פאה פ"ו מ"ו: 'שני עומרים ובהם סאתים, רבן גמליאל אומר לבעל הבית, וחכ"א לעניים. אמר רבן גמליאל, וכי מרוב העמרים יופי כח של בעל הבית או הורע כחו. אמרו לו, יופי כחו. אמר להם, ומה אם בזמן שהוא עומר אחד ובו סאתים ושכחו אינו שכחה, שני עמרים ובהם סאתים אינו דין שלא יהא שכחה'.
וקשה מהו יתור לשון: 'ומה אם בזמן שהוא עומר אחד ובו סאתים', ולמה לא תנן בלשון קצרה ופשוטה יותר: 'ומה אם עומר אחד ובו סאתים', ולמה לי עוד ב' תיבות: 'בזמן שהוא'.