חולין צז.
עובדא הוה קמיה דר' יוחנן בכנישתא דמעון, בגדי שצלאו בחלבו, ואתו ושיילוה לרבי יוחנן.
לכאורה המעשה לא היה בבית הכנסת - שהרי אין שוחטים בו [מבי"ט ומובא במג"א סי' קנא] ונראה כ"ש שלא מבשלים בו.
אלא ר"י ישב אז בבית הכנסת [וכן כתבו בשוטנשטיין] ובאו לשואלו.
א"כ מהו הלשון - "עובדא הוה קמיה"?
ועוד מהו כפל הלשון - "עובדה הוה קמיה" - "ואתו ושיילוה" - אם המעשה היה לפניו מה באו לשאול אותו?