מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
ההוא דאמר
הודעות: 565
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' מרץ 28, 2018 9:47 am

ע, ב
האם אפשר להיתגנב במסיפס
דאיתמר: חצר שחלקה במסיפס - אמר רב: טהרותיו טמאות, ובעובד כוכבים אינו עושה יין נסך; ורבי יוחנן אמר: אף טהרותיו טהורות.
וברש"י, שחלקה במסיפס - מחיצה נמוכה עם הארץ מצד זה וחבר שטהר טהרות מצד זה. אינו עושה יין נסך - דנתפס עליו כגנב אלמא טהרות אלימי.
יש להקשות, דמסקנת הגמ' בב"ב [ו, ב] דאינו נתפס כגנב במסיפס, וזהו לכאורה דלא כמבואר בסוגיא דידן שלכל הפחות ביין נסך טהור מחמת המסיפס, וכך איתא בב"ב,
"אמר ר"נ אמר שמואל: גג הסמוך לחצר חבירו - עושה לו מעקה גבוה ד' אמות, אבל בין גג לגג לא; ור"נ דידיה אמר: אינו זקוק לד"א, אבל זקוק למחיצת עשרה. למאי? אי להיזק ראיה, ארבע אמות בעינן! אי לנתפס עליו כגנב, במסיפס בעלמא סגיא! אי לגדיים וטלאים, בכדי שלא יזדקר בבת ראש סגי! לעולם לנתפס עליו כגנב, במסיפס מצי משתמיט ליה, [אמר: ממצורי קממצירנא,] במחיצת עשרה לא מצי משתמיט ליה

ועיין ברש"י [שם], "מצי משתמיט ליה - ולומר חפץ נפל מידי על גגך ונכנסתי אצלך ליטול".
וצ"ע.
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב ד' מרץ 28, 2018 10:04 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

ההוא דאמר
הודעות: 565
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' מרץ 28, 2018 9:48 am

עא, א
יישוב נפלא מהגרד"פ מדוע השבויות אינן נאמנות על עצמן מדין ע"א
עיר שכבשוה כרקום כל כהנות שבתוכה פסולות
ראיתי ביאור נפלא ביישוב קושיית הפנ"י בשיעורי הגרד"פ [כתובות אות תרג], דהנה הקשה בפנ"י (דף כז. הובא ס"ק תרכ"ה) בהא דתנן שאינה נאמנת לומר על עצמה שהיא טהורה משום דאין אדם נאמן ע"ע, דמשמע דכל מקום שאנו מכשירים קרוב או פסול, אפ"ה בע"ד פסול, וזה ליתא, דהא קי"ל שבכל התורה כולה היכא דע"א נאמן באיסורין, אפי' הבע"ד בעצמו נאמן, ואדרבה עיקר הילפותא דע"א נאמן ילפינן מוספרה לה לעצמה, דכתיב בזבה, או מדכתיב בשחיטה וזבחת וכו', וע"כ דהוי דין רק בשבויה שהחמירו עליה שאינה נאמנת, ע"ש כל דבריו.
אכן לכאורה יש לחלק, דבשחיטה לא שייך לומר דחשיב בע"ד, שהרי כל הנידון הוא רק על החתיכה דאיסורא, דהיינו הבשר, אם הוא אסור או מותר, ואין זה מעיד על עצמו כלל.
וכן בנדה י"ל דלא חשיב שמעידה ע"ע, דדוקא בעלמא שמעיד על עצמו, אם הוא פסול או כשר, הרי זה עדות ע"ע, דהו"ל בע"ד, משא"כ נדות, דאין זה "פסלות" עליה, ורק דין איסור טומאה שיש עליה, נחשב זה נמי כעדות בעלמא על חתיכה דאיסורא, [והוי כמעידה על אחר].
משא"כ בשבויה, דהוי טומאה לבעלה ופסול זונה שנפסלה לכהונה, הרי בזה הוי ממש עדות עליה ועל בעלה [הכהן], ולכן אף על פי שע"א נאמן ואפי' קרוב או פסול, אפ"ה הבעל - דבר עצמו אי אפשר שיהא נאמן, שהרי הוא בעל דבר ממש, שהרי הנידון ג"כ עליו, ודוקא בשחיטה ונדה ושאר איסורין שבתורה, לא חשיב בע"ד כלל כמ"ש.
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב ד' מרץ 28, 2018 8:44 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ההוא דאמר
הודעות: 565
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' מרץ 28, 2018 9:49 am

עא, ב
אטו ב"נ שיזיק ויצער ישראל יהרג?
משום דצעריה לישראל
תימה, דאטו ב"נ שיזיק את ממון הישראל, האם יהרג משום שצעריה, וצ"ע.

