עמוד 7 מתוך 8

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ג' יוני 12, 2018 4:52 pm
על ידי שמואל דוד
מרן המשגיח כתב:
שמואל דוד כתב:באמת אפשר בדוחק. אבל לא הבנתי איך שהזרת מסייע להאצבע.
מלמעלה ומלמטה הפירוש שמוחק בגודלו מצד העליון של אגרופו (על יד האצבע) ובזרת מצד התחתון (על יד הקמיצה), ולא צריך להביא את הזרת אל האצבע.

יישר כח על ההסבר אבל עדיין לא הבנתי.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ג' יוני 12, 2018 4:54 pm
על ידי שמואל דוד
נ״ה ע״א
אי הכי אפוקי נמי, לחדא מפקינן מתרתי לא מפקינן כו׳

לכאורה הול״ל מתלת לא מפקינן וצע״ק.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ג' יוני 12, 2018 7:33 pm
על ידי פלתי
שמואל דוד כתב:נ״ה ע״א
אי הכי אפוקי נמי, לחדא מפקינן מתרתי לא מפקינן כו׳

לכאורה הול״ל מתלת לא מפקינן וצע״ק.

בשיעורי ר' משולם דוד עע"ז והניח בצ"ע.
ולכאורה יש ליישב בקל, דפריך לרבא דכי היכי דאמרת דחדא מעיילינן תרתי לא מעיילין, ה"נ היה לך לומר גבי אפוקי דחדא מפקינן תרתי לא מפקינן. ואת לא אמרת הכי, אלא אמרת דמפקינן ליה אפילו משלש מחנות. וק"ל.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ג' יוני 12, 2018 7:39 pm
על ידי שמואל דוד
יישר כל גדול.
גם אני חשבתי כן - מתרתי לא מפקינן, וכ״ש מתלת!

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ד' יוני 13, 2018 12:50 am
על ידי שמואל דוד
שמואל דוד כתב:י״ב ע״ב
לא הוסיף בן עזאי אלא העולה:
אמר רב הונא מ״ט דבן עזאי עולה הוא אשה ריח ניחוח לה׳ היא לשמה כשרה שלא לשמה פסולה כו׳

לכאורה צ״ל הוא לשמה כשרה כו׳ ולא מצאתי מי שהעיר בזה.

עיין זרע יצחק זבחים פרק ה משנה ד
viewtopic.php?f=46&t=10070

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ד' יוני 13, 2018 2:28 am
על ידי שמואל דוד
נ"ה ע"א
רש"י ד"ה בכל מקום - אין טעונין צפון
ולקמן בסמוך כתב רש"י
מתני' בכל מקום - אף בדרום ובגמרא יליף לה
וצ"ע בשינוי לשונו.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ד' יוני 13, 2018 8:21 pm
על ידי אותה אבקש
בשיעורי משמה"ל העיר בזה ועיין מה שהוסיף לדקדק בדברי רש"י:
משמ''ר.png
משמ''ר.png (10.7 KiB) נצפה 817 פעמים

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ד' יוני 13, 2018 8:25 pm
על ידי אותה אבקש
ועיין מ"ש בזרע יצחק בזה [ויל"ע]:
זרע יצחק.png
זרע יצחק.png (56.19 KiB) נצפה 817 פעמים

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ד' יוני 13, 2018 11:06 pm
על ידי מיללער
זבחים כו.

נתלה וקבל מהו אמר ליה כשרה אמר ליה אישתבשת אין דרך שירות בכך

למה לא נגעו בה מדין חציצה בינו לבין הרצפה (ואויר/רוח נקרא חציצה כדלעיל נכנסה רוח בין בשרו לבגדו אי לאו משום דדרך לבישה בכך) וקשה לדחוק ולומר דכיון דאין דרך שירות בכך ממילא נקרא חציצה.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ה' יוני 14, 2018 12:56 am
על ידי שמואל דוד
אותה אבקש כתב:ועיין מ"ש בזרע יצחק בזה [ויל"ע]:
זרע יצחק.png

יישר כח גדול!

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ה' יוני 14, 2018 4:30 am
על ידי מיללער
מיללער כתב:זבחים כו.

