פורום אוצר החכמה

עזריאל ברגר כתב:בסוף הדף של אתמול, הגמרא לומדת מההיקש ד"זאת התורה" וכו' שצריך לשחוט לשם בעליו בכל הקרבנות.
ונשאלת השאלה: הרי בכל מיני הקרבנות מצאנו סמיכה, ונסכים, ובאין בנדר ונדבה, חוץ מהבכור והמעשר והפסח, וכיצד אפשר ללמוד ג אלו משאר הקרבנות?!

פלתי כתב:נראה לי שלא הבנתי מה רצונך לומר בכך.

עזריאל ברגר כתב:ובדף של היום:
רמי ריש לקיש על מעוהי - וכי לית ליה דאסור לשכב אפרקדן?!
ואולי חולה היה?

אפרקסתא דעניא כתב:

עזריאל ברגר כתב:בסוף הדף של אתמול, הגמרא לומדת מההיקש ד"זאת התורה" וכו' שצריך לשחוט לשם בעליו בכל הקרבנות.
ונשאלת השאלה: הרי בכל מיני הקרבנות מצאנו סמיכה, ונסכים, ובאין בנדר ונדבה, חוץ מהבכור והמעשר והפסח, וכיצד אפשר ללמוד ג אלו משאר הקרבנות?!

סוג הפירכא שאתה עושה נקרא צד חמור. הוא שייך רק בבמה מצינו ורק למ"ד אחד . כאן הלימוד הוא היקש, ואין משיבין על ההיקש.

עזריאל ברגר כתב:א. זה לא צד חמור. זו פירכא רגילה.
ב. זה לא היקש. בכור ומעשר ופסח לא הוזכרו בפסוק שבו מקישים.

אפרקסתא דעניא כתב:א. למה זה לא צד חמור? הרי ניתן ללמוד את פסח למשל מכל הקרבנות המנויים בפסוק במה הצד. מה תאמר? שחטאת אינה באה בנדבה? הרי שלמים כן באים בנדבה. חטאת ושלמים טעונים סמיכה? אשם יוכיח. וכך הלאה. רק אם תפרוך שלכל קרבן יש צד חמור אחר, שאינו בבכור מעשר ופסח, אזי תוכל לפרוך. זה בדיוק צד חמור.

ב. אכן לא הוזכרו, וא"כ גם בלי פירכא יש להקשות: מניין שבהם צריך לשם בעלים, הרי אינם נכללים בהיקש.

פלתי כתב:

עזריאל ברגר כתב:א. זה לא צד חמור. זו פירכא רגילה.
ב. זה לא היקש. בכור ומעשר ופסח לא הוזכרו בפסוק שבו מקישים.

א. לא יודע מה זאת אומרת פירכא רגילה, אבל גם פירכא רגילה אין משיבין על ההיקש.
ב. זה כן היקש, כי בכור ומעשר הוזכרו בפסוק ממנו מקישים, כדאיתא לקמן ז' ע"ב ביום צוותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם זה בכור ומעשר ופסח, הקישן הכתוב לשלמים וכו'.

שמואל דוד כתב:ד.
זביחה מנלן כו׳ קבלה מנלן כו׳ זריקה מנלן כו׳ הולכה מנלן כו׳
לכאורה יש להעיר מדוע נקט שלא כסדרם והול״ל הולכה קודם זריקה.
ואפשר לומר משום שהולכה אפשר לבטלה ולכן נקט לה לבסוף.

עזריאל ברגר כתב:יש עוד פסוקים כאלו, כגון "והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו", ומעניין שהגמרא לא הביאה אותו להוכיח שאשם צ"ל לשם בעליו.

שמואל דוד כתב:

פלתי כתב:הפסוק דוכפר עליו איירי בזריקה דוקא, דילפינן מינה שתהא זריקה לשם בעלים (וכדמסיק רב אשי לקמן ע"ב), והכא בעינן ללמוד גם על שאר העבודות.
אבל גם בלא"ה לא קשיא, דכאן בסוגיין הוא עיקר הלימוד מהיכן למדים שינוי בעלים, ומה שהביאה הגמרא לעיל את הדרשה דוכפר עליו, הוא על סמך מסקנת הסוגיא כאן בהמשך. וק"ל.

