מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
שמואל דוד
הודעות: 3587
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' אוגוסט 09, 2018 8:21 pm

קיב:

מבשר קדשי קדשים
פירש"י קדשי קדשים כבשי עצרת.

וכ"ה לעיל קט. ע"ש בגמרא ורש"י.

ולכאורה יש להעיר מדוע לא קתני מתניתין "כבשי עצרת" בהדיא.

ההוא דאמר
הודעות: 1140
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' אוגוסט 10, 2018 9:39 am

קטז, א
האם למד נח תורה?
ומי הוו טמאין וטהורין בההיא שעתא א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מאותן שלא נעבדה בהן עבירה מנא הוו ידעי כדרב חסדא דאמר רב חסדא העבירן לפני התיבה כל שהתיבה קולטתן בידוע שהוא טהור אין התיבה קולטתן בידוע שהן טמאין רבי אבהו אמר אמר קרא {בראשית ז-טז} והבאים זכר ונקבה הבאין מאיליהן.
ויל"ע מכאן, על מה שכתב רש"י עה"ת [פ' נח] עה"פ מכל הבהמה הטהורה - מלמד שלמד נח תורה.
וצ"ע, דהלא בסוגיין מבואר, שידע נח מהם הסוגים הטהורים, או מחמת שקטלטתן התיבה. או שבאו מאליהן.
וראיתי שעמדו בזה המפרשים עה"ת ראשונים ואחרונים, ראה ברא"ם, חזקוני, בעלי התוס', ואציין ביותר את דברי הגור אריה [בראשית ז'].
אמנם על מה שתירץ הרע"ב [בספרו עמר נקא, שם], דהתיבה קלטה רק את אותם שלא השחיתו דרכם, ואולם עדיין לא ידע נח איזו סוג הינו טהור, עד שלמד תורה.
זה נסתר בפשוטו מדברי רש"י בסוגיין,
הבאין מאיליהן. וכל אותן שבאו אל התיבה מאיליהן באו ובהן הכיר אותם שבאו שבעה שבעה ידע שהן טהורין ושבאו שנים שנים שהן טמאין
. הרי שהנידון בגמ' אינו על השחתת הדרך, אלא על הטמאין והטהורין כפשוטו, וצ"ע.

ההוא דאמר
הודעות: 1140
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' אוגוסט 10, 2018 9:42 am

קטז, א
בחירת עם ישראל
כתב רש"י: לכל. בין לישראל בין לבני נח קרבו עולות אבל שלמים לא קרבו לבני נח ומשעת מתן תורה שנבחרו ישראל קרבו להם שלמים.
מבואר, שבחירת עם ישראל היתה בשעת מתן תורה, ולא ביציאת מצרים, או אצל ג' האבות.
האם יש מפרש שחולק על כך, וסובר שבחירת עם ישראל היתה מוקדמת יותר.

ההוא דאמר
הודעות: 1140
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' אוגוסט 10, 2018 1:42 pm

קטז, א
האם לישראל קודם מת"ת היה דין בן נח
כתב רש"י: זבחים ועולות. זבחים היינו שלמים וקודם מתן תורה כולהו בני נח.
רש"י בנזיר [נד, א] כתב, דקודם מתן תורה היה גם לישראל דין של ב"נ, וכן כתב בחולין ד"ק, ועיין בפרשת דרכים [דרך האתרים] שחקר בדין האבות קודם מת"ת, והדברים עתיקין.
ברצוני לברר, האם מה שכתב רש"י אצלינו שבמתן תורה נבחרו ישראל, ומשמע דקודם לכן לא היה עליהם דין ישראל, ויש לדון בזה.
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב ו' אוגוסט 10, 2018 1:55 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

ההוא דאמר
הודעות: 1140
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' אוגוסט 10, 2018 1:55 pm

