 2018 10:28 pm

מדוע אדם העובר עבירה אינו עובר בלפני עיור?
שמעתי שאלה מעוררת מחשבה, מדוע אדם העובר עבירה במזיד, אינו עובר על 'לפני עיור לא תתן מכשול', בכך שגרם לעצמו תקלה.
השאלה באה בתגובה יהודית לשאלה, מדוע המכשיל את חברו באיסור, אינו עובר מלבד האיסור לפנ"ע על עצם ההתקלה, אף באיסור לפני עיור, בכך שגורם לחברו להכשיל אותו באיסור, ואם כן חברו עובר באיסור לפנ"ע, והוא אמור לעבור בלפנ"ע על הלפנ"ע, [ודיברנו על שאלה זו למעלה].

ההוא דאמר
הודעות: 1144
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' פברואר 08, 2018 1:24 am

כב, ב
אולי חזרו ישראל לזוהמת הנחש אחר חטא העגל?
"ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן".
ופי' רש"י, "ישראל שעמדו על הר סיני. ונתקנו מכל מום כדכתיב (שיר ד) כולך יפה רעיתי ומום אין בך".
מבואר, שאצל ישראל בטלה הזוהמה, הן הרוחנית [מהנחש] והן הגשמית [שנתרפאו ממומן].
ויל"ע, היאך הגמ' לומדת שפסקה זוהמתן של ישראל לדורות, והלא כתב הר"ן נדרים [ז, ב ומקורו במדרש], "וליכא למימר שנתרפאו במתן תורה דהא אמרינן שחזרו למומן במעשה העגל".
ומעתה תיקשי, דילמא כפי שחזרו למומים הגשמיים אחר חטא העגל, דילמא חזרו נמי לזוהמתן הרוחנית הקודמת, וצ"ע.

מה שנכון נכון
הודעות: 8588
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' פברואר 08, 2018 1:33 am

ע"ע בזוהר, וציינו הרר"מ.
שערי זהר שבת קמו.PNG
שערי זהר שבת קמו.PNG (25.36 KiB) נצפה 1330 פעמים

שמואל דוד
הודעות: 3592
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' פברואר 08, 2018 7:07 am

עבודה זרה כג: אבל בשאר קרבנות מודו ואלא הא דתניא לוקחין כו'

ועיין רש"י ד"ה בשאר קרבנות מודו - והא דתניא לעיל לוקחין כו' אמאן תרמייה.. עיין שם.

וצ"ע כוונת רש"י בזה.

שמואל דוד
הודעות: 3592
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

חידושי מהר"י בן לב עבודה זרה כג:

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' פברואר 08, 2018 7:08 am

כג, ב

Screenshot_20180208-000201.png
Screenshot_20180208-000201.png (136.06 KiB) נצפה 1218 פעמים

אשמח בביאור כוונתו. תודה מראש.

ההוא דאמר
הודעות: 1144
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' פברואר 08, 2018 12:26 pm

[quote="מה שנכון נכון"]ע"ע בזוהר, וציינו הרר"מ.

יישר כח.
אבל אם כן יש להבין, מה הגמ' באה לשבח את ישראל על פני אומות העולם, שנעלים הם מפחיתויות, והלא כעת [ובזמן הגמ'], כבר חזרה זוהמתן [מכח הגברים עכ"פ].

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 16072
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' פברואר 08, 2018 4:33 pm

ההוא דאמר כתב:כ, א
האם מותר להשכיר דירה לסודני, תמורת תשלום גבוה?
לא תחונם, לא תתן להם חנייה בקרקע.
יש לדון, האם מותר לתת חנייה בקרקע לנכרי, תמורת תשלום גבוה.
והצד להתיר, דהנה מבואר בראשונים בגיטין לח, ב [עיין בר"ן ועוד] כי מתנת חינם [הנלמד, גם מן הפסוק של לא תחונם], מותר לתת לעכו"ם במקום שיש לישראל תועלת מכך. [ומשו"ה מותר לשחרר עבד לצורך, עיי"ש].
ומעתה יש לדון, האם איסור לתת חנייה בקרקע, שגם נלמד מאותו מקור, האם גם הותר לצורך הישראל.


פלא. כשיש תועלת אינו חינם ודמי למכירה ומה השייכות מזה לאיסור חנייה בקרקע וראיתי שהביאו לעיל תשובות שכתבו כן אבל אינו מובן הדימוי.

אגב להשכיר אסור משום גזירת מכירה שהיא בלא תחנם ובבית דירה יש גם לא תביא תועבה אלא ביתך כמבואר כל זה בדף כא ובפוסקים על גדרי הדבר.

שמואל דוד
הודעות: 3592
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת ע"ז

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' פברואר 09, 2018 3:00 am

כד.

רש"י ד"ה דהיא וולדה נגחוהו - ונוגח שנגח בעד אחד או ע"פ הבעלים שהודו מעצמן ואין עדים בדבר אינו נסקל ואמרינן בתורת כהנים מן הצאן להוציא את המוקצה ומן הצאן וי"ו יתירה להוציא את הנוגח

יש לתמוה מדוע הביא רש"י מתו"כ ולא ממסכת ב"ק מ:
ועיין רש"י לעיל כב: וז"ל רובע ונרבע ומוקצה ונעבד פסול לקרבן דתניא בב"ק (דף מ:) מן הבהמה ולא כל הבהמה להוציא את הרובע והנרבע מן הבקר להוציא את הנעבד מן הצאן להוציא את המוקצה
וצ"ע בזה


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים