פורום אוצר החכמה

גיטין לב: אמר אביי נקיטינן כו׳
עיין מסורת הש״ס שציין לרש״י עירובין ה.
וז״ל רש״י שם מסורת מאבותינו מנהג מרבותינו.
וצע״ק בכוונת רש״י - האם היה מסורה מאבותיו או מנהג מרבותיו או שניהם?
ויש להעיר על הגרי״ב מדוע לא ציין לרש״י גיטין נט: ד״ה נקטינן - מסורת מאבותינו.
ועוד יש להעיר מדוע לא כתב רש״י בגיטין מנהג מרבותינו.
עוד יש להעיר מדוע רש״י פירש כן בדף נט ולא לעיל בדף לב:
עוד ראיתי בספר אחד שהעיר דהנה אביי היה יתום (רש״י גיטין לד:)וא״כ אי אפשר שהיה לו מסורת מאבותיו וצ״ע בכל זה.

אגב יש להעיר מדוע פעמים כתב הגמרא נקיטינן ופעמים נקטינן.

להעיר דברי הגרי"ח סופר שליט"א בס' ויחי יעקב עמ' צ"ט

קידושין (ל"ג א') "נקטינן דאי מקיף חיי, אביי מקיף, רבי זירא מקיף". ופירש רש"י ז"ל "אי מקיף מסבב דרך אחרת שלא לעבור לפני הצבור, חיי מאריך ימים" עכ"ל.

ויש לדעת מדוע דוקא אביי ורבי זירא נזהרו טובא להקיף ושלא לעבור לפני הצבור, ומריש אמינא בס"ד דהואיל ואביי מבית עלי קאתי דנגזר עליהם שיפטרו צעירים, כמבואר בראש השנה (י"ח א') וסנהדרין (י"ד א') ע"ש, ועיין ערובין (כ"ה ב') משום דאתיתו ממולאי וכו' וברש"י ובמסורת הש"ס, לפיכך כדי לזכות לאריכות ימים, היה נזהר גם בהא דלהקיף ולא להטריח לצבור, וזה עצמו נכלל נמי בגמילות חסדים דהיה אביי נזהר בה טובא, עיין יבמות (ק"ה א') ובתוס' שם.

ומה ימתק לפי זה הלשון דנקט אביי, נקטינן, שפירושו מסורת מאבותינו וכמ"ש רש"י גיטין (נ"ט ב'), דהיינו דהואיל ואביי בא מבית עלי, הם ובניהם היו נזהרים ומזהירים על פתגמא דנא ולפיכך קאמר אביי נקטינן ודוק. וע"ש דברים ערבים

וברוב המקומות בש"ס אביי הוא שנוקט לשון נקטינן ועי' תוספות כתובות ב' ב' ודו"ק.

יישר כח גדול!

ועיין בספר פריו בעתו עמ"ס עירובין ה. ותמצא נחת

המבטא הנכון הוא 'נְקִיטִינַן', וכ"ה תמיד בדפוס וינציה בשתי יודין; השמטת היוד הראשונה בדפוסים אחרים – שלא כדין היא.

ביקורת תהיה כתב:המבטא הנכון הוא 'נְקִיטִינַן', וכ"ה תמיד בדפוס וינציה בשתי יודין; השמטת היוד הראשונה בדפוסים אחרים – שלא כדין היא.

בספר הלכתא רבתא לשבתא ראיתי שמחלק בין נקיטינן לנקטינן ולא הבנתי כוונתו. גם מה שציין לביצה יד לא הבנתי כוונתו.

בבלי77 כתב:
וברוב המקומות בש"ס אביי הוא שנוקט לשון נקטינן ועי' תוספות כתובות ב' ב' ודו"ק.

עיין בספר מקורי הרמב״ם (רש״ש) בסוף הספר

ע"ע הג' רצ"ה ברלין מכות יא:

עושה חדשות כתב:ע"ע הג' רצ"ה ברלין מכות יא:

יישר כח. ועיין מהרצ״ח נזיר דף נא ואגב עיין בשיח יצחק מכות יא:

שמואל דוד כתב:גיטין לב: אמר אביי נקיטינן כו׳
עיין מסורת הש״ס שציין לרש״י עירובין ה.
וז״ל רש״י שם מסורת מאבותינו מנהג מרבותינו.
וצע״ק בכוונת רש״י - האם היה מסורה מאבותיו או מנהג מרבותיו או שניהם?
ויש להעיר על הגרי״ב מדוע לא ציין לרש״י גיטין נט: ד״ה נקטינן - מסורת מאבותינו.
ועוד יש להעיר מדוע לא כתב רש״י בגיטין מנהג מרבותינו.
עוד יש להעיר מדוע רש״י פירש כן בדף נט ולא לעיל בדף לב:
עוד ראיתי בספר אחד שהעיר דהנה אביי היה יתום (רש״י גיטין לד:)וא״כ אי אפשר שהיה לו מסורת מאבותיו וצ״ע בכל זה.

אגב יש להעיר מדוע פעמים כתב הגמרא נקיטינן ופעמים נקטינן.

ועיין ילקוט המאירי גיטין נט וע״ע בקובץ שערי תורה ח״ו קו׳ ז סימן נו (מבעל ערוך השלחן ז״ל)

בנדה ל"ז ע"א, בעי רבא קושי מהו שיסתור בזיבה, ואביי שו"ט בזה. ובסוף הסוגי' אמר אביי נקטינן אין קושי סותר בזיבה.
לכאו' בזה לא שייך מסורת בידינו, כי א"כ מה הסתפק רבא?
אמנם במסוהש"ס גם שם מפנה לרש"י בעירובין.

[/quote]
ועיין ילקוט המאירי גיטין נט וע״ע בקובץ שערי תורה ח״ו קו׳ ז סימן נו (מבעל ערוך השלחן ז״ל)[/quote]

בפשטות "מסורת מאבותינו" היינו מנהג ישראל [שבאותו מקום] מדור לדור, ולא שקיבל מאביו שלו דווקא. וכך הבנתי תמיד את רש"י בעירובין.

ומצוי לראותו אצל יהודי תימן, או יהודי ירושלים הזקנים, שבכל דבר יש להם "מנהג אבותיהם בידיהם", ובלשונם: "כך נהגו", "מנהג ירושלים".

מידידנו ר' אהרן תאומים