נתלה וקבל מהו אמר ליה כשרה אמר ליה אישתבשת אין דרך שירות בכך

למה לא נגעו בה מדין חציצה בינו לבין הרצפה (ואויר/רוח נקרא חציצה כדלעיל נכנסה רוח בין בשרו לבגדו אי לאו משום דדרך לבישה בכך) וקשה לדחוק ולומר דכיון דאין דרך שירות בכך ממילא נקרא חציצה.

ראיתי שהשפת אמת מקשה יותר מזה, למה ליה למימר שאין דרך שירות בכך, הרי יושב פסול בעבודה שצריכה עמידה, ותליה בוודאי לאו עמידה הוא, ונשאר בצ"ע

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ה' יוני 14, 2018 8:13 am
על ידי פלתי
מיללער כתב:זבחים כו.

נתלה וקבל מהו אמר ליה כשרה אמר ליה אישתבשת אין דרך שירות בכך

למה לא נגעו בה מדין חציצה בינו לבין הרצפה (ואויר/רוח נקרא חציצה כדלעיל נכנסה רוח בין בשרו לבגדו אי לאו משום דדרך לבישה בכך) וקשה לדחוק ולומר דכיון דאין דרך שירות בכך ממילא נקרא חציצה.

חזון איש קמא ל' ב'
חזון איש.jpg
חזון איש.jpg (149.72 KiB) נצפה 794 פעמים

אגרות משה
אגרות משה.jpg
אגרות משה.jpg (123.3 KiB) נצפה 794 פעמים

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ה' יוני 14, 2018 3:41 pm
על ידי מיללער
תודה רבה הרב פלתי

נמצא דלהחזו"א בעצם אויר מיקרי חציצה, אלא שאין בכלל דין חציצה בינו לבין הרצפה שהדין כאן נובע מהחיוב להיות בעזרה ואויר העזרה סגי רק דבכלי מיקרי שאינו עטמד בעזרה (זה חידוש דא"כ צריך לכאורה ד' על ד' שיהא נחשב כמקום בפ"ע)

ולרבי משה אכן הדין שנתלה פסול הוא מטעם חציצה, ולדבריו קשה על דברי הגמ' למה אמרו שאין דרך שירות בכך

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ה' יוני 14, 2018 7:32 pm
על ידי שמואל דוד
שמואל דוד כתב:נה.

לכהנים ״לנשיהם״ ולבניהם כו׳
פירש״י ולנשיהם כדכתיב ואת חזה התנופה וגו׳ אתה ובניך ובנותיך.

לכאורה צ״ע, איך ילפינן נשיהם של הכהנים מקרא של בנותיהם.
אשמח בביאור בזה.

ועיין רש״י פרשת קרח פרק יח פסוק יא כל טהור - לרבות אשתו. ועיין בחידושי הגאון רב מנחם זמבא ז״ל
0BB40C13-E061-4F5C-A2A1-65EAF5283B4F.jpeg
0BB40C13-E061-4F5C-A2A1-65EAF5283B4F.jpeg (269.01 KiB) נצפה 753 פעמים

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ו' יוני 15, 2018 5:51 pm
על ידי שמואל דוד
פלתי כתב:
שמואל דוד כתב:נ״ד ע״א

ת״ש דתני לוי כו׳ ומביא סיד וקוניא וזפת כו׳
ומביא זפת וקוניא וממחה ושופך וזהו קרן כו׳

יש לדקדק,
א) מדוע אצל היסוד הקדים קוניא לזפת ואצל הקרן הקדים זפת לקוניא?
ב) מדוע לא הזכיר סיד אצל הקרן?

ועיין הגהות הגר״א שהגיה דתיבת זפת נמחק וצ״ל גפסיס.
אשמח בביאור כוונתו.

ב) עי' במהדורת זכר חנוך שהביא דבכתבי היד הזכיר גם סיד.