ההוא דאמר
הודעות: 565
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' מרץ 28, 2018 9:52 am

עא, ב
מדוע אין חיוב על גזל פחות משו"פ בישראל
פחות משו"פ.
וברש"י, בן נח. שגזל את ישראל פחות משוה פרוטה אע"ג דגבי ישראל לאו ממונא הוא דמחלי עליה
לכאורה משמע מהגמ' ורש"י, שפחות משו"פ יש על כך שם ממון אלא שיש על כך מחילה.
וכידוע חקרו בזה המנ"ח [מ' קל] והמחנ"א, האם פחות משו"פ זהו משום שחסר בשיעור ממון, או דמוחלים על פחות משו"פ.
והנה, כאן מדובר שב"נ גזל ולא ניתן לומר שאין על כך שיעור ממון, דהלא אין שיעורין לב"נ, ומכל מקום פריך הש"ס, שיהא מחילה אצל ב"נ שגזל מישראל, ואם כן מוכח שפחות משו"פ אין הפטור משום חיסרון בשיעור, אלא משום מחילה, ומשום כך אף בב"נ שלא שייך לפוטרו משום שיעורין, מכל מקום פריך הש"ס שיהא על כך מחילה.
ומוכח בפשוטו, שפחות משו"פ יסודו משום מחילה, וצ"ע
וראה עוד בשו"ת משנה הלכות [חלק יז סימן קסב] ותשובתו הרמתה אל הגר"ח קניבסקי שליט"א,
והתעוררתי מדבריו ליישוב נפלא בזה, דלעולם ניתן לומר שפחות משו"פ אין לו תורת ממון, ואולם מה שאין לו תורת ממון זהו מכיון שאין זה ממון חשוב אצל ישראל ומוחלים עליו, ומעתה יתכן שלהרבה דינים נוספים לא יהא לו תורת ממון, משום שאין לפחות משו"פ חשיבות דאנשים מוחלים עליו.
ומעתה א"ש, דהגמ' אומרת שפחות משו"פ מוחלים על כך, ואין בדבר סתירה, דכל מה שאין לו תורת ממון זהו דווקא מפני שאנשים מוחלים על כך, ובלא זה היה לפחות משו"פ דין ממון [דאין זה מהלכות שיעורים].

ההוא דאמר
הודעות: 565
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' מרץ 28, 2018 9:06 pm

ההוא דאמר כתב:סח, ב
בגדר היתר דנטל"פ
נותן טעם לפגם מותר
התעוררתי לדון, ואני מציע זאת לראשונה לפני חו"ר הוגי הדף היומי,
האם מה שנותן טעם לפגם מותר, הגדר הוא שהאיסור הוא רק כשהוא בטעמו וממשותו, ואילו כאשר טעמו פגום אזי לא נאסר הדבר.
או דילמא, דגדר של איסור הינו חשיבות וזהו תוכן הביטול שמאבד הדבר מחשיבותו, ואם כן כאשר הדבר נוטל"פ, חסר בחשיבותו ושוב אינו אוסר.


ושמעתי מת"ח בשם הרעק"א בחידושיו על הש"ס, שהעמיד מחלוקת ראשונים, האם נטל"פ זהו רק ברוב היתר, והיינו כצד שאין לנטל"פ חשיבות ומתבטל ברוב, וזוהי דעת הרשב"א.
ומה שלומדים זאת מנבילה שאינה ראויה לגר, כתב הפמ"ג, שזהו גילוי מילתא דכאשר התורה לא החשיבה דבר שהוא סרוח והתירתו, וזהו גילוי שכמו שהתורה לא החשיבה דבר סרוח אינו חשוב אף לענין ביטול.
ובר"ן על הרי"ף מבואר, שזוהי ילפותא גמורה, שכל דבר שהינו סרוח דומיא דנבלה לגר, אינו נהנה מהתערובת, והדבר מותר.