קטז, א
מנין לבלעם שהקב"ה אינו מביא מבול לעולם
שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו וכל [מלכי] עובדי כוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן ואמרו שירה שנאמר {תהילים כט-ט} ובהיכלו כולו אומר כבוד נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו מה קול ההמון אשר שמענו שמא מבול בא לעולם (אמר להם) {תהילים כט-י} ה' למבול ישב [אמר להם] וישב ה' מלך לעולם כבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם.
הרי שאמר בלעם, דאין לחשוש ממבול של מים, שלא יבוא לעולם בכל גוונא.
ויל"ע מהא דאיתא בסוטה [יא, א]: "אלא בואו ונדונם במים שכבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם שנאמר {ישעיה נד-ט} כי מי נח זאת לי וגו' והן אינן יודעין שעל כל העולם כולו אינו מביא אבל על אומה אחת הוא מביא אי נמי הוא אינו מביא אבל הן באין ונופלין בתוכו וכן הוא אומר {שמות יד-כז} ומצרים נסים לקראתו".
ומעתה תיקשי, דהגם שהקב"ה אמר שאינו מביא מבול לעולם, מכל מקום הלא יתכן שיביא מבול ואומות העולם יפלו בתוכו דומיא דמצרים, כפי שמתרצת הגמ' בסוטה בתירוץ הב', ואם כן מניין ערובתו של בלעם, שהקב"ה אינו מביא מבול לעולם, וצ"ע.

שמואל דוד
הודעות: 3587
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' אוגוסט 10, 2018 8:22 pm

קיג.

דקדוק בלשון התוספות

תוספות ד"ה על גביהן דלתות. מאן דאמר בפ' קמא דגיטין (דף ח:) ובנזיר פרק כ"ג (דף נה.) ובפ' בכל מערבין (עירובין דף ל:) ובפ' בתרא דחגיגה (דף כה.) אהל זרוק לא שמיה אהל סבר כר' יהודה דאמר בריש הישן (סוכה דף כא.) לא היו מביאין דלתות אלא שוורים שכריסן רחבה והתם טעמא משום דכתיב קרא (איוב י) ובעצמות וגידים תסוככני אע"ג דבעלמא אהל שאינו עשוי בידי אדם לא שמיה אהל ומיהו רבי יהודה ודאי סבר שמיה אהל דהא קא אמר טעמא מפני שדעתו של תינוק גסה עליו

יש להעיר מדוע ציינו התוספות לכל הני מקומות ולכאורה בחדא סגי. ועוד יש להעיר מדוע לא ציינו לעירובין בתחילה, והכי הול"ל עירובין חגיגה גיטין נזיר. ועוד קשה מדוע אצל עירובין כתבו "בכל מערבין" ובהשאר כתבו שם המסכת. וצ"ע בכל זה.

ועיין תוספות סוכה כא ד"ה מביאין בא"ד מאן דאמר בגיטין (דף ח:) ובנזיר פרק כהן גדול (דף נה.) ובפ' בכל מערבין (דף ל:) ובפרק בתרא דחגיגה (דף כה.) דאהל זרוק לא שמיה אהל לחוץ בפני הטומאה מצי למימר דסבר לה כרבי יהודה וכו'
וצ"ע כנ"ל.

ההוא דאמר
הודעות: 1140
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ש' אוגוסט 11, 2018 11:28 pm

קיז, א
האם יש לנו מקור מערי מקלט, לכך שיש קיום מצוה בחצי שיעור.
ושמתי לך מקום בחייך.
וברש"י [ד"ה מקום]: "רמז לו הקב"ה למשה במתן תורה שיזכה למצוה זו כדכתיב (דברים ד) אז יבדיל משה שלש ערים בסוף ארבעים שנה".
והנה, בגמ' במכות [י, א] מבואר, שלא היה קליטת ערי מקלט, עד שעברו את הירדן והפרישו גם שם ערי מקלט.
"דרש רבי סימאי מאי דכתיב {קהלת ה-ט} אוהב כסף לא ישבע כסף ומי אוהב בהמון לא תבואה אוהב כסף לא ישבע כסף זה משה רבינו שהיה יודע שאין שלש ערים שבעבר הירדן קולטות עד שלא נבחרו שלש בארץ כנען ואמר מצוה שבאה לידי אקיימנה".

