כלים פ"ל מ"ד - האנשה של המסכת

[תוכן]

הכי תנן במתני' דכלים פ"ל מ"ד: 'אמר רבי יוסי, אשריך כלים שנכנסת בטומאה (פירוש, דמשנה ראשונה דכלים תחילתה: אבות הטומאה השרץ כו') ויצאת בטהרה (שמשנה אחרונה דכלים מסתיימת: והאפרכס של זכוכית טהורה)'. וקשה, איך אפשר לומר 'אשריך', על ספר. ואולי אפשר לפרש כמו הא דמצינו במנורת המאור, שמסכת חגיגה באה ללויית אדם כשר, וכן מצאנו שהמגיד של הבית יוסף היה ה'משנה' בעצמה. וא"כ לכל מסכת יש איזו שהוא מלאך הממונה על המסכת, ועליו אמר ר' יוסי: 'אשריך'. האם יש דרך אחרת לפרש מימרא זו?

[מענה איש]

בספר אבן הרא"ש – לקוטי מילי דאגדתא להרה"ק מוהרא"ש הכהן מאוסטרהא, תלמיד הרה"מ ובעה"מ ס' וצוה הכהן, ירושלים תשכ"א ע' כט, א: ואמר הוא [הרה"מ] ז"ל עפ"י המבואר בכתבים שהקב"ה היה בונה עולמות ומחריבן, דהיינו קודם הצמצום היה ההשפעה מהא"ס ב"ה להעולמות בשפע ונתבטלו והיה שבירת הכלים, ומהניצוצות הקדושה שנפלו יש אחיזה להחיצונים, ואחר זה היה תיקון והתיקון נעשה ע"י תו"מ, ולעתיד שיהיה כל הארץ מלאה דעה ויהיה התיקון שלם לגמרי ואז יתפרדו כל פועלי און ויבולע המות לנצח, וכל זה מבואר בכתבים. והנה דרשו חז"ל וחושך על פני תהום זה מלאך המות [תנחומא וישב ד] הוא השטן הוא הנחש הוא היצה"ר [ב"ב טז, א] והוא שורש לכל הטומאות והחיצוניות ורמוז בתחילת התורה. והתיקון רמוז בסוף התורה דהיינו ולכל היד החזקה אשר עשה משה לעיני כל ישראל דהיינו קבלת התורה. וזהו שאמר אשריך כלים כו', כי וחוש"ך ע"ל פנ"י תהו"ם ס"ת כלים (ושם מרומז יניקת החיצונים כי יש להם אחיזה מהסוף כנודע) ובפסוק ולכל היד החזקה נרמז דתיבות מ'שה ל'עיני כ'ל י'שראל ר"ת כלים (והוא בראש התיבות כי נרמז לעולם התיקון). וז"ש אשריך כלים שנכנסת בטומאה, דהיינו בפסוק וחושך על פני תהום שרמז על שבירת הכלים אשר מזה יניקת הטומאה, ויצאת בטהרה, שרמוז תיבת כלים בקבלת התורה שהוא התיקון, ודפח"ח.

[אותה אבקש]

ואיך מבארים 'אשריך זקנותנו' ו'אשריך ארץ'?!

[תוכן]

אשרי זקנותנו שלא ביישה ילדותנו, פירושו שהאדם בתור זקן מאושר שהוא לא מבייש את ילדותו.

ואשרי ארץ, הכוונה לתושבי הארץ.

[אותה אבקש]

וא"כ מאי 'אשרי ילדותנו'?

[תוכן]

אשרי לנו כשהיינו ילדים.

[אותה אבקש]

יתכן ואני טועה או שלא הבנתי את כוונת כ"ת, אך נ"ל שמדברים על ימי הילדות כעת ממעמדנו בשנות הזקנה, ובודאי שאין הכוונה 'מאושרים היינו בילדותנו'
שהרי לא ידענו איך נראה בזקנותנו.
ואכמ"ל.

[אותה אבקש]

כמדו' שהמצודות מבאר את הפסוק אשריך ארץ (קהלת י איני זוכר באיזה פסוק) שביאור המילה 'אשריך' - שבח והילול,
היינו, שמשבחים את הארץ אשר מלכה בן חורים, וכן י"ל הכא שמשבחים את המסכת, ולכך חתרתי.

[פלגינן]

גם בנוסח ההדרן, לא נתנשי מנך. ובכלל על האנשה של התורה יש מקורות רבים בחז"ל, וכן מצינו הוו"א לצרף ארון למניין.

[דעת נעימה]

זכורני ששמעתי שיעור פעם שעסק בהאנשה של טומאה וטהרה, כי רואים זאת בעוד מקומות, לדוגמא:
"הַמְקַדֵּשׁ מֵי חַטָּאת, לֹא יִנְעוֹל אֶת הַסַּנְדָּל. שֶׁאִם נָפְלוּ מַשְׁקִין עַל הַסַּנְדָּל, נִטְמָא וְטִמְּאָהוּ. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר, מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי. נָפְלוּ מַשְׁקִין עַל בְּשָׂרוֹ, טָהוֹר. נָפְלוּ עַל כְּסוּתוֹ, נִטְמֵאת וְטִמְּאַתּוּ. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר, מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי." (משנה מסכת פרה פרק ח משנה ב)

אבל אני לא זוכר את ההסבר והמהלך שלו.

[לענין]

דברי הגרא על מתני' הנ''ל

הגרא.PNG (60 KiB) נצפה 3303 פעמים

נטהרין בים [תבות אלו נחסרו בתמונה ויש להשלים].

בדבר הערת פותח האשכול
ידועים דברי הס''ח אודות מסכת חגיגה שהתגלתה כאשה, וכן המשנה התגלתה לרבינו הבית יוסף על ידי המגיד.

[שייף נפיק]

איפה זה בספר חסידים?
זה הראשית חכמה בשם מדרש ולא נמצא מקורו
וכמדומה שהיה אשכול ארוך בענין האנשת התורה קחנו משם