ההוא דאמר
הודעות: 565
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' מרץ 28, 2018 9:34 pm

ההוא דאמר כתב:סו, ב
האם ריח רע שאין לו עיקר, שייך לדין של ריחא מילתא
אביי אמר אסור ריחא מילתא היא, רבא אמר מותר ריחא לאו מילתא היא
התעוררתי לפום ריהטא להערה, דהנה, בגמ' ברכות [כה, א] איתא,
"בעו מיניה מרב ששת ריח רע שאין לו עיקר מהו, אמר להו אתו חזו הני ציפי דבי רב דהני גנו והני גרסי, וה"מ בדברי תורה אבל בק"ש לא".

אם כן, מסקנת הגמ' בברכות, שריח רע של אחרים שאין לו עיקר, אינו אוסר לד"ת.
וצריך תלמוד, האם נידון זה מישך שייך לנידון הגמ' דילן, האם ריחא מילתא או לאו.


ויתכן לדון בב' אופנים, לגבי תפילה, זה נידון האם ריח מאוס פוסל. ולגבי מאכלים זה נידון אחר האם לריח יש לו ממשות של איסור או מאכל, וזה ב' דברים שונים.
ב' דלעולם הספק בגמ' הינו ספק שונה, כגון יין שריחו יין וטעמו חומץ, האם ע"י שנשאר בו ריח עדיין שמו עליו, או שלריח אין חשיבות לתת ליין את שמו. ונאמר שלגבי מאכל שאני, דהנידון הוא האם כאשר התבטל הטעם והריח לא התבטל, האם פקע שם המאכל ממנו.

ההוא דאמר
הודעות: 565
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' מרץ 29, 2018 9:29 am

עב, א
בענין קבלת אומדנא של שלשה שמאים החלוקים בדעותיהם
רד"ה א"ל כדשיימי בתלתא וכו'. ונקט תלתא שהן ב"ד סתם לתורת דיינין נחת ואפילו תרי מגו תלתא שמין אותו, ואם שלישי חלוק על השנים אזלינן בתר רובא.
והנה נראה בפשוטו, דדין ביטול ברוב שנלמד מרוב בדיינין [עיין כתבי הגר"ח ב"ק כז, ב], אינו שייך באותם מומחים, מאחר שאינם ב"ד אמיתי, אלא שמאים.
אלא, כאן מדובר ביחס לדין של הלך אחר הרוב, דזה שייך אף בשמאים שהעמידם דומיא דב"ד, ועיין עוד בחידושי הגרש"ר סנהדרין [סי' ו].

שמואל דוד
הודעות: 2647
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: רוב גנבי ישראל - הכיצד?

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' מרץ 29, 2018 7:52 pm

עיין מסורת הש״ס וביעב״ץ

ההוא דאמר
הודעות: 565
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: רוב גנבי ישראל - הכיצד?

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' מרץ 29, 2018 8:25 pm

שמואל דוד כתב:עיין מסורת הש״ס וביעב״ץ

יישר כח, ופסח כשר ושמח.
מצאתי במסורת הש"ס,דכתב שרוב האנשים באותם המקום היו יהודים ומיעוט נכרים, ואם כן רוב הגניבות התבצעו ע"י ישראל.
אבל ביעב"ץ לא זכיתי לראות. ובילקוט מפרשים ציינו לרא"ש פ"ב דב"ב.

בקרו טלה
הודעות: 2262
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: רוב גנבי ישראל - הכיצד?

הודעהעל ידי בקרו טלה » ה' מרץ 29, 2018 8:48 pm

ההוא דאמר כתב:אבל ביעב"ץ לא זכיתי לראות.