והנה מלשון רש"י בזבחים משמע, כי זכה משה במצות ערי מקלט בהפרשת ג' ערים שעשה. והגם שלא התקיימה המצוה בשלימותה.
וכעת יל"ע, האם יש מכאן מקור שיש קיום דין בחצי שיעור במצוה, וכידוע שדנו בזה רבות האחרונים, [לענ"ד הראשון שפתח בזה, זהו הנתיבות בהגש"פ שלו מעשה ניסים].

ההוא דאמר
הודעות: 1140
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ש' אוגוסט 11, 2018 11:39 pm

קיח, ב
מדוע השבטים נחשבים כ'שנואים' - ולא כ'שונאים'
ורצון שוכני סנה עין שלא רצתה ליהנות מדבר שאינו שלו תזכה ותאכל בין השנואין.
וברש"י: "בין השנואים. שילה קדשיו נאכלין אף בגבולי שאר שבטים ששנאוהו".
ויש לדקדק, דכיון שהשבטים שנאו את יוסף, אם כן היה לו למימר שעין שלא רצתה ליהנות מדבר שאינו שלה, תאכל בין ה'שונאים', מאחר דהשבטים היו שונאים ולא שנואים.
עוד יש להבין, לאותם בעלי המחשבה שבינינו, מה השייכות בין כך שיוסף עמד בגבורה בנסיון הנוראי של אשת פוטיפר, לכך שיאכלו הקדשים במשכנו בכל האחים ששנאוהו, ומה שייכות יש בין שנאת האחים, לנסיון אשת פוטיפר, וצ"ע.

שמר
הודעות: 474
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמר » א' אוגוסט 12, 2018 9:51 pm

קטו:

תנו רבנן מנין למעלה מבשר חטאת ומבשר אשם ומבשר קדשי קדשים ומבשר קדשים קלים וממותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות שפטור ת"ל עולה מה עולה שהיא ראויה להעלאה אף כל שראויה להעלאה.
וצ"ב מדוע לא ילפינן הא מהאי קרא דלעיל קט. "מנין לרבות הקומץ והלבונה והקטורת ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח והמנסך שלשת לוגין יין ושלשת לוגין מים ת"ל ואל פתח אהל מועד לא יביאנו כל הבא לפתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ" וביאורו דראוי לאהל מועד הכוונה שצריך ראוי להקרבה, ותיפוק מהכא דאף מעלה בשר ק"ק בחוץ פטור כיון שאינו ראוי להקרבה.
וברש"י שם ד"ה שלמים כ' וז"ל "אין בשרן מצטרף עם אימוריהן לכזית העלאת חוץ משום דבשר שלמים לאו בר הקטרה הוא ולא קרינא ביה אל פתח אהל מועד לא יביאנו", מפורש דבשר שלמים ילפינן מהאי קרא דואל פתח ולא מקרא דהכא עולה דבר שהוא ראוי להעלאה
וכן הקושיא בהיפוך.

ביקורת תהיה
הודעות: 517
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' אוגוסט 14, 2018 5:49 pm

ההוא דאמר כתב:ורצון שוכני סנה עין שלא רצתה ליהנות מדבר שאינו שלו תזכה ותאכל בין השנואין.
וברש"י: "בין השנואים. שילה קדשיו נאכלין אף בגבולי שאר שבטים ששנאוהו".
ויש לדקדק, דכיון שהשבטים שנאו את יוסף, אם כן היה לו למימר שעין שלא רצתה ליהנות מדבר שאינו שלה, תאכל בין ה'שונאים', מאחר דהשבטים היו שונאים ולא שנואים.

