מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת תענית - הערות והארות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

תענית כט. קרא עלי מועד - מכאן שר"ח איקרי מועד?

הודעהעל ידי מיללער » ה' יולי 10, 2014 3:11 pm

הגמ' מס' תענית כט. מתרץ אביי את דברי המשנה שבט' באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ והלא ע"פ החשבון שבו המרגלים בט' באב (או בי' באב לדברי התוס') והבכיה היה בי' באב, ע"ז משני אביי "תמוז דההיא שתא מלויי מליוה דכתיב קרא עלי מועד לשבור בחורי" וממילא נשלמו הארבעים יום בח' באב ובכו ליל תשעה באב.

והנה רש"י והמפרשים לא פירשו הכא איפה מוכח מזה הכ' שמלויי לחודש תמוז, אולם רש"י בפסחים עז. פי' בזה"ל: קרא עלי מועד. תמוז דשילוח מרגלים מלויי מליוה וכלו ארבעים דידהו בט' באב בפרק בתרא דתענית, והוקבעה להם בו בכיה לדורות. ויום "עיבור החודש" קרי מועד. עכ"ל.

היינו שרש"י מפרש שדוקא יום עיבור החודש קרי מועד וממילא משמע מדברי הכ' 'קרא עלי מועד' היינו שעיברו את החודש, 'לשבור בחורי' לגרום את הבכיה לדורות.

אבל מה שקשה ע"ז הוא ששם בפסחים הביא הגמ' את דברי אביי לתרץ את דברי המשנה ששעירי ר"ח דוחין את הטומאה, והקשו בגמ' למה למיתנא הא קתני זבחי שלמי ציבור? ע"ז משני שעירי ר"ח איצטריכא ליה סד"א הא לא כתיב בהו מועד קמ"ל "דראש חודש איקרי מועד" כדאביי (ובאמת בתענית להלן כט: אמר ר' יוחנן ע"ז שאסרו חז"ל לספר ולכבס מר"ח אב שנלמד מן המקרא בהושע "והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה" ופירש"י: חגה. דהיינו ר"ח כדאמרי' לעיל קרא עלי מועד ע"כ).

ופשוט ששם מוכח שכל ראש חודש איקרי מועד ולא דוקא יום עיבור החודש כמ"ש רש"י. וממ"נ קשה אם שניהם נקראו מועד מאיפה מוכיח אביי שמלויי לחודש תמוז דהאי שתא, ואם רק עיבור החודש קרי מועד הרי אין מזה ראיה שר"ח איקרי מועד?

והנה בטור או"ח סי' תי"ט פסק שיש להרבות בסעודת ראש חודש עפ"י הגמ' ירושלמי מס' מגילה והטור מוסיף שר"ח איתקש נמי למועד דכתיב ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ועוד ראיות מפסוקי נביאים, והבית יוסף הביא מהרוקח אות רכ"ח ראיות נוספות מפסוקי נביאים שר"ח היה זמן מועד, אבל לפלא שלא נזכר בדברי הטור והרוקח שם דברי הגמ' דילן שכ' להדיא שראש חודש איקרי מועד (וכן העיר בספר דברי צבי) וזה נמצא בש"ס ג' פעמים (פסחים עז. תענית כט. ושבועות י.), הלא דבר הוא?

והנה הרב"י שם דחה כל ראיות הטור וחולק עליו לגבי מצוה וחיוב סעודה בר"ח, ועל ראיות הטור מירושלמי מגילה כתב הב"י שאין מזו ראיה עפ"י מה שפירש הר"ן שכתב שם במגילה: סעודת ר"ח פי' שהיו עושין כשהיו נכנסין (ובר"ן 'נסמכין') "לעבר את החודש" ע"כ.
ונראה מדברי הר"ן כמ"ש רש"י בפסחים שהמועד והסעודות עשו דוקא כשעיברו את החודש וצ"ע למה, ולשמחה מה זו עושה?
וגם מזה שהטור והרוקח השמיטו את הראיה הזו משמע שגם הם ז"ל למדו שדברי אביי הם דוקא על יום "עיבור החודש" ואינו מוכח מזה שכל ראש חודש איקרי מועד וזמן סעודה הוא.

וצ"ע וה' יאיר עיני

נ.ב. בדרך אגב, בפמ"ג מ"ז או"ח סי' ל"א כתב לפרש הכ' והיו לאותות ולמועדים "אותות היינו ימים טובים שנקראים אות (ומשו"ז אין מניחין תפלין ביו"ט כמו שבת) ומועדים היינו ראשי חדשים מדר"ח נמי מועד איקרי עי' הל' ר"ח סי' תי"ט יע"ש הקישא בטור".

ולפי"ז הוספתי על מה שאנו אומרים מזמור ברכי נפשי בר"ח עשה"כ "עשה ירח למועדים" היינו ראשי חדשים ודו"ק.

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: תענית כט. קרא עלי מועד - מכאן שר"ח איקרי מועד?

הודעהעל ידי בקרו טלה » ה' יולי 10, 2014 3:40 pm

עי' בשד"ח בד"ה בטור שנגע בקו' זו אמנם מכיוון אחר
קבצים מצורפים
שדי חמד - נצחיות יוסף.pdf
(394.98 KiB) הורד 435 פעמים

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: תענית כט. קרא עלי מועד - מכאן שר"ח איקרי מועד?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' יולי 10, 2014 3:59 pm

לכאורה גם רש"י סבור שכל ר"ח איקרי מועד, והדיוק הוא מדכתיב קרא עלי מועד ור"ל הזמין מועד, וע"כ מירי שנתוסף כאן עוד יום של ר"ח, ולא יום אחד שישנו בכל חודש בכל אופן.

הפסוק בתהלים עשה ירח למועדים הוא לכאורה ממש כלשון התורה והיו לאותות ולמועדים.

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: תענית כט. קרא עלי מועד - מכאן שר"ח איקרי מועד?

הודעהעל ידי בקרו טלה » ה' יולי 10, 2014 4:59 pm

מיללער כתב:נ.ב. בדרך אגב, בפמ"ג מ"ז או"ח סי' ל"א כתב לפרש הכ' והיו לאותות ולמועדים "אותות היינו ימים טובים שנקראים אות (ומשו"ז אין מניחין תפלין ביו"ט כמו שבת) ומועדים היינו ראשי חדשים מדר"ח נמי מועד איקרי עי' הל' ר"ח סי' תי"ט יע"ש הקישא בטור".