עיין בספר הר המריה על הרמב״ם פרק ב הלכות בית הבחירה הלכה טז. ועיין פירוש מרי״ד על ליקוטי הלכות מש״כ בזה. אגב עיין אילת השחר שהעיר מדוע צריך שלשתן.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ש' יוני 16, 2018 9:54 pm
על ידי ההוא דאמר
סא, א
בגדרי פסול יוצא
קדשים נפסלים
יש לחקור בגדר פסול יוצא בבשר,
האם זהו במעשה ההוצאה, מתוך מקומו למקום האסור באכילה. או דילמא, דאין הדבר תליא במעשה הוצאה, אלא דעצם המציאות שהבשר נמצא חוץ למקום המותר, זה עצמו מהווה דבר הפוסל.
ויש מקום לתלות בזה, את מחלוקת דרש"י [סא, א ד"ה ושני מקומות] והתוס' [סא, א ד"ה קדשים] והשיטמ"ק [סא, ב]. דדעת רש"י דהגם שפירקו את הקלעים והעמודים, מכל מקום אין על כך פסול יוצא. בעוד ששאר הראשונים הנ"ל פליגי וס"ל דרק כאשר יש קלעים מותר הבשר באכילה, אמנם אם פירקו את הקלעים הגם שהמזבח במקומו מ"מ איכא פסול יוצא.
ומעתה אולי אפש"ל, דלראשונים פסול יוצא, זהו בעצם המציאות שהבשר נמצא במקום שאינו מותר, ולהכי הגם שלא היה מעשה דהוצאה, מכל מקום כיון שנתפרקו הקלעים נוהג בו פסול יוצא. בעוד שרש"י יסבור, דפסול יוצא זהו רק כאשר היה מעשה הוצאה, ולהכי גם כאשר פירקו את הקלעים, מכל מקום ליכא לפסול דיוצא, וצ"ע.
וז"ל רש"י: "וחד לאחר שפירקו קרשים וקלעי החצר ועדיין המזבח במקומו".
וז"ל תוס': "וא"א דלמאי דמוקי לה השתא בקדשי קדשים אפילו בלא סילוק מזבח אלא סילוק קלעי החצר לחוד נפסלין קדשי קדשים ביוצא".

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ש' יוני 16, 2018 9:56 pm
על ידי ההוא דאמר
סב, א
והלא קיי"ל דלא בשמים היא?
שלשה נביאים עלו עמהן מן הגולה אחד שהעיד להם על המזבח ועל מקום המזבח ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית.
יש לעיין, מהא דקיי"ל דלא בשמים היא [ב"מ נט, א].
ועל מקום המזבח ניתן אולי ליישב, שזהו בירור המציאות, לסוברים דבירור המציאות מהני ע"פ נביא. אולם יש חולקים על כך כנודע [עיין תוספות יוה"כ יומא ע"ה].

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ש' יוני 16, 2018 10:00 pm
על ידי ההוא דאמר
ס, א
האם מזבח החיצון יש לו דין כלי או בניין?
ומר סבר דנין כלי מכלי ואין דנין כלי מבנין.
וברש"י, "כלי מכלי. מזבח הנחשת והזהב כלים הם".
מבואר שהמזבח הנחושת נחשב ככלי, ולכך עדיף ללומדו ממזבח הפנימי שנחשב ככלי.
וצ"ע מהגמ' לעיל [כז, ב], דמזבח החיצון נחשב כבניין ולא ככלי, "שאין מזבח החיצון מקדש פסולין אלא הראוי לו, והפנימי בין ראוי לו בין שאין ראוי לו, מאי טעמא האי רצפה, והאי כלי שרת", וצ"ת.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ש' יוני 16, 2018 10:44 pm
על ידי עזריאל ברגר
ההוא דאמר כתב:סב, א
והלא קיי"ל דלא בשמים היא?
שלשה נביאים עלו עמהן מן הגולה אחד שהעיד להם על המזבח ועל מקום המזבח ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית.
יש לעיין, מהא דקיי"ל דלא בשמים היא [ב"מ נט, א].
ועל מקום המזבח ניתן אולי ליישב, שזהו בירור המציאות, לסוברים דבירור המציאות מהני ע"פ נביא. אולם יש חולקים על כך כנודע [עיין תוספות יוה"כ יומא ע"ה].

זכור לי פירוש פשוט שהם אמנם היו נביאים, אבל את העדות הם מסרו כיהודים "רגילים" מדין עד א' נאמן באיסורין וכיו"ב.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ש' יוני 16, 2018 10:45 pm
על ידי עזריאל ברגר
אי נמי - כל דיוקם של המזבח ומקומו הוא רק מצד "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל", דהיינו נבואה, ואולי על זה ראוי שיעידו בנבואה.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: א' יוני 17, 2018 11:50 pm
על ידי שמואל דוד
ס״ד ע״ב

ערפה - פירש״י גובה הראש כו׳

יש לדקדק מדוע לא פירש כן לעיל אצל חטאת העוף?
ועד יש לדקדק מדוע פירש ערפה אחר שפירש ומבדיל, שלא כסדר המשנה?