במהדורת ווגשל
קבצים מצורפים
יעב''ץ.pdf
(223.21 KiB) הורד 20 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 565
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' מרץ 29, 2018 8:53 pm

עב, ב
בדין מגע כוחו של נכרי
תרגמה רב ששת בעובד כוכבים המערה דאתי מכחו אי עובד כוכבים המערה אפי' גוא דחביתא נמי מתסר כח דעובד כוכבים מדרבנן הוא דאסיר ההוא דנפק לבראי גזרו ביה רבנן ההוא דלגואי לא גזרו ביה רבנן.
וצ"ע, דלעיל [ס, א] איתא, "רב אשי אמר זיקא בין מליא ובין חסירא שרי, מ"ט אין דרך ניסוך בכך".
וצריך תלמוד, מדוע לא נימא, דהיין שבתוך הזיקא מותר, כיון שזהו רק מגע כוחו של הנכרי, ובזה לא גזרו רבנן, ומאי טעמא בעינן לטעמא דאין דרך ניסוך.
וצריך לומר, דהתחדש בזה, שאף אם ידעינן בבירור שהנכרי ניסך את היין בזיקא, מכל מקום מכיון שאין זה דרך ניסוך לא נאסר. וצ"ע.

ההוא דאמר
הודעות: 565
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: רוב גנבי ישראל - הכיצד?

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' מרץ 29, 2018 11:23 pm

יישר כח,
וחג כשר ושמח.

ההוא דאמר
הודעות: 565
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' מרץ 29, 2018 11:25 pm

ההוא דאמר כתב:עא, ב
אטו ב"נ שיזיק ויצער ישראל יהרג?
משום דצעריה לישראל
תימה, דאטו ב"נ שיזיק את ממון הישראל, האם יהרג משום שצעריה, וצ"ע.


והצעתי זה קמיה הג"ר ניסן גולדברג שליט"א, והשיב לי, דחלוק ביסודו הגדר גזילה בב"נ מגזילה דישראל, דבב"נ האיסור הוא לגזול דרך צער, ויסוד האיסור בגזילה דב"נ הוא לצער את השני, ולכך נענש הגם דישראל מחיל עליה, כיון דבההיא שעתא צערא מיהא אית ליה.
ואולם וודאי שב"נ שיצער ישראל, לא יהרג, דזהו הלכה בגדרי גזילה המצערת.
בשונה מישראל דהוי גדר של גזילה בהחסרת ממון, עכ"ד.
ויש לציין את דברי הגר"א גרבוז שליט"א, בשיעורים מסכת סנהדרין [ליקוטים], דהגדר בגזילה דב"נ זהו מעשה גזילה, בשונה מישראל שהאיסור הוא להחסיר את השני, ועיי"ש,
ולמבואר עתה י"ל, דהגדר באיסור גזילה דב"נ שהינו במעשה גזילה, היינו דאין זה משום ההחסרה הממונית, אלא על הצער במעשה הגזילה שעושה.

ההוא דאמר
הודעות: 565
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' מרץ 29, 2018 11:26 pm

ההוא דאמר כתב:ע, ב
האם אפשר להיתגנב במסיפס
דאיתמר: חצר שחלקה במסיפס - אמר רב: טהרותיו טמאות, ובעובד כוכבים אינו עושה יין נסך; ורבי יוחנן אמר: אף טהרותיו טהורות.
וברש"י, שחלקה במסיפס - מחיצה נמוכה עם הארץ מצד זה וחבר שטהר טהרות מצד זה. אינו עושה יין נסך - דנתפס עליו כגנב אלמא טהרות אלימי.
יש להקשות, דמסקנת הגמ' בב"ב [ו, ב] דאינו נתפס כגנב במסיפס, וזהו לכאורה דלא כמבואר בסוגיא דידן שלכל הפחות ביין נסך טהור מחמת המסיפס, וכך איתא בב"ב,
"אמר ר"נ אמר שמואל: גג הסמוך לחצר חבירו - עושה לו מעקה גבוה ד' אמות, אבל בין גג לגג לא; ור"נ דידיה אמר: אינו זקוק לד"א, אבל זקוק למחיצת עשרה. למאי? אי להיזק ראיה, ארבע אמות בעינן! אי לנתפס עליו כגנב, במסיפס בעלמא סגיא! אי לגדיים וטלאים, בכדי שלא יזדקר בבת ראש סגי! לעולם לנתפס עליו כגנב, במסיפס מצי משתמיט ליה, [אמר: ממצורי קממצירנא,] במחיצת עשרה לא מצי משתמיט ליה

ועיין ברש"י [שם], "מצי משתמיט ליה - ולומר חפץ נפל מידי על גגך ונכנסתי אצלך ליטול".
וצ"ע.