ולפי"ז הוספתי על מה שאנו אומרים מזמור ברכי נפשי בר"ח עשה"כ "עשה ירח למועדים" היינו ראשי חדשים ודו"ק.


עי' בענין זה בדמשק אליעזר ובפי אליהו
קבצים מצורפים
פי אליהו על פרק שירה תצ''ה.pdf
(341.29 KiB) הורד 419 פעמים
דמשק אליעזר - תפ''ג.pdf
(27.15 KiB) הורד 529 פעמים
נערך לאחרונה על ידי בקרו טלה ב ה' יולי 10, 2014 5:35 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: תענית כט. קרא עלי מועד - מכאן שר"ח איקרי מועד?

הודעהעל ידי מיללער » ה' יולי 10, 2014 5:12 pm

מה שנכון נכון כתב:לכאורה גם רש"י סבור שכל ר"ח איקרי מועד, והדיוק הוא מדכתיב קרא עלי מועד ור"ל הזמין מועד, וע"כ מירי שנתוסף כאן עוד יום של ר"ח, ולא יום אחד שישנו בכל חודש בכל אופן.



תודה רבה רבי משה נכון,

זה דבר נכון וניתן להיאמר (על אף שרש"י כתב מפורש יום 'עיבור החודש') ולפי"ז צריכין לפרש שזה דר"ח איקרי מועד לא נלמד מהכא רק מהקישא של ובמועדיכם ובראשי חדשיכם, רק אביי חידש שהכתוב באיכה פירושו שקרא עלי מועד היינו שהוסיפו מועד על המועד (ועלי מלשון תוספות) לשבור בחורי כי מגלגלין חובה ליום חייב כל' הגמ' להלן.

ובזה אתי שפיר למה לא הביאו הטור והרוקח ראיה מהכא.

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: תענית כט. קרא עלי מועד - מכאן שר"ח איקרי מועד?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' יולי 10, 2014 5:32 pm

מיללער כתב:רק אביי חידש שהכתוב באיכה פירושו שקרא עלי מועד היינו שהוסיפו מועד על המועד (ועלי מלשון תוספות) לשבור בחורי כי מגלגלין חובה ליום חייב כל' הגמ' להלן.

עדיין צ"ב כי לכאורה לפני חטא המרגלים לא היה ט"ב יום חייב, דזו הפורענות הראשונה שאירעה בו.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: תענית כט. קרא עלי מועד - מכאן שר"ח איקרי מועד?

הודעהעל ידי מיללער » ה' יולי 10, 2014 6:43 pm

על מה שהבאתי לעיל בשם הר"ן מגילה שהיו עושין סעודות ביום שנתכנסו לעבר את החודש, העיר לי ידידי שליט"א שזו משנה מפורשת בסנהדרין ע. "אכל (בן סורר ומורה) בעיבור החודש וכו' אינו נעשה בן סורר ומורה" ובגמ' שם עמוד ב' משמע מפורש שהיו עולין עשרה בני אדם לעבר את החודש והעלו עמהם סעודה.

ויפה העיר

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: תענית כט. קרא עלי מועד - מכאן שר"ח איקרי מועד?

הודעהעל ידי בקרו טלה » ה' יולי 10, 2014 7:05 pm

מיללער כתב:על מה שהבאתי לעיל בשם הר"ן מגילה שהיו עושין סעודות ביום שנתכנסו לעבר את החודש, העיר לי ידידי שליט"א שזו משנה מפורשת בסנהדרין ע. "אכל (בן סורר ומורה) בעיבור החודש וכו' אינו נעשה בן סורר ומורה" ובגמ' שם עמוד ב' משמע מפורש שהיו עולין עשרה בני אדם לעבר את החודש והעלו עמהם סעודה.

ויפה העיר


ערוך לנר סנהדרין ע:
בגמרא ואיהו אסיק בשר ויין:
ק"ק לפי מה שמבואר בטוש"ע א"ח (סי' תי"ט) ע"פ הירושלמי דמצוה להרבות בסעודת ר"ח א"כ איך ס"ד דלא יחשב סעודת חצוה במה דאסיק בשר ויין דמה בכך שלא אכל סעודת עבור מ"מ הרי אכל סעודת מצוה דר"ח דהא בר"ח היו עושין הסעודה שהוא ביום ל"א וגם למה השמיענו המשנה דוקא אכל בחבורת עבור החדש דהוא סעודת מצוה כפולה להשמיענו רבותא טפי דאפילו בסעודת מצוה דר"ח גרידא פטור ואפשר לומר דסעודת ר"ח לא קיים רק כשעשאה ביום כמו סעודת פורים דהא גם החדש אין מקדשין אלא ביום וכיון דסעודה זו עושין בלילה לא יצאו בה ידי סעודת ר"ח ואף דהרמב"ם סבר דעשאו אותה ביום כנ"ל י"ל דמ"מ ל"ק לדידי' די"ל דס"ל דהך סעודת ר"ח שהוזכר בירושלמי היינו סעודת עיבור דכאן וכמו שפי' הר"ן אבל בסעורת ר"ח ליכא מצוה כלל נגד דעת שאר הפוסקים וכן נראה מדהשמיט דין זה דסעודת ר"ח וגם מדכתב בפ"ג מה' ק"ה כאשר הביא שם סעודת העבור וזהו סעודת עבור החדש שהוזכרה בכל מקום ובאמת לא מצינו אותה אלא הכא ואי לא כלל גם הך דהירושלמי בהדי' לא שייך לשון בכ"מ ולשיטת רש"י י"ל דבלילה לא יצא בסעודת ר"ח ולפ"ז לא יקשה מידי אכן לפי מה שכתב המג"א בסי' הנ"ל נראה דס"ל דיצא בלילה בסעודת ר"ח ולדידי' קשה כנ"ל וצ"ל דאיירי שכבר אכל סעודת ר"ח בלילה או שיאכל אח"כ ביום ולכן מה דמסיק סעודת עיבור בבשר ויין ליכא מצוה:

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: תענית כט. קרא עלי מועד - מכאן שר"ח איקרי מועד?