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ב' יוני 18, 2018 5:22 am
על ידי שמואל דוד
ס״ד ע״ב

רד״ה פסול - דכל שינוי שהוא לפני עבודות הדם פסולות ״ובגמרא מפרש טעמא״
לא מצאתי בגמרא לפנינו. אשמח בביאור כוונתו.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ב' יוני 18, 2018 7:48 am
על ידי עזריאל ברגר
שמואל דוד כתב:ס״ד ע״ב

רד״ה פסול - דכל שינוי שהוא לפני עבודות הדם פסולות ״ובגמרא מפרש טעמא״
לא מצאתי בגמרא לפנינו. אשמח בביאור כוונתו.

בכלל, צ"ע בעיני כל סוגיית הגמרא שמונח לה בפשטות שאם עשה מעשה עולה בחטאת זה פוסל, אפילו שלא עשה שום דבר שלילי שאמור לפסול בחטאת!

ועוד, לא מצינו ששנה הכתוב לעכב במעשי העופות!

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ב' יוני 18, 2018 8:59 am
על ידי ההוא דאמר
ההוא דאמר כתב:סא, א
בגדרי פסול יוצא
קדשים נפסלים
יש לחקור בגדר פסול יוצא בבשר,
האם זהו במעשה ההוצאה, מתוך מקומו למקום האסור באכילה. או דילמא, דאין הדבר תליא במעשה הוצאה, אלא דעצם המציאות שהבשר נמצא חוץ למקום המותר, זה עצמו מהווה דבר הפוסל.
ויש מקום לתלות בזה, את מחלוקת דרש"י [סא, א ד"ה ושני מקומות] והתוס' [סא, א ד"ה קדשים] והשיטמ"ק [סא, ב]. דדעת רש"י דהגם שפירקו את הקלעים והעמודים, מכל מקום אין על כך פסול יוצא. בעוד ששאר הראשונים הנ"ל פליגי וס"ל דרק כאשר יש קלעים מותר הבשר באכילה, אמנם אם פירקו את הקלעים הגם שהמזבח במקומו מ"מ איכא פסול יוצא.
ומעתה אולי אפש"ל, דלראשונים פסול יוצא, זהו בעצם המציאות שהבשר נמצא במקום שאינו מותר, ולהכי הגם שלא היה מעשה דהוצאה, מכל מקום כיון שנתפרקו הקלעים נוהג בו פסול יוצא. בעוד שרש"י יסבור, דפסול יוצא זהו רק כאשר היה מעשה הוצאה, ולהכי גם כאשר פירקו את הקלעים, מכל מקום ליכא לפסול דיוצא, וצ"ע.
וז"ל רש"י: "וחד לאחר שפירקו קרשים וקלעי החצר ועדיין המזבח במקומו".
וז"ל תוס': "וא"א דלמאי דמוקי לה השתא בקדשי קדשים אפילו בלא סילוק מזבח אלא סילוק קלעי החצר לחוד נפסלין קדשי קדשים ביוצא".


הצעתי את הדברים לפני א' מראשי הישיבות שליט"א, והסכים שניתן להסביר זאת בפלוגתת הראשונים. אמנם הצד הפשוט יותר, זהו שעצם הדבר שאין מחיצות לבשר, נותן לזה דין יוצא.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ב' יוני 18, 2018 2:06 pm
על ידי ביקורת תהיה
עזריאל ברגר כתב:צ"ע בעיני כל סוגיית הגמרא שמונח לה בפשטות שאם עשה מעשה עולה בחטאת זה פוסל, אפילו שלא עשה שום דבר שלילי שאמור לפסול בחטאת! ועוד, לא מצינו ששנה הכתוב לעכב במעשי העופות!

תוס' לקמן דף סה ריש ע"ב: הִבְדִּיל בְּחַטָּאת וְלֹא הִבְדִּיל בְּעוֹלָה פָּסוּל. בְּחַטָּאת נִיחָא, כִּדְדָרְשִׁינַן בְּת"כ 'חַטָּאת הִיא' שֶׁאִם מְלָקָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה, וְה"ה דְּכֹל שֶׁשִּׁינָּה בָּהּ פְּסוּלָה, אֲבָל בְּעוֹלָה קָשֶׁה מְנָלָן וכו' ע"ש ובגליון הש"ס.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ב' יוני 18, 2018 7:53 pm
על ידי עזריאל ברגר
ביקורת תהיה כתב:
עזריאל ברגר כתב:צ"ע בעיני כל סוגיית הגמרא שמונח לה בפשטות שאם עשה מעשה עולה בחטאת זה פוסל, אפילו שלא עשה שום דבר שלילי שאמור לפסול בחטאת! ועוד, לא מצינו ששנה הכתוב לעכב במעשי העופות!