והצעתי זה קמיה הגר"נ גולדברג שליט"א, ר"מ בישיבת אור ישראל, ומתחילה רצה להשיב, כי הגמ' בב"ב מדברת לגבי גגות, וסוגיין מדובר בשוין. אמנם הערתי, דהסברא של משתמט שייכת גם בשוין, שנפל חפץ לחצרו ע"י זריקה וכדומה.
ורצה עוד לחלק, דהסברא של משתמיט זה סיבה שיוכל להיכנס לקחת את החפץ ולצאת לאלתר. ואם כן לגבי יין נסך אין זה סברא שיוכל להיכנס ולשהות ולגעת בחביות, מאחר דצריך ליטול את חפצו ולהסתלק לאלתר.
אמנם לגבי היזק ראיה, עצם האפשרות שיוכל להיכנס ולו לרגע ליטול את חפצו ולצאת, כבר ממעט הדבר את התשמישים בגג, מכיון שחייב הוא להימנע מתשמישים צנועים שמא יכנס שכנו לרגע.

ההוא דאמר
הודעות: 565
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' מרץ 30, 2018 1:24 am

עג, ב
מדוע טבל אינו נחשב כדשיל"מ ויאסר בכל שהוא מהאי טעמא?
אלא טבל מ"ט, כהתירו כך איסורו.
צ"ע טובא, דתיפוק ליה שטבל אוסר בכל שהוא, משום דהוי דבר שיש לו מתירין, דניתן להפריש עליו, וצ"ע.
ואין לומר, דנפק"מ כאשר אוסר דבר שאינו מינו, שלא ניתן להפריש עליו. דהלא מבואר בגמ' שטבל אינו אוסר במשהו, בשאינו מינו, וא"כ הדק"ל, וצ"ע.
ועיין מנ"ח [מ' רפא].

ההוא דאמר
הודעות: 565
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ש' מרץ 31, 2018 10:26 pm

פסח כשר ושמח!
למרנן ורבנן הוגי הדף היומי, בכל אתר ואתר,
ברכת מועדים לשמחה, וחג כשר ושמח
.

ההוא דאמר
הודעות: 565
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ש' מרץ 31, 2018 10:43 pm

עב, א
קנין אתן
ההוא גברא דאמר ליה לחבריה אי מזבנינא לה להא ארעא, לך מזבנינא וכו'.
וברש"י, לך מזביננא לה. וקנו מיניה בקנין.
יש לדון, דאם היה קנין, שאם ימכור ימכור לו, לכאורה הוי קנין אתן שלא מהני [עיין בנידון זה במסכת ב"ב ג, א ובתוס' כתובות נד, ב].
וצריך לומר, דהוי קנין גמור לקנות את השדה, והזמן יהא בשעה שירצה למוכרה.
ועיין ברמב"ם [פ"ח ממכירה ה"ז],
"האומר לחבירו כשאמכור שדה זו הרי היא מכורה לך מעכשיו במאה זוז וקנו מידו על כך ולאחר זמן מכרה לאחר במאה, קנה הראשון".

ההוא דאמר
הודעות: 565
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ש' מרץ 31, 2018 10:43 pm

עב, א
חומרא דיין נסך שאני.
ותימה, דהלא כיון שבהלכות ממון קנה במשיכה, ואם כן יכול הנכרי להוציא את החבית מידי ישראל מכח משיכתו, אם כן שוב היאך ניתן להחמיר ביין נסך שהינו נידון בתולדה מבעלות הממון על החבית, וכיון שהחבית הרי היא של הנכרי, אם כן שוב לא הוי יין נסך, דקנה מדמשכה, ויין נסך לא הוי עד דנגע בה, וצ"ע.