הודעהעל ידי מיללער » ה' יולי 10, 2014 7:23 pm

מה שנכון נכון כתב:
מיללער כתב:רק אביי חידש שהכתוב באיכה פירושו שקרא עלי מועד היינו שהוסיפו מועד על המועד (ועלי מלשון תוספות) לשבור בחורי כי מגלגלין חובה ליום חייב כל' הגמ' להלן.

עדיין צ"ב כי לכאורה לפני חטא המרגלים לא היה ט"ב יום חייב, דזו הפורענות הראשונה שאירעה בו.

מזה שאירעו בה כ"כ צרות בהמשך הזמנים נראה שהיה יום מוכן לפורעניות וזה כוונת הגמ' "ליום חייב".

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: תענית כט. קרא עלי מועד - מכאן שר"ח איקרי מועד?

הודעהעל ידי מיללער » ה' יולי 10, 2014 10:23 pm

קבלתי מת"ח עוד הערות ואעתיקנו בלשונו הצח, תשוח"ח לו:
א. לענ"ד, בודאי האמת כדבריך (ממשמעות הגמ' בפסחים) שכל ר"ח איקרי מועד ולאו דוקא יום עיבור החודש, וכוונת הכתוב באיכה "קרא עלי מועד", לומר שהקב"ה קרא - בקריאה חדשה - את המועד, דהיינו ר"ח, כלומר שקרא לאותו חודש תמוז של שילוח המרגלים שיהא בו יום נוסף של ר"ח, כדי לשבור בחורי, לגרום הבכי של חנם וחורבן בית מקדשינו.

ב. מה שהקשית מדברי הר"ן דסעודת ר"ח היו עושין דוקא כשהיו נכנסין/נסמכין לעבר את החודש, ולא ידעת לשמחה מה זו עושה.

הנה סעודה זו מקורו בירושלמי, ומביאו גם הרמב"ם פ"ג מהל' קיה"ח ה"ז, "כשמעברין בי"ד את החודש מפני שלא באו עדים כל יום שלושים, היו... עושין בו סעודה ביום אחד ושלושים שהוא ר"ח כו', וזוהי סעודת מצוה של עיבור החדש האמורה בכל מקום, עכ"ל.

ובטעם שעשו לסעודה זו דוקא "ביום עיבור חודש" כתב במאירי סנהדרין (דף ע', על סוגיית הגמ' שבן סורר ומורה אינו נהרג אם אכל בחבורת מצוה כגון עבור החדש), "ועניינה לפרסם עיבור החודש אחר שלא קדשוהו".

אמנם המאירי בהמשך דבריו השיג על הרמב"ם, וז"ל: וגדולי המחברים (רמב"ם הנ"ל) כתבו ביום שלושים ואחד, ולא יראה כן, שלא נקרא עבור אלא יום ל' כמו שאמרו (ר"ה י"ט ע"ב) העיד ר' יהושע על שני אדרים שאין מקדשין אותם אלא ביום עיבוריהם כלומר שעושין אותם חסרים, ע"ש. (ולכאו' צ"ע השגתו, שבתחילת דבריו כתב המאירי עצמו כדברי הרמב"ם, עיי"ש).

ג. הפנינה עה"כ "עשה ירח למועדים" היינו ראשי חדשים, נכונה ומדויקת

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: תענית כט. קרא עלי מועד - מכאן שר"ח איקרי מועד?

הודעהעל ידי מיללער » ה' יולי 10, 2014 10:31 pm

בקרו טלה כתב:
מיללער כתב:נ.ב. בדרך אגב, בפמ"ג מ"ז או"ח סי' ל"א כתב לפרש הכ' והיו לאותות ולמועדים "אותות היינו ימים טובים שנקראים אות (ומשו"ז אין מניחין תפלין ביו"ט כמו שבת) ומועדים היינו ראשי חדשים מדר"ח נמי מועד איקרי עי' הל' ר"ח סי' תי"ט יע"ש הקישא בטור".

ולפי"ז הוספתי על מה שאנו אומרים מזמור ברכי נפשי בר"ח עשה"כ "עשה ירח למועדים" היינו ראשי חדשים ודו"ק.


עי' בענין זה בדמשק אליעזר ובפי אליהו

תודה רבה ונפלאים מעשיך.

הדמשק אליעזר מפרש שם בזה את המסורה, נפלא!

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

מסכת תענית - הערות והארות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' יוני 06, 2018 5:15 am

תענית ב.

לא אמרתי לשאול אלא להזכיר כו'
וברש"י לא אמרתי לשאול - שיתפלל על הגשמים בחג "כגון" ותן טל ומטר

לכאורה תיבת כגון מיותר הוא, וצריך עיון בכוונת רש"י.
נערך לאחרונה על ידי שמואל דוד ב ה' יוני 21, 2018 4:09 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: תענית ב. - הערות והארות בגמרא וברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' יוני 06, 2018 5:23 am

מתני' בעונתו
וברש"י "כלומר" בזמנו. אשמח בביאור כוונתו.

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: תענית ב. - הערות והארות בגמרא וברש"י

הודעהעל ידי תוכן » ד' יוני 06, 2018 12:28 pm

רש"י לתענית אינו מרש"י.

שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: תענית ב. - הערות והארות בגמרא וברש"י

הודעהעל ידי שייף נפיק » ד' יוני 06, 2018 2:03 pm

שלא תאמר שהכוונה כמו דדרשו חז"ל פרשת קר"ש בעתו - בלילי רביעיות ובלילי שבתות, שהוא עת טובה לירידת גשמים, לכן פי' בזמנו והכוונה לזמן הגשמים שהוא עונת החורף. ודוק

חד ברנש
הודעות: 5743
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: תענית ב. - הערות והארות בגמרא וברש"י

הודעהעל ידי חד ברנש » ד' יוני 06, 2018 2:53 pm

שמואל דוד כתב:תענית ב.

לא אמרתי לשאול אלא להזכיר כו'
וברש"י לא אמרתי לשאול - שיתפלל על הגשמים בחג "כגון" ותן טל ומטר

לכאורה תיבת כגון מיותר הוא, וצריך עיון בכוונת רש"י.