תוס' לקמן דף סה ריש ע"ב: הִבְדִּיל בְּחַטָּאת וְלֹא הִבְדִּיל בְּעוֹלָה פָּסוּל. בְּחַטָּאת נִיחָא, כִּדְדָרְשִׁינַן בְּת"כ 'חַטָּאת הִיא' שֶׁאִם מְלָקָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה, וְה"ה דְּכֹל שֶׁשִּׁינָּה בָּהּ פְּסוּלָה, אֲבָל בְּעוֹלָה קָשֶׁה מְנָלָן וכו' ע"ש ובגליון הש"ס.

יישר כוח

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ב' יוני 18, 2018 11:52 pm
על ידי שמואל דוד
ס״ה ע״ב

רבא אמר שהייה כו׳

עיין תוספות ד״ה ורבי אלעזר - ורבה מפרש כו׳
ומשמע שגרסו רבה. ובזה מובן מדוע הקדים הגמרא דבריו לדברי אביי.

אולם בסו״ד כתבו ״דמשמע שבא לחלוק על רב חסדא ורבא ואביי״ כו׳
וצ״ע בזה.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ג' יוני 19, 2018 1:36 am
על ידי ביקורת תהיה
א. ז"ל רש"ש: בתד"ה וראב"ש איתא כ"פ 'רבה', וכ"נ מדאקדמיה לאביי. ויש לדחות.
ב. במהדורת 'עוז והדר': דְּמַשְׁמַע שֶׁבָּא לַחֲלוֹק עַל רַב חִסְדָּא וְרַבָּה וְאַבַּיֵּי.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ג' יוני 19, 2018 4:08 am
על ידי שמואל דוד
יישר כח גדול! ושו״ר בדפוס ונציה ״דמשמע כו׳ ורבה״
ועיין במנחת יהודה מש״כ בזה.
וע״ע בספר פריו בעתו.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ג' יוני 19, 2018 7:38 am
על ידי ההוא דאמר
סג, א
האם באכילת מנחות אמרינן - כהנים אוכלין ובעלים מתכפרין
"מיתיבי רבי יוחנן בן בתירה אומר מנין שאם הקיפו עובדי כוכבים את כל העזרה שהכהנים נכנסין לשם ואוכלין שם קדשי קדשים ת"ל {במדבר יח-י} בקדש הקדשים תאכלנו ואמאי נימא בחצר אהל מועד יאכלוה ולא יהא טפל חמור מן העיקר הכי השתא התם עבודה דאדם עובד במקום רבו אמרינן לא יהא טפל חמור מן העיקר אכילה דאין אדם אוכל במקום רבו לא יהא טפל חמור מן העיקר לא אמרינן".
וברש"י: "אכילה דאין אדם אוכל במקום רבו. דזילותא דרביה היא לעשות צרכי עבד לפניו לא יהא טפל חמור ליכא למימר וכו'".
ויש לעיין, מדוע נחשבת אכילת המנחות, כמלאכת עצמו של העבד שיש בה זילותא לאדון. והלא שנינו בפסחים [נט, ב ועוד]:
"וכמה דכהנים לא אכלי בשר בעלים לא מתכפרי דתניא {שמות כט-לג} ואכלו אותם אשר כפר בהם מלמד שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרין".