ההוא דאמר
הודעות: 565
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ש' מרץ 31, 2018 10:45 pm

עה, ב
הדמיון בין דברי תורה לזכוכית
הני כלי זכוכית הואיל וכי נשתברו יש להן תקנה ככלי מתכות דמו
בנותן טעם לציין את דברי הגמ' בחגיגה [טו, א] בעניינא דתקנת כלי זכוכית. "שאל אחר את רבי מאיר לאחר שיצא לתרבות רעה: מאי דכתיב לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז - אמר לו: אלו דברי תורה, שקשין לקנותן ככלי זהב וכלי פז, ונוחין לאבדן ככלי זכוכית. - אמר לו: רבי עקיבא רבך לא אמר כך, אלא: מה כלי זהב וכלי זכוכית, אף על פי שנשברו יש להם תקנה - אף תלמיד חכם, אף על פי שסרח יש לו תקנה".

ההוא דאמר
הודעות: 565
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ש' מרץ 31, 2018 10:46 pm

עו, א
בגדרי פסול נותר
הכא התירא בלע
בדין נותר יש לחקור ביסוד איסורו, האם מונח בשעת השחיטה דין בקרבן שאם לא יאכל לזמן הקרבן יחול בו איסור נותר. א"ד דאיסור נותר חל לאחר שעובר זמן אכילתו ומתחדש בו באותו זמן איסור נותר. [הצעתי זאת בימי חורפי קמיה הגאון רבי אברהם יהושע סולובייצי'ק שליט"א, ולא כל כך הסכים לשמוע]
וראה בסנהדרין [פג, ב] וטמא ששימש וכו' אדרבה מנותר ה"ל למילף שכן קדש פנים פיגול ונותר וכו', ופרש"י שכן קדש, טמא ששימש ועסק בקדשים ובנותר קדוש ושניהם בפנים מה שאין כן בתרומה.
[ולא כתב רש"י ושניהם בזבחים הנעשים בפנים אלא כתב ושניהם בפנים]
ויל"ע מה שייך נותר לפנים והרי איסורו אף בחוץ כאשר עובר זמן אכילת הקרבן.
וקצת יש מקום לדחות, דאיסורו דנותר הוא רק בדברים הנעשים בפנים, אכן זהו דוחק דבחוץ אין זה עבודה.
שוב מצאתי בתוס' נזיר [כב, א ד"ה מר זוטרא] שכתבו וז"ל, "כלומר אכתי יש קדושה בבשר [אחר זריקה, א.ה.] לענין דאסור לאכול חוץ לירושלים וה"ה דמצי למימר דאית בה קדושה לענין טומאת הגוף דאסור לאכול בשר שלמים בטומאת הגוף וכן חוץ לזמנן וחדא מינייהו נקט" עכ"ל.
הרי להדיא דזהו מקדושת הקרבן שלא לאכולו חוץ לזמנו וזהו דין בבשר.
ובסוגיין מבואר דנותר נחשב כהתירא בלע, ואי נימא שזה דין בקרבן שלאחר זמנו הופך מאליו להיות נותר, יותר קשה להבין זאת, דאיך נחשב זה כהתירא בלע, והלא מראש חל בו דין שלאחר זמנו יש בו דין איסור נותר, וי"ל.

ההוא דאמר
הודעות: 565
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' אפריל 01, 2018 11:28 pm

אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבים עליכם ביותר!
אחי ורעי הוגי ועמלי הדף, נעמתם לי מאוד, בלימוד המסכת בסדר הדף היומי.
מזל טוב לכל בית ישראל באתרא קדישא הדין ובכל אתר ואתר, הזוכים לסיים בעיצומם של ימי חג הפסח - זמן חרותינו.
ואין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה [מתני' דאבות]
ושמעתי פעם ביאור נפלא בזה, מהו המושג עבד ומהו המושג בן חורין?
עבד, עובד הוא בשביל אחרים. בעוד שחרות זהו אדם שעובד בשביל עצמו.
מעתה אם נשאל אדם הטרוד בהבלי העולם, לשם מה נצרכת לך עבודה זו המייגעת, הגם ששכרה הממוני רב עד למאוד, ישיב הוא, שנצרכת היא לו על מנת לקנות וילה הדורה - לשכון על מרומי קרת, רכב חדשני - ויסעו ויחנו, דברים מתקדמים- החונים קדמה, וכדומה.
וגם לאחר מכן, כאשר מה שהוא צריך את אותם הדברים, זהו על מנת לקבל את הכבוד כמבואר במסילת ישרים [פרק י"א]:
יתרה עליה חמדת הכבוד כי כבר היה אפשר שיכבוש האדם את יצרו על הממון ועל שאר ההנאות, אך הכבוד הוא הדוחק, כי אי אפשר לו לסבול ולראות את עצמו פחות מחבריו, ועל דבר זה נכשלו רבים ונאבדו וכו'.