'כגון' בפירוש רש"י משמעו: היינו, כלומר, וכיוצא בכך. דוק ותשכח.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: תענית ב. - הערות והארות בגמרא וברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' יוני 06, 2018 4:23 pm

תוכן כתב:רש"י לתענית אינו מרש"י.

אף אם אין הפירוש של רש״י ז״ל עדיין יש לדייק בדברי הראשונים.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: תענית ב. - הערות והארות בגמרא וברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' יוני 06, 2018 4:23 pm

שייף נפיק כתב:שלא תאמר שהכוונה כמו דדרשו חז"ל פרשת קר"ש בעתו - בלילי רביעיות ובלילי שבתות, שהוא עת טובה לירידת גשמים, לכן פי' בזמנו והכוונה לזמן הגשמים שהוא עונת החורף. ודוק

יישר כח

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: תענית ב. - הערות והארות בגמרא וברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' יוני 07, 2018 4:58 am

ב:
אמר לו ר' אליעזר אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר וכשם שתחיית המתים מזכיר כל השנה כולה ואינה אלא בזמנה כך מזכירים גבורות גשמים כל השנה ואינן אלא בזמנן "לפיכך אם בא להזכיר כל השנה כולה מזכיר"

יש להעיר מדוע אצל תחיית המתים כתב הגמרא כל השנה "כולה" ואח"כ אצל גשמים כתב הגמרא כל השנה, בלי תיבת כולה, ורק לבסוף כתב הגמרא כל השנה "כולה" אצל גשמים.
ועיין רש"י ד"ה כך גשמים - יהא מזכיר "כל השנה" אפילו בימות החמה אם הוא רוצה יהא מזכיר.
ובד"ה משעה שפוסק מלשאול - שבפסח פוסק מלומר ותן טל ומטר פוסק מלהזכיר גבורות גשמים והשתא לא מצית למימר אם בא להזכיר "כל השנה כולה" מזכיר אלא בימות החמה אינו מזכיר הואיל ואין זמנו אף בחג אינו מזכיר הואיל ולא סימן ברכה הן
וצ"ע כנ"ל.
עוד יש לדקדק מדוע מסיק הגמרא "לפיכך" כו' לכאורה הול"ל "כך מזכירים גבורות גשמים.... ואינן אלא בזמנן" עד כאן, ומדוע כפל והאריך "לפיכך אם בא להזכיר" כו' וצ"ע.
נערך לאחרונה על ידי שמואל דוד ב ד' יוני 13, 2018 5:49 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: תענית ב. - הערות והארות בגמרא וברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' יוני 13, 2018 5:47 am

רש"י ב: ד"ה הראשון - "תפילת יוצר". יל"ע מדוע קרי ליה לשחרית תפילת יוצר. (עיין תוספות שכתבו שחרית)

שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: תענית ב. - הערות והארות בגמרא וברש"י

הודעהעל ידי שייף נפיק » ד' יוני 13, 2018 10:38 am

לשון תפילת יוצר נמצאת ברש"י בעוד מקומות בתענית. (ראה ד' ב) ' וידוע שרש"י לתענית כבר עוררו שאינו מרש"י. (אמנם ראה ברכות כט ב)
ובפשטות הכוונה, כי תפילת הבוקר (שחרית ומוסף) היתה נקראת תפילת שחרית, ועל כן שמדברים על שחרית לבדו קוראים לזה תפילת יוצר.
ועיין בעל המאור ריש תענית, ''הקשיבה רינתי זו תפילת יוצר, האזינה תפילתי בלא שפתי מרמה זו תפילת המוספין''

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: תענית ב. - הערות והארות בגמרא וברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' יוני 14, 2018 6:20 pm

שמואל דוד כתב:ב:
אמר לו ר' אליעזר אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר וכשם שתחיית המתים מזכיר כל השנה כולה ואינה אלא בזמנה כך מזכירים גבורות גשמים כל השנה ואינן אלא בזמנן "לפיכך אם בא להזכיר כל השנה כולה מזכיר"

יש להעיר מדוע אצל תחיית המתים כתב הגמרא כל השנה "כולה" ואח"כ אצל גשמים כתב הגמרא כל השנה, בלי תיבת כולה, ורק לבסוף כתב הגמרא כל השנה "כולה" אצל גשמים.
ועיין רש"י ד"ה כך גשמים - יהא מזכיר "כל השנה" אפילו בימות החמה אם הוא רוצה יהא מזכיר.
ובד"ה משעה שפוסק מלשאול - שבפסח פוסק מלומר ותן טל ומטר פוסק מלהזכיר גבורות גשמים והשתא לא מצית למימר אם בא להזכיר "כל השנה כולה" מזכיר אלא בימות החמה אינו מזכיר הואיל ואין זמנו אף בחג אינו מזכיר הואיל ולא סימן ברכה הן
וצ"ע כנ"ל.
עוד יש לדקדק מדוע מסיק הגמרא "לפיכך" כו' לכאורה הול"ל "כך מזכירים גבורות גשמים.... ואינן אלא בזמנן" עד כאן, ומדוע כפל והאריך "לפיכך אם בא להזכיר" כו' וצ"ע.

ידועים דברי הט״ז על לשון התפילה ״מלוך על כל העולם כולו״ ודוק בזה. והנה קבלתי תשובה מחכ״א שליט״א בהנ״ל וז״ל באמת יש חילוק בין תחיית המתים לגשמים דתחיית המתים כולל כל סוגי תחייה דהיינו קם מן השינה ומכלכל חיים ורופא חולים ולכן הא מזכירים כל השנה כולה משא"כ גשמים אין מדקדקין להזכירו בכל השנה כולה דבאמת זמנו הוא רק בימות הגשמים וכגון אם יש ריבוי גשמים בימות הקיץ וגם יכול להפסיד הפירות אין מזכירין אולם אם בא להזכיר כל השנה כולה אין מונעין ממנו כיון שהוא דומה לתחיית המתים עכ״ל

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

ד. תוספות ד״ה יכול

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' יוני 21, 2018 4:08 am

דף ד. תוספות ד"ה יכול - ״אי נמי דגבי אשה לא דייק עלמא אלא ליופי״

לכאורה צ״ע לומר כן על אבותינו הקדושים. ושו"ר בגבורות ארי שהעיר כן והניח בצ"ע.
נערך לאחרונה על ידי שמואל דוד ב ה' יוני 21, 2018 5:19 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת תענית - הערות והארות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' יוני 21, 2018 5:14 am

ד.