ומעתה נימא, דגם אכילת המנחות הינה צורך גבוה ולא צורך הדיוט, ושוב נימא דלא יהא טפל חמור מן העיקר, ויכולו מעיקר הדין לאכול את המנחות בעזרה, כדין עבודת גבוה.
ולכאורה יש להוכיח מכאן, שכל הדין של כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים, זהו רק בעבודות זבח, ולא בעבודת מנחה. וצ"ע.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ג' יוני 19, 2018 7:43 am
על ידי ההוא דאמר
סא, ב
מעלת 'הסיעתא דשמיא'
"תנן התם וכשעלו בני הגולה הוסיפו עליו ד' אמות מן הדרום וד' אמות מן המערב כמין גמא מאי טעמא אמר רב יוסף משום דלא ספק אמר ליה אביי השתא מקדש ראשון דכתיב ביה {מלכים א ד-כ} יהודה וישראל רבים כחול אשר על (שפת) הים ספק מקדש שני דכתיב ביה {עזרא ב-סד} כל הקהל כאחד ארבע רבוא לא ספק א"ל התם אש של שמים מסייעתן הכא אין אש של שמים מסייעתן".
חזינן, שהיחסיות בין כמות חול כעפר הים [אשר לא יספר מרוב], לבין ארבע רבוא, ומכל מקום בבית שני הוצרכו להגדיל את המזבח, בעוד שבבית ראשון, עם צמצום המקום, עדיין היו נאכלים הקרבנות היטב. - אש של שמים מסייעתן.
וניתן ללמוד מהי הסיעתא דשמיא, שאין זה עזרה בעלמא, אלא כוחות בלתי נדלים ובלתי נתפסים.
ויש ללמוד, דמה יעשה האדם ויחכם, שאלו בגמ' בנדה, וא' התנאים זה יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו. והרחב פיך ואמלאהו ההוא בד"ת כתיב.
ואם כן, כשנבקש על סיעתא דשמיא ברוחניות [שהגרי"ס העיד שתפילה על רוחניות מתקבלת תמיד, עיין ספר הזיכרון קדוש ישראל, וכן הביא בשמו הממ"א]. נזכה להצלחה מעל ומעבר. שנזכה.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ג' יוני 19, 2018 10:17 am
על ידי עזריאל ברגר
ההוא דאמר כתב:סג, א
האם באכילת מנחות אמרינן - כהנים אוכלין ובעלים מתכפרין
"מיתיבי רבי יוחנן בן בתירה אומר מנין שאם הקיפו עובדי כוכבים את כל העזרה שהכהנים נכנסין לשם ואוכלין שם קדשי קדשים ת"ל {במדבר יח-י} בקדש הקדשים תאכלנו ואמאי נימא בחצר אהל מועד יאכלוה ולא יהא טפל חמור מן העיקר הכי השתא התם עבודה דאדם עובד במקום רבו אמרינן לא יהא טפל חמור מן העיקר אכילה דאין אדם אוכל במקום רבו לא יהא טפל חמור מן העיקר לא אמרינן".
וברש"י: "אכילה דאין אדם אוכל במקום רבו. דזילותא דרביה היא לעשות צרכי עבד לפניו לא יהא טפל חמור ליכא למימר וכו'".
ויש לעיין, מדוע נחשבת אכילת המנחות, כמלאכת עצמו של העבד שיש בה זילותא לאדון. והלא שנינו בפסחים [נט, ב ועוד]:
"וכמה דכהנים לא אכלי בשר בעלים לא מתכפרי דתניא {שמות כט-לג} ואכלו אותם אשר כפר בהם מלמד שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרין".

ומעתה נימא, דגם אכילת המנחות הינה צורך גבוה ולא צורך הדיוט, ושוב נימא דלא יהא טפל חמור מן העיקר, ויכולו מעיקר הדין לאכול את המנחות בעזרה, כדין עבודת גבוה.
ולכאורה יש להוכיח מכאן, שכל הדין של כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים, זהו רק בעבודות זבח, ולא בעבודת מנחה. וצ"ע.

מי לחשך לחלק בין מנחות לזבחים?!
זיל קרי בי רב:
ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם . . ואכלו אותם אשר כופר בהם

כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם . . בקודש הקדשים תאכלנו

הרי לך שבשני הפסוקים מדובר במפורש גם על זבחים וגם על מנחות!

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ג' יוני 19, 2018 11:01 am
על ידי ביקורת תהיה
ההוא דאמר כתב:ויש לעיין, מדוע נחשבת אכילת המנחות, כמלאכת עצמו של העבד שיש בה זילותא לאדון.

קרא ד'בקדש הקדשים תאכלנו' קאי על כל קדשי הקדשים האמורים בפרשה, וקושיית הגמרא היא: למה לי קרא, הרי בכל הקדשים נאמר 'בחצר אהל מעד', ותירוץ הגמרא 'אֲכִילָה דְּאֵין אָדָם אוֹכֵל בִּמְקוֹם רַבּוֹ' - על אכילת כל הקדשים נאמר.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ג' יוני 19, 2018 11:23 am
על ידי ביקורת תהיה
עזריאל ברגר כתב:מי לחשך לחלק בין מנחות לזבחים?!