כוונתי ל״וכפר עליו״ (עיין לעיל ג:). רב אשי הביא קרא ד״ונרצה״
וקשה כנ״ל.

שמואל דוד כתב:שאלתי חכ״א שליט״א והשיב וז״ל כי שם מדובר על שינוי בעלים בחטאת שפוסל.
ואילו כאן על שינוי בעלים של שלמים שאינו פוסל. (לשם ששה דברים הוא רק לכתחילה) ע״כ

פלתי כתב:

שמואל דוד כתב:

פלתי כתב:הפסוק דוכפר עליו איירי בזריקה דוקא, דילפינן מינה שתהא זריקה לשם בעלים (וכדמסיק רב אשי לקמן ע"ב), והכא בעינן ללמוד גם על שאר העבודות.
אבל גם בלא"ה לא קשיא, דכאן בסוגיין הוא עיקר הלימוד מהיכן למדים שינוי בעלים, ומה שהביאה הגמרא לעיל את הדרשה דוכפר עליו, הוא על סמך מסקנת הסוגיא כאן בהמשך. וק"ל.

כוונתי ל״וכפר עליו״ (עיין לעיל ג:). רב אשי הביא קרא ד״ונרצה״
וקשה כנ״ל.

צודק. ובכן נראה ליישב באופן אחר. דאם הייינו למדים שינוי בעלים מוכפר עליו, א"כ לא היה הפסוק מיותר ללמוד ממנו "עליו ולא על חבירו" דבעינן מחויב כפרה כמותו. דאיצטריך לגופיה ללמד שינוי בעלים. רק אחר דילפינן שינוי בעלים מכל הנך דרשות דלקמן דף ד', א"כ מעתה וכפר עליו מיותר ושפיר ילפינן מינה דבעינן מחויב כפרה כמותו.

פלתי כתב:

שמואל דוד כתב:שאלתי חכ״א שליט״א והשיב וז״ל כי שם מדובר על שינוי בעלים בחטאת שפוסל.
ואילו כאן על שינוי בעלים של שלמים שאינו פוסל. (לשם ששה דברים הוא רק לכתחילה) ע״כ

לא הבנתי, הרי באמת כן למדים שינוי בעלים בזריקה לכל הקרבנות מחטאת, דהיינו ילפותא דרב אשי דף ד' ע"ב.

פלתי כתב:צודק!
אבל בכל אופן לא הבנתי שהרי הרב ברגר שאל מאשם ואתה השבת לו מחטאת....

איתמר תודה ששחטה לשם תודת חבירו רש"י: לא ששחטה ע"מ שיתכפר בה מי שאינו בעליה כא] ואין זה שינוי בעלים אלא שינוי קודש שהיתה לראובן תודה ולשמעון תודה אחרת ושחט את תודתו של זה לשם תודתו של זה רבה אמר כשרה רב חסדא אמר פסולה רבה אמר כשרה תודה לשם תודה נשחטה רב חסדא אמר פסולה לשום שלמים דידיה נשחטה בעינן אמר רבה מנא אמינא לה דתניא ובשר זבח תודת שלמיו ביום הקריבו את זבחו וגו' אבא חנין אמר משום ר' אליעזר בא ללמד תודה ששחטה לשם שלמים כשרה שלמים שנשחטו לשם תודה פסולים ומה הפרש בין זה לזה תודה קרויה שלמים ואין שלמים קרויין תודה שלמים לשם תודה פסולה הא תודה לשם תודה כשרה מאי לאו דחבריה לא דידיה רש"י: ואע"פ שלא באו על הודייה אחת דארבעה צריכין להודות כדאמרינן בברכות (דף נד:) וכתיב בהו (תהלים קז) ויזבחו זבחי תודה ושחט תודה בשעת עלייתו מן הים לשם תודה שהפריש על יציאתו מבית האסורין