דבר טמא כו'
פירש"י כלב או חזיר. ועיין מהרש"א.

ויש לעיין מדוע נקט כלב וחזיר דוקא.
ועיין זבחים לד. רד"ה בהמה טמאה- סוסים וגמלים.
viewtopic.php?f=29&t=39700&start=240#p465464
ומצאתי בע"ה בספר דברי מהרי"א פרשת וירא שהעיר בזה עיין שם.

אותה אבקש
הודעות: 491
הצטרף: ג' אוקטובר 17, 2017 10:15 pm

Re: מסכת תענית - הערות והארות

הודעהעל ידי אותה אבקש » א' יוני 24, 2018 2:31 pm

השאלה היא על מדרש תנחומא פר' בחוקותי שנקט כן והעתיקו רש"י.
אגב מענין לענין אציין מה שנפלאתי על ר"ח ברכות דף כ. שר' יוחנן הוה יתיב אשערי דטבילה בכדי שלא יפגעו ב"כלב או חזיר או חמור או דבר טמא" [אין הספר תח"י כעת ויתכן שאין הלשון מדויק].
ואולי י"ל בזה ע"ד העבודה ואכ"מ.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת תענית - הערות והארות

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יוני 24, 2018 8:26 pm

יישר כח גדול!
לא הבנתי מש״כ בסו״ד ע"ד הר"ח. אשמח בביאור כוונתך.
נערך לאחרונה על ידי שמואל דוד ב ב' יוני 25, 2018 9:06 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: מסכת תענית - הערות והארות

הודעהעל ידי שייף נפיק » ב' יוני 25, 2018 11:53 am

כלב הוא גנאי למזבח ("מחיר כלב'')
חזיר גם הוא גנאי מיוחד כמו שמצינו (בבא קמא פב) שהעלו להם חזיר להקריב ונעץ ציפורניו בחומה ונזדעזעה אר"י ארבע מאות פרסה, ובאותה שעה גזרו ארור האיש שיגדל חזיר.
ואחר כך כל דבר טמא.
והטענה על יפתח היתה ראשית מב' הדברים האלו.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: תענית כט. קרא עלי מועד - מכאן שר"ח איקרי מועד?

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' אוגוסט 03, 2020 12:03 pm

מה שנכון נכון כתב:צ"ב כי לכאורה לפני חטא המרגלים לא היה ט"ב יום חייב, דזו הפורענות הראשונה שאירעה בו.

יבואר על פי מה שכתב רבי יעקב מליסה בספר 'תעלומות חכמה' על פסוק 'לכל זמן ועת לכל חפץ':
לכל הדברים הנעשים בעולם הזה יש זמן קבוע למעלה קודם היותו, 'ועת לכל חפץ' – היינו אף לדברים התלויים בבחירה (כי 'חפץ' לשון בחירה), כגון חורבן בית המקדש וחטאים שעשו ישראל, אפילו קודם עשותן, כמו שכתב רש"י (בפרשת ברכה), שהראה הקב"ה למשה המציקין שעתידין להיות מציקין להן, והראהו בני דן עובדים עבודה זרה, גם הראה לו המאורעות שעתידין ליארע לישראל.
ובעניננו: יום תשעה באב היה מראש העת המזומנת לחורבן הבית; והואיל וחורבן הבית קשור בחטא המרגלים, לפיכך סיבב הקדוש ב"ה את שיבת המרגלים ליום זה. וכלשון התוספות: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוּיֵי מַלְּיוּהַּ, וְעָשׂוּ אוֹתוֹ מִשְּׁלשִׁים יָמִים, כְּדֵי שֶׁיִּכְלוּ הָאַרְבָּעִים יָמִים בְּתִשְׁעָה בְּאָב.

הערה: המאמר 'מגלגלין חוב ליום חייב' נשנה כלפי חורבן בית שני.

יהודהא
הודעות: 1204
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

תענית ג - תנא בעבים וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר .. משום דלא מיעצרי. חלקיםא+ב

הודעהעל ידי יהודהא » ב' נובמבר 15, 2021 12:16 pm

יש בדף היום מספר דברים הקשורים לטבע הארץ ולאקלימה,
ויש בהם מספר נקודות מעניינות להרחבה, וניגע בחלק מהם:

"...תנא בעבים וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר מ"ט משום דלא מיעצרי ולא מיעצרי ...."

אבל למה בכלל צריך רוח ?
אז ראשית כמו שרשי כאו אומר: כשם שא"א לעולם בלא רוחות - שלא יתקיים מרוב הבל וחמימות". דהיינו ההשלכות הן בטמפרטורה שתיווצר.
והדברים ידועים, שבלעדי תנועת גושי האויר - היו הטמפרטורות קיצוניים, ובמקומות שטופי שמש היה חום אימים, וקר \ קפוא במקומות בהם שעות השמש מועטות. פעולתה הממזגת של גושי האויר מפורסמת במקומות המפגש של ים\ יבשה, הבריזות וכו,

ומה לגבי הגשם ?
האם אפשר שיהיה גשם בלי רוח ?
שאלה יפה וגם מעניינת , והתשובה עוד יותר מעניינת.

אז ככה.
באם לא תהיה רוח בעולם
רוב העולם - ביבשות יהיה יובש וצחיחות. ומצד שני גשמים רבים - מעל לים !
שכן העננים נוצרים רק מעל גופי המים הגדולים. מתעבים ומורידים רביבים. אבל רק מעל המקום שהתאדו דהיינו מעל לים.
וזאת עקב העדר הרוח שתניע את העבים לעבר היבשה.

באין רוח העננים לא יכנסו ליבשה . קצת גשמים ירדו באיים וחצאי איים שיגנבו מעט עננים.
ומליארדים חלילה ימותו מצמא ומרעב.