העובדה שבקושית הגמרא מצוטט המקרא האמור במנחות (וְאַמַּאי, נֵימָא 'בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד יֹאכְלוּהָ') נותנת מקום לטעות שהנושא הוא אכילת מנחות. אך, כמובן, טעות היא.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ג' יוני 19, 2018 2:19 pm
על ידי ההוא דאמר
רבותי, העמדתם אותי בקרן אורה, שאין לחלק בין מנחות לזבחים.
אולם מעתה קמה השאלה וגם ניצבה. הלא אין זה עבודת עבד, אלא עבודת גבוה, שכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ג' יוני 19, 2018 4:07 pm
על ידי עזריאל ברגר
אולי מצד "לצרכה ולצרכו".
תדע, שמברכים על זה ברכת הנהנין תחילה וסוף!

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ג' יוני 19, 2018 8:55 pm
על ידי שמואל דוד
שמואל דוד כתב:נ״ד ע״א

ת״ש דתני לוי כו׳ ומביא סיד וקוניא וזפת כו׳
ומביא זפת וקוניא וממחה ושופך וזהו קרן כו׳
ועיין הגהות הגר״א שהגיה דתיבת זפת נמחק וצ״ל גפסיס.
אשמח בביאור כוונתו.

קבלתי תשובה ע״ז בע״ה מחכ״א שליט״א וז״ל הנה נראה לעניות דעתי בס"ד, לבאר כוונת רבנו הגר"א, אמאי מחק תיבת "וזפת" ובמקומה כתב "וגפסיס". הנה כל עיקר המזבח, הוא שהיה מסדר אבנים גדולות סביב המלבן, ובתוכן היה שופך לתוך המלבן, את האבנים הקטנות, ואת הסיד, הקוניא, והזפת, אחר שממחה אותם, כדי לדבק את האבנים זו לזו, ויהיה חיבור הרמטי ממש, כמו אבן אחת שלימה. ועיין עוד לרבנו המאירי (פ"ג דמדות מ"א) ע"ש. והנה כידוע הזפת כשהוא מתחבר בקצת חום הוא נעשה נוזל, וכמו שאמרו בשבת (מ: מב.) קיתון עשוי לחמין, לכן אינו ראוי לזפת. גם בתוספות הרא"ש (עבודה זרה לג:) כתב, דזפת שהוא לפנים באור מעט הוא נושר. ע"ש. גם (בפ"ג דכלים משנה ז) אמרו, קומקום שניקב ועשאו בזפת רבי יוסי מטהר, שאינו יכול לקבל את החמין כצונן. וטעמא, לפי שהזפת נמס במים חמים, שאם משתמשים במים חמים, אין הזפת חיבור לכלי, מפני שאין הזפת יכולה לקבל את החמין. ע"ש. ובתוספתא (פ"ג דכלים הלכה ב) איתא, הזפת חיבור בכלי מתכות בדבר הראוי לה, אבל דבר שאין ראוי לה, הרי זה אין חיבור. ע"ש. וכוונת התוספתא לחלק בין עשוי לחמין או לצונן, וכמ"ש בפירוש הר"ש משאנץ (שם) ראויה לה, לצונן. אין ראוי לה, חמין. כלומר, שהזפת אינה מיתדבקת יפה בקיתון. וכ"כ בפירוש הרא"ש (שם) בשם הרמב"ם שהזפת אין מקבל חמין, לפי שנמוח באש. ע"ש. והר"ש משאנץ (שם) כתב, ולא גרסי חבור, אלא בסיד וגפסיס. כלומר, שהסיד והגפסיס יש בעניינם יותר חיבור מבזפת וכמבואר בתוספתא הנ"ל, אבל זפת אינה חיבור יפה, ועיין בביאורי הגר"א (שם אות ב), ובביאורי הגר"א (פ"ג דטהרות משנה ח) ע"ש ודו"ק. גם הגאון רבי דוד פארדו בחסדי דוד (על התוספתא שם) כתב, דהזפת היה ראוי ליקרא חיבור בדבר הראוי דהיינו בצונן, אבל משום דודאי אינו חיבור בדבר שאין ראוי כגון בחמין, לכן השוו דינם של כל כלי מתכות דלאו ליהוי חיבור, משום דזימנין בעינן לאשתמושי ביה בחמין, ולכן זפת לא חשיבא סתימא בהו. ע"ש.
והשתא יתבאר על נכון, דברי הגר"א שמחק תיבת "וזפת", וכתב "גפסיס". והטעם הוא, כיון שבמזבח צריך לדבק את האבנים ולרבע את הבנין, להיות שלם, לכן מוסיפים סיד וקוניא שהם נדבקים הדק היטב במזבח, והם חסינים נגד אש, בפרט שהמזבח כל שימושו הוא בחום אש, לכן העדיף הגר"א וכתב,"גפסיס" שהוא מין סיד לבן, ונקרא גבס, וכמו שפירש רש"י (פסחים עה. ד"ה גפסיס) מין סיד הוא. וכ"כ רבי עובדיה מברטנורא (פ"י דכלים מ"ב), וכ"ה (בפ"ה דפרה מ"ט) דגפסיס, מין סיד הוא, ולבן ביותר, וקורין לו בלע"ז גיפס. ע"ש. והיינו גבס של ימינו. שנודע הוא באטימותו, וחסין הוא מפני חום האש. [ומ"ש הגאון ערוך השלחן (ה' מקוואות, יו"ד סי' רב אות ו): "וגפס לא ידעתי אם הוא גפסיס שהוא מין סיד, או גפת של זיתים ושל שומשומין". הנה לפי האמור אתי שפיר, שהוא מין סיד לבן, והוא הגבס של ימינו]. משא"כ זפת, דלא הוי חיבור בדבר שאינו ראוי לו, והכוונה שאינו נדבק יפה בחום אש שנמצא במזבח, כיון שהוא נוזל ונשפך. לכן מחק רבנו הגר"א תיבת "וזפת" והעמיד במקומה תיבת "וגפסיס" שהיא עושה סתימה מעלייא, כמבואר בדברי מרן בבית יוסף (יו"ד סי' רא, עמוד שלט) ע"ש. כנלע"ד בס"ד, בביאור כוונת הגאון מוילנא זיע"א. עכ״ל