בדפוס וינציה הגירסא 'בין הסנאים', ומן הסתם כך היתה הגירסא לפני רש"י (על אף שבפירוש רש"י גם שם הגירסא היא 'בין השנואים'), ופירש 'סנאים' – שונאים.
כלומר, הקריאה היא 'סְנֵאִים' (=שְׂנֵאִים, שונאים) – רבוי של 'סָנֵי' (=שָׂנֵא, שונא), והכתיב בסמך תחת שׂין הוא מחמת המלה 'סנה' שעליה מוסב המאמר.
ומצינו בלשון חכמים 'סני' במשמע שונא, בפרק מומין אלו: תָּנֵי רַב יוֹסֵף, סָנֵי שֶׁמֶשׁ (שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת מָקוֹם שֶׁחַמָּה זוֹרַחַת שָׁם – רש"י).

ההוא דאמר
הודעות: 1140
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' אוגוסט 14, 2018 11:12 pm

יישר כח,
ניכר ההשקעה, העומק והרוחב.

ביקורת תהיה
הודעות: 517
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' אוגוסט 19, 2018 10:50 am

קיג:
הַיְינוּ דְּקָם רֵימָא הָתָם. הָרְאֵם זָכָר וּנְקֵבָה שֶׁהוּא גָדוֹל וְאֵינוֹ יָכוֹל לִיכָּנֵס לַתֵּיבָה עָמְדוּ שָׁם:
לכאורה לא דק, שהרי ראם חיה טהורה הוא, כמו שהזכירו התוס' בד"ה אורזילא, ואם כן היו 'שבעה שבעה איש ואשתו', שהרי גם מן החיות הטהורות העלה עולות בצאתו מן התבה, כדאמר רב הונא להלן.

שמואל דוד
הודעות: 3587
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אוגוסט 19, 2018 11:45 am

שלחן המלך הלכות שופר
AE6DADAA-581A-4D1B-A2CF-884B8FA34FBA.jpeg
AE6DADAA-581A-4D1B-A2CF-884B8FA34FBA.jpeg (217.21 KiB) נצפה 1189 פעמים

וע״ע בית ארזים בתוספות

ביקורת תהיה
הודעות: 517
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' אוגוסט 19, 2018 12:33 pm

תימה: כיצד אפשר להתעלם מתרגום אונקלוס שמתרגם 'דישון' – 'רֵימָא'?

שמואל דוד
הודעות: 3587
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אוגוסט 19, 2018 3:49 pm

אז מה?

ביקורת תהיה
הודעות: 517
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' אוגוסט 27, 2018 1:11 am

פָּרֵש נא את שאלתך כדי שנבינֶהָ.

שמואל דוד
הודעות: 3587
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' אוגוסט 27, 2018 1:29 am

לא הבנתי כוונתך.
הבאתי מקורות ששיטת רש״י שראם = בהמה טמאה. ולא הבנתי מש״כ ״תימה״ כו׳

שמר
הודעות: 474
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמר » ג' ספטמבר 04, 2018 8:51 pm

שמר כתב:קטו:

תנו רבנן מנין למעלה מבשר חטאת ומבשר אשם ומבשר קדשי קדשים ומבשר קדשים קלים וממותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות שפטור ת"ל עולה מה עולה שהיא ראויה להעלאה אף כל שראויה להעלאה.
וצ"ב מדוע לא ילפינן הא מהאי קרא דלעיל קט. "מנין לרבות הקומץ והלבונה והקטורת ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח והמנסך שלשת לוגין יין ושלשת לוגין מים ת"ל ואל פתח אהל מועד לא יביאנו כל הבא לפתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ" וביאורו דראוי לאהל מועד הכוונה שצריך ראוי להקרבה, ותיפוק מהכא דאף מעלה בשר ק"ק בחוץ פטור כיון שאינו ראוי להקרבה.
וברש"י שם ד"ה שלמים כ' וז"ל "אין בשרן מצטרף עם אימוריהן לכזית העלאת חוץ משום דבשר שלמים לאו בר הקטרה הוא ולא קרינא ביה אל פתח אהל מועד לא יביאנו", מפורש דבשר שלמים ילפינן מהאי קרא דואל פתח ולא מקרא דהכא עולה דבר שהוא ראוי להעלאה
וכן הקושיא בהיפוך.

ומצאתי שעמד ע"ז המקד"ד.


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אהרן תאומים ו־ 10 אורחים