אלו שליד נהרות ואגמים גדולים , בתחילה מצבם יהיה קצת טוב יותר כנל. אך לא לאורך זמן, שכן עם התמשכות העדר הגשמים גם הם יתייבשו, וממילא היעדר עננות וגשמים.
{ במונחים מטאורולוגיים יאמרו שבהעדר שקע ברומטרי = לחץ אויר נמוך , מעל היבשות - לא תיווצר תנועה של גושי האוויר טעוני לחות ועננים לאיזור}

אבל במיוחד בארץ ישראל **
באם לא תיהיה רוח לא יהיה גשם ! !
ועל כך פייט הקליר :

" נשיאים ורוח מקדימים למים.
נראים כעולים ממים- ושבים אל המים ".

**וכבר כתבו המפרשים ונוגע גם להלכה "שראה שמהטבע שקבעו חכמים
הוא לפי ארץ ישראל וכיון שבארץ ישראל אין זמן הגשמים בימות החמה,
על כן קבעו שלא לאומרו בימות החמה ואף לבני חו“ל שלא חילקו חכמים
בתקנתם. ועוד שכיון שכל התפילות עולות בארץ ישראל על
כן צריכה התפילה להיות לפי בני ארץ ישראל.

אלוקי הרוחות - הושיעה נא.

ובקטע הבא אי"ה בעניין "מעלי תלגא לטורי כחמשה מטרי לארעא ".
מערכת הרוחות.jpg
מערכת הרוחות.jpg (71.52 KiB) נצפה 5675 פעמים
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ב' נובמבר 15, 2021 9:42 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

קרית מלך
הודעות: 1023
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: תענית ג - תנא בעבים וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר .. משום דלא מיעצרי

הודעהעל ידי קרית מלך » ב' נובמבר 15, 2021 7:30 pm

יישר כוח גדול!
אשמח גם עם ההמשך

יהודהא
הודעות: 1204
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: תענית ג - תנא בעבים וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר .. משום דלא מיעצרי

הודעהעל ידי יהודהא » ב' נובמבר 15, 2021 9:37 pm

חלק ב
והפעם על השלג -
.....אמר רבא מעלי תלגא לטורי כחמשה מטרי לארעא
שנאמר (איוב לז, ו) כי לשלג יאמר הוא ארץ ....

1.
וברשי "מעלי תלגא לטורי - וכ"ש לבקעה , אלא הרים אין להם גשמים אלא שלג שהגשמים יורדין למטה ואין ההר שותה מהן , ועוד שלג שבעמקים נמס והולך מפני החום ששולט שם כמים הוא אבל בהרים קרוי שלג:

והנה שמענו ראינו ונוכחנו עד כמה הדברים מתאימים למציאות בכלל -
ובארץ ישראל בפרט .

ככלל רוב הנהרות הגדולים בעולם איתנים וזורמים גם בתקופות יובש , ולמרות שהגשמים נעדרים, וזה הודות להפשרת מי השלגים \קרוחנים שבמרומי ההרים הנמשכת כל השנה
ובעיקר בקייץ,
ועל חשיבותם נכתב " נהרות הניזונים מקרחונים מספקים מים ליותר ממיליארד אנשים לייצור מזון וכוח מים. הודו ונפאל במיוחד מסתמכות על מי נמס בקרחון לפני מונסון הקיץ." וכך גם לגבי נהרות אירופה הגדולים.

דהיינו כדי להבטיח שההצמחים והיצורים יקבלו את המים המתוקים שהם צריכים, הקבה מאחסן כמויות עצומות של מים מתוקים מדי שנה במקפיא הגדול שלו בצורת שלג וקרחונים.
בקיץ הם מפשירים לאט ולאורך זמן, והמים המומסים משלג וקרחונים זורמים ומתחזקים רבים מהנהרות והאגמים החשובים של עולמנו.

2.
ובארצנו הקטנה - אכן אין קרחונים, וממ גם אצלנו יש לשלג חשיבות רבה למשק המים [וממילא לכל החי והצומח ] בארץ ישראל

אבל איך ?
ובכן כידוע מקור המים -הנהר השופע ביותר בא"י הוא הירדן, וכאשר האוכלוסייה בארץ צמחה מ שש מאוות אלף בתשח, ל 3\ 4\5\6...מליון איש הוקם המוביל הארצי שהוביל את המים מהכנרת עד למצפה רמון.

אבל איך מילאו את הכינרת במים ? עי כך שסכרו את מוצאו
(סכר דגנייה) ומפלסו עלה והוא התמלא , וכך הוא שימש כמאגר מים לכל השנה לא"י, והיו זמנים שהוא סיפק בין רבע לשליש מהמים ל א"י דהיינו בין 200 ועד 500 מליון ממ"ק. (כיום זה השתנה ועכ בפעם אחרת).
אבל מהיכן יש לירדן כמות נכבדה ככ של מים ? מהנחלים שזורמים אליו ובעיקר: הדן השניר והבניאס. רגע - והם מניין מקור מימיהם ?

3.
מהחרמון ! ! איך ולמה- בגלל התלגא= השלג.
באם היה יורד בחרמון ג ש ם מימיו היו במהרה זורמים נספגים מתאדים וכו תוך זמן קצר, ובשורה התחתונה ,מימיו יכלו לשמש רק בימות הגשמים. ואחכ אין גשם\אין מים בירדן.
אבל רצה הקבה וברא את החרמון לגובה מספיק שהמשקעים היורדים עליו יהיו בצורת שלגים.וכך הם נשמרים לזמן ארוך יותר, וחשוב יותר שהם :

א,ההמסה שלהם איטית- לאורך זמן
ב, בנוסף הר החרמון מלא בחללים תת קרקעיים (קארסטיים).