וממשיך:
ולולי זה, כבר היה האדם מתרצה לאכול מה שיוכל, ללבוש מה שיכסה ערותו, ולשכון בבית שתסתירהו מן הפגעים והיתה פרנסתו קלה עליו ולא היה צריך להתיגע להעשיר כלל, אלא שלבלתי ראות עצמו שפל ופחות מרעיו מכניס עצמו בעובי הקורה הזאת ואין קץ לכל עמלו.

נמצא, שבעצם עבודתו יומם ולילה להרוויח את הממון, אין זה בשביל עצמו, אלא היכי תימצי לקנות ולהשיג דברים אחרים, וזהו עבד שאינו עושה את הפעולה זו בעבור עצמו.
והדבר האמיתי! וטעם החיים, זהו לימוד התורה וידיעתה באמת, ובזה האדם עוסק בעבור עצמו לנטוע שמים וליסוד ארץ, כמבואר בארוכה בנפש החיים [שער ד'].
נסיים בדברי המסילת ישרים,
כלל הדברים, הכבוד הוא מן המכשולות היותר גדולים אשר לאדם. ואי אפשר לו להיות עבד נאמן לקונו כל זמן שהוא חס על כבוד עצמו, כי על כל פנים יצטרך למעט בכבוד שמים מפני סכלותו. זה הוא מה שאמר דוד המלך עליו השלום (שמואל ב ו, כב) ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני. והכבוד האמיתי אינו אלא ידיעת התורה באמת.

ילכו מחיל אל חיל.
הרב עבד הזמן, פתח אשכול בנושא מסכת הוריות, יישר חילו.

ההוא דאמר
הודעות: 565
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' אפריל 02, 2018 12:40 am

עו, א
טעם שבירת כלי חרס בתנאים וזכוכית בנישואין
כלי זכוכית הואיל וכי נשתברו יש להו תקנה.
כתב בהגהות רבי גדליה ליפשיץ זצ"ל, "נ"ב משא"כ לשבירת כלי חרס ליכא תקנה, ומה"ט נוהגין לשבר כ"ח בשעת כתיבת תנאים לומר דאין תקנה לבטל עוד.
ומה"ט שוברין כלי זכוכית בשעת נשואין ממ"ש ברכות [ל"א, א] אייתי זוגיתא חיוורתא ותבר קמייהו. וא"ח סי' תק"ס ס"ב לזכור חורבן ירושלים תוב"ב כדכתיב תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי.
ונ"ל דמה"ט נזכרת ירושלים טפי בכלי זכוכית, לרמז מ"ש סוף סוטה דמ"ח ע"ב משחרב מקדש ראשון בטלה שירא פרנדא וזכוכית לבנה".

שמואל דוד
הודעות: 2647
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' אפריל 02, 2018 5:22 am

עב:
תוספות ד"ה אמר להו כו'
בהפסד מועט יכול להחמיר כדברי רש"י כו'
לכאורה הול"ל יש להחמיר ומדוע כתבו התוספות יכול להחמיר דמשמע שצריך היתר להחמיר.

עזריאל ברגר
הודעות: 3307
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אפריל 02, 2018 2:34 pm

שמואל דוד כתב:עב:
תוספות ד"ה אמר להו כו'
בהפסד מועט יכול להחמיר כדברי רש"י כו'
לכאורה הול"ל יש להחמיר ומדוע כתבו התוספות יכול להחמיר דמשמע שצריך היתר להחמיר.

מסתמא משום בל תשחית.
או מצד הפטור מדבר ועושהו.

שמואל דוד
הודעות: 2647
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת עבודה זרה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' אפריל 10, 2018 6:44 pm

עד.
רש"י ד"ה הא תנא ליה התם בסדר זרעים ומייתי לה בביצה שנולדה וביבמות בהערל.
וצע"ק מה כוונת רש"י במש"כ ומייתי לה בביצה כו' ועוד יש לעיין מדוע לא ציין גם לזבחים עב וצריך ביאור.


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים