מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מיקומם ומעמדם של טבריא, כפר לודים ולוד, פומבדיתא ובי כובי, עכו וכזיב

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
אביר הרועים!
הודעות: 70
הצטרף: ג' אוגוסט 08, 2017 8:48 pm

מיקומם ומעמדם של טבריא, כפר לודים ולוד, פומבדיתא ובי כובי, עכו וכזיב

הודעהעל ידי אביר הרועים! » א' אפריל 08, 2018 8:30 pm

א. בר"ה לא. עשרה גליות גלתה סנהדרין וכו' מבית שערים לציפורי מציפורי לטבריא. וברש"י כתב ששלשתן בימי רבי ולכל מקום שעבר לדור גלתה סנהדרין עמו ומבואר שבסוף ימיו דר בטבריא (אחר שכבר דר בבית שערים ובציפורי. וצ"ב לישבו עם המבואר בכתובות קג: שרבי נסתלק בציפורי [שהובא שם בימי חליו כי מדליא ובסים אוירא].

ב. בהמשך להנ"ל בגמ' שם וטבריא עמוקה מכולן ופירש"י שפלים היו מכל גליות שלפניהם. וכן מבואר שם שרבי היה בטבריא בזמן אנטנינוס וכן מבואר בע"ז י: וצ"ב ממה שמבואר ברש"י ב"מ לג: שבכל ימי התנאים לא יכלו לכתוב המשנה מחמת שלא היה שלום מלכות עד ימי רבי "שנשא חנו בעיני אנטונינוס" וזה היה כאמור בזמן טבריא.

ג. בהמשך שם בר"ה לא: מובא המשנה כרם רבעי היה עולה לירושלים מהלך יום לכל רוח וכו' ומבואר שם שלוד הוא מהלך יום מירושלים לצד מערב. והנה במשנה ריש גיטין איתא מכפר לודים ללוד. [שגם שם מצריך ר"א לומר בפ"נ ובפ"נ] ומבואר שכפר לודים חו"ל וסמוכה ללוד. ועכשיו מצד הירדן היה מרוחק מהלך ב' ימים כמו שנתבאר [מהלך יום מירדן עד ירושלים ועוד יום מירושלים ללוד] ומצד מערב היה מרוחק 380 פרסאות שהרי א"י 400 על 400 פרסה ומצד צפון ודרום היה מרוחק מכל צד 200 פרסה שהרי ירושלים טבורה של א"י וא"א לקיימו אלא בין צפון לדרום. [ולמרות שבגיטין ד. מבואר שכפר לודים מובלעת בתוך א"י מוכח שם ברש"י דהוא לכל היותר ד' או ה' פרסאות].

ד. כפי הנתבאר לעיל בין כפר לודים ללוד יש לכל היותר ד' או ה' פרסאות ובגיטין שם מבואר דהיינו כמפומבדיתא לבי כובי. ובסוכה כו: כתב רש"י דבפומבדיתא לבי כובי יש ו' פרסאות.

ה. בהמשך למשנת גיטין מבואר שם שעכו בגבול צפוני של א"י ובגיטין ז: מבואר שרצועה יוצאת מעכו לכיוון צפון שנמשך שם א"י עד כזיב. ואילו בע"ז כה: מובא מעשה בתלמידי ר"ע שהיו הולכים לכזיב פגעו בהם ליסטים אמרו להן להיכן אתם א"ל לעכו, הלוהכו עמהן כיון שהגיעו לכזיב פירשו ומבואר שם דהליסטים היו מארץ ישראל. נמצא שבאו מא"י והגיעו לכזיב קודם שהגיעו לעכו וזה סותר הסוגיא דגיטין הנ"ל.
נערך לאחרונה על ידי אביר הרועים! ב ב' אפריל 09, 2018 12:45 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

קו ירוק
הודעות: 5798
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מיקומם ומעמדם של טבריא, כפר לודים ולוד, פומבדיתא ובי כובי, עכו וכזיב

הודעהעל ידי קו ירוק » א' אפריל 08, 2018 10:28 pm

א. י"ל שכשחלה קודם מיתתו לקחוהו לציפורי שאווירה בסים, אבל שוב לא עלתה עמו סנהדרין מטבריא.
ב. עד סוף ימי רבי שאז כתב המשנה בטבריא.
ג. א"י ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה אינו מובן, ואין להקשות מזה על כלום, וה' יאיר עינינו. ממתי ירושלים טבורה של א"י? ובפרט לא מצפון לדרום, ששכם היא טבורה דא"י. (ואדרבא יותר קרוב דירושלים טבורה של א"י ממזרח למערב עם עה"י).
ד. רש"י בסוכה לא כותב ח' פרסאות אלא שיתא פרסאות וגם זה צ"ע, שהוא ד' פרסאות (י"ו מיל) כארץ זבחו"ד.
ה. הליסטים פגשום מצפון לעכו כגון ליד סולמה של צור, והלכו לכזיב והרחיבו להם הדרך עד עכו. היכן התבאר לך שהליסטים היו בא"י ? וגם אם כן לא קשה, ואכ"מ.

אביר הרועים!
הודעות: 70
הצטרף: ג' אוגוסט 08, 2017 8:48 pm

Re: מיקומם ומעמדם של טבריא, כפר לודים ולוד, פומבדיתא ובי כובי, עכו וכזיב

הודעהעל ידי אביר הרועים! » ב' אפריל 09, 2018 1:01 pm

בכל התגובה יש רק הערה ענינית אחת לגבי מספר הפרסאות שבין פומבדיתא ובי כובי. ותיקנתי.
ואפרט.
א. עיי"ש בכתובות שעבר מבית שערים לציפורי (רק אם תאמר שדר בבית שערים, ומשם לציפורי, ומשם לטבריא ומשם שוב לבית שערים ולציפורי והוא דבר הזוי ביותר) מלבד זאת כשרש"י בר"ה מבאר מדוע גלתה סנהדרין לציפורי מביא הגמ' בכתובות שאיירי בזמן חוליו.
ב. בסוף ימי רבי היה בציפורי וכנ"ל וזה תמיהה נוספת על רש"י בר"ה.
ג. עובדה שהתוס' בר"ה כג: וב"מ עכז. עשו מזה קושיא. רירושלים בטבורה של א"י רש"י סוטה מה. ועיי' מצפה איתן ר"ה כג: דלאו ממש טבורה אבל מ"מ הקושיא במקומה עומדת.
ד. תיקנתי. וסוף דבריך לא מובנים.
ה. עיינת שם בסוגיא או שאתה סומך על זיכרונך? אחרי כמה שורות אומרת הגמ' תא חזי מאי איכא בין גנבי דבבל ללסטים "דא"י".

קו ירוק
הודעות: 5798
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מיקומם ומעמדם של טבריא, כפר לודים ולוד, פומבדיתא ובי כובי, עכו וכזיב

הודעהעל ידי קו ירוק » ב' אפריל 09, 2018 1:19 pm

ג. הקושי ידוע שאין בכל א"י תע"ת פרסה לשום רוח אפילו לא עם הים (לרבנן) ולא עם עבר הירדן ואפילו לא עד הר ההר בצפון. (שמא הכוונה לא פרסאות ממש אלא מילין גדולים (מיל רומי), וזה מתאים לשיעור. וצ"ע). וממילא לדידן מה שייך להקשות מזה.
ומה שאמ' בתנחומא ירו' טיבורה, כבר העיר המצפה איתן, שא"ז הכוונה כפשוטו, אלא או באמצע הישוב (לאפוקי שאינה יושבת בספר) או חשיבות א"י, ופשוט הכי.
ה. א"י של עו"ב, בצפון, הולכת באלכסון כידוע, וגם צפונית לכזיב באלכסון הרבה לצפון היא א"י. ובר מן דין גנבי א"י לאו דוקא בגבולתיה, שהיו הולכים ממקום למקום גם סמוך לה, ואתו לאפוקי מגנבי בבל דמרחקי, שדרגתם פחותה.


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 38 אורחים