ושני אלה גורמים שהמים הנמסים מחלחלים למערכת חלחול תת קרקעית , וכל המים מהפשרת השלגים נשמרת. ו,, הם יוצאים כמעיינות לרגלי החרמון. והם הדן + השניר + והבניאס = הירדן. ועוד רבים.[ גם דמשק ניזונה ממים אלה שיוצאים כמעיינות בצידו המזרחי של החרמון, כנאמר:הלא טוב אמנה פרפר נהרות דמשק..מל"ב ה'יב] .
ועכ אומרת המדרש רבה שה"ש ד,ח, : תשורי מראש אמנה ... מה חרמון זה כל טובו נתון בזוטו",.
שכן החרמון עצמו דל במתיישבים בשל האקלים הקשה,
כדרש על הפסוק : צִידֹנִ֛ים יִקְרְא֥וּ לְחֶרְמ֖וֹן שִׂרְיֹ֑ן וְהָ֣אֱמֹרִ֔י יִקְרְאוּ־ל֖וֹ שְׂנִֽיר׃ מה זה השניר שונא את הניר..דהיינו שונא חרישה וחקלאות = התיישבות. (שם)
אבל בצידו - מקור מים חיים,כנל

וגם לכך כיוונו חזל במאמרם "מעלי תלגא לטורי כחמשה מטרי לארעא"

נ,ב לקרית מלך, מוקיר את תודתך.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת תענית - הערות והארות

הודעהעל ידי באמונתו » ג' נובמבר 16, 2021 2:55 am

השם: מסכת "תענית". אך לרמב"ם: מסכת "תעניות".
אף מצאנו "סדר תענית/תעניות", אך לכאורה הכוונה היא לשם פרק, לא לשם מסכת.

מקובל שאין הפירוש מסכת תענית שבדפוס מרש"י.
הפירוש עד דף ג', זהו המיוחס לרבינו גרשום.
משם ואילך, יש בכ"י שהוא מאת תלמידי רש"י. כמדומני שכיום רוב חוקרים מייחסים פירוש זה לריב"ן, הוא חתן רש"י, שגם פירוש סוף מסכת מכות, מידו הוא. (אמנם, יש להעיר מתוספות - תענית כז, ב: והקשה ה"ר יהודה בר נתן, ואמאי מדלגין... קושיה הזאת איננה לפנינו במפרש).
מ"מ מסתבר, שפירוש ריב"ן גופו, מבוסס מאוד, על מורו ורבו - רש"י.
מצ"ב פירוש זה על עמודים ראשונים מהמס', וידיעות רבות מעניין המפרש - תענית.

אף כאן, קישורים לשני כ"י שלמים מפירוש זה:

ספריית בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית Ms. 6653, דף 90
https://bit.ly/3ph36kR

ספריית בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית Ms. 6832
https://bit.ly/3EcQ91T

קישור אל כ"י פירוש מיוחס לרבינו גרשום:
https://bit.ly/3I82Ay9
דף 210ב/424
או:
https://bit.ly/3pg5qbY
424

כלפי התוספות שלנו במסכת תענית, ראה:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 20#p736019
ושם מוכיח בס"ד, כי הם תוספות רבינו פרץ זצ"ל, לאחד מתלמידיו.
מלבד תוספות שלנו, בידינו מצויים תוספות רא"ש למסכת תענית.
קבצים מצורפים
אריה שטולברג, פירוש רש''י למסכת תענית, הגיגי גבעה, ח.pdf
(5.29 MiB) הורד 101 פעמים
אוצר החכמה_פירוש רש-י למסכת מועד קטן - בירורים בזיהויו - פוקס, יעקב_130.pdf
(341.57 KiB) הורד 108 פעמים
אוצר החכמה_פירוש רש-י למסכת מועד קטן - בירורים בזיהויו - פוקס, יעקב_85.pdf
(252.61 KiB) הורד 102 פעמים
אוצר החכמה_סיני סז (ב-ג) - מוסד הרב קוק_105_106.pdf
(424.64 KiB) הורד 106 פעמים
אוצר החכמה_סיני - מד - סיני_25_27.pdf
(1.03 MiB) הורד 113 פעמים
אוצר החכמה_סיני - מג - סיני_215_226.pdf
(5 MiB) הורד 109 פעמים
אוצר החכמה_קובץ חצי גבורים - פליטת סופרים ח - קובץ_34_35.pdf
(903.5 KiB) הורד 106 פעמים
אוצר החכמה_פירוש רש-י לתחילת מסכת תענית - שלמה בן יצחק (רש-י)_1_8.pdf
(2.53 MiB) הורד 114 פעמים
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב ד' דצמבר 15, 2021 2:06 pm, נערך 9 פעמים בסך הכל.

דף של ספינה
הודעות: 31
הצטרף: א' אוקטובר 10, 2021 7:52 am

Re: מסכת תענית - הערות והארות

הודעהעל ידי דף של ספינה » ג' נובמבר 16, 2021 5:43 am

ג.
רש״י ד״ה לפי שאינן נעצרין - שאלמלא הן אין העולם מתקיים והאי דאמרינן בתפלה משיב הרוח ומוריד הגשם לאו משום חיוב אלא חוק גשם הוא מזכיר דטל ורוחות מועילות לארץ לתקנה ולנגבה כדבסמוך זיקא דבתר מיטרא כמיטרא


לפי מש״כ רש״י יש לעיין מדוע לא אומרים מוריד הגשם ומשיב הרוח?

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת תענית - הערות והארות

הודעהעל ידי מיללער » ג' נובמבר 16, 2021 6:08 am

בדף ג' ע"ב


אפי' אמר מעביר הרוח ומפריח הטל אין מחזירין אותו

למה לא חשיב כהפסיק בשיחה באמצע התפלה? (עי' שו"ע או"ח סי' ק"ד ס"ו בדיני שיחה בתפלת שו"ע ובפשטות בשוגג חוזר לראש הברכה בשיחה מועטת ובמזיד חוזר לראש התפלה עי' במשנ"ב ובה"ל שם)

ועי' בחכמת שלמה או"ח ריש סי' קי"ד שהקשה למה השמיטו הרמב"ם והטוש"ע ושאר הפוסקים את הדין של אם אמר מעביר הרוח ומפריח הטל שאינו חוזר ונשאר בצ"ע

ועי' בהגהות פורת יוסף כאן שהביא ראיה מכאן שאם אחד הזכיר יעלה ויבא ביום חול אינו חשיב הפסק ואינו מפסיד את התפלה אבל הפוסקים כתבו שאם הזכיר מאורע של יום אחר מחזירין אותו ונשאר בצ"ע למה זה שונה (ואולי י"ל ע"ז,כמ"ש בזבחים דף ג' דמינא מחריב בה שלא במינא לא מחריב בה וצ"ע)

ומצאתי בספר שמן ששון שהקשה כן וכתב שלכאורה לכן לא הביאו הפוסקים דין זה משום שחייב לחזור מטעם הפסק:
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... =&pgnum=33

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת תענית - הערות והארות

הודעהעל ידי באמונתו » ד' נובמבר 17, 2021 4:47 pm

דף של ספינה כתב:ג.
רש״י ד״ה לפי שאינן נעצרין - שאלמלא הן אין העולם מתקיים והאי דאמרינן בתפלה משיב הרוח ומוריד הגשם לאו משום חיוב אלא חוק גשם הוא מזכיר דטל ורוחות מועילות לארץ לתקנה ולנגבה כדבסמוך זיקא דבתר מיטרא כמיטרא

לפי מש״כ רש״י יש לעיין מדוע לא אומרים מוריד הגשם ומשיב הרוח?