וע״ע בספר גידולי הקדש.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ג' יוני 19, 2018 9:49 pm
על ידי שמואל דוד
לד.

בהמה טמאה
פירש"י סוסים וגמלים.

בפשטות נראה דכוונתו לאפוקי מלפרש בהמה שנטמאה ודו"ק. אולם צע"ק מדוע נקט אלו דוקא.

וחכם אחד שליט״א ציין לבכורות דף ה.
וע״ע רש״י בבא קמא דף נד. ועיין בספר עקבי יעקב כאן ובספר מצנפת בד פרשת נח.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ד' יוני 20, 2018 11:00 pm
על ידי שמואל דוד
ל״ד ע״ב

אמר רב שייא כו׳

הנה שם ״שייא״ לא מצינו בעוד מקומות בש״ס. ויש לעיין אם הוא קיצור משם ״ישעיה״

ועיין זבחי אפרים כאן
85724CAD-B138-492A-8E2B-E3C2CD900DE5.jpeg
85724CAD-B138-492A-8E2B-E3C2CD900DE5.jpeg (50.46 KiB) נצפה 83 פעמים


וחיפשתי ומצאתי (בדפוס ישן) ביבמות דף מו. רב שייא. אולם לפנינו גרסינן רב אויא.

אשמח בעוד מראה מקומות.

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ה' יוני 21, 2018 3:35 pm
על ידי אותה אבקש
ההוא דאמר כתב:סב, א
והלא קיי"ל דלא בשמים היא?
שלשה נביאים עלו עמהן מן הגולה אחד שהעיד להם על המזבח ועל מקום המזבח ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית.
יש לעיין, מהא דקיי"ל דלא בשמים היא [ב"מ נט, א].
ועל מקום המזבח ניתן אולי ליישב, שזהו בירור המציאות, לסוברים דבירור המציאות מהני ע"פ נביא. אולם יש חולקים על כך כנודע [עיין תוספות יוה"כ יומא ע"ה].

לבנין הבית לכאורה צריכים דייקא לנביאים, כביכול השי"ת שלח להודיע רצונו.
[הרמב"ם פסק דא"א להקים מזבח בזה"ז מכיון שבעינן נביא שיעיד עליו], ואכמ"ל.