אולי יש ליישב, שהרי הרוחות אינם נעצרים לעולם, בעוד הגשמים נעצרים, ממילא מקדים תדיר אל שאינו תדיר.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת תענית - הערות והארות

הודעהעל ידי באמונתו » ד' נובמבר 17, 2021 5:17 pm

מיללער כתב:בדף ג' ע"ב
אפי' אמר מעביר הרוח ומפריח הטל אין מחזירין אותו

למה לא חשיב כהפסיק בשיחה באמצע התפלה? (עי' שו"ע או"ח סי' ק"ד ס"ו בדיני שיחה בתפלת שו"ע ובפשטות בשוגג חוזר לראש הברכה בשיחה מועטת ובמזיד חוזר לראש התפלה עי' במשנ"ב ובה"ל שם)

ועי' בחכמת שלמה או"ח ריש סי' קי"ד שהקשה למה השמיטו הרמב"ם והטוש"ע ושאר הפוסקים את הדין של אם אמר מעביר הרוח ומפריח הטל שאינו חוזר ונשאר בצ"ע

ועי' בהגהות פורת יוסף כאן שהביא ראיה מכאן שאם אחד הזכיר יעלה ויבא ביום חול אינו חשיב הפסק ואינו מפסיד את התפלה אבל הפוסקים כתבו שאם הזכיר מאורע של יום אחר מחזירין אותו ונשאר בצ"ע למה זה שונה (ואולי י"ל ע"ז,כמ"ש בזבחים דף ג' דמינא מחריב בה שלא במינא לא מחריב בה וצ"ע)

ומצאתי בספר שמן ששון שהקשה כן וכתב שלכאורה לכן לא הביאו הפוסקים דין זה משום שחייב לחזור מטעם הפסק:
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... =&pgnum=33

לענ"ד ליישב, שכן הדבר ברור שאילו "מעביר הרוח ומפריח הטל" שבח אמתי היה, ודאי שאינו הפסק, אע"ג שאינו מעיקר תקנת מטבע חכמים. ראיות רבות לדבר. כל עניין הפסק שייך, רק כשמוסיף מילים, לא ממין העניין.
עתה נחזי אנן;
הלא מפורש בגמרא:
וטל מנלן דלא מיעצר? דכתיב ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי, וכתיב לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה. ואילו טל לא קאמר ליה, מאי טעמא - משום דלא מיעצר.
- וכי מאחר דלא מיעצר, אליהו אשתבועי למה ליה? - הכי קא"ל: אפילו טל דברכה נמי לא אתי. - וליהדריה לטל דברכה! - משום דלא מינכרא מילתא...
תנא: בעבים וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר, ואם בא להזכיר - מזכיר. מאי טעמא - משום דלא מיעצרי. - ולא מיעצרי? והתני רב יוסף: ועצר את השמים - מן העבים ומן הרוחות, אתה אומר מן העבים ומן הרוחות, או אינו אלא מן המטר? כשהוא אומר ולא יהיה מטר - הרי מטר אמור, הא מה אני מקיים ועצר את השמים - מן העבים ומן הרוחות. קשיא רוחות ארוחות, קשיא עבים אעבים! - עבים אעבים לא קשיא; הא - בחרפי, הא - באפלי. רוחות ארוחות לא קשיא; הא ברוח מצויה, הא - ברוח שאינה מצויה. - רוח שאינה מצויה חזיא לבי דרי! - אפשר בנפוותא.

יוצא אפוא ש"טל דברכה" נעצר, וגם רוח שאינה מצויה נעצרת.
א"כ, כשאומר "מעביר הרוח ומפריח הטל", נוכל לפרשו ברוח שאינה מצויה ובטל דברכה, והיינו מגבורות שבחי השי"ת, שהמפתח בידו, ואם רוצה - עוצר אותם, דוגמת מלך ממית ומחיה, ומהאי טעמא אינו הפסק.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מסכת תענית - הערות והארות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' נובמבר 17, 2021 5:57 pm

ספר על המסכת
שי למורא תענית.pdf
(2.04 MiB) הורד 116 פעמים

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת תענית - הערות והארות

הודעהעל ידי מיללער » ה' נובמבר 18, 2021 2:09 am

ה:

אילן במה אברכך וכו'

למה לא יברך שלא יבוש המעיין ואל יקצץ האילן ועל הנמשל שלא שתעמוד לו השעה בעשרו וגדולתו ורוב בניו?

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת תענית - הערות והארות

הודעהעל ידי באמונתו » ה' נובמבר 18, 2021 2:32 am

מיללער כתב:ה:
אילן במה אברכך וכו'
למה לא יברך שלא יבוש המעיין ואל יקצץ האילן ועל הנמשל שלא שתעמוד לו השעה בעשרו וגדולתו ורוב בניו?

מבואר בספרים אשר "ברכה" היא עניין "ריבוי". שלא יבוש... תפילה היא, לא ברכה.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת תענית - הערות והארות

הודעהעל ידי מיללער » ה' נובמבר 18, 2021 4:35 am

באמונתו כתב:
מיללער כתב:ה:
אילן במה אברכך וכו'
למה לא יברך שלא יבוש המעיין ואל יקצץ האילן ועל הנמשל שלא שתעמוד לו השעה בעשרו וגדולתו ורוב בניו?

מבואר בספרים אשר "ברכה" היא עניין "ריבוי". שלא יבוש... תפילה היא, לא ברכה.

תודה!


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 38 אורחים